דבר מלכות/פינחס: הבדלים בין גרסאות בדף

א. אחד החידושים בפרשתנו הוא – ענין נחלת וחלוקת ארץ ישראל לכל שבט ולכאו"א מישראל.

ויש לומר ע"פ הוראת הצמח־צדק ליהודי שרצה לעלות לארץ ישראל לשקוד שם בתורה ועבודה – "מאך דא ארץ ישראל" (=עשה כאן ארץ־ישראל). היות שזה סופר ונתפרסם (ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר<ref>במכתבו מכ' מנ"א תרפ"ה – אגרות קודש שלו ח"א ע' תפה ואילך. וראה לקו"ש ח"ב ס"ע 621.</ref>) לכאו"א מישראל, מובן שמזה נעשה הוראה לכל אחד – שגם כאשר נמצאים "כאן", בחוץ לארץ, ובזמן הגלות (אפילו רגע האחרון שבה) – צריכים "כאן" – במקום וזמן זה – לעשות "ארץ ישראל".

ב. ויובן זה בהקדים ענין בפרשתנו:

וצריך להבין הטעם והתועלת שבנס זה: הרי אין הקב"ה עושה נס "למגנא"<ref>דרשות הר"ן דרשה ח. ועוד.</ref>. ומדוע א"כ עשה את הנס ש"הגורל הי' מדבר". הי' יכול להיות הבירור בנוגע לחלוקת הארץ (גבול פלוני לשבט פלוני) ע"פ הגורל (כפי שהוא בכל גורל בלי נס שהגורל מדבר)<ref>ועפ"ז צלה"ב גם: מהו ההכרח ש"על פי הגורל" פירוש ש"הגורל הי' מדבר". דאף שלמדים זה מיתור הכתוב, שהרי לעיל מיני' נאמר "אך בגורל יחלק את הארץ" (ראה מפרשי המדרש שם. משכיל לדוד כאן) – הרי יש לפרש היתור כדרשת הגמרא (ב"ב קכב, א) עה"פ, ש"על פי הגורל" בא להוסיף שנתחלקה באורים ותומים (ראה רשב"ם ב"ב שם: על פי – משמע על פי אורים ותומים. וראה גם פרש"י עה"פ (בהמשך לדבריו ש"הגורל הי' מדבר"): מגיד שנתחלקה ברוח הקודש לכך נאמר על פי ה'. ואכ"מ), שאלעזר הכהן הי' מלובש באורים ותומים והי' מכוין ברוח הקודש לעליית הגורלות.</ref>!