שיחת קרח תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ובעבודת האדם: אות ת' (סיום כל הכ"ב אותיות התורה) מורה על סיום ושלימות העבודה בכל הג' קוין (כפי שהם מחוברים) '''יחד''' (כמו הג' קוין דאות ת' שמחוברים יחד ואין שם מקום לענינים צדדיים) – תורה עבודה וגמילות חסדים<ref>ראה אבות פ"א מ"ב.}}, ובכל שלשה לבושי הנפש '''יחד''' – מחשבה דיבור ומעשה<ref>ראה [[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]].}}. דאף שצ"ל הפסק בין מחשבה דיבור ומעשה, כמרומז בההפסק בין רגל השמאלי והגג ורגל הימני דאות ה"א<ref>ראה תו"א מג"א צה, סע"ב ואילך. לקו"ת ר"פ בלק (סז, א). ובכ"מ.}} – הרי ע"י סיום ושלימות העבודה בקדושה, הנרמזת באות תי"ו (סיום כל הא"ב), נעשה החיבור של מעשה עם מחשבה ודיבור, שהמעשה באה בהמשך אחד עמהם, באופן של זריזות דקדושה (כנרמז גם ב"פרח מטה אהרן . . ויגמול שקדים"<ref>פרשתנו יז, כג.}}, הזריזות דגידול שקדים<ref>ראה קה"ר פי"ב, ז. פרש"י פרשתנו עה"פ. לקו"ת פרשתנו נה, ג.}});

וכיון שת' מורה על שלימות העבודה – יש בזה גם המעלה שע"י עבודת התשובה (שזהו"ע הפתח למטה<ref>'''למטה''' דוקא – כי למעלה ומב' הצדדים הכל סתום ואין מקום לענינים צדדיים (ועאכו"כ – הפכיים), כיון שהאדם הגיע לשלימות העבודה, ודוקא '''למטה''' (בעולם הזה התחתון) יש פתח ואפשריות לענין של ירידה ח"ו (ראה מנחות כט, ב), וגם בצדיקים – הפתח הוא למטה, כי עבודת התשובה (באופן ד"והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה" (קהלת יב, ז)) שייכת דוקא בעוה"ז התחתון.}}), ע"ד "לאתבא צדיקיא<ref>ועי"ז נעשה הפתח למטה "שער" '''לצדיקים''', כמ"ש ([[תהלים פרק קי"ח|תהלים קיח, כ]]) "זה השער לה' צדיקים יבואו בו".}} בתיובתא"<ref>מאמר הזהר, הובא בלקו"ת שמע"צ צב, ב. שה"ש נ, סע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תקלד. – וראה זח"ג קנג, ב.}} – אשר, כל זה נעשה על ידי הנקודה (שבצדה) שלמעלה ממדידה והגבלה, שזהו"ע הביטול, שנמשך וחודר בכל הענינים והדרגות כולן.

ויש לקשר זה גם עם החגיגה המתקיימת מחר ביום א' פרשת '''חקת''' – חנוכת הבית של בנין החדש דישיבת תומכי תמימים<ref>להעיר שהראשי תיבות ד"תומכי תמימים" היא אות ת'. וכפליים (ל)ת(ושי').}} ליובאוויטש:

ענינה של ישיבת תומכי תמימים הוא<ref>בהבא להלן – ראה בארוכה לקו"ש חי"ד ע' 316 ואילך. ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 697. וש"נ.}} – '''שלימות''' ("תמים") העבודה בכל הג' ענינים והקוין דתורה [נגלה דתורה ופנימיות התורה], עבודה [תפלה] וגמ"ח [כללות העבודה ד"יפוצו מעינותיך חוצה"], וכולם '''ביחד''', וע"י כל ג' לבושי הנפש (מחדו"מ) יחד. ונוסף לזה – גם המעלה שבעבודת התשובה ("לאתבא צדיקיא בתיובתא"), ע"י העבודה ד"יפוצו מעינותיך '''חוצה'''" (החל מה"חוצה" שבהאדם עצמו) – אשר, כל זה נעשה על ידי גילוי '''הנקודה'''<ref>ראה לקו"ש שם ע' 319.}} (ביטול) שלמעלה ממדוה"ג.

וענין זה מודגש במיוחד בבנין '''בית''' (חדש) של תומכי תמימים – שהבית מורה שהעבודה (דישיבת תומכי תמימים) נעשית באופן שמוקפת וסתומה מכל הצדדים, ללא אפשריות להשפעות מבחוץ ח"ו – בדוגמת הג' קוין המחוברים וסתומים שבאות ת' [והפתח למטה הוא כדי להוסיף מעלת התשובה]. ובפרט ע"י בנין בית '''חדש''', כמ"ש<ref>תצא כב, ח.}} "כי תבנה בית חדש ועשית '''מעקה לגגך''' גו' כי יפול הנופל ממנו". וי"ל שנרמז בזה רמז על פעולת התשובה שלמעלה מתורה שאפילו הנופל – ע"י מעקה בשלימותה '''יחי'''' מהקב"ה<ref>ראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. יל"ש יחזקאל רמז שנח. יל"ש תהלים רמז תשב.}} יעשה תשובה ולא יפול.

ומזה מובן גם בנוגע לתלמידי הישיבה – אשר בקשר לחנוכת הבית של הישיבה, צ"ל אצלם הוספה בכל עניני העבודה דהישיבה באופן האמור לעיל, ולכל לראש – בלימוד התורה, הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה, ובהקדמת עבודת התפלה, ו"תלמוד גדול שמביא לידי מעשה"<ref>קידושין מ, ב. וש"נ.}} – גמילות חסדים, וביחד עם עבודת התשובה, וכללות העבודה דהפצת המעינות חוצה, הן בהאדם עצמו, והן ב"חוצה" כפשוטה – להפיץ המעינות מחוץ לד' אמות הישיבה וד' אמות הקדושה, ועד ל"חוצה" שבעולם, עד ל"חוצה" שאין חוצה ממנו. וכל ענינים אלו – מיוסדים וחדורים בנקודת הביטול.

ועד – שעי"ז מביאים בזריזות את קיום הבטחתו של משיח להבעש"ט<ref>אגה"ק הידועה דהבעש"ט (כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).}}, שע"י יפוצו מעינותיך חוצה "אתי מר" דא מלכא משיחא, תיכף ומיד ממש.