11,477
עריכות
(תיקונים והוספות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
– ומובן שאין לדמות נדו"ד להא שארז"ל<ref>פרש"י פרשתנו בתחלתו ד"ה ברא אלקים. וראה פסיקתא רבתי פ' בחדש השביעי (ב). ב"ר פי"ב, טו.</ref> בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים – הרי, שמדת הדין היתה בראש '''ותחילת''' המחשבה בבריאת העולם – | – ומובן שאין לדמות נדו"ד להא שארז"ל<ref>פרש"י פרשתנו בתחלתו ד"ה ברא אלקים. וראה פסיקתא רבתי פ' בחדש השביעי (ב). ב"ר פי"ב, טו.</ref> בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת הרחמים – הרי, שמדת הדין היתה בראש '''ותחילת''' המחשבה בבריאת העולם – | ||
כי (נוסף ע"ז דשם מדובר '''לפני''' הבריאה, אבל הבריאה '''בפועל''' היתה על ידי אשר "שיתף עמו מדת הרחמים"<ref>ובלשון רש"י "'''הקדים''' מדת רחמים כו'".</ref>, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת '''הדין''' אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, "זהו<ref>'''כמפורש''' בכ"מ (אצל עונש) "וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות" וכיו"ב (ראה יג, יב. שופטים יז, יג. יט, כ. תצא כא, כא), ובפרש"י (שופטים יז, יג) – פשש"מ – שמפני זה היו '''מעכבין''' הדין (כשחמור ביותר) "עד הרגל"; וכן בנוגע לשכר (רמב"ם הל' תשובה רפ"ט בארוכה). וראה בארוכה ד"ה שובה ישראל תרנ"ט (ושם, "שיש יתרון במדה"ד על מדת החסד ורחמים '''בג'''' דברים". ע"ש). – ראה לקמן הערה 47. | כי (נוסף ע"ז דשם מדובר '''לפני''' הבריאה, אבל הבריאה '''בפועל''' היתה על ידי אשר "שיתף עמו מדת הרחמים"<ref>ובלשון רש"י "'''הקדים''' מדת רחמים כו'".</ref>, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת '''הדין''' אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, "זהו<ref>'''כמפורש''' בכ"מ (אצל עונש) "וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות" וכיו"ב (ראה יג, יב. שופטים יז, יג. יט, כ. תצא כא, כא), ובפרש"י (שופטים יז, יג) – פשש"מ – שמפני זה היו '''מעכבין''' הדין (כשחמור ביותר) "עד הרגל"; וכן בנוגע לשכר (רמב"ם הל' תשובה רפ"ט בארוכה). וראה בארוכה ד"ה שובה ישראל תרנ"ט (ושם, "שיש יתרון במדה"ד על מדת החסד ורחמים '''בג'''' דברים". ע"ש). – ראה לקמן הערה 47.{{ש}}<nowiki>*</nowiki>6. ל' ד"ה שובה ישראל שם (ע' כז).</ref> בחי' תכלית הטוב"<sup>[*6]</sup> – שע"י אימת הדין ויראת העונש יימנעו מלהיות חוטאים ורשעים<ref>ועפמש"נ ומבשרי אחזה אלוקה (איוב יט, כו): חושך שבטו שונא בנו (משלי יג, כד) ולעולם תהא שמאל '''דוחה''' וימין מקרבת (סוטה מז, א). ובכ"מ.</ref>; משא"כ במשנתנו מודגש כי הבריאה בעשרה מאמרות היא "להפרע מן הרשעים". | ||
<nowiki>*</nowiki>6 | |||
ב. במפרשים<ref>מדרש שמואל כאן בתחלתו ד"ה ואפשר עוד.</ref> תירצו ע"פ דיוק לשון המשנה "'''להפרע''' מן הרשעים" (ולא – "להעניש את הרשעים"), שכוונת המשנה היא – שהקב"ה רוצה (לא במיתתן של רשעים, להענישם "בדרך נקמה להשמיד להרוג ולאבד", כ"א) "להאריך אפי' '''ולגבות''' דילי'<ref>ל' חז"ל – ב"ר פס"ז, ד. ירושלמי ביצה פ"ג ה"ח. ועוד.</ref> – בדרך '''פרעון'''"; כי "אלו הי' נברא העולם במאמר אחד לבד אז הרשעים המאבדים את העולם ברשעתם . . הם פוגמים אותו המאמר שבו נברא העולם . . ולא נשאר דבר בלתי פגום כי הכל נברא במאמר אחד ואין מקום להאריך אפו עליהם . . כי כבר פגמו את הכל. אמנם עתה נברא בעשרה מאמרות. . כדי להפרע מן הרשעים בדרך פרעון ולא בדרך נקמה". | ב. במפרשים<ref>מדרש שמואל כאן בתחלתו ד"ה ואפשר עוד.</ref> תירצו ע"פ דיוק לשון המשנה "'''להפרע''' מן הרשעים" (ולא – "להעניש את הרשעים"), שכוונת המשנה היא – שהקב"ה רוצה (לא במיתתן של רשעים, להענישם "בדרך נקמה להשמיד להרוג ולאבד", כ"א) "להאריך אפי' '''ולגבות''' דילי'<ref>ל' חז"ל – ב"ר פס"ז, ד. ירושלמי ביצה פ"ג ה"ח. ועוד.</ref> – בדרך '''פרעון'''"; כי "אלו הי' נברא העולם במאמר אחד לבד אז הרשעים המאבדים את העולם ברשעתם . . הם פוגמים אותו המאמר שבו נברא העולם . . ולא נשאר דבר בלתי פגום כי הכל נברא במאמר אחד ואין מקום להאריך אפו עליהם . . כי כבר פגמו את הכל. אמנם עתה נברא בעשרה מאמרות. . כדי להפרע מן הרשעים בדרך פרעון ולא בדרך נקמה". | ||
| שורה 87: | שורה 85: | ||
ותשלום חוב זה הוא ענין '''התשובה''', שבה ועל ידה הוא מתקן כל החסרונות שפעל על ידי חטאיו. וזהו תוכן הענין ד"'''להפרע''' מן הרשעים", שהקב"ה תובע מן הרשעים שישלמו לו כביכול החוב – על ידי עשיית תשובה [וזהו ג"כ ענין העונשים כפשוטו, שתכליתם אינה בשביל העונש עצמו, אלא כדי להביא את האדם לידי תשובה<ref>ולאט לאט דוקא – כמפורש בהכתובים דפ' בחוקותי (כו: יח. כא. כג (ובפרש"י). כז. ועוד), והובא להלכה – ראה רמב"ם ריש הל' תעניות. וכן מפורש לגבי עונש על היחיד – ראה רמב"ם סוף הל' טומאת צרעת. קדושין כ, א (וש"נ), הובא בפרש"י בהר כו, א. '''ובכ"מ.'''</ref>]. | ותשלום חוב זה הוא ענין '''התשובה''', שבה ועל ידה הוא מתקן כל החסרונות שפעל על ידי חטאיו. וזהו תוכן הענין ד"'''להפרע''' מן הרשעים", שהקב"ה תובע מן הרשעים שישלמו לו כביכול החוב – על ידי עשיית תשובה [וזהו ג"כ ענין העונשים כפשוטו, שתכליתם אינה בשביל העונש עצמו, אלא כדי להביא את האדם לידי תשובה<ref>ולאט לאט דוקא – כמפורש בהכתובים דפ' בחוקותי (כו: יח. כא. כג (ובפרש"י). כז. ועוד), והובא להלכה – ראה רמב"ם ריש הל' תעניות. וכן מפורש לגבי עונש על היחיד – ראה רמב"ם סוף הל' טומאת צרעת. קדושין כ, א (וש"נ), הובא בפרש"י בהר כו, א. '''ובכ"מ.'''</ref>]. | ||
ועפ"ז יש לפרש בעומק יותר המשך דברי התנא "(להפרע מן הרשעים) '''שמאבדין''' את העולם שנברא בעשרה מאמרות" – שגם זה (שהרשעים "מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות") יש בזה גם ענין '''למעליותא''', בהתאם להעילוי שבעבודת התשובה, שע"י התשובה בונים "עולם חדש"<ref>נוסף ע"ז שהאדם נעשה מציאות חדשה – בלשון הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ד) "אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים", ונעשה ענין חדש '''בעולם''' – שזדונות נעשו לזכיות, כנ"ל – | ועפ"ז יש לפרש בעומק יותר המשך דברי התנא "(להפרע מן הרשעים) '''שמאבדין''' את העולם שנברא בעשרה מאמרות" – שגם זה (שהרשעים "מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות") יש בזה גם ענין '''למעליותא''', בהתאם להעילוי שבעבודת התשובה, שע"י התשובה בונים "עולם חדש"<ref>נוסף ע"ז שהאדם נעשה מציאות חדשה – בלשון הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ד) "אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים", ונעשה ענין חדש '''בעולם''' – שזדונות נעשו לזכיות, כנ"ל –{{ש}}הנה גם סדר ואופן עבודתו שלאח"ז – "עולם" שלו – הוא באופן חדש, כבפנים.</ref> – הנהגה יום יומית '''בחילא יתיר דוקא''', ועד שצמאה נפשם ביתר עוז מצמאון נפשות הצדיקים<ref>[[לקוטי אמרים פרק ז'|תניא פ"ז]].</ref>. | ||
הנה גם סדר ואופן עבודתו שלאח"ז – "עולם" שלו – הוא באופן חדש, כבפנים.</ref> – הנהגה יום יומית '''בחילא יתיר דוקא''', ועד שצמאה נפשם ביתר עוז מצמאון נפשות הצדיקים<ref>[[לקוטי אמרים פרק ז'|תניא פ"ז]].</ref>. | |||
וזהו "להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" – ש"פרעון" הרשעים הוא בזה, שהם '''מאבדין ומבטלים''' את המדידה וההגבלה שבעולם (מצד זה שנברא ב"עשרה מאמרות"), כי על ידי התשובה '''מתגלה''' בעולם יכלתו ית' שלמעלה מן העשרה מאמרות (ועשר ספירות), שאינה מוגדרת בגדר הבריאה והיא המנהגת את העולם – ע"ד שיהי' גם בגשמיות העולם לעת"ל '''שארץ''' ישראל תוציא גלוסקאות וכלי מילת<ref>שבת ל, סע"ב. וש"נ. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]].</ref> וכיו"ב. | וזהו "להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" – ש"פרעון" הרשעים הוא בזה, שהם '''מאבדין ומבטלים''' את המדידה וההגבלה שבעולם (מצד זה שנברא ב"עשרה מאמרות"), כי על ידי התשובה '''מתגלה''' בעולם יכלתו ית' שלמעלה מן העשרה מאמרות (ועשר ספירות), שאינה מוגדרת בגדר הבריאה והיא המנהגת את העולם – ע"ד שיהי' גם בגשמיות העולם לעת"ל '''שארץ''' ישראל תוציא גלוסקאות וכלי מילת<ref>שבת ל, סע"ב. וש"נ. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]].</ref> וכיו"ב. | ||