2,976
עריכות
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א. מהחידושים העיקריים בימות המשיח – כפס"ד הרמב"ם ש"באותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת . . שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד (המלך המשיח) בעל חכמה יהי' יתר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו, ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'"<ref>הל' תשובה פ"ט ה"ב.}}, "ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם"<ref>סוף הל' מלכים.}}. | א. מהחידושים העיקריים בימות המשיח – כפס"ד הרמב"ם ש"באותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת . . שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד (המלך המשיח) בעל חכמה יהי' יתר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו, ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'"<ref>הל' תשובה פ"ט ה"ב.}}, "ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם"<ref>סוף הל' מלכים.}}. | ||
ובלשון חז"ל – מיוסד על הפסוק<ref>ישעי' נא, ד.}} "כי תורה מאתי תצא" שנאמר ביעודי הגאולה – "תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא" | ובלשון חז"ל – מיוסד על הפסוק<ref>ישעי' נא, ד.}} "כי תורה מאתי תצא" שנאמר ביעודי הגאולה – "תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא"{{הערה|שם=:0|ויק"ר פי"ג, ג.}}, "עתיד<ref>יל"ש ישעי' רמז תכט.}} הקב"ה להיות יושב . . ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן ע"י משיח"<ref>וראה גם פי' הרד"ק ומצו"ד עה"פ: "כי המלך המשיח יורה כו'".}}. | ||
ויש לומר, שענין זה מרומז בדברי הרמב"ם שמלך המשיח "בעל חכמה יהי' יתר משלמה ונביא גדול הוא . . '''ולפיכך''' ילמד כל העם" – שכיון ש"נביא גדול הוא" לכן תתגלה אליו ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא", וילמדה לכל העם. | ויש לומר, שענין זה מרומז בדברי הרמב"ם שמלך המשיח "בעל חכמה יהי' יתר משלמה ונביא גדול הוא . . '''ולפיכך''' ילמד כל העם" – שכיון ש"נביא גדול הוא" לכן תתגלה אליו ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא", וילמדה לכל העם. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
"דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר<ref>פ' ראה יג, א.}} את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, ונאמר<ref>נצבים כט, כח.}} והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם, וכן הוא אומר<ref>אמור כג, כד.}} חוקת עולם לדורותיכם, ונאמר<ref>נצבים ל, יב.}} לא בשמים היא, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה"<ref>רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.}}. | "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר<ref>פ' ראה יג, א.}} את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, ונאמר<ref>נצבים כט, כח.}} והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם, וכן הוא אומר<ref>אמור כג, כד.}} חוקת עולם לדורותיכם, ונאמר<ref>נצבים ל, יב.}} לא בשמים היא, הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה"<ref>רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.}}. | ||
ועפ"ז צריך ביאור בהענין ד"תורה חדשה '''מאתי''' תצא", "ע"י משיח" ש"'''נביא''' גדול הוא" – הרי כלל ש"לא בשמים היא" | ועפ"ז צריך ביאור בהענין ד"תורה חדשה '''מאתי''' תצא", "ע"י משיח" ש"'''נביא''' גדול הוא" – הרי כלל ש"לא בשמים היא"{{הערה|שם=:1|ראה ב"מ נט, ב.}}, ו"אין נביא רשאי לחדש דבר"? | ||
ובפרטיות יותר – הן בנוגע להתגלות טעמי וסודות התורה, והן (ועאכו"כ) בנוגע לחידוש בהלכות התורה: | ובפרטיות יותר – הן בנוגע להתגלות טעמי וסודות התורה, והן (ועאכו"כ) בנוגע לחידוש בהלכות התורה: | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
ז. ויש לבאר זה בהקדמת דוגמא להנ"ל – שינוי בהלכות התורה לעתיד לבוא שקשור עם דרגא נעלית יותר בתורה – בנוגע לפלוגתות דב"ש וב"ה: | ז. ויש לבאר זה בהקדמת דוגמא להנ"ל – שינוי בהלכות התורה לעתיד לבוא שקשור עם דרגא נעלית יותר בתורה – בנוגע לפלוגתות דב"ש וב"ה: | ||
איתא בגמרא | איתא בגמרא{{הערה|שם=:2|עירובין יג, ב.}} "שלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו, יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים הן והלכה כב"ה". | ||
ואף ש"אין משגיחין בבת קול", כיון שהתורה "לא בשמים היא"<ref name=":1" /> – הרי, ההלכה כב"ה היא מפני ש"ב"ה<ref>תוד"ה כאן – עירובין ו, סע"ב. וראה תוד"ה רבי יהושע – יבמות יד, א. תוד"ה לא בשמים – ב"מ נט, ב.}} הוו '''רובא''', ולא הוצרכו בת קול אלא משום דב"ש הוו חריפי טפי" ("מחדדי טפי"<ref>יבמות שם.}}), כלומר, כשה"בת קול" באה לחלוק על דברי תורה<ref>כבב"מ שם, בנוגע להפלוגתא דר' אליעזר וחכמים, שהבת קול אמרה שהלכה כדעת היחיד, היפך הכלל בתורה שהלכה כרבים.}}, "אין משגיחין בבת קול" כיון שהתורה "לא בשמים היא", אבל כשה"בת קול" באה להכריע במקום של ספק, כבפלוגתא דב"ש וב"ה, שע"פ הכלל ד"אחרי רבים להטות"<ref>משפטים כג, ב. רמב"ם הל' סנהדרין רפ"ח.}}, צ"ל הלכה כב"ה שהם הרוב, אלא שנסתפקו בדבר מפני שב"ש היו חריפים יותר מב"ה, סומכים על ה"בת קול" כיון שאין זה נגד כללי התורה<ref>פרטי הדעות בזה – ראה אנציק' תלמודית ערך בת קול. '''וש"נ'''.}}. | ואף ש"אין משגיחין בבת קול", כיון שהתורה "לא בשמים היא"<ref name=":1" /> – הרי, ההלכה כב"ה היא מפני ש"ב"ה<ref>תוד"ה כאן – עירובין ו, סע"ב. וראה תוד"ה רבי יהושע – יבמות יד, א. תוד"ה לא בשמים – ב"מ נט, ב.}} הוו '''רובא''', ולא הוצרכו בת קול אלא משום דב"ש הוו חריפי טפי" ("מחדדי טפי"<ref>יבמות שם.}}), כלומר, כשה"בת קול" באה לחלוק על דברי תורה<ref>כבב"מ שם, בנוגע להפלוגתא דר' אליעזר וחכמים, שהבת קול אמרה שהלכה כדעת היחיד, היפך הכלל בתורה שהלכה כרבים.}}, "אין משגיחין בבת קול" כיון שהתורה "לא בשמים היא", אבל כשה"בת קול" באה להכריע במקום של ספק, כבפלוגתא דב"ש וב"ה, שע"פ הכלל ד"אחרי רבים להטות"<ref>משפטים כג, ב. רמב"ם הל' סנהדרין רפ"ח.}}, צ"ל הלכה כב"ה שהם הרוב, אלא שנסתפקו בדבר מפני שב"ש היו חריפים יותר מב"ה, סומכים על ה"בת קול" כיון שאין זה נגד כללי התורה<ref>פרטי הדעות בזה – ראה אנציק' תלמודית ערך בת קול. '''וש"נ'''.}}. | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
ובפרטיות יותר – החילוק שבין תורה למצוות: תורה היא חכמתו של הקב"ה, ומצוות (עשה ולא תעשה) הם הוראות להאדם איך להתנהג בעולם. ועד"ז בתורה עצמה – לימוד חכמת התורה כשלעצמה שאינו נוגע למעשה בפועל, "יגדיל תורה ויאדיר"<ref>ישעי' מב, כא. חולין סו, ב.}}, "דרוש וקבל שכר"<ref>סוטה מד, א. וש"נ.}}, והלימוד לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה. | ובפרטיות יותר – החילוק שבין תורה למצוות: תורה היא חכמתו של הקב"ה, ומצוות (עשה ולא תעשה) הם הוראות להאדם איך להתנהג בעולם. ועד"ז בתורה עצמה – לימוד חכמת התורה כשלעצמה שאינו נוגע למעשה בפועל, "יגדיל תורה ויאדיר"<ref>ישעי' מב, כא. חולין סו, ב.}}, "דרוש וקבל שכר"<ref>סוטה מד, א. וש"נ.}}, והלימוד לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה. | ||
ובלימוד חכמת התורה כשלעצמה גופא – ה"ז החילוק שבין נגלה דתורה לנסתר דתורה<ref>בהבא לקמן – ראה תניא אגה"ק סכ"ו. ובארוכה – קונטרס עץ החיים פי"א ואילך. וראה גם לקו"ת שה"ש מח, א ואילך.}}: בנגלה דתורה מודגשת בעיקר הפעולה דבירור העולם ע"י פרטי הדינים דאיסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול, שלכן נקראת "אילנא דטוב ורע" | ובלימוד חכמת התורה כשלעצמה גופא – ה"ז החילוק שבין נגלה דתורה לנסתר דתורה<ref>בהבא לקמן – ראה תניא אגה"ק סכ"ו. ובארוכה – קונטרס עץ החיים פי"א ואילך. וראה גם לקו"ת שה"ש מח, א ואילך.}}: בנגלה דתורה מודגשת בעיקר הפעולה דבירור העולם ע"י פרטי הדינים דאיסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול, שלכן נקראת "אילנא דטוב ורע"{{הערה|שם=:3|זח"ג קכד, ב – ברע"מ.}} ("עץ הדעת טוב ורע"<ref>בראשית ב, יז.}}), ע"ש ההתלבשות לברר הטוב מהרע, להבדיל בין הפסול האסור והטמא להכשר המותר והטהור, וכן ההתלבשות בטענות של שקר (לברר האמת מן השקר) בדיני חיוב ופטור שבין אדם לחבירו<ref>וגם הלימוד באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר", "דרוש וקבל שכר", הוא, בענינים הקשורים עם טוב ורע.}}; משא"כ נסתר דתורה נקראת "אילנא דחיי" ("עץ החיים"<ref>שם ג, כב.}}), "דלית תמן . . מסטרא דרע . . מרוח הטומאה"<ref name=":3" />, כיון שאינה עוסקת בבירור הטוב מהרע, אלא מדברת בעניני אלקות, "דע את אלקי אביך"<ref>דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב.}}. | ||
ובענין זה מודגש כללות החילוק שבין זמן הזה לימות המשיח: | ובענין זה מודגש כללות החילוק שבין זמן הזה לימות המשיח: | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
ובפרטיות יותר ה"ז קשור עם התיקון דכל חטא ועון<ref>בהבא לקמן – ראה אוה"ת מסעי ע' א'תיד ואילך. ד"ה דבר אל בנ"י וגו' כי אתם עוברים וגו' תרנ"א (סה"מ תרנ"א ע' קצז ואילך). ד"ה וידבר גו' והקריתם לכם ערים גו' תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' שכה ואילך). ד"ה הנ"ל תשי"ב. תשי"ז.}}: | ובפרטיות יותר ה"ז קשור עם התיקון דכל חטא ועון<ref>בהבא לקמן – ראה אוה"ת מסעי ע' א'תיד ואילך. ד"ה דבר אל בנ"י וגו' כי אתם עוברים וגו' תרנ"א (סה"מ תרנ"א ע' קצז ואילך). ד"ה וידבר גו' והקריתם לכם ערים גו' תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' שכה ואילך). ד"ה הנ"ל תשי"ב. תשי"ז.}}: | ||
ידוע שכל חטא ועון הוא מעין ודוגמת "'''מכה נפש''' (בשגגה)"<ref>מסעי לה, יא.}}, כמ"ש<ref>נח ט, ו.}} "שופך דם האדם באדם", שהו"ע "שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם דקליפה"<ref>לקו"ת במדבר יג, ג.}}, אלא שזהו באופן ד"(מכה נפש ב)'''שגגה'''", שלא ברצונו, כי, רצונו האמיתי של כאו"א מישראל הוא "לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות" | ידוע שכל חטא ועון הוא מעין ודוגמת "'''מכה נפש''' (בשגגה)"<ref>מסעי לה, יא.}}, כמ"ש<ref>נח ט, ו.}} "שופך דם האדם באדם", שהו"ע "שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם דקליפה"<ref>לקו"ת במדבר יג, ג.}}, אלא שזהו באופן ד"(מכה נפש ב)'''שגגה'''", שלא ברצונו, כי, רצונו האמיתי של כאו"א מישראל הוא "לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות"{{הערה|שם=:4|רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}} (אלא ש"יצרו הוא שתקפו"<ref name=":4" />, כמו אונס), ומעשה החטא הוא "'''בבלי דעת'''"<ref>שופטים יט, ד.}}, כמארז"ל<ref>סוטה ג, רע"א.}} "אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות", ועוד וג"ז עיקר – ש"'''האלקים אנה לידו'''"<ref>משפטים כא, יג.}}, כמ"ש<ref>תהלים סו, ה.}} "נורא עלילה על בני אדם", "עלילה נתלה בו"<ref>תנחומא וישב ד.}}. | ||
והתיקון לזה הוא ע"י הגלות לעיר מקלט – שרומז על '''התורה''', כמארז"ל<ref>מכות יו"ד, א.}} "דברי תורה קולטין"<ref>ופירוש "עיר מקלט": "עיר" – שנעשית מקיבוץ בתים, וכל בית נעשה מאבנים, שאבנים קאי על אותיות התורה (כדאיתא בספר יצירה (פ"ד מי"ב) "שתי אבנים בונות שתי בתים וכו'"), ומצירופם נעשים בתים, תיבות התורה, ובצירוף כולם יחד נעשית עיר, כל התורה כולה; ו"מקלט" – מלשון קליטה, שרומז על הקליטה דשכל האדם בתורה והקליטה דתורה בשכל האדם (כמבואר בתניא (פ"ה) שהשכל תופס ומקיף את המושכל, וגם מלובש ומוקף בו).}}, היינו, שהתורה קולטת את האדם העוסק בה להגן עליו ולהצילו מפני גואל הדם, "הוא<ref>ב"ב טז, א.}} שטן הוא יצה"ר"<ref>ועד"ז אמרו חז"ל "בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין" (ב"ב שם. קידושין ל, ב), "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש כו'" (קידושין שם. סוכה נב, ב).}}, ולא עוד אלא שעל ידה נעשה התיקון לשפיכת דם וחיות האדם דקדושה שנמשך מהתורה, חיות חדש מ"תורת חיים"<ref>ולהעיר, שהתורה נמשלה לדם שהוא הנפש, שעל ידו נמשך חיות הנפש, וזהו מ"ש "זאת התורה '''אדם'''", אותיות א' דם (של"ה בהקדמת בית ישראל בית דוד (כא, א). לקו"ת שם, א).}}. | והתיקון לזה הוא ע"י הגלות לעיר מקלט – שרומז על '''התורה''', כמארז"ל<ref>מכות יו"ד, א.}} "דברי תורה קולטין"<ref>ופירוש "עיר מקלט": "עיר" – שנעשית מקיבוץ בתים, וכל בית נעשה מאבנים, שאבנים קאי על אותיות התורה (כדאיתא בספר יצירה (פ"ד מי"ב) "שתי אבנים בונות שתי בתים וכו'"), ומצירופם נעשים בתים, תיבות התורה, ובצירוף כולם יחד נעשית עיר, כל התורה כולה; ו"מקלט" – מלשון קליטה, שרומז על הקליטה דשכל האדם בתורה והקליטה דתורה בשכל האדם (כמבואר בתניא (פ"ה) שהשכל תופס ומקיף את המושכל, וגם מלובש ומוקף בו).}}, היינו, שהתורה קולטת את האדם העוסק בה להגן עליו ולהצילו מפני גואל הדם, "הוא<ref>ב"ב טז, א.}} שטן הוא יצה"ר"<ref>ועד"ז אמרו חז"ל "בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין" (ב"ב שם. קידושין ל, ב), "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש כו'" (קידושין שם. סוכה נב, ב).}}, ולא עוד אלא שעל ידה נעשה התיקון לשפיכת דם וחיות האדם דקדושה שנמשך מהתורה, חיות חדש מ"תורת חיים"<ref>ולהעיר, שהתורה נמשלה לדם שהוא הנפש, שעל ידו נמשך חיות הנפש, וזהו מ"ש "זאת התורה '''אדם'''", אותיות א' דם (של"ה בהקדמת בית ישראל בית דוד (כא, א). לקו"ת שם, א).}}. | ||
| שורה 149: | שורה 149: | ||
ובהקדם ביאור הפלוגתות דב"ש וב"ה, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים – שהפלוגתא היא בנוגע לאופן פעולת התורה בבירור העולם: | ובהקדם ביאור הפלוגתות דב"ש וב"ה, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים – שהפלוגתא היא בנוגע לאופן פעולת התורה בבירור העולם: | ||
בדברים שהם בודאי בלתי־רצויים, לכו"ע הבירור הוא באופן של דחי', "שמאל דוחה" | בדברים שהם בודאי בלתי־רצויים, לכו"ע הבירור הוא באופן של דחי', "שמאל דוחה"{{הערה|שם=:5|סנהדרין קז, ב. וש"נ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד הי"ז.}} – טמא אסור ופסול; בדברים שהם בודאי מותרים, עניני הרשות, לכו"ע הבירור הוא באופן של קירוב, "ימין מקרבת"<ref name=":5" /> – טהור מותר וכשר, ע"י ההשתמשות בהם לשם שמים, "כל מעשיך יהיו לשם שמים"<ref>אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"<ref>משלי ג, ו. רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}, שעי"ז נעשה בהם בירור וזיכוך ועלי' לקדושה; ובדברים שיש ספק האם צריכים לדחותם או שיכולים (ובמילא צריכים) לקרבם ולהעלותם לקדושה, משום שהרע אינו ניכר ונראה בפועל ובגלוי, כי אם בכח ובהעלם בלבד, וכיו"ב – פליגי ב"ש וב"ה<ref>ולהעיר מביאור הלשיטתייהו דב"ש וב"ה, שב"ש אזלי בתר בכח, וב"ה אזלי בתר בפועל (ראה בארוכה "הדרן על ששה סדרי משנה" (ס' השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 645 ואילך)).}}: | ||
ב"ש<ref>ראה זח"ג רמה, א. טעמי המצוות להאריז"ל פ' תצא. תניא בהקדמה. שם אגה"ק סי"ג. ובכ"מ.}} (ששרש נשמתם מבחי' הגבורות) – נטיית שכלם היא להחמיר, לדחות ולאסור גם הענינים שהרע שבהם הוא בכח ובהעלם בלבד, וב"ה (ששרש נשמתם מבחי' החסדים) – נטיית שכלם היא להקל, לקרב ולהתיר הדברים שאין בהם רע בפועל ובגלוי. | ב"ש<ref>ראה זח"ג רמה, א. טעמי המצוות להאריז"ל פ' תצא. תניא בהקדמה. שם אגה"ק סי"ג. ובכ"מ.}} (ששרש נשמתם מבחי' הגבורות) – נטיית שכלם היא להחמיר, לדחות ולאסור גם הענינים שהרע שבהם הוא בכח ובהעלם בלבד, וב"ה (ששרש נשמתם מבחי' החסדים) – נטיית שכלם היא להקל, לקרב ולהתיר הדברים שאין בהם רע בפועל ובגלוי. | ||