2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
הטעם בפשטות למה ביקש זאת משה, הוא, כפרש"י על הפסוק: "ביד אחר שתרצה לשלוח, שאין סופי להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד, יש לך שלוחים הרבה": הואיל ובלאו־הכי לא ישלח הקב"ה את משה "להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד", אלא ישלח שליח אחר (משיח), שישלח את משיח להיות גואלם של ישראל גם ממצרים. | הטעם בפשטות למה ביקש זאת משה, הוא, כפרש"י על הפסוק: "ביד אחר שתרצה לשלוח, שאין סופי להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד, יש לך שלוחים הרבה": הואיל ובלאו־הכי לא ישלח הקב"ה את משה "להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד", אלא ישלח שליח אחר (משיח), שישלח את משיח להיות גואלם של ישראל גם ממצרים. | ||
אבל צריך להבין: ודאי הבין משה – ובפרט שהוא הי' שלימות החכמה דקדושה{{הערה|ראה לקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך. וש"נ.</ref> (ו"משה קיבל תורה מסיני" | אבל צריך להבין: ודאי הבין משה – ובפרט שהוא הי' שלימות החכמה דקדושה{{הערה|ראה לקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך. וש"נ.</ref> (ו"משה קיבל תורה מסיני"{{הערה|שם=:1|אבות פ"א מ"א.</ref>) – שהקב"ה עצמו ידע שהוא עתיד לשלוח את משיח (ולא את משה) לגאול את ישראל לעתיד, ובכל זאת בחר במשה כשליח לגאול את ישראל ממצרים; מדוע אם כן ביקש משה "שלח נא ביד תשלח"?! | ||
ולאידך גיסא: מאחר שמשה (חכמה דקדושה) ביקש והציע זאת, מובן שכך זה ע"פ חכמה דקדושה בתכלית השלימות שלה; א"כ למה לא נתקבלה בקשתו? | ולאידך גיסא: מאחר שמשה (חכמה דקדושה) ביקש והציע זאת, מובן שכך זה ע"פ חכמה דקדושה בתכלית השלימות שלה; א"כ למה לא נתקבלה בקשתו? | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כלומר, שאע"פ{{הערה|ראה גם אוה"ח ויחי מט, יא. לקו"ש חי"א שם.</ref> שמשה ומשיח הם שני אנשים שונים (ומשה הוא משבט לוי ומשיח משבט יהודה (בית דוד)) והם מורים על שני ענינים נפרדים, הם מתקשרים ו'''מתאחדים''' זה עם זה, כדלקמן (סעיף ט). | כלומר, שאע"פ{{הערה|ראה גם אוה"ח ויחי מט, יא. לקו"ש חי"א שם.</ref> שמשה ומשיח הם שני אנשים שונים (ומשה הוא משבט לוי ומשיח משבט יהודה (בית דוד)) והם מורים על שני ענינים נפרדים, הם מתקשרים ו'''מתאחדים''' זה עם זה, כדלקמן (סעיף ט). | ||
ג. הענין יובן בהקדמת הביאור בכללות גדר השליחות בתורה, החל מהשליחות '''הראשונה''' שמסופרת בתורה (ובאריכות הפרטים){{הערה|ראה גם שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 58 ואילך). תש"נ (סה"ש ח"א ע' 130 ואילך).</ref> '''בפרשתנו''' | ג. הענין יובן בהקדמת הביאור בכללות גדר השליחות בתורה, החל מהשליחות '''הראשונה''' שמסופרת בתורה (ובאריכות הפרטים){{הערה|ראה גם שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 58 ואילך). תש"נ (סה"ש ח"א ע' 130 ואילך).</ref> '''בפרשתנו'''{{הערה|שם=:0|כד, ב ואילך.</ref> – השליחות ששלח אברהם את אליעזר למצוא ולעשות שידוך עבור יצחק בנו, ואיך שאליעזר ביצע אח"כ בפועל את שליחותו – בשידוך יצחק ורבקה. | ||
ויש מקום לחקור בגדר ובדין (השליחות של) אליעזר בקיום דברי אברהם אליו{{הערה|שם, ד.</ref> "ולקחת אשה לבני ליצחק"{{הערה|וראה פנים יפות וס' המקנה שבהערה 18, שאברהם שלח את אליעזר בתור שליחו של יצחק שהי' גדול (וראה קידושין מה, ב). ואף לדעת הפוסקים (רמ"א אה"ע סל"ה ס"ו בשם הגהות מרדכי) דאין שליח קידושין עושה שליח, הרי זה: (א) רק לדיעה אחת ותקנה בעלמא. וצ"ע אם כן הוא (אצל האבות) לפני מ"ת. (ב) אליעזר הי' '''עבדו''' של אברהם שהוא כגופו (ולא כמו שליח), ומצד זה הי' יכול לקדש רבקה, ראה מפרשים שבהערה 18.</ref>. שיש לפרש את זה בכמה אופנים, ומהם{{הערה|הבא לקמן הוא ע"פ פירוש התוס' שבהערה 19, ופירוש המדרשים ומפרשי התורה – שאליעזר קידש את רבקה ליצחק, והיא נעשית ארוסה* (מדרש אגדה עה"פ (פרשתנו שם, כב) ויקח האיש נזם זהב. לקח טוב עה"פ (שם, נג) ויוצא העבד. תוס' (הדר זקנים) עה"פ (שם, יו"ד) ויקח העבד עשרה גמלים), או גם נשואה (ראה פדר"א פט"ז וברד"ל אות לב. ספורנו עה"פ (שם, סא) ויקח העבד את רבקה. ועוד). | ויש מקום לחקור בגדר ובדין (השליחות של) אליעזר בקיום דברי אברהם אליו{{הערה|שם, ד.</ref> "ולקחת אשה לבני ליצחק"{{הערה|וראה פנים יפות וס' המקנה שבהערה 18, שאברהם שלח את אליעזר בתור שליחו של יצחק שהי' גדול (וראה קידושין מה, ב). ואף לדעת הפוסקים (רמ"א אה"ע סל"ה ס"ו בשם הגהות מרדכי) דאין שליח קידושין עושה שליח, הרי זה: (א) רק לדיעה אחת ותקנה בעלמא. וצ"ע אם כן הוא (אצל האבות) לפני מ"ת. (ב) אליעזר הי' '''עבדו''' של אברהם שהוא כגופו (ולא כמו שליח), ומצד זה הי' יכול לקדש רבקה, ראה מפרשים שבהערה 18.</ref>. שיש לפרש את זה בכמה אופנים, ומהם{{הערה|הבא לקמן הוא ע"פ פירוש התוס' שבהערה 19, ופירוש המדרשים ומפרשי התורה – שאליעזר קידש את רבקה ליצחק, והיא נעשית ארוסה* (מדרש אגדה עה"פ (פרשתנו שם, כב) ויקח האיש נזם זהב. לקח טוב עה"פ (שם, נג) ויוצא העבד. תוס' (הדר זקנים) עה"פ (שם, יו"ד) ויקח העבד עשרה גמלים), או גם נשואה (ראה פדר"א פט"ז וברד"ל אות לב. ספורנו עה"פ (שם, סא) ויקח העבד את רבקה. ועוד). | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
שבזה מתבטא כללות עבודת האדם בקיום התורה והמצוות בעולם הזה הגשמי – היחוד של מ"ה וב"ן: החידוש של מתן תורה מתבטא בזה, שאז נתבטלה הגזירה שהפרידה בין "עליונים" ל"תחתונים"{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.</ref> (רוחניות וגשמיות, מ"ה וב"ן), ואז ניתן הכח לחבר ולאחד גשמיות ורוחניות, שהגוף הגשמי{{הערה|ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך) "ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי כו'", והרי "ובנו בחרת" הי' במ"ת (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' ס ס"ד).</ref> והדבר הגשמי ייעשה קדוש, עד לחפצא של קדושה{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 212 ואילך. וש"נ.</ref>. ושלימות יחוד זה (של מ"ה וב"ן), בתכלית השלימות והגילוי, יהי' בגאולה האמיתית והשלימה [ואדרבה: אז יהי' "נקבה תסובב גבר"{{הערה|ירמי' לא, כא.</ref>, כדלקמן סעיף י]. | שבזה מתבטא כללות עבודת האדם בקיום התורה והמצוות בעולם הזה הגשמי – היחוד של מ"ה וב"ן: החידוש של מתן תורה מתבטא בזה, שאז נתבטלה הגזירה שהפרידה בין "עליונים" ל"תחתונים"{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.</ref> (רוחניות וגשמיות, מ"ה וב"ן), ואז ניתן הכח לחבר ולאחד גשמיות ורוחניות, שהגוף הגשמי{{הערה|ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך) "ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי כו'", והרי "ובנו בחרת" הי' במ"ת (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' ס ס"ד).</ref> והדבר הגשמי ייעשה קדוש, עד לחפצא של קדושה{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 212 ואילך. וש"נ.</ref>. ושלימות יחוד זה (של מ"ה וב"ן), בתכלית השלימות והגילוי, יהי' בגאולה האמיתית והשלימה [ואדרבה: אז יהי' "נקבה תסובב גבר"{{הערה|ירמי' לא, כא.</ref>, כדלקמן סעיף י]. | ||
ע"פ זה מבאר בלקו"ת, מדוע התורה מאריכה אודות שליחות אליעזר (עד ש"פרשה של אליעזר כפולה בתורה"{{הערה|פרש"י פרשתנו כד, מב, מב"ר פ"ס, ח.</ref>), שכן "זה הי' ענין שליחות דאליעזר, לברר ולהמשיך יחוד זה" | ע"פ זה מבאר בלקו"ת, מדוע התורה מאריכה אודות שליחות אליעזר (עד ש"פרשה של אליעזר כפולה בתורה"{{הערה|פרש"י פרשתנו כד, מב, מב"ר פ"ס, ח.</ref>), שכן "זה הי' ענין שליחות דאליעזר, לברר ולהמשיך יחוד זה"{{הערה|שם=:2|ל' הלקו"ת שם צו, ד.</ref> של יצחק ורבקה (מ"ה וב"ן), זה הביא "להמשיך בחינת היחוד ממש, שהוא בחינת נישואין ופנימיות"<ref name=":2" />. | ||
ובפשטות: רבקה היתה מצוי' בפדן ארם (בחוץ לארץ) אצל בתואל הארמי ולבן הארמי (כשושנה בין החוחים{{הערה|שה"ש ב, ב. ב"ר פס"ג, ד.</ref>), בחינת ב"ן. ושליחותו של אליעזר התבטאה בכך, שעליו הי' להוציאה משם ולהביאה להיות אשה ליצחק (עולה תמימה{{הערה|שם פס"ד, ג. פרש"י תולדות כה, כו. כו, ב.</ref>), בחינת מ"ה, באופן ש"והיו לבשר אחד"{{הערה|בראשית ב, כד.</ref> (מ"ה וב"ן), שיבנו בית בישראל בעולם הזה הגשמי, כאשר התכלית היא – להוליד "תולדות" כפשוטן (וגם "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"{{הערה|פרש"י ר"פ נח. וראה ב"ר פ"ל, ו.</ref>), שמהם באים כל בני ישראל סוף כל הדורות. | ובפשטות: רבקה היתה מצוי' בפדן ארם (בחוץ לארץ) אצל בתואל הארמי ולבן הארמי (כשושנה בין החוחים{{הערה|שה"ש ב, ב. ב"ר פס"ג, ד.</ref>), בחינת ב"ן. ושליחותו של אליעזר התבטאה בכך, שעליו הי' להוציאה משם ולהביאה להיות אשה ליצחק (עולה תמימה{{הערה|שם פס"ד, ג. פרש"י תולדות כה, כו. כו, ב.</ref>), בחינת מ"ה, באופן ש"והיו לבשר אחד"{{הערה|בראשית ב, כד.</ref> (מ"ה וב"ן), שיבנו בית בישראל בעולם הזה הגשמי, כאשר התכלית היא – להוליד "תולדות" כפשוטן (וגם "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"{{הערה|פרש"י ר"פ נח. וראה ב"ר פ"ל, ו.</ref>), שמהם באים כל בני ישראל סוף כל הדורות. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
שליח מורכב משני ענינים הפוכים: (א) עליו להיות מציאות נפרדת מהמשלח, בר דעת בפני עצמו{{הערה|גיטין כג, א.</ref>. (ב) עליו להיות בטל למשלח, להכיר שהוא שליח שלו, ולא לשנות מרצון ודעת המשלח. אם הוא משנה מדעת המשלח, הוא חדל להיות שליח{{הערה|רמב"ם הל' שלוחין ושותפין פ"א ה"ב ואילך. שו"ע חו"מ סי' קפב ס"ב ואילך.</ref>. עד שהוא יודע שהוא הולך למלא את השליחות בכח זה שהמשלח מינהו לשליח, ושלוחו של אדם כמותו, עד כמותו ממש. | שליח מורכב משני ענינים הפוכים: (א) עליו להיות מציאות נפרדת מהמשלח, בר דעת בפני עצמו{{הערה|גיטין כג, א.</ref>. (ב) עליו להיות בטל למשלח, להכיר שהוא שליח שלו, ולא לשנות מרצון ודעת המשלח. אם הוא משנה מדעת המשלח, הוא חדל להיות שליח{{הערה|רמב"ם הל' שלוחין ושותפין פ"א ה"ב ואילך. שו"ע חו"מ סי' קפב ס"ב ואילך.</ref>. עד שהוא יודע שהוא הולך למלא את השליחות בכח זה שהמשלח מינהו לשליח, ושלוחו של אדם כמותו, עד כמותו ממש. | ||
וזהו התוכן של יחוד מ"ה וב"ן: הנשמה (מ"ה) של יהודי מאוחדת בגלוי עם הקב"ה – "נשמה שנתת בי טהורה היא" | וזהו התוכן של יחוד מ"ה וב"ן: הנשמה (מ"ה) של יהודי מאוחדת בגלוי עם הקב"ה – "נשמה שנתת בי טהורה היא"{{הערה|שם=:3|נוסח ברכות השחר. וראה [[לקוטי תורה האזינו|לקו"ת האזינו]] עא, ג ואילך. דרושים ליוהכ"פ סט, א. ובכ"מ.</ref>, עד שהיא "חלק אלוקה ממעל"{{הערה|איוב לא, ב. [[לקוטי אמרים ב|תניא רפ"ב]].</ref>. השליחות של יהודי – ע"י שהקב"ה שלח למטה את נשמתו בגוף הגשמי, בעולם גשמי (ב"ן), "אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה"<ref name=":3" /> – היא, שהוא יפעל את יחוד מ"ה וב"ן, של נשמתו עם גופו הגשמי, שגם כפי שהנשמה נמצאת בגוף, שמצד עצמו ובגלוי זו מציאות ויש בפני עצמו (הענין הראשון בשליח), יאיר בו אור הנשמה, והגוף יתבטל לנשמה (עושים נפשם עיקר וגופם טפל{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים לב|תניא פל"ב]].</ref>), עד שהגוף והנשמה יתאחדו, ע"י העבודה בקיום התורה והמצוות, שהם דוקא בדברים גשמיים, להמשיך ולגלות את אור הקדושה בגשמיות העולם, כך שבכל ענין שיהודי עושה, תהי' ניכרת ההתאחדות של נשמתו וגופו (מ"ה וב"ן) עם הקב"ה, "שלוחו של אדם (העליון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה ויקרא|לקו"ת ויקרא]] א, ג.</ref>) כמותו", עד "כמותו ממש" (הענין השני בשליח). | ||
ולכן הי' אליעזר בגדר שליח דוקא כדי לפעול את נישואי יצחק ורבקה, שכן אצל שליח ישנה השלימות של יחוד מ"ה וב"ן, שהמציאות שלו נעשית כמותו דהמשלח (משא"כ שדכן). | ולכן הי' אליעזר בגדר שליח דוקא כדי לפעול את נישואי יצחק ורבקה, שכן אצל שליח ישנה השלימות של יחוד מ"ה וב"ן, שהמציאות שלו נעשית כמותו דהמשלח (משא"כ שדכן). | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
משיח הוא השליח, שעל ידו נפעלת שלימות ענין השליחות – יחוד מ"ה וב"ן [שהחל בשליחות אליעזר בנישואי יצחק ורבקה] – השליחות של הקב"ה להביא את הגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהי' שלימות היחוד של הנשמה והגוף, ישראל וקוב"ה כולא חד. וגם בעולם – שלימות הגילוי של אלקות בעוה"ז הגשמי, באופן שהעולם כולו נעשה דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו.</ref>. | משיח הוא השליח, שעל ידו נפעלת שלימות ענין השליחות – יחוד מ"ה וב"ן [שהחל בשליחות אליעזר בנישואי יצחק ורבקה] – השליחות של הקב"ה להביא את הגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהי' שלימות היחוד של הנשמה והגוף, ישראל וקוב"ה כולא חד. וגם בעולם – שלימות הגילוי של אלקות בעוה"ז הגשמי, באופן שהעולם כולו נעשה דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו.</ref>. | ||
עפ"ז מובן מדוע יש במשיח עצמו (גם) הגדר של '''שליח''', שמתבטא בחיבור ויחוד בין שני ענינים (יחוד מ"ה וב"ן): מציאות לעצמו, כביכול, של נשמה בגוף, בשר ודם, [כפס"ד הרמב"ם | עפ"ז מובן מדוע יש במשיח עצמו (גם) הגדר של '''שליח''', שמתבטא בחיבור ויחוד בין שני ענינים (יחוד מ"ה וב"ן): מציאות לעצמו, כביכול, של נשמה בגוף, בשר ודם, [כפס"ד הרמב"ם{{הערה|שם=:4|הל' מלכים פי"א ה"ד.</ref>, שמשיח הוא "מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו'", ו"ילחום מלחמת ה'", דבר המוכיח שהוא נמצא בעולם שבו קיימים מנגדים, שמשום כך הוא צריך לנהל מלחמה – וינצח{{הערה|כהמשך ל' הרמב"ם שם (בדפוס רומי ואמשטרדם, וכן בכת"י תימן): אם עשה והצליח '''ונצח''' כו'. | ||
<sup>*82)</sup> בהבא להלן, ראה אוה"ת ויצא קיח, א. סה"מ תרע"ח ע' קמז.</ref>]; ויחד עם זאת – שלוחו של אדם (העליון) כמותו '''ממש''', | <sup>*82)</sup> בהבא להלן, ראה אוה"ת ויצא קיח, א. סה"מ תרע"ח ע' קמז.</ref>]; ויחד עם זאת – שלוחו של אדם (העליון) כמותו '''ממש''', | ||
| שורה 166: | שורה 166: | ||
דבר זה הוא בהדגשה יתירה בשבת פרשת חיי שרה (שבה מתקיים כינוס השלוחים), שבה קראו אודות שליחות ששלח אברהם לאליעזר לנישואי יצחק ורבקה, שזה נותן כח על כל עניני השליחות, ובמיוחד – שלימות ענין השליחות של משיח צדקנו. | דבר זה הוא בהדגשה יתירה בשבת פרשת חיי שרה (שבה מתקיים כינוס השלוחים), שבה קראו אודות שליחות ששלח אברהם לאליעזר לנישואי יצחק ורבקה, שזה נותן כח על כל עניני השליחות, ובמיוחד – שלימות ענין השליחות של משיח צדקנו. | ||
ונוסף לזה זהו שבת מברכים ראש חודש כסלו [ובשנה זו – שני ימים ראש חודש], חודש '''הגאולה''', וחודש מתן תורה דפנימיות התורה | ונוסף לזה זהו שבת מברכים ראש חודש כסלו [ובשנה זו – שני ימים ראש חודש], חודש '''הגאולה''', וחודש מתן תורה דפנימיות התורה{{הערה|שם=:5|ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רה. ריז.</ref>, החודש השלישי בימי הגשמים [כנגד החודש השלישי בימי הקיץ{{הערה|ראה ל"ת להאריז"ל פ' ויצא. ועוד.</ref> (חודש סיון) – החודש של מתן תורה הנגלית<ref name=":5" />]. ולהוסיף, שגשמים קשורים גם הם לשליחותו של משיח – מלמטה למעלה (ע"ד לבנה), "ואד יעלה מן הארץ"{{הערה|בראשית ב, ו.</ref>, שדוקא "מן הארץ" (ב"ן), נשמה '''בגוף''', נעשה מהחומריות גשמיות, ומהגשמיות נעשה "אד" (יסוד האוויר, היסוד הדק ביותר), שהוא "יעלה" למעלה מעלה, עוד יותר למעלה מ"ורוח אלקים מרחפת על פני המים", "זה רוחו של מלך המשיח"{{הערה|בראשית א, ב. ובב"ר פ"ב, ד. פ"ח, א.</ref> – מאחר שנפעל התחי' בתור נשמתו דכ"ק מו"ח אדמו"ר בפועל ממש, כנשמה בגוף (ולא רק כפי שהוא "רוח . . מרחפת על פני המים"). | ||
יד. מזה באה ההוראה בפועל שיש להוציא בעומדנו עתה בהתחלה ובפתיחה של "כינוס השלוחים העולמי": | יד. מזה באה ההוראה בפועל שיש להוציא בעומדנו עתה בהתחלה ובפתיחה של "כינוס השלוחים העולמי": | ||