2,976
עריכות
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הכבד – כולו דם (קרוש){{הערה|פרש"י ד"ה הכבד – חולין קט, ב.</ref>. | הכבד – כולו דם (קרוש){{הערה|פרש"י ד"ה הכבד – חולין קט, ב.</ref>. | ||
ואילו הלב – הוא '''חיות הגוף עצמו''', להיותו מקום משכן"הדם הוא הנפש", ועל ידו נעשה "התפשטות והילוך '''החיות''' . . המלובשת '''בדם''' הנפש היוצא '''מהלב''' אל כל האברים, וסובב סובב הולך הרוח חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים המובלעים בהם וחוזר אל הלב כו'" (כפי שמבאר רבינו הזקן באגה״ק | ואילו הלב – הוא '''חיות הגוף עצמו''', להיותו מקום משכן"הדם הוא הנפש", ועל ידו נעשה "התפשטות והילוך '''החיות''' . . המלובשת '''בדם''' הנפש היוצא '''מהלב''' אל כל האברים, וסובב סובב הולך הרוח חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים המובלעים בהם וחוזר אל הלב כו'" (כפי שמבאר רבינו הזקן באגה״ק{{הערה|שם=:0|סימן לא.</ref>). | ||
ונמצא, שעיקר ענין החיות דכל אברי הגוף קשור עם '''הלב''', כי, הדם ("הוא הנפש") שבלב (לא רק גילוי והמשכה ממנו) מתפשט בכל אברי הגוף ממש{{הערה|ולכן, המשכת החיות מהמוח לכל האברים היא גם באופן של '''התחלקות''', ש"כל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו", משא"כ המשכת החיות מהלב היא לכל האברים '''בשוה''', שכולם מקבלים את הדם שבלב, עצם החיות (וראה גם קונטרס משיחות ש"פ בא ס"ב (נדפס בסה"ש תשמ"ח ח"א ע' 222 ואילך). וש"נ).</ref>. | ונמצא, שעיקר ענין החיות דכל אברי הגוף קשור עם '''הלב''', כי, הדם ("הוא הנפש") שבלב (לא רק גילוי והמשכה ממנו) מתפשט בכל אברי הגוף ממש{{הערה|ולכן, המשכת החיות מהמוח לכל האברים היא גם באופן של '''התחלקות''', ש"כל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו", משא"כ המשכת החיות מהלב היא לכל האברים '''בשוה''', שכולם מקבלים את הדם שבלב, עצם החיות (וראה גם קונטרס משיחות ש"פ בא ס"ב (נדפס בסה"ש תשמ"ח ח"א ע' 222 ואילך). וש"נ).</ref>. | ||
| שורה 149: | שורה 149: | ||
ומכיון שכן, הרי בודאי ובודאי שעכשיו צריכה להיות ומוכרחת כביכול '''הזריזות של הקב"ה''' להביא את הגאולה תיכף ומיד ממש. | ומכיון שכן, הרי בודאי ובודאי שעכשיו צריכה להיות ומוכרחת כביכול '''הזריזות של הקב"ה''' להביא את הגאולה תיכף ומיד ממש. | ||
ותיכף ומיד – מקיימים הציווי "זאת{{הערה|פרשתנו ו, ב.</ref> תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה גו' ובער עלי' הכהן עצים בבוקר בבוקר"{{הערה|להעיר מפי' אוה"ח עה"פ: "ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו כי כל איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות . . וביאר עד מתי יהיו ישראל בגדר ב' דברים אלו (על מוקדה על המזבח) – כל הלילה, שהיא זמן הגלות הנמשל ללילה . . עד הבוקר שהוא זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר, והזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי . . ואומרו בבוקר בבוקר . . כי זמן הגאולה הי' ראוי להיות בבוקר ראשון של שנת הת"ק לאלף החמישי, ולסיבת העון מתעכב עד בוקר הב' כו'", עיי"ש בארוכה.</ref>, בביהמ״ק השלישי, אשר, להיותו "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז ובפרש"י.</ref>, "בנינא דקב"ה"{{הערה|זח"ג רכא, א. זח"א כט, א.</ref>, ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" | ותיכף ומיד – מקיימים הציווי "זאת{{הערה|פרשתנו ו, ב.</ref> תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה גו' ובער עלי' הכהן עצים בבוקר בבוקר"{{הערה|להעיר מפי' אוה"ח עה"פ: "ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו כי כל איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות . . וביאר עד מתי יהיו ישראל בגדר ב' דברים אלו (על מוקדה על המזבח) – כל הלילה, שהיא זמן הגלות הנמשל ללילה . . עד הבוקר שהוא זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר, והזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי . . ואומרו בבוקר בבוקר . . כי זמן הגאולה הי' ראוי להיות בבוקר ראשון של שנת הת"ק לאלף החמישי, ולסיבת העון מתעכב עד בוקר הב' כו'", עיי"ש בארוכה.</ref>, בביהמ״ק השלישי, אשר, להיותו "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז ובפרש"י.</ref>, "בנינא דקב"ה"{{הערה|זח"ג רכא, א. זח"א כט, א.</ref>, ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"{{הערה|שם=:1|פרש"י ותוס' סוכה מא, א. ועוד.</ref>, יכול (ובמילא צריך) לירד ולהתגלות למטה אפילו בלילה<ref name=":1" />, '''בלילה זה ממש'''! | ||
ובאופן ש״תחזינה עינינו" – עיני בשר בגוף של בשר, נשמות בגופים, כולל גם (קיום ההבטחה ברורה) "ונתתי | ובאופן ש״תחזינה עינינו" – עיני בשר בגוף של בשר, נשמות בגופים, כולל גם (קיום ההבטחה ברורה) "ונתתי{{הערה|שם=:2|יחזקאל לו, כו.</ref> לכם לב בשר"{{הערה|לאחרי ש"והסירותי את לב האבן מבשרכם" (שם) – די"ל, שההסרה כו' נעשתה כבר ע"י מעשינו ועבודתינו במשך הנשיאות דכ"ק מו"ח אדמו"ר (החל מב' ניסן), ע"ד האמור בנוגע לצחצוח הכפתורים כו'.</ref>, "לב חדש ורוח חדשה"<ref name=":2" />. | ||
יג. כרגיל – יש לסיים ב"נתינת" שליחות־מצוה לצדקה (המקרבת את הגאולה), בהוספה לנתינת שליחות־מצוה לצדקה בהתחלת היום. | יג. כרגיל – יש לסיים ב"נתינת" שליחות־מצוה לצדקה (המקרבת את הגאולה), בהוספה לנתינת שליחות־מצוה לצדקה בהתחלת היום. | ||
ולהעיר, שי״ל שהתחלת וסיום היום בענין הצדקה, הוא, ע״ד ובדוגמת התחלת וסיום היום בקרבן התמיד – כמ״ש{{הערה|פרשתנו ו, ה.</ref> "וערך עלי' העולה גו'", "עולת תמיד היא תקדים" | ולהעיר, שי״ל שהתחלת וסיום היום בענין הצדקה, הוא, ע״ד ובדוגמת התחלת וסיום היום בקרבן התמיד – כמ״ש{{הערה|פרשתנו ו, ה.</ref> "וערך עלי' העולה גו'", "עולת תמיד היא תקדים"{{הערה|שם=:3|פרש"י עה"פ.</ref>, וכן"עלי', על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולם, מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערביים"<ref name=":3" /> (מלבד הקטר חלבים ואברים שכשר כל הלילה{{הערה|פרש"י ריש פרשתנו – ממגילה כא, א.</ref>), ודוגמתם בזמן הזה – "תפלות במקום תמידין תקנום"{{הערה|ברכות כו, ב.</ref>, תפלת שחרית כנגד תמיד של שחר, ותפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערביים (ותפלת ערבית כנגד אברים ופדרים{{הערה|ברכות שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס פט.</ref>), ופס״ד השו״ע{{הערה|או"ח סו"ס צב. שו"ע אדה"ז שם – מב"ב יו"ד, א.</ref> יהיב פרוטה לעני והדר מצלי. | ||
ויה״ר שההחלטה ע״ד נתינת הצדקה תביא תיכף את השכר{{הערה|ע"ד הפס"ד בשו"ע או"ח סתקע"א ס"ג (מתענית ח, ב).</ref> "שמקרבת את הגאולה", ע״י דוד מלכא משיחא. | ויה״ר שההחלטה ע״ד נתינת הצדקה תביא תיכף את השכר{{הערה|ע"ד הפס"ד בשו"ע או"ח סתקע"א ס"ג (מתענית ח, ב).</ref> "שמקרבת את הגאולה", ע״י דוד מלכא משיחא. | ||