דבר מלכות/ערב ראש השנה (ב): הבדלים בין גרסאות בדף

ויש לומר שזה קשור גם עם הפירוש<ref>אוה"ת נצבים ע' א'רא. וראה אוה"ת ואתחנן ע' קפ.}} ב"נצבים" מלשון "נצב מלך"<ref>מלכים־א כב, מח.}}, שכאו"א מישראל עומד (בראש השנה) כמו מלך<ref>ולכן בכחו להכתיר הקב"ה למלך בר"ה, כי הוא "מתייחס אליו בערך מה" (אוה"ת ואתחנן שם).}}, מלך על כל המציאות מסביבו, עד מלך על כל סדר ההשתלשלות – שכן כאו"א מישראל, במצבו הוא – הרי הוא מלך, הוא מקבל ממלך מלכי המלכים הקב"ה, שמכתירים אותו בראש השנה ("תמליכוני עליכם"<ref name=":0">ר"ה טז, א. לד, ב.}}); וכפס"ד הנ"ל דהטור, שבנ"י יודעים מראש שזוכים בדין, כיון שהם "גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו" (ומשום כך הם יודעים "אופי' של אלקי'"), והם בדרגת מלך, ולכן מקבלים – עי"ז שמקבלים ממלך מלכי המלכים הקב"ה – את כל ההמשכות וההשפעות כפי שזה מגיע למלך ללא כל השתדלות מצדו. ואדרבה: אסור למלך לעשות מלאכה<ref>במכ"ש מזה ש"כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה" – קידושין ע, א. רמב"ם הל' סנהדרין פכ"ה ה"ד. טושו"ע חו"מ ס"ח ס"ד.}}, כאשר אחד מאנשי המלוכה יכול לעשות זאת עבורו, עאכו"כ כאשר זהו "ברוב עם", אשר "ברוב עם הדרת מלך"<ref>משלי יד, כח.}}.

ג. העיקר והשלימות ד"והצילו העדה" היא ההצלה מהמעמד ומצב הנוכחי, בגאולה האמיתית והשלימה – כי אפילו אלו שיש להם – גם עכשיו (בגלות) – הרחבה בפרנסה רוחנית והרחבה בפרנסה גשמית, ואפילו אלו שנמצאים בארץ הקודש על הר הקודש, ושם גופא – במקום הכי קרוב למקום קדש הקדשים – אך גם הם אומרים שם<ref>בתפלת מוסף דיו"ט.}} "מפני חטאינו גלינו מארצנו", שכן עדיין איננו "מקדש אד' כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז.}}, ועדיין א"ז מצב ד"כל יושבי' עלי'"<ref name=":1">ערכין לב, סע"ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח.}}, שדוקא אז קיימים בשלימות כל הענינים, כולל – מצות יובל<ref name=":1" />, שקשורה במיוחד עם שחרור וגאולה<ref>ולהעיר שהתחלת השחרור ביובל היא מראש השנה – ר"ה ח, ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י הי"ד. וראה לקו"ש ח"ט ע' 387.}}, כמ"ש<ref>בהר כה, י.}} "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (בשנת היובל) אפילו כזה שאומר<ref>משפטים כא, ה־ו.}} "אהבתי את אדוני" ואינו יוצא בשביעית<ref>ראה פרש"י משפטים שם, ו. בהר שם.}}.

ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו ישנה המעלה, שראש השנה חל בהמשך רצוף של שלשה ימים מיוחדים זה אחר זה<ref>ראה בארוכה השיחה דיום השבת – ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א.}}: (א) יום השבת קודש, קשור עם "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, שנקרא בתורה<ref>בראשית א, ה.}} "יום אחד", על שם שהקב"ה הי' יחיד בעולמו<ref>ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}. וענין זה של יום ראשון דמעשה בראשית חוזר ונשנה בכל יום ראשון<ref>ראה לקו"ת שה"ש כה, א. ובכ"מ.}}, כמו שרואים בשירו של יום שאומרים אז "לה' הארץ ומלואה"<ref>תהלים כד, א.}}. ובהדגשה יתירה כשיום ראשון הוא ערב ראש השנה, שאז "זה<ref>תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.}} היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"<ref>ראה שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 (לקמן ע' 436) ואילך).}}. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, שביום זה נבראת מחלוקת<ref>ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.}} – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (כמחלוקת שמאי והלל) ש"סופה להתקיים"<ref>אבות פ"ה הי"ז.}}, הן המעלה דשמאי (גבורה<ref name=":2">ראה זח"ג רמה, א. תניא אגה"ק סי"ג. ועוד.}}) והן המעלה דהלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), ע"י כח נעלה משניהם המחברם<ref>ראה שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 17 (לקמן ע' 440) ואילך. ע' 33 (לקמן ע' 456) ואילך).}} – הכח דמשה, ר"ת משה שמאי הלל, אשר הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון.