בשורת הגאולה סו: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|")
שורה 8: שורה 8:
הלימוד וההוראה ממאורע זה הוא בענין כללי ועיקרי בעבודתם של בנ"י ("מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|תניא רפל"ז.}}) – "'''להביא לימות המשיח'''"{{הערה|ל' חז"ל – במשנה ספ"ק דברכות.}}:
הלימוד וההוראה ממאורע זה הוא בענין כללי ועיקרי בעבודתם של בנ"י ("מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|תניא רפל"ז.}}) – "'''להביא לימות המשיח'''"{{הערה|ל' חז"ל – במשנה ספ"ק דברכות.}}:


מהיעודים דהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בשייכות להנהגת אומות העולם – "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"<ref name=":0">ישעי' ב, ד. מיכה ד, ג.}}.
מהיעודים דהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בשייכות להנהגת אומות העולם – "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"{{הערה|שם=:0|ישעי' ב, ד. מיכה ד, ג.}}.


ולהוסיף, שענין זה יהי' ע"י פעולתו של מלך המשיח עצמו – כמ"ש בהתחלת הפסוק<ref name=":0" /> "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים" ("השופט הוא מלך המשיח . . שיהא אדון כל העמים, והוא יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות . . ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה"<ref name=":1">פי' הרד"ק עה"פ.}}), שכן, "באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' גו' ונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"{{הערה|ישעי' שם, ב־ג. מיכה שם, א־ב.}}, "והמורה הוא מלך המשיח, ועליו נאמר ושפט"<ref name=":1" />.
ולהוסיף, שענין זה יהי' ע"י פעולתו של מלך המשיח עצמו – כמ"ש בהתחלת הפסוק{{הערה|שם=:1|פי' הרד"ק עה"פ.}}), שכן, "באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' גו' ונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"{{הערה|ישעי' שם, ב־ג. מיכה שם, א־ב.}}, "והמורה הוא מלך המשיח, ועליו נאמר ושפט"<ref name=":1" />.


וכיון שבימים אלו מחליטים ומכריזים ראשי מדינות בעולם ע"ד צמצום וביטול כלי נשק וההוספה בהענינים הדרושים לקיום כלכלת המדינה והעולם כולו – תוכן היעוד "וכתתו חרבותם לאתים", שבירת כלי המלחמה לעשות מהם כלים לעבודת האדמה, "ארץ ממנה יצא לחם"{{הערה|איוב כח, ה.}} – ה"ז סימן ברור על '''התחלת קיומו של יעוד זה''' בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
וכיון שבימים אלו מחליטים ומכריזים ראשי מדינות בעולם ע"ד צמצום וביטול כלי נשק וההוספה בהענינים הדרושים לקיום כלכלת המדינה והעולם כולו – תוכן היעוד "וכתתו חרבותם לאתים", שבירת כלי המלחמה לעשות מהם כלים לעבודת האדמה, "ארץ ממנה יצא לחם"{{הערה|איוב כח, ה.}} – ה"ז סימן ברור על '''התחלת קיומו של יעוד זה''' בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
שורה 50: שורה 50:
ולכל לראש – בהענין המודגש בפרשת משפטים:
ולכל לראש – בהענין המודגש בפרשת משפטים:


"משפטים" – פרטי הדינים בין אדם לחבירו מתוך שלום{{הערה|ראה שמו"ר ריש פרשתנו (פ"ל, א): "באין לידי משפט והם עושין שלום". ובחידושי הרד"ל שם: "אפשר ר"ל ע"י פשרה, וכמ"ש בסנהדרין (ו, ב) איזהו משפט שלום זה הביצוע".}} (ופשיטא שלילת הפכו, ביטול סיבת הגלות האחרון{{הערה|ראה יומא ט, ב.}}), שעי"ז באה הגאולה, כמאחז"ל{{הערה|שמו"ר שם, טו.}} במעלת המשפט ש"בו '''ציון נבנית''', שנאמר<ref name=":2">ישעי' א, כז.}} ציון במשפט תפדה", וכן צדקה ("ושבי' בצדקה"<ref name=":2" />) וגמילות חסדים{{הערה|כולל גם הפעולה על אוה"ע לעסוק בצדקה, ובפרט לאחרי החלטת מנהיגי המדינות ע"ד חסכון בהוצאות הכספיות לצרכי נשק, אזי נקל יותר לפעול שיוסיפו בפעולות של צדקה, הן בנוגע לאוה"ע, והן בנוגע לבנ"י.}}, כמפורש בפרשתנו{{הערה|כב, כד.}} "אם כסף תלוה את עמי את העני", "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה"{{הערה|סוכה מט, ב.}}, וכמבואר גם בהסוגיא בבבא בתרא{{הערה|ח, א ואילך.}} ("פירושה" של פרשת משפטים בתושבע"פ) פרטי הענינים דמצות צדקה, ומהעיקר, "גדולה{{הערה|יו"ד, א.}} צדקה '''שמקרבת את הגאולה''', שנאמר{{הערה|ישעי' נו, א.}} כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".
"משפטים" – פרטי הדינים בין אדם לחבירו מתוך שלום{{הערה|ראה שמו"ר ריש פרשתנו (פ"ל, א): "באין לידי משפט והם עושין שלום". ובחידושי הרד"ל שם: "אפשר ר"ל ע"י פשרה, וכמ"ש בסנהדרין (ו, ב) איזהו משפט שלום זה הביצוע".}} (ופשיטא שלילת הפכו, ביטול סיבת הגלות האחרון{{הערה|ראה יומא ט, ב.}}), שעי"ז באה הגאולה, כמאחז"ל{{הערה|שמו"ר שם, טו.}} במעלת המשפט ש"בו '''ציון נבנית''', שנאמר{{הערה|שם=:2|ישעי' א, כז.}} ציון במשפט תפדה", וכן צדקה ("ושבי' בצדקה"<ref name=":2" />) וגמילות חסדים{{הערה|כולל גם הפעולה על אוה"ע לעסוק בצדקה, ובפרט לאחרי החלטת מנהיגי המדינות ע"ד חסכון בהוצאות הכספיות לצרכי נשק, אזי נקל יותר לפעול שיוסיפו בפעולות של צדקה, הן בנוגע לאוה"ע, והן בנוגע לבנ"י.}}, כמפורש בפרשתנו{{הערה|כב, כד.}} "אם כסף תלוה את עמי את העני", "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה"{{הערה|סוכה מט, ב.}}, וכמבואר גם בהסוגיא בבבא בתרא{{הערה|ח, א ואילך.}} ("פירושה" של פרשת משפטים בתושבע"פ) פרטי הענינים דמצות צדקה, ומהעיקר, "גדולה{{הערה|יו"ד, א.}} צדקה '''שמקרבת את הגאולה''', שנאמר{{הערה|ישעי' נו, א.}} כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".


. . . ובהמשך לזה – גם ההוראה מהתחלת פרשת תרומה (שקורין במנחת שבת): "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", החל מהמקדש הפרטי שבכאו"א מישראל ("בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד"{{הערה|ראה אלשיך עה"פ. של"ה סט, א. ועוד.}}), בלבו פנימה, ובביתו ובחדרו, שנעשה בית תורה תפלה וגמ"ח, כולל ובמיוחד ההשתתפות בבנין והרחבת בתי־כנסיות ובתי־מדרשות באופן ד"ויקחו לי תרומה גו' זהב וכסף ונחושת"{{הערה|כה, ב־ג.}} (כל י"ג (ט"ו){{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 153, ובהנסמן שם.}} דברים המנויים בכתוב), שעי"ז ממהרים ומזרזים ופועלים תיכף בנין ביהמ"ק השלישי כפשוטו ממש.
. . . ובהמשך לזה – גם ההוראה מהתחלת פרשת תרומה (שקורין במנחת שבת): "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", החל מהמקדש הפרטי שבכאו"א מישראל ("בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד"{{הערה|ראה אלשיך עה"פ. של"ה סט, א. ועוד.}}), בלבו פנימה, ובביתו ובחדרו, שנעשה בית תורה תפלה וגמ"ח, כולל ובמיוחד ההשתתפות בבנין והרחבת בתי־כנסיות ובתי־מדרשות באופן ד"ויקחו לי תרומה גו' זהב וכסף ונחושת"{{הערה|כה, ב־ג.}} (כל י"ג (ט"ו){{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 153, ובהנסמן שם.}} דברים המנויים בכתוב), שעי"ז ממהרים ומזרזים ופועלים תיכף בנין ביהמ"ק השלישי כפשוטו ממש.