2,974
עריכות
שיחת ויקרא תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
'''*) להעיר שר"ח ניסן הוא "ראשון לברכת כהנים" (שבת פז, ב. במדב"ר פי"ג, ו).'''}} להיותם "מתלמידיו של אהרן (ואמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין יט, ב. פרש"י במדבר ג, א.}} "כל המלמד כו' מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו") אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"{{הערה|אבות פ"א מי"ב.}} – שעבודתם היא בתכלית השלימות דכלות הנפש בהיותם '''נשמות בגופים''' דוקא{{הערה|בהתאם להציווי שנאמר מיד לאחרי הכלות הנפש דנדב ואביהוא – "יין ושכר אל תשת" ("שתויי יין נכנסו למקדש") "ואל יבוא בכל עת אל הקודש" ("בקרבתם לפני ה'"), שנאמרו בו ביום – שלא תהי' כלות הנפש באופן דפירוד הנשמה מן הגוף ח"ו (ראה בארוכה לקו"ש חכ"ז ע' 116 ואילך. וש"נ).}}. | '''*) להעיר שר"ח ניסן הוא "ראשון לברכת כהנים" (שבת פז, ב. במדב"ר פי"ג, ו).'''}} להיותם "מתלמידיו של אהרן (ואמרו חז"ל{{הערה|סנהדרין יט, ב. פרש"י במדבר ג, א.}} "כל המלמד כו' מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו") אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"{{הערה|אבות פ"א מי"ב.}} – שעבודתם היא בתכלית השלימות דכלות הנפש בהיותם '''נשמות בגופים''' דוקא{{הערה|בהתאם להציווי שנאמר מיד לאחרי הכלות הנפש דנדב ואביהוא – "יין ושכר אל תשת" ("שתויי יין נכנסו למקדש") "ואל יבוא בכל עת אל הקודש" ("בקרבתם לפני ה'"), שנאמרו בו ביום – שלא תהי' כלות הנפש באופן דפירוד הנשמה מן הגוף ח"ו (ראה בארוכה לקו"ש חכ"ז ע' 116 ואילך. וש"נ).}}. | ||
וזהו תוכן ההוספה והחידוש בעבודה באופן ד"הנהגה נסית" ("החודש | וזהו תוכן ההוספה והחידוש בעבודה באופן ד"הנהגה נסית" ("החודש{{הערה|שם=:0|להעיר שהגימטריא ד"ויקרא" ו"החדש" (חסר וא"ו, כמ"ש בתושב"כ) '''שוה''', מספר שי"ז*. – ואולי י"ל שמספר זה (שי"ז) רומז על ש"י** עולמות – השכר דקיום התומ"צ בעולם, שנמשכים ומתגלים בז' ימי בראשית*** – הקשורים עם דרגת התורה השייכת לעולם, כדרשת חז"ל ש"חצבה עמודי' שבעה" קאי על שבעה ספרי תורה ושבעת ימי בראשית (שבת שם. סנהדרין לח, סע"א (הובא בפרש"י משלי ט, א)) – ע"ד "'''מצוה''' ראשונה כו'" (ולא תורה שלמעלה מהעולם, כנ"ל ס"ה). | ||
'''*) ראה לך יד, יד: "וירק גו' שמונה עשר ושלש מאות" ("מנין גימטריא כו'" (פרש"י עה"פ)) – די"ל הרמז ש"'''וירק'''" עם הכולל הוא "'''ויקרא'''" (בגימטריא שי"ז), ו"ויקרא" עם הכולל בגימטריא שי"ח ("שמונה עשר ושלש מאות"). ושייך גם לפסח ("'''החדש'''") – כמ"ש (שם, טו) "ויחלק עליהם לילה", "שנחלק הלילה ובחצות הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשאר ובא לו''' לחצות לילה של מצרים'''" (פרש"י עה"פ).''' | '''*) ראה לך יד, יד: "וירק גו' שמונה עשר ושלש מאות" ("מנין גימטריא כו'" (פרש"י עה"פ)) – די"ל הרמז ש"'''וירק'''" עם הכולל הוא "'''ויקרא'''" (בגימטריא שי"ז), ו"ויקרא" עם הכולל בגימטריא שי"ח ("שמונה עשר ושלש מאות"). ושייך גם לפסח ("'''החדש'''") – כמ"ש (שם, טו) "ויחלק עליהם לילה", "שנחלק הלילה ובחצות הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשאר ובא לו''' לחצות לילה של מצרים'''" (פרש"י עה"פ).''' | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
ולאחרי ההפטורה דפרשת החודש מוסיפים (בשבת ר"ח ניסן) פסוק (ראשון ו)אחרון מהפטורת שבת ר"ח, הפסוק האחרון בספר ישעי', שבו מדובר בענין בלתי־רצוי ("והיו דראון לכל בשר"), אלא שלהיותו סיום וחותם ("הכל הולך אחר החיתום"{{הערה|ברכות יב, א.}}) ספר ישעי' (מלשון ישועה{{הערה|פרש"י ומצו"ד ישעי' מט, א. זח"ב קעט, סע"ב.}}) ש"'''כולי' נחמתא'''"{{הערה|ב"ב יד, ב.}}, עכצ"ל, שרומז על השלימות דאתהפכא חשוכא לנהורא, '''ומודגש בגילוי''' בהסיום בדבר טוב הנראה והנגלה עי"ז שחוזרים וכופלים הפסוק שלפניו{{הערה|ראה פרש"י סוף איכה.}}, "והי' מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". | ולאחרי ההפטורה דפרשת החודש מוסיפים (בשבת ר"ח ניסן) פסוק (ראשון ו)אחרון מהפטורת שבת ר"ח, הפסוק האחרון בספר ישעי', שבו מדובר בענין בלתי־רצוי ("והיו דראון לכל בשר"), אלא שלהיותו סיום וחותם ("הכל הולך אחר החיתום"{{הערה|ברכות יב, א.}}) ספר ישעי' (מלשון ישועה{{הערה|פרש"י ומצו"ד ישעי' מט, א. זח"ב קעט, סע"ב.}}) ש"'''כולי' נחמתא'''"{{הערה|ב"ב יד, ב.}}, עכצ"ל, שרומז על השלימות דאתהפכא חשוכא לנהורא, '''ומודגש בגילוי''' בהסיום בדבר טוב הנראה והנגלה עי"ז שחוזרים וכופלים הפסוק שלפניו{{הערה|ראה פרש"י סוף איכה.}}, "והי' מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". | ||
ח. ע"פ האמור לעיל שבהוצאת ג' ספרי תורה בשבת ר"ח ניסן נעשית "חזקה" על כללות העבודה באופן של '''הנהגה נסית''' (למעלה מהטבע והרגילות) – יש לבאר ב' הדעות בלימוד הלכות הפסח קודם הפסח, "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום, ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות" | ח. ע"פ האמור לעיל שבהוצאת ג' ספרי תורה בשבת ר"ח ניסן נעשית "חזקה" על כללות העבודה באופן של '''הנהגה נסית''' (למעלה מהטבע והרגילות) – יש לבאר ב' הדעות בלימוד הלכות הפסח קודם הפסח, "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום, ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות"{{הערה|שם=:1|פסחים ו, סע"א ואילך. וש"נ.}}. | ||
ובהקדמה: | ובהקדמה: | ||