2,980
עריכות
ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה (הצגת מקור)
גרסה מ־17:26, 10 ביולי 2025
, 10 ביולי 2025החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
א. אַ גאַנץ יאָר האָט מען דעם כלל אַז "פותחין בברכה"<ref>ע"פ פתיחת [[אגרת הקודש סימן א'|אגרת הראשונה]] באגה"ק שבתניא. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641 בהערה.}}, עאכו"כ אין די "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים"<ref>לשון חז"ל – ר"ה יח, א.}} [וועלכער "נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב"<ref>"יחזקאל ר"ס מ"ם" – לקו"ת דרושים לר"ה נח, א. סד, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.}}] – וועלכע זיינען די '''פתיחה''' וראש (אויך) פון די ברכות אויף כל השנה כולה<ref>כי ההשפעה דבחי' '''ראש''' (דראש השנה ודיוהכ"פ) נמשכת בימים אלו במיוחד (שבין ראש השנה ויוהכ"פ, שבהם נעשה בנין המלכות – פע"ח שער ר"ה. שער הכוונות דרושי ר"ה. סידור האריז"ל סדר עשי"ת). נוסף על זה שכל ימי חודש תשרי – אותיות רשית (בעה"ט עה"פ עקב יא, יב) – הם ימים כלליים שמהם נמשך על ובכל השנה כולה (מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שעט. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. ברכה ע' א'תתסו. סה"מ תרנ"ד ע' לו. תרנ"ו ע' רעח. תש"ב ע' 49).}}. און אין די טעג גופא – בפרט אין דעם טאָג פון ערב יום הכפורים. | א. אַ גאַנץ יאָר האָט מען דעם כלל אַז "פותחין בברכה"<ref>ע"פ פתיחת [[אגרת הקודש סימן א'|אגרת הראשונה]] באגה"ק שבתניא. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641 בהערה.}}, עאכו"כ אין די "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים"<ref>לשון חז"ל – ר"ה יח, א.}} [וועלכער "נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב"<ref>"יחזקאל ר"ס מ"ם" – לקו"ת דרושים לר"ה נח, א. סד, א. וראה תוד"ה ואת – נדרים כג, ב. רא"ש סוף יומא.}}] – וועלכע זיינען די '''פתיחה''' וראש (אויך) פון די ברכות אויף כל השנה כולה<ref>כי ההשפעה דבחי' '''ראש''' (דראש השנה ודיוהכ"פ) נמשכת בימים אלו במיוחד (שבין ראש השנה ויוהכ"פ, שבהם נעשה בנין המלכות – פע"ח שער ר"ה. שער הכוונות דרושי ר"ה. סידור האריז"ל סדר עשי"ת). נוסף על זה שכל ימי חודש תשרי – אותיות רשית (בעה"ט עה"פ עקב יא, יב) – הם ימים כלליים שמהם נמשך על ובכל השנה כולה (מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שעט. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. ברכה ע' א'תתסו. סה"מ תרנ"ד ע' לו. תרנ"ו ע' רעח. תש"ב ע' 49).}}. און אין די טעג גופא – בפרט אין דעם טאָג פון ערב יום הכפורים. | ||
צווישן אַלע ברכות – איז אַממייסטנ'ס צוגעפּאַסט (צו אָנהויבן דער "פותחין בברכה" מיט) דער נוסח הברכה פון '''ברכת כהנים''' | צווישן אַלע ברכות – איז אַממייסטנ'ס צוגעפּאַסט (צו אָנהויבן דער "פותחין בברכה" מיט) דער נוסח הברכה פון '''ברכת כהנים'''{{הערה|שם=:0|וכידוע המנהג שברכת הבנים (וכיו"ב) בערב יוהכ"פ תהי' בברכת כהנים (ראה ברכת ערב יוהכ"פ (להת' שי') בסה"ש תשמ"ז ס"ב. וש"נ). – השייכות (והכח) דברכת כהנים לכל א' מישראל (גם ישראלים) – ראה בארוכה בברכה הנ"ל, ובברכת ערב יוהכ"פ (לאחרי תפלת מנחה) תשמ"ח.}}, די ברכה וועלכע דער אויבערשטער האָט אים אַליין אויסגעקליבן בתורתו הקדושה<ref>נשא כב, ו ואילך.}}, און האָט אָנגעזאָגט און געגעבן כח די כהנים, אַז מיט דער ברכה זאָלן זיי בענטשן אידן ("כה תברכו את בני ישראל") בכל יום<ref>שו"ע אדה"ז או"ח ריש סקכ"ח, ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.}} | ||
– ווי מ'פירט זיך בפועל אין ארץ ישראל (עכ"פ בכמה מקומות) – נשיאת כפים בכל יום<ref>ראה שו"ע אדה"ז שם סנ"ז (מב"י סו"ס קכח ד"ה כתב האגור): יישר כחם של בני א"י וסביבותיהם שנ"כ בכל יום כתיקון חכמים (לברך בכל תפלה – כמ"ש שם לעיל ס"א) ומקיימים ג' מ"ע בכל יום.}}, אָדער עכ"פ בכל שבת [ווי עס פירט זיך בכמה ספרד'ישע קהילות אויך בחוץ לארץ], און בכל הקהילות, אויך אין חוץ לארץ – וואו מ'איז נושא כפים נאָר ביו"ט<ref>ב"י שם. רמ"א שם סמ"ד. ובארוכה – שו"ע אדה"ז שם. וש"נ. ולהעיר שאדה"ז רצה להנהיג שישאו כפים (גם בחו"ל) בכל יום, ולא עלתה בידו (ראה לקו"ש חי"ח ע' 448). וי"ל שהברכה דנשיאת כפים של הכהנים בארץ ישראל בכל יום נמשכת גם לבנ"י שבחו"ל (ע"ד מאחז"ל (תענית י, א) שמתמצית א"י שותה כל העולם כולו). ובפרט ע"י הכהנים שמכוונים גם עבור בנ"י שבחוץ לארץ, ע"ד "אחיהם שבשדות" (ראה סוטה לח, סע"ב. טושו"ע או"ח שם סכ"ה. שו"ע אדה"ז שם סל"ח).}} – זאָגט יעדער איד דעם נוסח פון ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר<ref>לאחרי ברכת התורה – תוד"ה שכבר (ברכות יא, ב) מנהג "הצרפתים". שו"ע או"ח סמ"ז ס"ט. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}} [נוסף אויף דעם וואָס דער שליח ציבור<ref>אבל לא יחיד (שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"א ס"ג), משא"כ אמירת ברכת כהנים בברכות השחר היא גם ע"י יחיד.}} זאָגט עס בכל יום בסוף תפלת העמידה<ref>שהוא בדוגמת וכנגד נשיאת כפים ע"י הכהנים, שלכן אומרים זה דוקא בעשרה ולא ביחיד (כבהערה הקודמת), "כי בציבור נתקנה '''כנגד נשיאת כפים''' שאינה אלא בעשרה", "לפיכך אף הש"ץ א"א במנחה כו' מפני שאין נ"כ במנחה כו' משום חשש שכרות" (שו"ע אדה"ז שם).}}], | – ווי מ'פירט זיך בפועל אין ארץ ישראל (עכ"פ בכמה מקומות) – נשיאת כפים בכל יום<ref>ראה שו"ע אדה"ז שם סנ"ז (מב"י סו"ס קכח ד"ה כתב האגור): יישר כחם של בני א"י וסביבותיהם שנ"כ בכל יום כתיקון חכמים (לברך בכל תפלה – כמ"ש שם לעיל ס"א) ומקיימים ג' מ"ע בכל יום.}}, אָדער עכ"פ בכל שבת [ווי עס פירט זיך בכמה ספרד'ישע קהילות אויך בחוץ לארץ], און בכל הקהילות, אויך אין חוץ לארץ – וואו מ'איז נושא כפים נאָר ביו"ט<ref>ב"י שם. רמ"א שם סמ"ד. ובארוכה – שו"ע אדה"ז שם. וש"נ. ולהעיר שאדה"ז רצה להנהיג שישאו כפים (גם בחו"ל) בכל יום, ולא עלתה בידו (ראה לקו"ש חי"ח ע' 448). וי"ל שהברכה דנשיאת כפים של הכהנים בארץ ישראל בכל יום נמשכת גם לבנ"י שבחו"ל (ע"ד מאחז"ל (תענית י, א) שמתמצית א"י שותה כל העולם כולו). ובפרט ע"י הכהנים שמכוונים גם עבור בנ"י שבחוץ לארץ, ע"ד "אחיהם שבשדות" (ראה סוטה לח, סע"ב. טושו"ע או"ח שם סכ"ה. שו"ע אדה"ז שם סל"ח).}} – זאָגט יעדער איד דעם נוסח פון ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר<ref>לאחרי ברכת התורה – תוד"ה שכבר (ברכות יא, ב) מנהג "הצרפתים". שו"ע או"ח סמ"ז ס"ט. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}} [נוסף אויף דעם וואָס דער שליח ציבור<ref>אבל לא יחיד (שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"א ס"ג), משא"כ אמירת ברכת כהנים בברכות השחר היא גם ע"י יחיד.}} זאָגט עס בכל יום בסוף תפלת העמידה<ref>שהוא בדוגמת וכנגד נשיאת כפים ע"י הכהנים, שלכן אומרים זה דוקא בעשרה ולא ביחיד (כבהערה הקודמת), "כי בציבור נתקנה '''כנגד נשיאת כפים''' שאינה אלא בעשרה", "לפיכך אף הש"ץ א"א במנחה כו' מפני שאין נ"כ במנחה כו' משום חשש שכרות" (שו"ע אדה"ז שם).}}], | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
'''**) שהרי גם לדעת המג"א ואדה"ז (שזהו "לשם לימוד" ולא "משום זכר לנשיאת כפים"), כנ"ל הערה 15 – הרי בפועל אומרים הנוסח דברכת כהנים כפי שנאמר בתורה. ובפרט דכל הקורא ושונה בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, היינו שזהו כמו לימודו ובמילא ברכתו של הקב"ה בעצמו (כדלקמן בפנים). ועאכו"כ לדעת הרש"ל שיש בזה גם זכר לבר"כ.'''}}. | '''**) שהרי גם לדעת המג"א ואדה"ז (שזהו "לשם לימוד" ולא "משום זכר לנשיאת כפים"), כנ"ל הערה 15 – הרי בפועל אומרים הנוסח דברכת כהנים כפי שנאמר בתורה. ובפרט דכל הקורא ושונה בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, היינו שזהו כמו לימודו ובמילא ברכתו של הקב"ה בעצמו (כדלקמן בפנים). ועאכו"כ לדעת הרש"ל שיש בזה גם זכר לבר"כ.'''}}. | ||
נאָכמער: ברכת כהנים האָט אין זיך דעם אויפטו, אַז נוסף צו דער מעלה פון '''ברכה''' בכלל – וועלכע איז מגלה וממשיך פון המקור (של הברכה) | נאָכמער: ברכת כהנים האָט אין זיך דעם אויפטו, אַז נוסף צו דער מעלה פון '''ברכה''' בכלל – וועלכע איז מגלה וממשיך פון המקור (של הברכה){{הערה|שם=:1|ראה [[לקוטי תורה ראה|לקו"ת ראה]] יט, א. אוה"ת ויחי תתשכה, ב. שמיני ע' כו. ע' כט. ד"ה פדה בשלום תרע"ה. מקומות שבהערה הבאה. ועוד.}} – האָט עס אויך די מעלה פון '''תפלה''', וועלכע טוט אויף אַ רצון חדש – "יהי רצון"<ref name=":1" /> [ווי מ'זאָגט עס אויך בסיום תפלת העמידה בכל יום, בימי החול און אויך בשבת ויו"ט], וואָס דורך דעם ווערן געשאַפן '''נייע''' ברכות והמשכות, וועלכע נעמען זיך פון העכער פון מקור הברכה, און [אין תפלה עצמה האָט ברכת כהנים די מעלה לגבי שאר התפלות, אַז] זיי ווערן זיכער<ref>משא"כ בתפלה בכלל – ה"ז בקשה של אדם המתפלל (מלמטה למעלה) לפעול רצון חדש למעלה, ואין '''ודאות''' שתתמלא הבקשה, ואילו ברכה (מלמעלה למטה) היא בלשון ציווי (או בלשון הבטחה), שבודאי נמשכת ההמשכה (ראה מקומות שבהערה 24); ובברכת כהנים ב' המעלות (ראה אוה"ת נשא ע' ער ואילך. ד"ה כה תברכו תרכ"ו, תרנ"ד. ד"ה אריב"ל תרכ"ט. לקו"ש ח"י ע' 41).}} נמשך – במהירות בלי עיכוב – למטה מטה, אין גשמיות העולם<ref>ראה לקו"ת ס"פ קרח. סהמ"צ להצ"צ מצות ברכת כהנים – קיב, א. ועוד.}}. ביז – אויך דעם מבטל און מהפך זיין דינים וגבורות<ref>ראה זח"ג קלג, ב. קמה, סע"ב ואילך. מקומות שבהערה הקודמת.}}. | ||
וואָס עפ"ז יומתק פארוואָס מ'זאָגט ברכת כהנים בכל יום קודם התפלה – (אויך) אַלס (תוספת) הכנה ונתינת כח צו אויפטאָן<ref>ולהעיר מאוה"ת נשא ע' רעו (וכ"ה באוה"ת במדבר (הוספות) ע' א'תמט): "ברכת כהנים אומרים בתפלה (לאחרי הודאה – ברכות יח, א), כי הברכה מצד עצמה אין בה כח זה (להמשיך רצון חדש) כי זה רק כח התפלה, אבל ברכת כהנים שהיא בתפלה יש בה הכח לברך שיהי' קיבול התפלה בבחי' ישא ה' פניו כו'". ועפ"ז נמצא שברכת כהנים '''מצ"ע''' אין בה כח התפלה, וכח '''התפלה''' שבה היא ע"י (אמירת ברכת כהנים ב)'''תפלה''' [וההוספה של בר"כ היא – לברך שיהי' קיבול התפלה]. | וואָס עפ"ז יומתק פארוואָס מ'זאָגט ברכת כהנים בכל יום קודם התפלה – (אויך) אַלס (תוספת) הכנה ונתינת כח צו אויפטאָן<ref>ולהעיר מאוה"ת נשא ע' רעו (וכ"ה באוה"ת במדבר (הוספות) ע' א'תמט): "ברכת כהנים אומרים בתפלה (לאחרי הודאה – ברכות יח, א), כי הברכה מצד עצמה אין בה כח זה (להמשיך רצון חדש) כי זה רק כח התפלה, אבל ברכת כהנים שהיא בתפלה יש בה הכח לברך שיהי' קיבול התפלה בבחי' ישא ה' פניו כו'". ועפ"ז נמצא שברכת כהנים '''מצ"ע''' אין בה כח התפלה, וכח '''התפלה''' שבה היא ע"י (אמירת ברכת כהנים ב)'''תפלה''' [וההוספה של בר"כ היא – לברך שיהי' קיבול התפלה]. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
ו. אין די עשי"ת גופא איז די פעולה הנ"ל פון ברכת כהנים נאָך שטאַרקער בערב יום הכפורים<ref name=":0" />, וועלכער איז אַן ערב והכנה – ומעין – פון יוהכ"פ עצמו<ref>ויתירה מזה: ע"י הסעודה בערב יוהכ"פ יש גם המעלה דיום הכפורים עצמו, כמאחז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי כו' כאילו התענה תשיעי ועשירי", כמשנ"ת לקמן בפנים.}}, ובפרט בערב יוהכ"פ נאָך תפלת מנחה, ווען עס הויבט זיך שוין אָן דער ענין פון יוהכ"פ, כמובן דערפון וואָס בתפלת מנחה זאָגט מען וידוי, וואָס דאָס איז פאַרבונדן מיט "תחלת זמן הכפרה"<ref>ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתר"ז ס"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 562 הערה 1.}}: | ו. אין די עשי"ת גופא איז די פעולה הנ"ל פון ברכת כהנים נאָך שטאַרקער בערב יום הכפורים<ref name=":0" />, וועלכער איז אַן ערב והכנה – ומעין – פון יוהכ"פ עצמו<ref>ויתירה מזה: ע"י הסעודה בערב יוהכ"פ יש גם המעלה דיום הכפורים עצמו, כמאחז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי כו' כאילו התענה תשיעי ועשירי", כמשנ"ת לקמן בפנים.}}, ובפרט בערב יוהכ"פ נאָך תפלת מנחה, ווען עס הויבט זיך שוין אָן דער ענין פון יוהכ"פ, כמובן דערפון וואָס בתפלת מנחה זאָגט מען וידוי, וואָס דאָס איז פאַרבונדן מיט "תחלת זמן הכפרה"<ref>ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתר"ז ס"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 562 הערה 1.}}: | ||
די שלימות פון "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" איז ביוהכ"פ (און מעין זה – בערב והכנה ליוהכ"פ), כמובן פון המשך דברי הרמב"ם<ref>דלעיל הערה 45.}}: "אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו כו'", און בהמשך לזה שרייבט ער | די שלימות פון "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" איז ביוהכ"פ (און מעין זה – בערב והכנה ליוהכ"פ), כמובן פון המשך דברי הרמב"ם<ref>דלעיל הערה 45.}}: "אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו כו'", און בהמשך לזה שרייבט ער{{הערה|שם=:2|בהלכה ז.}}: "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא '''קץ מחילה וסליחה לישראל''', לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביוהכ"פ, ומצות וידוי יוהכ"פ שיתחיל '''מערב היום''' קודם שיאכל כו'". | ||
ובלשון הקבלה והחסידות: ביוהכ"פ איז די שלימות ההמשכה (והגילוי<ref>ראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"א (ס"ע רג).}}) פון די י"ג מדות הרחמים<ref>ראה לקו"ת דרושים ליוהכ"פ ע, ב ואילך. אוה"ת שם ע' ב'קלט. ובכ"מ.}} ("שהן עליונות מאד"<ref>ל' הלקו"ת שם, ב.}}), בחי' רחמים רבים שלמעלה מכל מדידה והגבלה, וועלכע נעמען זיך פון כתר, ביז פון עתיקא און עתיקא שבעתיקא<ref>ראה לקו"ת שם.}}, ביז פון עצמותו ומהותו ית', | ובלשון הקבלה והחסידות: ביוהכ"פ איז די שלימות ההמשכה (והגילוי<ref>ראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"א (ס"ע רג).}}) פון די י"ג מדות הרחמים<ref>ראה לקו"ת דרושים ליוהכ"פ ע, ב ואילך. אוה"ת שם ע' ב'קלט. ובכ"מ.}} ("שהן עליונות מאד"<ref>ל' הלקו"ת שם, ב.}}), בחי' רחמים רבים שלמעלה מכל מדידה והגבלה, וועלכע נעמען זיך פון כתר, ביז פון עתיקא און עתיקא שבעתיקא<ref>ראה לקו"ת שם.}}, ביז פון עצמותו ומהותו ית', | ||
| שורה 152: | שורה 152: | ||
יא. בכדי דאָס נאָכמער צואיילן – וועט מען מסיים זיין מיט אויסטיילן געלט לצדקה וואָס איז פאַרבונדן במיוחד מיט ערב יוהכ"פ (כמנהג ישראל), | יא. בכדי דאָס נאָכמער צואיילן – וועט מען מסיים זיין מיט אויסטיילן געלט לצדקה וואָס איז פאַרבונדן במיוחד מיט ערב יוהכ"פ (כמנהג ישראל), | ||
– און אע"פ אַז "היום קצר והמלאכה מרובה" | – און אע"פ אַז "היום קצר והמלאכה מרובה"{{הערה|שם=:3|לשון המשנה – אבות פ"ב מט"ו.}} (בערב יוהכ"פ בפרט), גיט דער אויבערשטער כח יעדער איד אַז מ'זאָל קענען אַריינשטעלן אין זיין "גבול" (פון "היום קצר") אַלע ענינים, כולל די ענינים שלמעלה ממדידה והגבלה (כולל – "שכר הרבה"<ref name=":3" />) – | ||
ובפרט בערב יוהכ"פ בשנה זו, וואָס פירט גלייך אַריין אין יום השבת (נוסף אויף "שבת שבתון" פון יוהכ"פ), פאַרבונדן מיט "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", וואָס מעין זה ווערט אויפגעטאָן דורך מצות הצדקה, וועלכע ברענגט "שבת ומנוחה" צו דעם וואָס דאַרף אָנקומען לצדקה, | ובפרט בערב יוהכ"פ בשנה זו, וואָס פירט גלייך אַריין אין יום השבת (נוסף אויף "שבת שבתון" פון יוהכ"פ), פאַרבונדן מיט "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", וואָס מעין זה ווערט אויפגעטאָן דורך מצות הצדקה, וועלכע ברענגט "שבת ומנוחה" צו דעם וואָס דאַרף אָנקומען לצדקה, | ||