שיחת תצוה תשנ"ב (ב) - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

בהתחלת הפרשה – "ויקחו אליך שמן זית זך גו' להעלות נר תמיד", "באוהל מועד גו' יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר גו'"<ref>כז, כ־כא.}}. ובסיום הפרשה – "בבוקר בבוקר בהטיבו את הנרות גו' ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים"<ref name=":0">ל, ז־ח.}}.

ובהדגשה יתירה '''בפרשת הקטורת –''' שמלבד אמירת הפרשה בתושב"כ (כבפרשיות דתרומת הדשן ודהתמיד), דפרשת תשא<ref>ל, לד ואילך. – ולהעיר, שהתחלת הקריאה דפרשת תשא היא במנחת שבת פ' תצוה (בהמשך לסיומה וחותמה בפרשת מזבח הקטורת).}}: "קח לך סמים גו' ועשית אותה קטורת גו' ונתת ממנה גו'" [כולל גם הדגשת שייכותה להדלקת הנרות, כפי שממשיכים "ונאמר והקטיר עליו אהרן קטורת גו' בהטיבו את הנרות גו' ובהעלות אהרן את הנרות גו'"], מוסיפים ומאריכים גם בפרטי הכנת הקטורת שנתבארו בברייתא: "תנו<ref name=":1">כריתות ו, א ואילך.}} רבנן פטום הקטורת כיצד וכו' ואחד עשר סממנים היו בה וכו'"<ref>ועד"ז בסיום התפלה (ב"אין כאלקינו") – "פטום הקטורת הצרי והצפורן וכו'".}}, כדלקמן.

אמרו חז"ל<ref>מדרש תדשא פי"א. וראה בארוכה כלי יקר כאן.}} "שתי מזבחות היו אחד של זהב (מזבח הפנימי<ref name=":2">להעיר, שמזבח הפנימי רומז על פנימיות הלב, ומזבח החיצון רומז על חיצוניות הלב (לקו"ת דרושי סוכות עח, ריש ע"ד. ובכ"מ).}}) כנגד '''נפש''' של אדם, ואחד של נחושת (מזבח החיצון<ref name=":2" />) כנגד גופו של אדם . . כשם שהגוף אוכל כך מזבח הנחושת קרבנותיו למאכל, וכשם שהנשמות אינן נהנות אלא מן הריח לכך לא הי' נקרב במזבח הזהב אלא קטורת סמים<ref>כמ"ש בסוף פרשתנו (ל, ט) "לא תעלו עליו גו' ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו" (וראה ראב"ע תרומה (כה, כב) ש"על כן לא הזכיר מזבח הקטורת רק אחר מזבח העולה* בעבור שיזהיר לא תעלו עליו עולה ומנחה ונסך").

ב) ועיקר: בסדר עבודת יוהכ"פ אומרים<ref name=":3">בפיוט "תכנת כל אלה".}} "לפנים יכנס להטיב חמש נרות ולהקטיר קטורת הבוקר ולהטיב את שתי הנרות הנשארות" – כדעת חכמים שהלכה כמותם, ולא כאביי שסדר הסדר כאבא שאול<ref>ראה גם שער הכולל פ"ג אות כ (ובהערתי שם*. וראה לקמן הערה 110).

ועיקר כל העיקרים – שמהקריאה והלימוד בתורה<ref>וכלשון הכתוב '''בהפטרה דפ' תצוה''' (יחזקאל מג, '''י־יא'''): "הגד את בית ישראל את הבית גו' צורת הבית ותכונתו גו' וכל תורתיו הודע אותם גו'", וכמבואר במדרש (תנחומא צו יד) ש"א"ל הקב"ה (ליחזקאל) . . לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית", ועד שאין בנין ביתי בטל (ראה לקו"ש חי"ח ע' 412 ואילך. וש"נ).}} בענין הדלקת הנרות והקטרת הקטורת נזכה תיכף ומיד '''לקיום''' מצות הדלקת הנרות והקטרת הקטורת ע"י הכה"ג '''בביהמ"ק השלישי'''<ref>כולל גם עבודת הקטורת ע"י הכה"ג בקדש הקדשים – "בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה" (ויק"ר פכ"א, ז. ועוד).}}, ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"<ref name=":4">פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.}} – בזמן המנחה דיום הש"ק י"א אד"ר, בסמיכות ולאחרי הקריאה בפרשת תצוה: "להעלות נר תמיד", "ובהעלות אהרן את הנרות '''בין הערביים''' יקטירנה" – "אין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של בין הערביים"<ref>רמב"ם הל' תמידין ומוספין רפ"ג.}}, ו"אין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותי' בין הערביים"<ref>שם הלכה '''י"א'''.}} – תיכף ומיד ממש.