מאמר והיה עקב תשמעון תשכ"ז - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מאמר והיה עקב תשמעון תשכ"ז - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־17:25, 10 ביולי 2025

הוסרו 3,630 בתים , 10 יולי

מ

החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"

חזותיקוד ויקי

מ. רובין

מפעילי מערכת

2,974

עריכות

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 == בס״ד. ש״פ עקב, כ״ף מנחם־אב* ה׳תשכ״ז ==
-והי׳ עקב תשמעון גו׳ ושמרתם ועשיתם אותם גו׳<ref name=":0">ריש פרשתנו (עקב ז, יב).}}, וידוע הדיוק בזה{{הערה|ראה אוה״ת פרשתנו ד״ה זה ע׳ תצא. ד״ה זה תרע״ג ותרע״ד בתחלתן (המשך תער״ב ח״א ע׳ שנה. שם ע׳ תקפ). וראה גם אוה״ח עה״פ. ולהעיר גם מפירוש רש״י ריש פרשתנו ״והי׳ עקב תשמעון – '''אם''' המצות הקלות כו׳ תשמעון״. וראה מפרשי רש״י שם.}}, הרי קיום התומ״צ תלוי בבחירת האדם, והול״ל והי׳ אם תשמעון [כמו אם{{הערה|ר״פ בחוקותי (כו, ג).}} בחוקותי תלכו, והי׳{{הערה|פרשתנו יא, יג.}} אם שמוע תשמעו], ולמה אומר והי׳ עקב תשמעון, דפי׳ הלשון הוא שודאי תשמעון. ומבאר אדמו״ר הצ״צ{{הערה|אוה״ת ריש פרשתנו. שם ע׳ תצא. שם ריש ע׳ תקד (בשם אור המאיר).}} דעקב קאי על הזמן דעקבתא דמשיחא, וזהו והי׳ עקב תשמעון, תשמעון ודאי, דהבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין{{הערה|רמב״ם הל׳ תשובה פ״ז ה״ה. ובאוה״ת שם ע׳ תצא: וכמו שהבטיח בפ׳ נצבים ושבת כו׳ – שהם הפסוקים שהובאו ברמב״ם שם.}}. וממשיך בהמאמר{{הערה|אוה״ת ריש פרשתנו. שם ע׳ תצא ואילך. וראה גם ד״ה והי׳ עקב תרע״ג בסופו (ע׳ שסד ואילך) ותרע״ד (פ׳ רצא – ע׳ תקפח ואילך).}}, דג׳ הלשונות, תשמעון ושמרתם ועשיתם, הם מחשבה דיבור ומעשה. תשמעון הוא מחשבה, דעיקר השמיעה הוא במחשבה (והאוזן אינו אלא כלי שעל ידו נכנס הקול במחשבתו), ושמרתם הוא דיבור, כי עיקר השמירה בפה כמ״ש{{הערה|שמואל־ב כג, ה. וראה עירובין נד, רע״א.}} ערוכה בכל ושמורה, ועשיתם מעשה. ועל זה ממשיך ואומר<ref name=":0" /> ושמר ה׳ אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע גו׳, ברית חסד ושבועה הם מחשבה דיבור ומעשה (כמבואר שם בארוכה), וע״י תשמעון ושמרתם ועשיתם, העבודה דמחשבה דיבור ומעשה של האדם, נמשכים לו המחשבה דיבור ומעשה שלמעלה, את הברית ואת החסד אשר נשבע. אמנם{{הערה|בהבא לקמן (הדיוק דושמר) ראה ד״ה והי׳ עקב תרע״ג בסופו. ולהעיר גם מאוה״ת שם ע׳ תצט.}} ענין זה (שיומשך להאדם המחשבה דיבור ומעשה שלמעלה) אינו מספיק עדיין, שהרי גם לפני ירידת הנשמה למטה היתה בבחינה הכי עליונה שבזה, המחשבה שלמעלה, ישראל עלו במחשבה{{הערה|ב״ר פ״א, ד. וראה בארוכה אוה״ת שם (ע׳ תפ. שם ע׳ תצג) שהיא בחי׳ מחשבה עילאה.}}, וירידת הנשמה למטה היא לצורך עלי׳, בכדי שע״י עבודתה למטה תתעלה למדריגה נעלית יותר מכמו שהיתה קודם הירידה, ועד בחינת ואתה<ref name=":1">נוסח ברכות השחר (אלקי נשמה כו׳), מברכות ס, ב. רמב״ם הל׳ תפלה פ״ז ה״ג.}} משמרה בקרבי (שלמעלה גם מבחי׳ טהורה<ref name=":1" /> היא)<ref name=":2">ראה בארוכה ד״ה שובה תרפ״ו (סה״מ תרפ״ו ע׳ לו ואילך). צעקו תרפ״ח (סה״מ תרפ״ח ע׳ קעד ואילך). ובכ״מ.}}. וזהו מ״ש ושמר גו׳ את הברית ואת החסד אשר נשבע גו׳, דע״י עקב תשמעון ושמרתם ועשיתם, העבודה דמחשבה דיבור ומעשה בהעקב דנשמה דקאי על הנשמה שבגוף{{הערה|[[לקוטי תורה ראש השנה|לקו״ת דרושים לר״ה]] סב, ג. ובכ״מ.}}, ובפרט בעקבתא דמשיחא [הוספה בהירידה, ובמילא, גם בהעלי׳ שע״י הירידה], שע״י הירידה בגוף ונה״ב (ובפרט בגלות), העבודה דמחשבה דיבור ומעשה של הנשמה היא ברעו״ד ובאופן דמס״נ (למעלה מהשתל׳), עי״ז יהי׳ ושמר גו׳ את הברית ואת החסד אשר נשבע גו׳ (ושמר דייקא), שהמחשבה דיבור ומעשה שלמעלה יהי׳ בהם הגילוי דואתה משמרה בקרבי, דבכללות הו״ע<ref name=":2" /> גילוי העצמות.
+והי׳ עקב תשמעון גו׳ ושמרתם ועשיתם אותם גו׳{{הערה|שם=:2|ראה בארוכה ד״ה שובה תרפ״ו (סה״מ תרפ״ו ע׳ לו ואילך). צעקו תרפ״ח (סה״מ תרפ״ח ע׳ קעד ואילך). ובכ״מ.}}. וזהו מ״ש ושמר גו׳ את הברית ואת החסד אשר נשבע גו׳, דע״י עקב תשמעון ושמרתם ועשיתם, העבודה דמחשבה דיבור ומעשה בהעקב דנשמה דקאי על הנשמה שבגוף{{הערה|[[לקוטי תורה ראש השנה|לקו״ת דרושים לר״ה]] סב, ג. ובכ״מ.}}, ובפרט בעקבתא דמשיחא [הוספה בהירידה, ובמילא, גם בהעלי׳ שע״י הירידה], שע״י הירידה בגוף ונה״ב (ובפרט בגלות), העבודה דמחשבה דיבור ומעשה של הנשמה היא ברעו״ד ובאופן דמס״נ (למעלה מהשתל׳), עי״ז יהי׳ ושמר גו׳ את הברית ואת החסד אשר נשבע גו׳ (ושמר דייקא), שהמחשבה דיבור ומעשה שלמעלה יהי׳ בהם הגילוי דואתה משמרה בקרבי, דבכללות הו״ע<ref name=":2" /> גילוי העצמות.
 ב) והנה פירוש הנ״ל (דאדמו״ר הצ״צ) בוהי׳ עקב תשמעון (שעקב הוא מלשון סוף וקאי על אחרית הימים{{הערה|באוה״ת ריש פרשתנו שעקב הו״ע '''עקביים''' (ועפ״ז, השייכות דעקב לעקבתא דמשיחא היא מפני שהנשמות דדורות אלו הם בחי׳ עקביים). אבל באוה״ת שם ע׳ תקד (ועד״ז שם ע׳ תצא) דעקב הוא לשון סוף וקאי על אחרית הימים. ועפ״ז יש לקשר זה עם מאמר המדרש, כבפנים.}}) יש לקשר עם מאמר המדרש{{הערה|דב״ר ריש פרשתנו (פ״ג, א). הובא באוה״ת שם ע׳ תקג. וראה גם דב״ר שם, ג (בסופה).}} עה״פ, אמר להם הקב״ה כו׳ שכרו (שכר המצוות) בעקב אני נותן לכם כו׳ (שנאמר) והי׳ עקב תשמעון. אלא שע״פ המדרש שאיירי בשכר המצוות, הכוונה בעקב (אחרית הימים) היא להזמן שלאחרי ביאת המשיח, ולפי פשטות הענין שאיירי בקיום המצוות (תשמעון גו׳ ושמרתם ועשיתם אותם), הכוונה בעקב (אחרית הימים) היא לסוף זמן הגלות, עקבתא דמשיחא. והקשר דשני הפירושים הוא{{הערה|ראה עד״ז בלקו״ש ח״ט ע׳ 83.}}, כי שכר המצוות שיהי׳ בעקב (לע״ל) הוא שאז יהי׳ גילוי העצמות, כמבואר בתניא{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|פרק לו]].}}. וכיון שגילוי זה הוא ע״י העבודה (דתומ״צ באופן) דמס״נ (כנ״ל), לכן, ע״י עקב תשמעון כפירוש הצ״צ, העבודה בעקבתא דמשיחא, שאז המס״נ הוא ביותר{{הערה|ראה ד״ה ונחה ה׳תשכ״ה (קה״ת, תשמ״ז) סעיף ב ואילך. וש״נ.}}, עי״ז יהי׳ הגילוי דלע״ל, בעקב אני נותן לכם.