לקוטי שיחות חלק ל/בראשית א: הבדלים בין גרסאות בדף

כי (נוסף ע"ז דשם מדובר '''לפני''' הבריאה, אבל הבריאה '''בפועל''' היתה על ידי אשר "שיתף עמו מדת הרחמים"<ref>ובלשון רש"י "'''הקדים''' מדת רחמים כו'".</ref>, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת '''הדין''' אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, "זהו<ref>'''כמפורש''' בכ"מ (אצל עונש) "וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות" וכיו"ב (ראה יג, יב. שופטים יז, יג. יט, כ. תצא כא, כא), ובפרש"י (שופטים יז, יג) – פשש"מ – שמפני זה היו '''מעכבין''' הדין (כשחמור ביותר) "עד הרגל"; וכן בנוגע לשכר (רמב"ם הל' תשובה רפ"ט בארוכה). וראה בארוכה ד"ה שובה ישראל תרנ"ט (ושם, "שיש יתרון במדה"ד על מדת החסד ורחמים '''בג'''' דברים". ע"ש). – ראה לקמן הערה 47.{{ש}}<nowiki>*</nowiki>6. ל' ד"ה שובה ישראל שם (ע' כז).</ref> בחי' תכלית הטוב"^[*6] – שע"י אימת הדין ויראת העונש יימנעו מלהיות חוטאים ורשעים<ref>ועפמש"נ ומבשרי אחזה אלוקה (איוב יט, כו): חושך שבטו שונא בנו (משלי יג, כד) ולעולם תהא שמאל '''דוחה''' וימין מקרבת (סוטה מז, א). ובכ"מ.</ref>; משא"כ במשנתנו מודגש כי הבריאה בעשרה מאמרות היא "להפרע מן הרשעים".

ועפ"ז יש לפרש בעומק יותר המשך דברי התנא "(להפרע מן הרשעים) '''שמאבדין''' את העולם שנברא בעשרה מאמרות" – שגם זה (שהרשעים "מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות") יש בזה גם ענין '''למעליותא''', בהתאם להעילוי שבעבודת התשובה, שע"י התשובה בונים "עולם חדש"<ref>נוסף ע"ז שהאדם נעשה מציאות חדשה – בלשון הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ד) "אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים", ונעשה ענין חדש '''בעולם''' – שזדונות נעשו לזכיות, כנ"ל –{{ש}}הנה גם סדר ואופן עבודתו שלאח"ז – "עולם" שלו – הוא באופן חדש, כבפנים.</ref> – הנהגה יום יומית '''בחילא יתיר דוקא''', ועד שצמאה נפשם ביתר עוז מצמאון נפשות הצדיקים<ref>[[לקוטי אמרים פרק ז'|תניא פ"ז]].</ref>.