שיחת בהר בחוקותי תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 102: שורה 102:
וחיבורם יחד (שקורין בהר־בחוקותי בשבת א', לז' קרואים, וא' מהם (הרביעי) מחבר שניהם ע"י הברכה לפני הקריאה בס"פ בהר ולאחרי הקריאה בר"פ בחוקותי) ע"י דרגא שלמעלה משניהם – מורה שגם בהתחלקות לפרטים (בהר) נמשכת וחודרת הנקודה העצמית שלמעלה מהתחלקות (בחוקותי).
וחיבורם יחד (שקורין בהר־בחוקותי בשבת א', לז' קרואים, וא' מהם (הרביעי) מחבר שניהם ע"י הברכה לפני הקריאה בס"פ בהר ולאחרי הקריאה בר"פ בחוקותי) ע"י דרגא שלמעלה משניהם – מורה שגם בהתחלקות לפרטים (בהר) נמשכת וחודרת הנקודה העצמית שלמעלה מהתחלקות (בחוקותי).


ויש להוסיף, שחיבור ב' הקצוות מרומז גם בכל פרשה בפ"ע: "בהר סיני" – "סיני" בגימטריא "סלם"{{הערה|ב"ר פס"ח, יב. ובפי' המת"כ ומהרז"ו.}}, שמחבר מעלה ומטה בב' אופני ההליכה שאודותם מדובר בפ' בחוקותי: "והתהלכתי"{{הערה|פרשתנו כו, יב. וראה [[לקוטי תורה ראה|לקו"ת פ' ראה]] כו, א. אמ"ב שער הק"ש פפ"ז ואילך. אוה"ת פרשתנו (כרך ב) ע' תרמ ואילך. ועוד.}} לשון רבים, ב' הליכות, הליכה מלמעלה למטה (תורה, שניתנה מסיני), והליכה מלמטה למעלה (תפלה, "סולם דא צלותא"{{הערה|זח"א רסו, ב. ועוד.}}), כמודגש בעליית משה רבינו להר סיני הן לצורך קבלת התורה, והן לצורך התפלה על בנ"י{{הערה|במ' יום האמצעיים, ועאכו"כ מ' ימים האחרונים שהיו ברצון, כמ' יום ראשונים (פרש"י תשא לג, יא. עקב ט, יח. יו"ד, יו"ד).}} – שכללות החילוק שבין המשכה למטה (תורה, שלימודה באופן של הבנה והשגה, מציאות האדם<ref name=":0">אף שבפרטיות יותר צ"ל גם בתורה הקדמת ענין הביטול, וגם בתפלה ענין המציאות והתחלקות (שנקודת ההודאה ד"מודה אני" נמשכת '''בפרטי''' הענינים דברכות השחר).}}) להעלאה למעלה (תפלה, "דע לפני מי אתה עומד", ביטול המציאות<ref name=":0" />) הוא ע"ד ובדוגמת החילוק שבין עשרה מאמרות למאמר אחד, שע"י עשרה מאמרות נעשית ההמשכה למטה, וע"י מאמר אחד נעשה (הביטול ו)העלאה למעלה (כנ"ל ס"ו).
ויש להוסיף, שחיבור ב' הקצוות מרומז גם בכל פרשה בפ"ע: "בהר סיני" – "סיני" בגימטריא "סלם"{{הערה|ב"ר פס"ח, יב. ובפי' המת"כ ומהרז"ו.}}, שמחבר מעלה ומטה בב' אופני ההליכה שאודותם מדובר בפ' בחוקותי: "והתהלכתי"{{הערה|פרשתנו כו, יב. וראה [[לקוטי תורה ראה|לקו"ת פ' ראה]] כו, א. אמ"ב שער הק"ש פפ"ז ואילך. אוה"ת פרשתנו (כרך ב) ע' תרמ ואילך. ועוד.}} לשון רבים, ב' הליכות, הליכה מלמעלה למטה (תורה, שניתנה מסיני), והליכה מלמטה למעלה (תפלה, "סולם דא צלותא"{{הערה|זח"א רסו, ב. ועוד.}}), כמודגש בעליית משה רבינו להר סיני הן לצורך קבלת התורה, והן לצורך התפלה על בנ"י{{הערה|במ' יום האמצעיים, ועאכו"כ מ' ימים האחרונים שהיו ברצון, כמ' יום ראשונים (פרש"י תשא לג, יא. עקב ט, יח. יו"ד, יו"ד).}} – שכללות החילוק שבין המשכה למטה (תורה, שלימודה באופן של הבנה והשגה, מציאות האדם{{הערה|שם=:0|אף שבפרטיות יותר צ"ל גם בתורה הקדמת ענין הביטול, וגם בתפלה ענין המציאות והתחלקות (שנקודת ההודאה ד"מודה אני" נמשכת '''בפרטי''' הענינים דברכות השחר).}}) להעלאה למעלה (תפלה, "דע לפני מי אתה עומד", ביטול המציאות<ref name=":0" />) הוא ע"ד ובדוגמת החילוק שבין עשרה מאמרות למאמר אחד, שע"י עשרה מאמרות נעשית ההמשכה למטה, וע"י מאמר אחד נעשה (הביטול ו)העלאה למעלה (כנ"ל ס"ו).


יא.  ועד"ז (ויתירה מזה) בפרשת במדבר – שהתחלתה קורין במנחה דשבת מברכים חודש סיון, וכולה (מתחילתה עד סופה) בשבת שלפני עצרת:
יא.  ועד"ז (ויתירה מזה) בפרשת במדבר – שהתחלתה קורין במנחה דשבת מברכים חודש סיון, וכולה (מתחילתה עד סופה) בשבת שלפני עצרת:

תפריט ניווט