2,974
עריכות
דבר מלכות/כי תשא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
א. בפרשת כי תשא מצינו דבר חידוש: | א. בפרשת כי תשא מצינו דבר חידוש: | ||
בפרשה זו מדובר אודות ענינים מן הקצה אל הקצה – הלוחות הראשונות{{הערה|לא, יח. לב, טו־טז.}}, חטא העגל ושבירת הלוחות | בפרשה זו מדובר אודות ענינים מן הקצה אל הקצה – הלוחות הראשונות{{הערה|לא, יח. לב, טו־טז.}}, חטא העגל ושבירת הלוחות{{הערה|שם=:0|לב, א ואילך.}}, תיקון וכפרה על החטא ע"י תפלת משה{{הערה|שם, ל ואילך.}}, ראיית משה כבודו של הקב"ה{{הערה|לג, יז ואילך.}}, י"ג מדות הרחמים{{הערה|לד, ה ואילך.}}, נתינת לוחות האחרונות{{הערה|שם, א ואילך.}}, עד להסיום אודות "קרן עור פני משה"{{הערה|שם, כט ואילך.}}. דאע"פ שענינים אלו הם מאורעות שאירעו בהמשך אחד, הרי נוסף לכך שיש להבין מדוע התורה (מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}}) מספרת לנו באריכות אודות הענינים הבלתי רצויים (ובפרט דלכאורה: מאי דהוה הוה{{הערה|ע"ד יומא ה, ב. ועוד.}}, ואפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב"{{הערה|ב"ב קכג, א. וראה פסחים ג, א.}}) ה"ה ענינים שונים לגמרי, מן הקצה אל הקצה, בריחוק הערך הכי גדול ביניהם: | ||
הלוחות הראשונות הם ענין הכי נעלה שניתנו מלמעלה, "והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים"{{הערה|פרשתנו לב, טז.}}, שבירת הלוחות (בגלל מעשה העגל) היא ירידה שאין כמותה, י"ג מדות הרחמים וראיית משה בכבודו של ה' – ענין הכי נעלה, ולאחר מכן נתינת לוחות האחרונות – סוג לוחות אחר לגמרי ("פסל '''לך'''"{{הערה|שם לד, א.}}, מעשה ידי משה), שבאו בגלל החטא ושבירת הלוחות הראשונות, וניתנו בזמן שונה [נתינת לוחות הראשונות בסוף ארבעים יום הראשונים, ונתינת לוחות האחרונות – בסוף ארבעים יום האחרונים, ביום הכפורים{{הערה|פרש"י שם, כט.}}], ואעפ"כ באים כאן כולם יחד בפרשה אחת, בהמשך אחד. שמזה מובן שנוגע לידע שכולם הם חלק מהמשך ענינים אחד. | הלוחות הראשונות הם ענין הכי נעלה שניתנו מלמעלה, "והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים"{{הערה|פרשתנו לב, טז.}}, שבירת הלוחות (בגלל מעשה העגל) היא ירידה שאין כמותה, י"ג מדות הרחמים וראיית משה בכבודו של ה' – ענין הכי נעלה, ולאחר מכן נתינת לוחות האחרונות – סוג לוחות אחר לגמרי ("פסל '''לך'''"{{הערה|שם לד, א.}}, מעשה ידי משה), שבאו בגלל החטא ושבירת הלוחות הראשונות, וניתנו בזמן שונה [נתינת לוחות הראשונות בסוף ארבעים יום הראשונים, ונתינת לוחות האחרונות – בסוף ארבעים יום האחרונים, ביום הכפורים{{הערה|פרש"י שם, כט.}}], ואעפ"כ באים כאן כולם יחד בפרשה אחת, בהמשך אחד. שמזה מובן שנוגע לידע שכולם הם חלק מהמשך ענינים אחד. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
יתירה מזו: | יתירה מזו: | ||
בפרשתנו מדובר גם אודות הפרטים '''במעלת''' הלוחות '''הראשונות''' ("לוחות אבן כתובים באצבע אלקים" | בפרשתנו מדובר גם אודות הפרטים '''במעלת''' הלוחות '''הראשונות''' ("לוחות אבן כתובים באצבע אלקים"{{הערה|שם=:1|פרשתנו לא, יח.}}, "לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה גו' והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות"{{הערה|שם לב, טו־טז.}}, עד שגם בלוחות האחרונות מדגישים את מעלת הלוחות הראשונות – "פסל לך שני לוחות אבנים '''כראשונים''' גו'"<ref name=":0" />, בכ"ף הדמיון, כי אינם מגיעים למעלת ה"ראשונים" שהם "מעשה אלקים"). | ||
ולכאורה: פרטי מעלת הלוחות הראשונות היו צריכים להכתב בסוף פ' משפטים, שם הוא המקום העיקרי המדבר אודות לוחות הראשונות ("עלה אלי ההרה גו' ואתנה לך את לוחות האבן גו'"{{הערה|משפטים כד, יב.}}). וכאן, בפרשתנו, הי' מספיק שיהי' כתוב בקיצור (כהקדמה למעשה העגל ושבירת הלוחות) "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן"<ref name=":1" />, ולאח"ז "וירא העם כי בושש משה גו'"<ref name=":0" />. | ולכאורה: פרטי מעלת הלוחות הראשונות היו צריכים להכתב בסוף פ' משפטים, שם הוא המקום העיקרי המדבר אודות לוחות הראשונות ("עלה אלי ההרה גו' ואתנה לך את לוחות האבן גו'"{{הערה|משפטים כד, יב.}}). וכאן, בפרשתנו, הי' מספיק שיהי' כתוב בקיצור (כהקדמה למעשה העגל ושבירת הלוחות) "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן"<ref name=":1" />, ולאח"ז "וירא העם כי בושש משה גו'"<ref name=":0" />. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ג. הביאור בכל זה יובן בהקדים שבכל פרשה (מג"ן הפרשיות{{הערה|זח"א קד, ב. זח"ב רו, ב. תקו"ז תי"ג (כט, ריש ע"ב). סידור הרס"ג – קריאת התורה. ספר האורה לרש"י הל' ספר תורה סי' עג.}}) בתורה יש ענין מיוחד ובפ"ע בו היא נחלקת משאר הפרשיות. כמובן גם מזה שקורין כל פרשה (מתחלתה ועד סופה{{הערה|משא"כ '''חלקים''' מכמה סדרות קורין גם בזמנים אחרים בשנה (כמו הארבע פרשיות, קריאת מועדי השנה וכיו"ב).}}) רק פעם '''אחת''' בשנה. | ג. הביאור בכל זה יובן בהקדים שבכל פרשה (מג"ן הפרשיות{{הערה|זח"א קד, ב. זח"ב רו, ב. תקו"ז תי"ג (כט, ריש ע"ב). סידור הרס"ג – קריאת התורה. ספר האורה לרש"י הל' ספר תורה סי' עג.}}) בתורה יש ענין מיוחד ובפ"ע בו היא נחלקת משאר הפרשיות. כמובן גם מזה שקורין כל פרשה (מתחלתה ועד סופה{{הערה|משא"כ '''חלקים''' מכמה סדרות קורין גם בזמנים אחרים בשנה (כמו הארבע פרשיות, קריאת מועדי השנה וכיו"ב).}}) רק פעם '''אחת''' בשנה. | ||
ועד"ז בנוגע לפרשת כי תשא: יחד ע"ז שכי תשא היא פרשה בפ"ע, ה"ה פרשה נפלאה שיש בה חידוש (לגבי כל שאר הפרשיות) שהיא כוללת בתוכה את כל סדר ההשתלשלות, מתחלתו ועד סופו. החל מכפי שהוא כתוב בתורה (שממנה נמשך סדר השתלשלות ההעולמות | ועד"ז בנוגע לפרשת כי תשא: יחד ע"ז שכי תשא היא פרשה בפ"ע, ה"ה פרשה נפלאה שיש בה חידוש (לגבי כל שאר הפרשיות) שהיא כוללת בתוכה את כל סדר ההשתלשלות, מתחלתו ועד סופו. החל מכפי שהוא כתוב בתורה (שממנה נמשך סדר השתלשלות ההעולמות{{הערה|שם=:3|ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, א־ב.}}) – כל התורה כולה מהתחלת התורה עד לסיום התורה. ובמילא כוללת פרשה זו בתורה את כל הענינים כולם. | ||
– בכל ענין בתורה ניתן למצוא את כל הענינים, כמאחז"ל{{הערה|אבות ספ"ה.}} "הפך בה והפך בה '''דכולא בה'''", די"ל שקאי לא רק על כללות התורה, אלא גם על כל ענין פרטי בתורה, ועאכו"כ פרשה שלימה – אבל ברוב הענינים ה"כולא בה" נמצא רק ברמז וכיו"ב וצריך למצוא ולגלות זאת (ע"י היגיעה ד"הפך בה והפך בה"); משא"כ בפ' כי תשא החידוש הוא, שה"כולא בה" נמצא שם '''בגלוי''', באופן דתורה שבכתב – בכתב בגלוי. | – בכל ענין בתורה ניתן למצוא את כל הענינים, כמאחז"ל{{הערה|אבות ספ"ה.}} "הפך בה והפך בה '''דכולא בה'''", די"ל שקאי לא רק על כללות התורה, אלא גם על כל ענין פרטי בתורה, ועאכו"כ פרשה שלימה – אבל ברוב הענינים ה"כולא בה" נמצא רק ברמז וכיו"ב וצריך למצוא ולגלות זאת (ע"י היגיעה ד"הפך בה והפך בה"); משא"כ בפ' כי תשא החידוש הוא, שה"כולא בה" נמצא שם '''בגלוי''', באופן דתורה שבכתב – בכתב בגלוי. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
הקב"ה קבע שכל הענינים נחלקים בכללות לשלשה: ראש, תוך (אמצע) וסוף{{הערה|ראה גם ספר השיחות התש"נ ח"ב ע' 464 ואילך.}}. קודם כל בא הראש והתחלת הכל – שכולל בתוכו (כוונת ותכלית) כל הדבר. לאחר מכן – בא הדבר עצמו, התוך והאמצע, שעל־ידו נעשית התכלית ולבסוף בא הסיום והשלימות והסך־הכל של כל הענין, כאשר נשלמת התכלית (ש"סוף מעשה במחשבה תחלה"{{הערה|פיוט "לכה דודי".}}). | הקב"ה קבע שכל הענינים נחלקים בכללות לשלשה: ראש, תוך (אמצע) וסוף{{הערה|ראה גם ספר השיחות התש"נ ח"ב ע' 464 ואילך.}}. קודם כל בא הראש והתחלת הכל – שכולל בתוכו (כוונת ותכלית) כל הדבר. לאחר מכן – בא הדבר עצמו, התוך והאמצע, שעל־ידו נעשית התכלית ולבסוף בא הסיום והשלימות והסך־הכל של כל הענין, כאשר נשלמת התכלית (ש"סוף מעשה במחשבה תחלה"{{הערה|פיוט "לכה דודי".}}). | ||
ובכללות ה"ז נחלק בג' הענינים של (א) תורה – היסוד והתחלת כל הענינים, כדברי חז"ל | ובכללות ה"ז נחלק בג' הענינים של (א) תורה – היסוד והתחלת כל הענינים, כדברי חז"ל{{הערה|שם=:2|פרש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. וראה תנחומא שם ה.}} ש"תורה נקראת{{הערה|משלי ח, כב.}} ראשית דרכו", כי היא קדמה לעולם{{הערה|שבת פח, א. ועוד.}}, והיא התכלית והכוונה דכל הענינים, "בראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית"<ref name=":2" />. (ב) בריאת העולם (וסדר השתלשלות בכלל) והעבודה בבריאה כדי למלאות את תכליתה (בשביל התורה), ו(ג) גמר ושלימות הכל – בגאולה האמיתית והשלימה, כשמתמלא "תכלית ושלימות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחלתו"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]].}}. | ||
ויש לומר, שג' ענינים אלו מרומזים בשלשת האותיות הראשונות א' ב' ג': כל התורה כלולה בעשרת הדברות{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. פרש"י משפטים כד, יב. וראה תו"ש כרך טז מילואים ס"א. וש"נ.}} הכלולים בתיבה הראשונה "אנכי"{{הערה|כידוע שתיבת "אנכי" כוללת כל הפרטים שבדיבור אנכי (ראה פורת יוסף (כג, ד) בשם הבעש"ט), ש"אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה" ([[לקוטי אמרים פרק כ'|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש שם. וש"נ), ויתירה מזו – שדיבור אנכי כולל גם הדיבור לא יהי' לך (ראה [[הדרן על הרמב"ם תשמ"ה - מוגה|"הדרן על הרמב"ם" (קה"ת תשמ"ה) ס"ו]]).}} הנכללת ומתחילה באל"ף{{הערה|ראה פנים יפות (לבעל ההפלאה) יתרו כ, ב.}}. בריאת העולם – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|ר"פ בראשית.}} – מתחילה בבי"ת{{הערה|והטעם שהתחלת התורה ובריאת העולם אינה באות אל"ף (דאנכי), ראשון כל האותיות, ואל"ף דאנכי קדמה לעולם והוא תכלית הבריאה – ראה לקמן סעיף ו. והתיווך עם הביאורים בזה במדרשי חז"ל שבהערה הבאה והביאור ע"ד החסידות (אוה"ת בראשית תקסו, א. וראה לקו"ת ראה יט, ב. ועוד) – ראה שיחת [[שיחת שלח תשמ"ז - מוגה|ש"פ שלח תשמ"ז]] ס"ז ואילך.}}, כי ב"בי"ת נברא העולם", כמבואר בחז"ל{{הערה|ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב. ב"ר פ"א, י. תנחומא (באבער) יתרו טז. ועוד – הובאו בתורה שלימה ר"פ בראשית.}}. וראש התיבה דגאולה – האות גימ"ל. | ויש לומר, שג' ענינים אלו מרומזים בשלשת האותיות הראשונות א' ב' ג': כל התורה כלולה בעשרת הדברות{{הערה|ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. פרש"י משפטים כד, יב. וראה תו"ש כרך טז מילואים ס"א. וש"נ.}} הכלולים בתיבה הראשונה "אנכי"{{הערה|כידוע שתיבת "אנכי" כוללת כל הפרטים שבדיבור אנכי (ראה פורת יוסף (כג, ד) בשם הבעש"ט), ש"אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה" ([[לקוטי אמרים פרק כ'|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש שם. וש"נ), ויתירה מזו – שדיבור אנכי כולל גם הדיבור לא יהי' לך (ראה [[הדרן על הרמב"ם תשמ"ה - מוגה|"הדרן על הרמב"ם" (קה"ת תשמ"ה) ס"ו]]).}} הנכללת ומתחילה באל"ף{{הערה|ראה פנים יפות (לבעל ההפלאה) יתרו כ, ב.}}. בריאת העולם – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|ר"פ בראשית.}} – מתחילה בבי"ת{{הערה|והטעם שהתחלת התורה ובריאת העולם אינה באות אל"ף (דאנכי), ראשון כל האותיות, ואל"ף דאנכי קדמה לעולם והוא תכלית הבריאה – ראה לקמן סעיף ו. והתיווך עם הביאורים בזה במדרשי חז"ל שבהערה הבאה והביאור ע"ד החסידות (אוה"ת בראשית תקסו, א. וראה לקו"ת ראה יט, ב. ועוד) – ראה שיחת [[שיחת שלח תשמ"ז - מוגה|ש"פ שלח תשמ"ז]] ס"ז ואילך.}}, כי ב"בי"ת נברא העולם", כמבואר בחז"ל{{הערה|ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב. ב"ר פ"א, י. תנחומא (באבער) יתרו טז. ועוד – הובאו בתורה שלימה ר"פ בראשית.}}. וראש התיבה דגאולה – האות גימ"ל. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
חז"ל{{הערה|ספרי ופרש"י ס"פ ברכה.}} מפרשים על "לעיני כל ישראל" (בסיום התורה) שזה קאי על שבירת הלוחות שמשה "נשאו{{הערה|ל' רש"י שם.}} לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר{{הערה|עקב ט, יז.}} ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר{{הערה|פרשתנו לד, א. עקב י, ב.}} אשר שברת, יישר כחך ששברת". ולכאורה: מה העילוי בשבירת הלוחות עד שהקב"ה יאמר על כך "יישר כחך"?! | חז"ל{{הערה|ספרי ופרש"י ס"פ ברכה.}} מפרשים על "לעיני כל ישראל" (בסיום התורה) שזה קאי על שבירת הלוחות שמשה "נשאו{{הערה|ל' רש"י שם.}} לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר{{הערה|עקב ט, יז.}} ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר{{הערה|פרשתנו לד, א. עקב י, ב.}} אשר שברת, יישר כחך ששברת". ולכאורה: מה העילוי בשבירת הלוחות עד שהקב"ה יאמר על כך "יישר כחך"?! | ||
וי"ל הביאור בזה{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 240 ואילך.}}: כשם שע"י חטא העגל ניתוספה בבנ"י המעלה דבעלי תשובה{{הערה|ראה ע"ז ד, סע"ב – נעתק לקמן בפנים.}} [ובשביל זה הי' החטא, כדלקמן], שלמעלה מעבודת הצדיקים ("מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אינם עומדין"{{הערה|ברכות לד, ב.}}, עד שאין "'''יכולין''' לעמוד בו"{{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.}}) – כך גם בנוגע לשבירת הלוחות (המסובב דחטא העגל), שהטעם (הפנימי) על כך הוא בכדי שעי"ז יתוסף עילוי בתורה – הלוחות האחרונות שיש בהם מעלה לגבי הלוחות הראשונות, כדברי חז"ל{{הערה|שמו"ר רפמ"ו.}} שהקב"ה אמר למשה רבינו (ע"ז שהצטער על שבירת הלוחות) "אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשרת הדברות לבד ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות . . כפלים | וי"ל הביאור בזה{{הערה|ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 240 ואילך.}}: כשם שע"י חטא העגל ניתוספה בבנ"י המעלה דבעלי תשובה{{הערה|ראה ע"ז ד, סע"ב – נעתק לקמן בפנים.}} [ובשביל זה הי' החטא, כדלקמן], שלמעלה מעבודת הצדיקים ("מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורין אינם עומדין"{{הערה|ברכות לד, ב.}}, עד שאין "'''יכולין''' לעמוד בו"{{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.}}) – כך גם בנוגע לשבירת הלוחות (המסובב דחטא העגל), שהטעם (הפנימי) על כך הוא בכדי שעי"ז יתוסף עילוי בתורה – הלוחות האחרונות שיש בהם מעלה לגבי הלוחות הראשונות, כדברי חז"ל{{הערה|שמו"ר רפמ"ו.}} שהקב"ה אמר למשה רבינו (ע"ז שהצטער על שבירת הלוחות) "אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשרת הדברות לבד ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות . . כפלים{{הערה|שם=:4|איוב יא, ו.}} לתושי'". וכדברי הגמרא{{הערה|נדרים כב, ב ובפרש"י שם. וראה אוה"ת פרשתנו ע' ב'נז. המשך תרס"ו ע' פז ואילך. סה"מ תש"ו ע' 36 ואילך. ועוד.}} "אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד שנאמר{{הערה|קהלת א, יח.}} כי ברוב חכמה רוב כעס", "לפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה להטריחן יותר"{{הערה|פרש"י נדרים שם.}}. | ||
וזהו גם העילוי בכך שהלוחות האחרונות היו מעשה ידי '''משה''' ("פסל לך"), לא "מעשה אלקים" כמו הלוחות הראשונות: | וזהו גם העילוי בכך שהלוחות האחרונות היו מעשה ידי '''משה''' ("פסל לך"), לא "מעשה אלקים" כמו הלוחות הראשונות: | ||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
(ג) סיום הפרשה – אודות הלוחות האחרונות (ענין הגימ"ל), עד להסיום ממש – ירידת משה מן ההר עם הלוחות האחרונות עם המעלה ד"קרן עור פניו וייראו מגשת אליו"{{הערה|פרשתנו לד, ל.}}, שזהו ע"ד הענין (בסיום חמשה חומשי תורה) ד"לכל האותות ומופתים גו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"{{הערה|ראה ספורנו ס"פ ברכה: לעיני כל ישראל, כאמרו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.}} [נוסף על "אעשה נפלאות" המדובר לפנ"ז בפרשה{{הערה|לד, י.}}]. | (ג) סיום הפרשה – אודות הלוחות האחרונות (ענין הגימ"ל), עד להסיום ממש – ירידת משה מן ההר עם הלוחות האחרונות עם המעלה ד"קרן עור פניו וייראו מגשת אליו"{{הערה|פרשתנו לד, ל.}}, שזהו ע"ד הענין (בסיום חמשה חומשי תורה) ד"לכל האותות ומופתים גו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל"{{הערה|ראה ספורנו ס"פ ברכה: לעיני כל ישראל, כאמרו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.}} [נוסף על "אעשה נפלאות" המדובר לפנ"ז בפרשה{{הערה|לד, י.}}]. | ||
ועד"ז מרומזים ג' ענינים אלו בשלש הרגלים (קרוב לסוף הפרשה): חג הפסח הוא '''הראשון''' לרגלים{{הערה|ר"ה ד, א.}}, וקשור ל"חודש האביב"{{הערה|פרשתנו לד, יח.}} (ר"ת אל"ף ולאח"ז בא הבי"ת{{הערה|ראה זח"ב קפו, א.}}), גילוי מלמעלה למטה | ועד"ז מרומזים ג' ענינים אלו בשלש הרגלים (קרוב לסוף הפרשה): חג הפסח הוא '''הראשון''' לרגלים{{הערה|ר"ה ד, א.}}, וקשור ל"חודש האביב"{{הערה|פרשתנו לד, יח.}} (ר"ת אל"ף ולאח"ז בא הבי"ת{{הערה|ראה זח"ב קפו, א.}}), גילוי מלמעלה למטה{{הערה|שם=:6|פרשתנו שם, כב.}} – עבודת האדם מלמטה למעלה<ref name=":5" />. ו"חג האסיף תקופת השנה"<ref name=":6" /> – "בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית", "שהוא בחזרת השנה"{{הערה|פרש"י שם.}} – השלישי ברגלים, קשור להאסיפה והשלימות דכל העבודה, ששלימותה היא בגאולה האמיתית והשלימה, כשיהי' אסיפת כל בנ"י (כמ"ש{{הערה|ירמי' ח, יג.}} "אסף אסיפם נאום ה'"), ושל כל ניצוצי קדושה שבכל העולם כולו. | ||
י. ע"פ הנ"ל יובן ג"כ החידוש דקרני ההוד של משה שנתוספו ע"י הלוחות האחרונות{{הערה|בהבא לקמן – ראה אוה"ת פרשתנו ס"ע ב'עה. ע' ב'עז־עח. סה"מ תרס"ח ע' קלב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קעז. עטר"ת ע' תכ. ועוד.}} [שזהו ע"ד העילוי דגימ"ל, שבא דוקא ע"י העבודה דבי"ת, חטא העגל ושבירת הלוחות]: | י. ע"פ הנ"ל יובן ג"כ החידוש דקרני ההוד של משה שנתוספו ע"י הלוחות האחרונות{{הערה|בהבא לקמן – ראה אוה"ת פרשתנו ס"ע ב'עה. ע' ב'עז־עח. סה"מ תרס"ח ע' קלב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קעז. עטר"ת ע' תכ. ועוד.}} [שזהו ע"ד העילוי דגימ"ל, שבא דוקא ע"י העבודה דבי"ת, חטא העגל ושבירת הלוחות]: | ||