סקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנו: הבדלים בין גרסאות בדף

תיקונים
מ (הגהה)
(תיקונים)
שורה 1: שורה 1:
{{ספר המאמרים מלוקט}}
{{ספר המאמרים מלוקט}}==סקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנו==


==סקירה קצרה ע"ד סהלקבל פני משיח צדקנו==
ע"ד כתיבת סזו הודיע כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בהתוועדות ליל שמח"ת (קודם הקפות) התש"ב. וז"ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו" – הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש"ג) ע' ה.ובספר השיחת תש"ב ע' 14 (ע"פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) "אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר"ש ושצריכים לכתוב ס"ת ביחוד און מיט דער ס"ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן".}}


ע"ד כתיבת ס"ת זו הודיע כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בהתוועדות ליל שמח"ת (קודם הקפות) התש"ב. וז"ל{{הערה|נעתק כאן ממכתב "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו" - הקריאה והקדושה גליון 25 (תשרי ה'תש"ג) ע' ה.ובספר השיחת תש"ב ע' 14 (ע"פ רשימת השומעים הנחה בלתי מוגה) "אמר, אשר צריכים להשיג סופר יר"ש ושצריכים לכתוב ס"ת ביחוד און מיט דער ס"ת ארויסגיין אנטקעגן משיחן".}}"מיט דער הילף פון השי"ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל"נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה - קבלת פני משיח ספר תורה" - אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר".
"מיט דער הילף פון השי"ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, האב איך זוכה געווען צו דעם געדאנק פון ווערן, בל"נ, א שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן א ספעציעלע ספר תורה קבלת פני משיח ספר תורה" אויף מקבל פנים זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר".


ובאגרת ב' אייר תש"ב,{{הערה|אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך ו' ע' רעח.}} "עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל .. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה .. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א".
ובאגרת ב' אייר תש"ב{{הערה|אגרות־קודש לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כרך ו' ע' רעח.}}


ובאגרת כ"ד טבת תש"ג{{הערה|אגרות קודש הנ"ל כרך ז' ע' צז.}}
"עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה בזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצווה רמה ונשאה להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והי' דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל . . עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים להשתתף בכוח הגדולה והקדושה . . החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א".
כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת .. ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו".
הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכ"ק מוהרש"ב נ"ע. כפי שנמסר ב"הקריאה והקדושה", ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר,
ככתוב באגרת ב' אייר הנ"ל,{{הערה|גליון 14 (מ"ח תש"ב) ע' יב.}}


לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זיהנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".
ובאגרת כ"ד טבת תש"ג{{הערה|אגרות־קודש הנ"ל כרך ז' ע' צז.}}


ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו"{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה"ר שמואל לויטין, מוה"ר אלי' סימפסון, ומוה"ר דוד שיפרין - אגרות קודש הנ"ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב"הקריאה והקדושה"{{הערה|הנ"ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט"א) [נ"ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה"ש ע' 118 ואילך (ע"פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב"הקריאה והקדושה" הנ"ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ"ל בשלימותו נדפס באגרות קודש הנ"ל ע' רפ ואילך.}}.
כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי'. דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת . . ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו".


כתיבת ספר-התורה היתה ע"ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ"ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה באדמו"ר מוהריייצ נ"ע שהקלף יה' מעובד בארה"ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה"ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות קודש הנ"ל סמז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ"ח{{הערה|אגרת קודש הנ"ל ע' כח.}}
הכתיבה נועדה לכ' מרחשון יום הולדת לכמוהרש"ב נ"ע. כפי שנמסר ב"הקריאה והקדושה"{{הערה|גליון 14 (מ"ח תש"ב) ע' יב.}}, ובמכתב כללי מהמזכירות של רבנו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך התחלה. אך לפועל נדחה לב' אייר, ככתוב באגרת ב' אייר הנ"ל


"שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש", אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות קודש הנ"ל ע' קד.}}
"לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת והיום בשני לחודש אייר – תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק מהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זיהנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".


"אודות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה"
ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת מטעם "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו"{{הערה|לחברי הוועד נתמנו מוה"ר שמואל לויטין, מוה"ר אלי' סימפסון, ומוה"ר דוד שיפרין – אגרות־קודש הנ"ל הערה 1 ע' רעט.}}, ב"הקריאה והקדושה"{{הערה|הנ"ל הערה 1.}} פארגקומען, לויט דעם רבינס (שליט"א) [נ"ע] וואונש אהן פרסום{{הערה|השיחה שנאמרה בעת התחלת כתיבתה נדפסה בסה"ש ע' 118 ואילך (ע"פ רשימת השומעים, הנחה בלתי מוגה). ב"הקריאה והקדושה" הנ"ל הערה 1. הסיפור שבשיחה הנ"ל בשלימותו נדפס באגרות־קודש הנ"ל ע' רפ ואילך.}}.


את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע"י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד"ז, בו' אייר תש"ב, למוה"ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות קודש הנ"ל רפו.}}. "בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו | משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב"א בחסד וברחמים".
כתיבת ספר־התורה היתה ע"ג קלף. מיוחד של עור שחוטות{{הערה|ראה אגרת קודש הנ"ל ע' כח. מח. רפו.}} וכשרות. ועוד רצה ב"ק אדמו"ר מוהריייצ נ"ע שהקלף יה' מעובד בארה"ק, ופנה בבקשה זו במברק למוה"ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב{{הערה|אגרות־קודש הנ"ל ס"ע מז ואילך.}}. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' מ"ח{{הערה|אגרת קודש הנ"ל ע' כח.}}


כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמרי' פאקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהרי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חנוך" ו"קופת מחנה ישראל"{{הערה|אגרות קודש הנ"ל כרך ח' ע' תקיט.}},
"שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחומות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש".
 
אמנם בג' כסלו כותב לו שוב{{הערה|אגרות־קודש הנ"ל ע' קד.}}
 
"אודות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה".
 
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה ע"י הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנד"ז, בו' אייר תש"ב, למוה"ר אלי' נחום שי' שקליאר{{הערה|אגרות־קודש הנ"ל רפו.}}
 
"בזה הנני למלאות את ידו להתענין. אודות העורות הדרושים לעיבוד הקלף. בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משית צדקנו בב"א בחסד וברחמים".
 
כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמרי' פאקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהרי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חנוך" ו"קופת מחנה ישראל"{{הערה|אגרות־קודש הנ"ל כרך ח' ע' תקיט.}}.


את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.


***
<nowiki>*</nowiki> * *
 
ב[[שיחת וארא תש"ל (פירושונים)|התוועדות ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל]] הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד סיומה בימים הקרובים. וז"ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה


בהתוועדות ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד סיומה בימים הקרובים. וז"ל בהשיחה שנאמרה בעת סיומה
"מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ"ק מו"ח אדמו"ר האט אנגעהויבן שרייבן זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.
"מטעמים מובנים האָט מען געוואלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ"ק מו"ח אדמו"ר האט אנגעהויבן שרייבן - זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות.


און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ"א ה"ח.}} וועגן שמשון [וואָס "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר{{הערה|תהילים פד, יב.}} כי שמש ומגן ה' אלקים{{הערה|סוטה י, א.}}", און דוקא ווי הקב"ה איז "שמש", אָן דעם מגן{{הערה|ראה שעהיחוה"א פ"ד. וראה גם לקו"ת צו ח,}}]: "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ"ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע"ז בתוד"ה מעבירים - שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה ("וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה" - שופטים טו, כ.) ובבמדב"ר פי"ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג"כ יל"ש עה"פ (סוף רמז עא)}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו"{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט ה'תש"ל.}}.
און ווי ער זאָגט אין ירושלמי{{הערה|סוטה פ"א ה"ח.}} וועגן שמשון [וואָס "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר{{הערה|[[תהלים פרק פ"ד|תהילים פד, יב]].}} כי שמש ומגן ה' אלקים{{הערה|סוטה י, א.}}", און דוקא ווי הקב"ה איז "שמש", אָן דעם מגן{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק ד'|שעהיחוה"א פ"ד]]. וראה גם לקו"ת צו ח, א.}}]: "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה{{הערה|כ"ה בירושלמי סוטה שם. וכתב ע"ז בתוד"ה מעבירים שבת נה, ב: ובכל הספרים שלנו כתיב כ' שנה ("וישפוט את ישראל גו' עשרים שנה" שופטים טו, כ.) ובבמדב"ר פי"ד, ט: שני פעמים (ש)כתוב עליו שהוא שפט את ישראל עשרים שנה כו', ללמדך שעשרים שנה שפט את ישראל בחייו ועשרים שנה אחר מיתתו הי' מוראו של שמשון על הפלשתים כו'. וראה ג"כ יל"ש עה"פ (סוף רמז עא).}} וכתוב אחד{{הערה|שופטים טז, לא.}} אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו"{{הערה|ראה [[שיחת שמות תש"ל(פירושונים)|שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט ה'תש"ל]].}}.


און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו"ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)".
און דערפאר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו"ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)".
שורה 39: שורה 47:
ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, ה'תש"ל, סיימוה בסעודה חגיגית.
ואכן באור ליום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, ה'תש"ל, סיימוה בסעודה חגיגית.


לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרר"ש הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו - סוימה כתיבת ספר התורה.
לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרר"ש הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו סוימה כתיבת ספר־התורה.
 
ולאחר אמירת פסוקי "אתה הראת"{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנסמן לעיל במאמר הערה 48.}} ניגון "פרזות תשב ירושלים", גלילת ספר־התורה לבישת ה"כתר"{{הערה|ראה זח"ג רנו, ב.}} ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נשיאת ספר התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות – ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש.


ולאחר אמירת פסוקי "אתה הראת"{{הערה|ראה מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנסמן לעיל במאמר הערה 48.}} ניגון "פרזות תשב ירושלים", גלילת ספר התורה לבישת הכתר"{{הערה|ראה זח"ג רנו, ב.}} ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נשיאת ספר התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות - ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש.
אחאמר מאמר ד"ה "להבין ענין כתיבת ספר תורה", הנדפס בזה, ושיחה קצרה.


אח"כ אמר מאמר ד"ה "להבין ענין כתיבת ספר תורה", הנדפס בזה, ושיחה קצרה. ויה"ר שתקויים תקוותו ורצונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן, "נאו"!
ויה"ר שתקויים תקוותו ורצונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן, "נאו"!


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|א]]
[[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט חלק א]]