2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== משיחות ש"פ וישלח, ט"ז כסלו ה'תשנ"ב == | == משיחות ש"פ וישלח, ט"ז כסלו ה'תשנ"ב == | ||
א. מהענינים המיוחדים דיום הש"ק זה: התחלתו – ערב שבת, שבו נעשית ה"אכילה" דיום השבת, כמארז"ל{{הערה|ע"ז ג, סע"א.</ref> "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" – ביום '''ט"ו''' כסלו, שבו "קיימא סיהרא באשלמותא"{{הערה|זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.</ref>, השלימות דחודש כסלו; וסיומו – הגמר דמוצאי שבת, שנמשך עד יום השלישי בשבוע{{הערה|ראה פסחים קו, סע"א (לענין הבדלה וגיטין). רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ד (הבדלה). הל' גירושין פ"ט הכ"ג (גיטין). שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ה (שמו"ת). סרצ"ט ס"ח (הבדלה).</ref> – ביום '''י"ט''' כסלו, חג הגאולה{{הערה|נוסף על חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו, שחל ביום ראשון בשבוע – שהעלי' והשלימות שלו ("ויכולו") ביום הש"ק זה.</ref> של רבינו הזקן | א. מהענינים המיוחדים דיום הש"ק זה: התחלתו – ערב שבת, שבו נעשית ה"אכילה" דיום השבת, כמארז"ל{{הערה|ע"ז ג, סע"א.</ref> "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" – ביום '''ט"ו''' כסלו, שבו "קיימא סיהרא באשלמותא"{{הערה|זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.</ref>, השלימות דחודש כסלו; וסיומו – הגמר דמוצאי שבת, שנמשך עד יום השלישי בשבוע{{הערה|ראה פסחים קו, סע"א (לענין הבדלה וגיטין). רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ד (הבדלה). הל' גירושין פ"ט הכ"ג (גיטין). שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ה (שמו"ת). סרצ"ט ס"ח (הבדלה).</ref> – ביום '''י"ט''' כסלו, חג הגאולה{{הערה|נוסף על חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו, שחל ביום ראשון בשבוע – שהעלי' והשלימות שלו ("ויכולו") ביום הש"ק זה.</ref> של רבינו הזקן{{הערה|שם=:0|"היום יום" י"ט כסלו. אג"ק שלו סל"ח. וש"נ.</ref>, חג החגים{{הערה|מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – נעתק ב"היום יום" בהקדמה. אג"ק שלו ח"ז ע' ל. ועוד. וראה לקו"ש ח"ה ע' 436 ואילך.</ref>, ראש השנה לתורת החסידות{{הערה|מכתב כ"ק אדנ"ע (מיום ט"ז כסלו) לחג הגאולה די"ט כסלו תרס"ב (לפני תשעים שנה) – נדפס ב"היום יום" בתחלתו. אג"ק שלו ח"א ע' רנט. וש"נ (וראה לקמן הערה 63 והערה 106).</ref>. | ||
ומעלה מיוחדת בקביעות זו שמתאימה להקביעות די"ט כסלו בפעם הראשונה (בשנת תקנ"ט) – כדברי רבינו הזקן במכתבו הידוע<ref name=":0" /> שגאולתו היתה ב"יום י"ט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב . . כשקריתי בס' תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי" (שע"פ חלוקת ספר תהלים לימי השבוע{{הערה|כפי שנהגו רבותינו נשיאינו בזמנים מיוחדים שהי' צורך באמירת תהלים בשופי (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תעג ואילך. וש"נ).</ref> שייך פסוק זה לשיעור דיום השלישי), ובמילא, חל יום הש"ק שלפניו בט"ז כסלו, וערב שבת בט"ו כסלו. | ומעלה מיוחדת בקביעות זו שמתאימה להקביעות די"ט כסלו בפעם הראשונה (בשנת תקנ"ט) – כדברי רבינו הזקן במכתבו הידוע<ref name=":0" /> שגאולתו היתה ב"יום י"ט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב . . כשקריתי בס' תהלים בפסוק פדה בשלום נפשי" (שע"פ חלוקת ספר תהלים לימי השבוע{{הערה|כפי שנהגו רבותינו נשיאינו בזמנים מיוחדים שהי' צורך באמירת תהלים בשופי (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תעג ואילך. וש"נ).</ref> שייך פסוק זה לשיעור דיום השלישי), ובמילא, חל יום הש"ק שלפניו בט"ז כסלו, וערב שבת בט"ו כסלו. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
לבנה וחמה הם מקבל ומשפיע, שהלבנה "לית לה מגרמה כלום"{{הערה|זהר ח"א קפא, א. וראה שם לג, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.</ref>, ומקבלת אורה מהחמה, ואופן ההשפעה הוא שבתחלה מקבלת רק מעט אור, מולד הלבנה – נקודה בלבד, ומיום ליום מוסיף והולך בהאור שמקבלת מהחמה, עד ליום הט"ו ש"נתמלא דיסקוס של לבנה"{{הערה|שמו"ר שבהערה 2.</ref>, "קיימא סיהרא באשלמותא"{{הערה|החילוק בין ב' הלשונות – ראה לקמן הערה 27.</ref>, שנתמלא ונשלם האור שמקבלת הלבנה מהחמה. | לבנה וחמה הם מקבל ומשפיע, שהלבנה "לית לה מגרמה כלום"{{הערה|זהר ח"א קפא, א. וראה שם לג, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.</ref>, ומקבלת אורה מהחמה, ואופן ההשפעה הוא שבתחלה מקבלת רק מעט אור, מולד הלבנה – נקודה בלבד, ומיום ליום מוסיף והולך בהאור שמקבלת מהחמה, עד ליום הט"ו ש"נתמלא דיסקוס של לבנה"{{הערה|שמו"ר שבהערה 2.</ref>, "קיימא סיהרא באשלמותא"{{הערה|החילוק בין ב' הלשונות – ראה לקמן הערה 27.</ref>, שנתמלא ונשלם האור שמקבלת הלבנה מהחמה. | ||
אבל, כיון שגם כשנתמלא ונשלם אור הלבנה ה"ה עדיין בבחי' '''מקבל''', אין זה תכלית השלימות דהלבנה שנעשית כמו החמה ואינה צריכה לקבל אור מהחמה, כמ"ש{{הערה|ישעי' ל, כו.</ref> "והי' אור הלבנה כאור החמה", כמו שהיתה קודם מיעוטה, שהיו "שני המאורות הגדולים" | אבל, כיון שגם כשנתמלא ונשלם אור הלבנה ה"ה עדיין בבחי' '''מקבל''', אין זה תכלית השלימות דהלבנה שנעשית כמו החמה ואינה צריכה לקבל אור מהחמה, כמ"ש{{הערה|ישעי' ל, כו.</ref> "והי' אור הלבנה כאור החמה", כמו שהיתה קודם מיעוטה, שהיו "שני המאורות הגדולים"{{הערה|שם=:3|בראשית א, טז.</ref>. | ||
ויש לומר, שכשנתמלא אור הלבנה שמקבלת מהחמה, נעשית שלימות נעלית יותר שהלבנה היא כמו החמה{{הערה|ובפרטיות יותר: מילוי הלבנה ("'''נתמלא''' דיסקוס של לבנה"), שעיקרו מילוי החסרון – הוא מילוי הפגימה ע"י שלימות האור שמקבלת מהחמה, '''ושלימות''' הלבנה ("קיימא סיהרא '''באשלמותא'''"), שעיקרו השלימות היתירה על מילוי החסרון – היא השלימות האמיתית שנעשית כמו החמה. | ויש לומר, שכשנתמלא אור הלבנה שמקבלת מהחמה, נעשית שלימות נעלית יותר שהלבנה היא כמו החמה{{הערה|ובפרטיות יותר: מילוי הלבנה ("'''נתמלא''' דיסקוס של לבנה"), שעיקרו מילוי החסרון – הוא מילוי הפגימה ע"י שלימות האור שמקבלת מהחמה, '''ושלימות''' הלבנה ("קיימא סיהרא '''באשלמותא'''"), שעיקרו השלימות היתירה על מילוי החסרון – היא השלימות האמיתית שנעשית כמו החמה. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
וטעם הדבר – לפי שהיחס שבין המשפיע (חמה) והמקבל (לבנה) הוא באופן שכאשר המקבל הוא בקירוב אל המשפיע אין המקבל יכול להשפיע ולהאיר (מצד הביטול שלו לקבל ההשפעה), וככל שמתרחק מן המשפיע מתחיל גם הוא להשפיע ולהאיר (האור שמקבל מהמשפיע). | וטעם הדבר – לפי שהיחס שבין המשפיע (חמה) והמקבל (לבנה) הוא באופן שכאשר המקבל הוא בקירוב אל המשפיע אין המקבל יכול להשפיע ולהאיר (מצד הביטול שלו לקבל ההשפעה), וככל שמתרחק מן המשפיע מתחיל גם הוא להשפיע ולהאיר (האור שמקבל מהמשפיע). | ||
ויש לומר, שהקירוב דהלבנה אל החמה בחציו השני של החודש הוא [לא רק לצורך התחדשות היחוד דשמשא וסיהרא (משפיע ומקבל) בהמולד דהחודש שלאח"ז (ע"י המיעוט מיום ליום שהו"ע הביטול דהמקבל, "כי יפקד מושבך" | ויש לומר, שהקירוב דהלבנה אל החמה בחציו השני של החודש הוא [לא רק לצורך התחדשות היחוד דשמשא וסיהרא (משפיע ומקבל) בהמולד דהחודש שלאח"ז (ע"י המיעוט מיום ליום שהו"ע הביטול דהמקבל, "כי יפקד מושבך"{{הערה|שם=:1|ש"א כ, יח.</ref>, '''כדי''' שיוכל לקבל השפעה נעלית יותר מהמשפיע, "ונפקדת"<ref name=":1" />) – שזהו ענין בפ"ע ששייך (בעיקר) לחודש שלאח"ז – אלא גם (ובעיקר)] קירוב '''להעצם''' שלמעלה גם מהאור דהחמה (כתר אחד לשניהם), שהקירוב לדרגא זו מתבטא '''במיעוט האור''', כי, אור הוא גילוי מן העצם, שהעצם הוא בהעלם (העלם שלמעלה מגילוי), ורק הארה מהעצם מתגלה באור, ולכן, מיעוט האור מיום ליום מורה שמיום ליום הולך וגדל הקירוב להעצם שלמעלה מהאור (העלם שלמעלה מגילוי), שעי"ז נעשית הלבנה כמו החמה, ועד – כתר אחד לשניהם. | ||
ובעומק יותר{{הערה|ראה סה"מ פר"ת שבהערה 29.</ref>: | ובעומק יותר{{הערה|ראה סה"מ פר"ת שבהערה 29.</ref>: | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ו. ויש לומר, שענין זה מודגש ביותר בה"קיימא סיהרא באשלמותא" דחודש כסלו: | ו. ויש לומר, שענין זה מודגש ביותר בה"קיימא סיהרא באשלמותא" דחודש כסלו: | ||
חודש כסלו הוא חודש השלישי בחדשי החורף, המכוון לחודש השלישי בחדשי הקיץ – החודש דמתן תורה, "ירחא תליתאי" | חודש כסלו הוא חודש השלישי בחדשי החורף, המכוון לחודש השלישי בחדשי הקיץ – החודש דמתן תורה, "ירחא תליתאי"{{הערה|שם=:2|שבת פח, א.</ref>, ודוגמתו בחודש כסלו, החודש דמתן תורה דתורת החסידות, בי"ט כסלו, שהוא ראש השנה ומתן תורה{{הערה|להעיר מהשייכות דמ"ת לר"ה – שבתפלת מוסף דר"ה (בפסוקי שופרות) מזכירים השופר דמ"ת.</ref> דתורת החסידות{{הערה|ראה לקוטי לוי"צ אג"ק ע' רה. ריז.</ref>. | ||
והענין בזה – כידוע שמתן תורה הוא "יום חתונתו"{{הערה|תענית כו, ב – במשנה.</ref>, החתונה (נישואין) דהקב"ה עם כנס"י, אשר, ההתחלה בזה היא באופן שהקב"ה הוא המשפיע וכנס"י היא המקבל, אבל, תכלית השלימות בזה היא כשהקב"ה וכנס"י נעשים חד ממש כביכול, שכנס"י אינה צריכה כביכול לקבל מהקב"ה, כיון '''שמתגלה''' ש"ישראל{{הערה|ראה זח"ג עג, א.</ref> וקוב"ה כולא חד"{{הערה|ראה [[ספר המאמרים - מלוקט · כרך ו|סה"מ מלוקט ח"ו]] שבהערה 32.</ref>. | והענין בזה – כידוע שמתן תורה הוא "יום חתונתו"{{הערה|תענית כו, ב – במשנה.</ref>, החתונה (נישואין) דהקב"ה עם כנס"י, אשר, ההתחלה בזה היא באופן שהקב"ה הוא המשפיע וכנס"י היא המקבל, אבל, תכלית השלימות בזה היא כשהקב"ה וכנס"י נעשים חד ממש כביכול, שכנס"י אינה צריכה כביכול לקבל מהקב"ה, כיון '''שמתגלה''' ש"ישראל{{הערה|ראה זח"ג עג, א.</ref> וקוב"ה כולא חד"{{הערה|ראה [[ספר המאמרים - מלוקט · כרך ו|סה"מ מלוקט ח"ו]] שבהערה 32.</ref>. | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
י. ויש לקשר זה עם פרשת השבוע – הפרשה דערב שבת ודיום השבת, פרשת וישלח, והפרשה דיום השלישי ויום הרביעי (י"ט וכ"ף כסלו), פרשת וישב (שמתחילין לקרותה במנחה שבת פרשת וישלח): | י. ויש לקשר זה עם פרשת השבוע – הפרשה דערב שבת ודיום השבת, פרשת וישלח, והפרשה דיום השלישי ויום הרביעי (י"ט וכ"ף כסלו), פרשת וישב (שמתחילין לקרותה במנחה שבת פרשת וישלח): | ||
החידוש שבעבודתו של יעקב בפרשיות וישלח (וישלח יעקב) וישב (וישב יעקב) לגבי עבודתו בפרשיות ויצא (ויצא יעקב) ותולדות ("אלה תולדות יצחק" ("יעקב ועשו האמורים בפרשה"{{הערה|פרש"י ר"פ תולדות.</ref>)), שפרשיות וישלח וישב הם '''בגמר עבודת הבירורים''' (הן הבירורים דלבן והן הבירורים דעשו), ועד כדי כך שיעקב מוכן כבר להמעמד ומצב '''דימות המשיח''', שלכן: (א) "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר"{{הערה|ריש פרשתנו.</ref>, ששלח להודיעו ש"נגמר ונשלם . . בתכלית השלימות . . הבחי' ומדרגות . . '''כולם''' נתבררו ונתקנו כו'" | החידוש שבעבודתו של יעקב בפרשיות וישלח (וישלח יעקב) וישב (וישב יעקב) לגבי עבודתו בפרשיות ויצא (ויצא יעקב) ותולדות ("אלה תולדות יצחק" ("יעקב ועשו האמורים בפרשה"{{הערה|פרש"י ר"פ תולדות.</ref>)), שפרשיות וישלח וישב הם '''בגמר עבודת הבירורים''' (הן הבירורים דלבן והן הבירורים דעשו), ועד כדי כך שיעקב מוכן כבר להמעמד ומצב '''דימות המשיח''', שלכן: (א) "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר"{{הערה|ריש פרשתנו.</ref>, ששלח להודיעו ש"נגמר ונשלם . . בתכלית השלימות . . הבחי' ומדרגות . . '''כולם''' נתבררו ונתקנו כו'"{{הערה|שם=:4|תו"א ריש פרשתנו. ובארוכה תו"ח שם. ובכ"מ.</ref>, והגיע הזמן לילך '''יחדיו''' להגאולה{{הערה|וי"ל שזהו א' הטעמים ששלח "מלאכים '''ממש'''" (פרש"י ריש פרשתנו), מבלי להתחשב בכבודם של המלאכים (שלא להטריחם), ועוד ועיקר, מבלי להתחשב בכך שבשעה שהולכים בשליחותו (של יעקב) אינם יכולים למלא שליחותו של הקב"ה (כיון ש"אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות" (פרש"י וירא יח, ב)) – מפני גודל החשיבות שבשליחות זו בנוגע '''להגאולה''', שהיא תכלית השלימות דכל הבריאה כולה (כולל גם בריאת המלאכים).</ref>, "אבוא אל אדוני שעירה"{{הערה|פרשתנו לג, יד.</ref>, כמו "בימי המשיח, שנאמר{{הערה|עובדי' בסופו.</ref> (בסיום וחותם ההפטרה דפרשת '''וישלח''') ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה"{{הערה|פרש"י פרשתנו שם.</ref>, (ב) "וישב יעקב", "ביקש יעקב לישב בשלוה"{{הערה|רש"י ר"פ וישב.</ref> – וישב בשלוה בפועל עד שקפץ עליו רוגזו של יוסף, ועוה"פ בשלוה בארץ מצרים (קל"א – קמ"ז לחייו), ועד דזמן קיום היעוד דה"שלוה" האמיתית שבימות המשיח, שאז יהי' שלימות הענין ד"פדה בשלום נפשי"{{הערה|ומודגש ביותר ביום השלישי דפרשת וישב – כיון שהפסוק "פדה בשלום נפשי" הוא בשיעור תהלים דיום השלישי כפי שנחלק לימי השבוע (כנ"ל ס"א). ולהעיר, ש"שלישי" הו"ע השלום, כיון שעל ידו נעשה החיבור והיחוד דעליון ותחתון (כנ"ל ס"ו־ט).</ref>, כפי שמבאר אדמו"ר האמצעי{{הערה|ד"ה פדה בשלום נפשי בשערי תשובה (ח"א פי"א – נה, ד). – ויש לומר, שהביאור ב"שערי '''תשובה'''" רומז על השייכות דימות המשיח לעבודת התשובה, "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה . . ומיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה), ו"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" (ראה זח"ג קנג, ב), כי, עבודת התשובה עיקרה מצד עבודתם של ישראל (לבנה), ובזה מודגש יותר הענין ד"ישראל וקוב"ה כולא חד" ("והי' אור הלבנה כאור החמה"), ע"ד האמור לעיל (ס"ז) במעלת חודש השלישי דחדשי החורף לגבי חודש השלישי דחדשי הקיץ.</ref> שאמיתת ושלימות הענין ד"פדה בשלום נפשי" יהי' בימות המשיח (באופן נעלה יותר אפילו מכמו שהי' בזמן דוד ושלמה{{הערה|וי"ל, שבזמן דוד ושלמה, דור הי"ד והט"ו שבו נתמלא דיסקוס של לבנה (שמו"ר שבהערה 2), מודגש בעיקר מילוי ושלימות אור הלבנה שמקבלת מהחמה, ובימות המשיח תהי' שלימות הלבנה כמו החמה, ששניהם שוים.</ref>). | ||
והחילוק שבין מעמדו ומצבו של יעקב כשעוסק בעבודת הבירורים למעמדו ומצבו בגמר עבודת הבירורים (שמוכן לימות המשיח), הוא, ע"ד ובדוגמת החילוק בין מעמדה ומצבה של הלבנה כפי שמקבלת מהחמה למעמדה ומצבה כששניהם שוים: | והחילוק שבין מעמדו ומצבו של יעקב כשעוסק בעבודת הבירורים למעמדו ומצבו בגמר עבודת הבירורים (שמוכן לימות המשיח), הוא, ע"ד ובדוגמת החילוק בין מעמדה ומצבה של הלבנה כפי שמקבלת מהחמה למעמדה ומצבה כששניהם שוים: | ||