2,974
עריכות
ספר הזכרונות פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
לכל עיר ועיירה יש פרק משלה בהיסטוריה היהודית, אך יש ערים ועיירות המייצגות תנועות שלמות וחלקים שלמים בחיים היהודיים. עיר – נכון יותר: עיירה – כזאת מהוה ליובאוויטש, ששימשה, במשך מאה ושתים שנה וחדשיים, כמקום מושבם של ארבעה דורות נשיאי חב"ד וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות אחרות. | לכל עיר ועיירה יש פרק משלה בהיסטוריה היהודית, אך יש ערים ועיירות המייצגות תנועות שלמות וחלקים שלמים בחיים היהודיים. עיר – נכון יותר: עיירה – כזאת מהוה ליובאוויטש, ששימשה, במשך מאה ושתים שנה וחדשיים, כמקום מושבם של ארבעה דורות נשיאי חב"ד וכמרכז לחסידות החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות אחרות. | ||
חסידות חב"ד שנוסדה ע"י אדמו"ר הזקן שניאור זלמן נ"ע, בעל ה"תניא", היא בסך הכל בת 175 שנה{{הערה|חסידות חב"ד נוסדה בשנת תקל"ב, ובשנת תש"ז – שנת הופעת הספר במקורו באידיש – מלאו לה, איפוא, 175 שנה. | חסידות חב"ד שנוסדה ע"י אדמו"ר הזקן שניאור זלמן נ"ע, בעל ה"תניא", היא בסך הכל בת 175 שנה{{הערה|חסידות חב"ד נוסדה בשנת תקל"ב, ובשנת תש"ז – שנת הופעת הספר במקורו באידיש – מלאו לה, איפוא, 175 שנה.}}. פירוש הדבר שבתקופת של שבעים ושתים שנה ועשרה חדשים – היה מרכזה של חב"ד במקום אחר או שנדד בגולה. בראשית ייסודה היה המרכז בליוז'נא, שם נולדה למעשה חסידות חב"ד. מאוחר יותר עבר לליאדי, הקשורה יותר מכל מקום אחר בשמו של אדמו"ר הזקן. למן י"ח חשון, תרע"ו, בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאשר ליובאוויטש נעזבה וכבוד קדושת אבי נ"ע נעלץ לעקור משם עם משפחתו – חדלה להיות ליובאוויטש מקום מושב האדמו"רים ומרכז חב"ד. ברם, השם "ליובאוויטש" ישאר לעד קשור עם חסידות חב"ד, יעורר תמיד זכרונות נעימים, ויבטא פרק מפואר בהיסטוריה היהודית. | ||
אופייני הדבר שלמרות העובדה שרק למן הדור השני לאדמו"רי משפחת שניאורסון קשורה ליובאוויטש קשר הדוק עם תולדות והתפתחות חסידות חב"ד – הרי כבר מראשית תקופת יסוד חב"ד, ואולי מיסוד החסידות בכלל וקודם לכן, תפסה היא את מקומה כאשר "נסתרים", "מקובלים" וצדיקים מסוגים וכיוונים שונים פעלו בחיי היהדות וסללו את הדרך להופעת הבעש"ט הקדוש. | אופייני הדבר שלמרות העובדה שרק למן הדור השני לאדמו"רי משפחת שניאורסון קשורה ליובאוויטש קשר הדוק עם תולדות והתפתחות חסידות חב"ד – הרי כבר מראשית תקופת יסוד חב"ד, ואולי מיסוד החסידות בכלל וקודם לכן, תפסה היא את מקומה כאשר "נסתרים", "מקובלים" וצדיקים מסוגים וכיוונים שונים פעלו בחיי היהדות וסללו את הדרך להופעת הבעש"ט הקדוש. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
כפי המקובל היו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות כאשר אדמו"ר האמצעי השתקע בה, בשנת תקע"ג. כשלמד אדמו"ר הזקן, בהיותו ילד, בליובאוויטש מפי רבה בשנות תקט"ז – תקי"ז, היה בה מספר המשפחות היהודיות בין שבעים וחמש לשמונים. | כפי המקובל היו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות כאשר אדמו"ר האמצעי השתקע בה, בשנת תקע"ג. כשלמד אדמו"ר הזקן, בהיותו ילד, בליובאוויטש מפי רבה בשנות תקט"ז – תקי"ז, היה בה מספר המשפחות היהודיות בין שבעים וחמש לשמונים. | ||
שטחה של ליובאוויטש אינו גדול מויורסט{{הערה|מדת שטח רוסית, בערך 1.069 ק"מ | שטחה של ליובאוויטש אינו גדול מויורסט{{הערה|מדת שטח רוסית, בערך 1.069 ק"מ}} ומחצה על ויורסט ומחצה. בטבור העיירה נמצא ככר השוק, בו התרכזו החנויות. מככר זה נמשכים שלשה רחובות: רחוב "ברום" שהוליך אל דוברומיסל, רחוב "שילבה" שהוליך אל רודניה, ורחוב "חכלוקה" שהוליך אל רססנה. נוסף על רחובות אלה היו סימטאות שהיו ידועות בשמות: סיריצה, הסימטא הקרה, ויגאן, וסימטת הנהר, בצפון העיירה זורם הנהר הגדול, ובמערבה, ליד בית הקברות, זורם נהר קטן. | ||
הנהר הגדול נקרא בשם "ברזינה", ומקורו היה בכפר הנושא אותו שם. – כפר עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה{{הערה|ברוסית: – "בריוזה". | הנהר הגדול נקרא בשם "ברזינה", ומקורו היה בכפר הנושא אותו שם. – כפר עצמו נקרא כן בגלל יער עצי הליבנה{{הערה|ברוסית: – "בריוזה".}} המקיפו. הנהר הקטן נקרא בשם "נהר המצבה", משום שהוא נובע מתוך אחת המצבות בבית הקברות העתיק. האותיות שעל גבי המצבה היו מחוקות, ולכן אי אפשר לדעת של מי היה הקבר שנמצא שם. מדור לדור נמסרה האזהרה שלא להשתמש במי "נהר המצבה" לשתיה אר לרחצה. | ||
למרות שבתקופות מסויימות היתה ליובאוויטש תחת שלטון פולני היו תמיד תושביה האינם יהודים רוסים ולא פולנים. האוכלוסיה היהודית והבלתי יהודית חיו בשלום זו עם זו. | למרות שבתקופות מסויימות היתה ליובאוויטש תחת שלטון פולני היו תמיד תושביה האינם יהודים רוסים ולא פולנים. האוכלוסיה היהודית והבלתי יהודית חיו בשלום זו עם זו. | ||