2,980
עריכות
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== משיחות ש"פ ראה, א' דר"ח אלול ה'תנש"א == | == משיחות ש"פ ראה, א' דר"ח אלול ה'תנש"א == | ||
א. פרשת ראה קורין לעולם בזמן השייך לחודש אלול: ברוב השנים – בשבת מברכים חודש אלול (שבו נמשכת ברכה על ובכל ימי עניני חודש אלול), ובכמה שנים – כבשנה זו – ב(יום א' ד)ראש חודש אלול (שכולל כל הימים והענינים דחודש אלול | א. פרשת ראה קורין לעולם בזמן השייך לחודש אלול: ברוב השנים – בשבת מברכים חודש אלול (שבו נמשכת ברכה על ובכל ימי עניני חודש אלול), ובכמה שנים – כבשנה זו – ב(יום א' ד)ראש חודש אלול (שכולל כל הימים והענינים דחודש אלול{{הערה|שם=:0|ראה לקו"ת דרושים לר"ה נח, סע"א. עטרת ראש שער ר"ה ספ"ב. ומרומז גם במשנה (ריש מסכת ר"ה) '''באחד''' בניסן ר"ה למלכים '''ולרגלים''' – שרגל שבו הוא באמצע החודש (ראה גמרא שם ד, א).}}). | ||
וצריך להבין הקשר והשייכות דפרשת ראה לחודש אלול (כידוע{{הערה|ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א) "בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן". וכפתגם אדמו"ר הזקן ש"צריכים לחיות עם הזמן", הפרשה בתורה שקורין באותו זמן (ספר השיחות תש"ב ע' 29 ואילך. "היום יום" ב חשון).}} שזמני השנה שייכים להפרשיות בתורה שקורין בהם) – דלכאורה הם אדרבא ענינים הפכיים זמ"ז: | וצריך להבין הקשר והשייכות דפרשת ראה לחודש אלול (כידוע{{הערה|ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א) "בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן". וכפתגם אדמו"ר הזקן ש"צריכים לחיות עם הזמן", הפרשה בתורה שקורין באותו זמן (ספר השיחות תש"ב ע' 29 ואילך. "היום יום" ב חשון).}} שזמני השנה שייכים להפרשיות בתורה שקורין בהם) – דלכאורה הם אדרבא ענינים הפכיים זמ"ז: | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ועכצ"ל, שפרשת ראה (שקורין בסיומו של חודש מנחם־אב, בשבת מברכים חודש אלול או ביום א' דר"ח אלול) שייכת גם (ובעיקר) לאופן העבודה '''דמלמטה למעלה''', ענינו העיקרי של חודש אלול, "אני לדודי". | ועכצ"ל, שפרשת ראה (שקורין בסיומו של חודש מנחם־אב, בשבת מברכים חודש אלול או ביום א' דר"ח אלול) שייכת גם (ובעיקר) לאופן העבודה '''דמלמטה למעלה''', ענינו העיקרי של חודש אלול, "אני לדודי". | ||
וכמרומז גם בתוכן הפרשה – שסיומה וחותמה [בפרשת הימים טובים, פסח ושבועות, הימים טובים דחדשי הקיץ | וכמרומז גם בתוכן הפרשה – שסיומה וחותמה [בפרשת הימים טובים, פסח ושבועות, הימים טובים דחדשי הקיץ{{הערה|שם=:1|להעיר ממארז"ל אודות החילוק בין בנות נשואות למקום קרוב לבנות נשואות למקום רחוק (שהש"ר פ"ז, ב (ב). סה"מ עזר"ת ע' ל. לז. תרפ"ט ע' 56. 70).}} ששייכים לסדר העבודה ד"דודי לי", ועד להסיום וחותם ממש (הקריאה דמפטיר)] "חג הסוכות תעשה לך"{{הערה|טז, יג.}} (כולל גם שמיני־עצרת{{הערה|כדרשת חז"ל על הפסוק "והיית אך שמח", "לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה" (הובא בפרש"י שם, טו).}}), היו"ט דחדשי החורף<ref name=":1" /> ששייכים לסדר העבודה ד"אני לדודי". | ||
ה. ויש לומר הביאור בזה – בהקדם משנת"ל{{הערה|שיחת ש"פ עקב הנ"ל (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 9־758 (לעיל ע' 359)).}} שבחודש אלול ישנו (נוסף על ב' אופני העבודה דמלמטה למעלה, "אני לדודי", ומלמעלה למטה, "דודי לי") גם (ובעיקר) '''החיבור''' ד"אני לדודי ודודי לי", שמצירוף שניהם יחד נעשה שמו (שהשם מורה על תוכנו ומהותו) של חודש "אלול", ר"ת "אני לדודי ודודי לי", שכולל שניהם בתיבה אחת. | ה. ויש לומר הביאור בזה – בהקדם משנת"ל{{הערה|שיחת ש"פ עקב הנ"ל (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 9־758 (לעיל ע' 359)).}} שבחודש אלול ישנו (נוסף על ב' אופני העבודה דמלמטה למעלה, "אני לדודי", ומלמעלה למטה, "דודי לי") גם (ובעיקר) '''החיבור''' ד"אני לדודי ודודי לי", שמצירוף שניהם יחד נעשה שמו (שהשם מורה על תוכנו ומהותו) של חודש "אלול", ר"ת "אני לדודי ודודי לי", שכולל שניהם בתיבה אחת. | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
'''<nowiki>*</nowiki>) וי"ל, שכשחל בשבת נעשה תוכן הענין ד"תוקעין להתלמד" מצד ענינו של השבת (שענינו תשובה עילאה), ע"ד יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת (לקו"ת דרושי ר"ה נו, א ואילך. ובכ"מ).'''}}: | '''<nowiki>*</nowiki>) וי"ל, שכשחל בשבת נעשה תוכן הענין ד"תוקעין להתלמד" מצד ענינו של השבת (שענינו תשובה עילאה), ע"ד יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת (לקו"ת דרושי ר"ה נו, א ואילך. ובכ"מ).'''}}: | ||
הקדימה דשבת לר"ח היא מהתחלת הבריאה – שהרי, ראש חודש ניתוסף '''לאחרי''' בריאת העולם, כדיוק לשון חז"ל | הקדימה דשבת לר"ח היא מהתחלת הבריאה – שהרי, ראש חודש ניתוסף '''לאחרי''' בריאת העולם, כדיוק לשון חז"ל{{הערה|שם=:2|שמו"ר פט"ו, יא.}} "'''משבחר''' הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים", "משבחר" (ולא "משברא") דייקא [ויש לומר, שענין זה קשור גם עם הבחירה ביעקב ובניו (כמהשך המדרש<ref name=":2" /> "וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה"), שעל ידם נעשית קביעות החדשים והשנים, "ישראל אינהו דקדשינהו לזמני"], משא"כ שבת שנקבע '''מהתחלת''' (וקודם) '''הבריאה''' (וכידוע{{הערה|פרדס שער ד (שער עצמות וכלים) פ"ז. תורת העולה (להרמ"א) ח"ג פנ"ט. פי' חכמוני (לר' שבתי דונולו) לספר יצירה פ"ד מ"ד.}} שיש שבת שלפני ששת ימי המעשה{{הערה|דאף שהזמן הוא נברא, ולפני הבריאה (יום ראשון למע"ב) לא הי' זמן, מ"מ, הי' מעין ענין הזמן, "סדר זמנים" (ב"ר פ"ג, ז. נתבאר בסהמ"צ מצות האמנת אלקות פי"א (נז, ב ואילך). וראה לקו"ש ח"י ע' 176 ואילך. וש"נ).}}), "שבת מקדשא וקיימא"{{הערה|ביצה יז, א.}}. | ||
ובעומק יותר – ש"שבת קדמה לעולם"{{הערה|פרדס שם.}}, למעלה מהזמן{{הערה|לקו"ת שה"ש כה, סע"א ואילך. ד"ה ויאמר גו' מחר חדש באוה"ת ברכה (ע' א'תתצא. א'תתצט). ובכ"מ.}}, משא"כ ר"ח שייך כו' גם לעולם, "משבחר הקב"ה '''בעולמו''' קבע '''בו''' ראשי חדשים ושנים". | ובעומק יותר – ש"שבת קדמה לעולם"{{הערה|פרדס שם.}}, למעלה מהזמן{{הערה|לקו"ת שה"ש כה, סע"א ואילך. ד"ה ויאמר גו' מחר חדש באוה"ת ברכה (ע' א'תתצא. א'תתצט). ובכ"מ.}}, משא"כ ר"ח שייך כו' גם לעולם, "משבחר הקב"ה '''בעולמו''' קבע '''בו''' ראשי חדשים ושנים". | ||
| שורה 146: | שורה 146: | ||
וכן ב(הוספת פסוק ראשון ואחרון מ)הפטרת "מחר חודש"{{הערה|שמואל־א כ, יח.}}: "מחר" – רומז על הזמן דלעתיד לבוא, "למחר לקבל שכרם"{{הערה|עירובין כב, א. ע"ז ג, א. ד, ב. פרש"י ס"פ ואתחנן.}}, "חודש" – רומז "שהם עתידים להתחדש כמותה", "ונפקדת" – מלשון זכרון, שהקב"ה פוקד וזוכר את כאו"א מבנ"י שגלו ("כי יפקד מושבך") מעל שולחן אביהם{{הערה|ראה ברכות ג, א.}} בהגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא{{הערה|ובנוסח ד"יעלה ויבוא" – יפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו כו' וזכרון משיח בן דוד עבדך כו'".}}, ובאופן (שמסיים בהמשך הכתובים{{הערה|ואף שאין אומרים אותם בשבת ר"ח כיון שאומרים רק פסוק ראשון ואחרון, הרי נכללים הם באמירת פסוק ראשון ואחרון שכוללים הפסוקים שבינתיים.}}) ד"עד דוד הגדיל"{{הערה|שמואל־א שם, מא. וראה ד"ה ויאמר גו' מחר חודש באוה"ת ברכה (ע' א'תתצב ואילך) דקאי על לעתיד לבוא.}}, גדלות שאין למעלה ממנה, ובאופן נצחי (גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}}), כסיום וחותם ההפטרה: "'''עד עולם'''"{{הערה|שמואל־א שם, מב.}}. | וכן ב(הוספת פסוק ראשון ואחרון מ)הפטרת "מחר חודש"{{הערה|שמואל־א כ, יח.}}: "מחר" – רומז על הזמן דלעתיד לבוא, "למחר לקבל שכרם"{{הערה|עירובין כב, א. ע"ז ג, א. ד, ב. פרש"י ס"פ ואתחנן.}}, "חודש" – רומז "שהם עתידים להתחדש כמותה", "ונפקדת" – מלשון זכרון, שהקב"ה פוקד וזוכר את כאו"א מבנ"י שגלו ("כי יפקד מושבך") מעל שולחן אביהם{{הערה|ראה ברכות ג, א.}} בהגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא{{הערה|ובנוסח ד"יעלה ויבוא" – יפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו כו' וזכרון משיח בן דוד עבדך כו'".}}, ובאופן (שמסיים בהמשך הכתובים{{הערה|ואף שאין אומרים אותם בשבת ר"ח כיון שאומרים רק פסוק ראשון ואחרון, הרי נכללים הם באמירת פסוק ראשון ואחרון שכוללים הפסוקים שבינתיים.}}) ד"עד דוד הגדיל"{{הערה|שמואל־א שם, מא. וראה ד"ה ויאמר גו' מחר חודש באוה"ת ברכה (ע' א'תתצב ואילך) דקאי על לעתיד לבוא.}}, גדלות שאין למעלה ממנה, ובאופן נצחי (גאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}}), כסיום וחותם ההפטרה: "'''עד עולם'''"{{הערה|שמואל־א שם, מב.}}. | ||
וגם בהקריאה שקורין (תיכף) בתפלת (וקודם התפלת עמידה ד)מנחה – "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"{{הערה|ר"פ שופטים.}} – שקיומה של מצוה זו יהי' בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, כמ"ש{{הערה|ישעי' א, כו.}} "ואשיבה שופטיך כבראשונה | וגם בהקריאה שקורין (תיכף) בתפלת (וקודם התפלת עמידה ד)מנחה – "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"{{הערה|ר"פ שופטים.}} – שקיומה של מצוה זו יהי' בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, כמ"ש{{הערה|ישעי' א, כו.}} "ואשיבה שופטיך כבראשונה{{הערה|שם=:3|בכף הדמיון '''למעליותא''', כנ"ל הערה 12.}} ויועציך כבתחלה"<ref name=":3" />, ובפרטיות כפס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.}} ש"קבלה היא שבטבריא{{הערה|ש"טובה ראייתה"* (מגילה ו, א). | ||
'''<nowiki>*</nowiki>) להעיר מהשייכות לשבת פרשת ראה.'''}} עתידין לחזור תחילה{{הערה|ונפק"מ לפועל (וי"ל שלכן הביאו הרמב"ם בספר "'''הלכות הלכות'''") – ששיבת הסנהדרין יכולה להיות גם קודם בנין ביהמ"ק (וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 105).}} ומשם נעתקין למקדש". | '''<nowiki>*</nowiki>) להעיר מהשייכות לשבת פרשת ראה.'''}} עתידין לחזור תחילה{{הערה|ונפק"מ לפועל (וי"ל שלכן הביאו הרמב"ם בספר "'''הלכות הלכות'''") – ששיבת הסנהדרין יכולה להיות גם קודם בנין ביהמ"ק (וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 105).}} ומשם נעתקין למקדש". | ||