2,974
עריכות
דבר מלכות/דברים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ועאכו"כ כאשר מדובר בנוגע ליום השבת (קביעת תשעה באב בשבת): כיון שבנ"י הם "בן זוגך"{{הערה|ב"ר פי"א, ח.</ref> של שבת [הן שבת והן בנ"י ה"ה למעלה ונבדלים מעניני העולם{{הערה|כמאחז"ל ששבת "מיקדשא וקיימא" (ביצה יז, א), "קדש מלה בגרמי'" (זח"ג צד, ב).</ref> (שאר ימי השבוע, שלכל אחד מהם ישנו "בן זוג")], ושבת קשורה עם הגילוי דהגאולה (כמודגש בשירו של יום, "מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.</ref> וכל שבת הוא מעין זה{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' תקמב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכז. ועוד.</ref>) – הרי אי אפשר לומר, '''ששבת''' תדחה ח"ו ענין נעלה זה אצל בנ"י, הענין דלידת משיח צדקנו בתשעה באב. אלא '''אדרבה''': שבת דוחה את כל הענינים ה'''בלתי־רצויים''' דבנ"י (צום ועינוי) וענינים של היפך הגאולה, והיא מגלה יותר ומחזקת ביתר שאת וביתר עוז את עניני הגאולה בתשעה באב, הענין דלידת המשיח ביום זה. | ועאכו"כ כאשר מדובר בנוגע ליום השבת (קביעת תשעה באב בשבת): כיון שבנ"י הם "בן זוגך"{{הערה|ב"ר פי"א, ח.</ref> של שבת [הן שבת והן בנ"י ה"ה למעלה ונבדלים מעניני העולם{{הערה|כמאחז"ל ששבת "מיקדשא וקיימא" (ביצה יז, א), "קדש מלה בגרמי'" (זח"ג צד, ב).</ref> (שאר ימי השבוע, שלכל אחד מהם ישנו "בן זוג")], ושבת קשורה עם הגילוי דהגאולה (כמודגש בשירו של יום, "מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.</ref> וכל שבת הוא מעין זה{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' תקמב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכז. ועוד.</ref>) – הרי אי אפשר לומר, '''ששבת''' תדחה ח"ו ענין נעלה זה אצל בנ"י, הענין דלידת משיח צדקנו בתשעה באב. אלא '''אדרבה''': שבת דוחה את כל הענינים ה'''בלתי־רצויים''' דבנ"י (צום ועינוי) וענינים של היפך הגאולה, והיא מגלה יותר ומחזקת ביתר שאת וביתר עוז את עניני הגאולה בתשעה באב, הענין דלידת המשיח ביום זה. | ||
ובפרט ששבת זו (תשעה באב) היא שבת '''חזון''', חזון מלשון מחזה: בשבת זו "מראין לכאו"א מישראל המקדש דלעתיד מרחוק" (כידוע התורה בזה{{הערה|מהרה"ח ר' הלל מפרריטש בשם הרב מבררדיטשוב נבג"ם – נעתקה באוה"ת נ"ך ע' א'צז בשוה"ג – על רשימת הצ"צ שם "ומחזון תחזינה עינינו". נתבאר בלקו"ש ח"ט ע' 24 ואילך. חכ"ט ע' 18 ואילך. סה"ש תשמ"ז ח"ב – שיחת ש"פ דברים. לקו"ש שבת חזון תנש"א.</ref>), ובפרט שמבארים זאת '''במשל''' מלבוש ובגד ("מאב שיש לו בן יקר ועשה לו מלבוש יקר וכו'", אע"פ שבנמשל מדובר אודות '''בית''' המקדש), המורה שגילוי המקדש נמשך יותר בגלוי בבחי' לבוש{{הערה|ולהעיר מהנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בתשעה באב, ש"הי' לובש הטלית – בבוקר – ופושטו כו'" (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר – ספר המנהגים חב"ד ע' 47), והרי הטלית הוא לבוש שמעוטף בו ראשו ורובו. ואולי יש לקשר זה עם הגילוי דמשיח (וביהמ"ק השלישי) בתשעה באב גם בבחי' לבוש (מקיף הקרוב), ע"ד בגדי כהונה, כבפנים.</ref> (מקיף הקרוב), שקרוב יותר לאדם (ממקיף הרחוק דבית){{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט שם.</ref>, ע"ד הענין דבגדי כהונה (במקדש) – מובן איפוא (במכ"ש מכל שבת), שהגילוי דמושיען של ישראל ביום זה הוא ביתר שאת וביתר עוז. וכמודגש גם בסיום הפטרת שבת חזון: "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" | ובפרט ששבת זו (תשעה באב) היא שבת '''חזון''', חזון מלשון מחזה: בשבת זו "מראין לכאו"א מישראל המקדש דלעתיד מרחוק" (כידוע התורה בזה{{הערה|מהרה"ח ר' הלל מפרריטש בשם הרב מבררדיטשוב נבג"ם – נעתקה באוה"ת נ"ך ע' א'צז בשוה"ג – על רשימת הצ"צ שם "ומחזון תחזינה עינינו". נתבאר בלקו"ש ח"ט ע' 24 ואילך. חכ"ט ע' 18 ואילך. סה"ש תשמ"ז ח"ב – שיחת ש"פ דברים. לקו"ש שבת חזון תנש"א.</ref>), ובפרט שמבארים זאת '''במשל''' מלבוש ובגד ("מאב שיש לו בן יקר ועשה לו מלבוש יקר וכו'", אע"פ שבנמשל מדובר אודות '''בית''' המקדש), המורה שגילוי המקדש נמשך יותר בגלוי בבחי' לבוש{{הערה|ולהעיר מהנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בתשעה באב, ש"הי' לובש הטלית – בבוקר – ופושטו כו'" (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר – ספר המנהגים חב"ד ע' 47), והרי הטלית הוא לבוש שמעוטף בו ראשו ורובו. ואולי יש לקשר זה עם הגילוי דמשיח (וביהמ"ק השלישי) בתשעה באב גם בבחי' לבוש (מקיף הקרוב), ע"ד בגדי כהונה, כבפנים.</ref> (מקיף הקרוב), שקרוב יותר לאדם (ממקיף הרחוק דבית){{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט שם.</ref>, ע"ד הענין דבגדי כהונה (במקדש) – מובן איפוא (במכ"ש מכל שבת), שהגילוי דמושיען של ישראל ביום זה הוא ביתר שאת וביתר עוז. וכמודגש גם בסיום הפטרת שבת חזון: "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה"{{הערה|שם=:0|ישעי' א, כז.</ref>. | ||
ג. העילוי הנ"ל דשבת תשעה באב מודגש יותר בענין האכילה ושתי' שביום זה, כאשר ישנה המצוה דעונג שבת, "לענגו בעונג אכילה ושתי'"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"א.</ref>, "דגים גדולים . . בשר ויין"{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ב.</ref>, עד שאפילו בנוגע לסעודה השלישית (בתשעה באב שחל בשבת), סעודה המפסקת – הדין הוא{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"י.</ref> ש"אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו". | ג. העילוי הנ"ל דשבת תשעה באב מודגש יותר בענין האכילה ושתי' שביום זה, כאשר ישנה המצוה דעונג שבת, "לענגו בעונג אכילה ושתי'"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"א.</ref>, "דגים גדולים . . בשר ויין"{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ב.</ref>, עד שאפילו בנוגע לסעודה השלישית (בתשעה באב שחל בשבת), סעודה המפסקת – הדין הוא{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"י.</ref> ש"אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו". | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
ח. עפ"ז תובן גם ההוראה הנצחית מזה בכל הדורות: | ח. עפ"ז תובן גם ההוראה הנצחית מזה בכל הדורות: | ||
משה התחיל תפלתו באמרו{{הערה|ואתחנן ג, כד.</ref> "אתה החילות להראות את עבדך – פתח להיות עומד ומתפלל" | משה התחיל תפלתו באמרו{{הערה|ואתחנן ג, כד.</ref> "אתה החילות להראות את עבדך – פתח להיות עומד ומתפלל"{{הערה|שם=:1|פרש"י שם.</ref>, כלומר, ש"אע"פ שנגזרה גזירה [שמשה לא יכנס לארץ ישראל], אמר לו, ממך למדתי שאמרת לי ועתה הניחה לי וכי תופס הייתי בך אלא לפתוח פתח שבי הי' תלוי להתפלל עליהם, כמו כן הייתי סבור לעשות עכשיו"<ref name=":1" />, "אתה אין מי שימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזירתך"<ref name=":1" />. | ||
שכן, היות שמדובר אודות הכניסה לארץ ישראל והבאת הגאולה השלימה לכל בנ"י – הנה הגם שידע על הגזירה, עשה משה כל התלוי בו: להתפלל, ועוד פעם להתפלל, ושוב פעם להתפלל, עד – להתפלל '''תקט"ו''' תפלות [או תפלה שחודרת את כל ט"ו הפעמים ת"ק דרגות דסדר השתלשלות, בין רקיע לרקיע מהשבעה רקיעים ובין רקיע לארץ{{הערה|אוה"ת ואתחנן ס"ע קיג, ע"פ תוד"ה ורגלי – חגיגה יג, א.</ref>] – ואולי הוא יפעל שהקב"ה יבטל גזירתו ויתן לו להכניס את בנ"י לארץ ישראל. | שכן, היות שמדובר אודות הכניסה לארץ ישראל והבאת הגאולה השלימה לכל בנ"י – הנה הגם שידע על הגזירה, עשה משה כל התלוי בו: להתפלל, ועוד פעם להתפלל, ושוב פעם להתפלל, עד – להתפלל '''תקט"ו''' תפלות [או תפלה שחודרת את כל ט"ו הפעמים ת"ק דרגות דסדר השתלשלות, בין רקיע לרקיע מהשבעה רקיעים ובין רקיע לארץ{{הערה|אוה"ת ואתחנן ס"ע קיג, ע"פ תוד"ה ורגלי – חגיגה יג, א.</ref>] – ואולי הוא יפעל שהקב"ה יבטל גזירתו ויתן לו להכניס את בנ"י לארץ ישראל. | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
יתירה מזה: אפילו לאחרי שאמר לו הקב"ה "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"{{הערה|ואתחנן ג, כו.</ref> – הרי ספק גדול האם גם לזה ציית משה כביכול, שכן, הכלל הוא ש"כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא"{{הערה|פסחים פו, ב. ועוד.</ref>, וא"כ אפילו כשהבעה"ב האמיתי (הקב"ה) מצוה על משה "צא", "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" – מסתבר לומר, שמשה מסר את נפשו והמשיך לבקש ולהתפלל להכנס לארץ ישראל [וביחד עם זה כפשוט, שהדבר לא יזיק ח"ו ליהודי אחר, יהושע בן נון, שהקב"ה כבר קבע לפנ"ז שהוא יכניס את בנ"י לארץ ישראל]; | יתירה מזה: אפילו לאחרי שאמר לו הקב"ה "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"{{הערה|ואתחנן ג, כו.</ref> – הרי ספק גדול האם גם לזה ציית משה כביכול, שכן, הכלל הוא ש"כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא"{{הערה|פסחים פו, ב. ועוד.</ref>, וא"כ אפילו כשהבעה"ב האמיתי (הקב"ה) מצוה על משה "צא", "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" – מסתבר לומר, שמשה מסר את נפשו והמשיך לבקש ולהתפלל להכנס לארץ ישראל [וביחד עם זה כפשוט, שהדבר לא יזיק ח"ו ליהודי אחר, יהושע בן נון, שהקב"ה כבר קבע לפנ"ז שהוא יכניס את בנ"י לארץ ישראל]; | ||
ואפילו אם הי' בידי משה לפעול ע"י תפלתו שיכנס לארץ ישראל (ובודאי הי' יכול לפעול זאת, במכ"ש מתפלת כל צדיק כנ"ל) – הרי להיותו רועה ישראל אמיתי, ורבי אמיתי, מלמד תורה לישראל אמיתי – אינו יוצא מהגלות בהשאירו שם את תלמידיו (כהדין, ש"תלמיד שגלה כו' מגלין רבו עמו" | ואפילו אם הי' בידי משה לפעול ע"י תפלתו שיכנס לארץ ישראל (ובודאי הי' יכול לפעול זאת, במכ"ש מתפלת כל צדיק כנ"ל) – הרי להיותו רועה ישראל אמיתי, ורבי אמיתי, מלמד תורה לישראל אמיתי – אינו יוצא מהגלות בהשאירו שם את תלמידיו (כהדין, ש"תלמיד שגלה כו' מגלין רבו עמו"{{הערה|שם=:2|רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש פ"ז ה"א. | ||
*110. וראה דב"ר פ"ב, ט.</ref>), אלא שלימות הגאולה '''שלו''' מתבטאת בכך שיחד איתו נגאלים כל תלמידיו<sup>[*110]</sup> (במכ"ש מהקצה ההפכי, ש"הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו"<ref name=":2" />). ובמילא מובן, שתפלת משה להיכנס לארץ ישראל כללה בתוכה, שגם בנ"י שבדורו (דור דיעה), דור המדבר, יכנסו איתו לארץ ישראל בגאולה השלימה. | *110. וראה דב"ר פ"ב, ט.</ref>), אלא שלימות הגאולה '''שלו''' מתבטאת בכך שיחד איתו נגאלים כל תלמידיו<sup>[*110]</sup> (במכ"ש מהקצה ההפכי, ש"הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו"<ref name=":2" />). ובמילא מובן, שתפלת משה להיכנס לארץ ישראל כללה בתוכה, שגם בנ"י שבדורו (דור דיעה), דור המדבר, יכנסו איתו לארץ ישראל בגאולה השלימה. | ||