2,977
עריכות
שיחת בראשית תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
וי"ל אַז '''מעין ובדוגמת''' ווי דאָס איז בנוגע צו ישראל, אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צו תורה{{הערה|להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: '''הבוחר''' בתורה ("על שם ודעת מחרוץ נבחר" (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו' ובישראל עמו.</ref> (דער צווייטער "ראשית") – אַז די שלימות פון תורה איז דוקא ווי זי איז געגעבן געוואָרן למטה, ובאופן אַז תורה לא בשמים היא{{הערה|נצבים ל, יב.</ref>, און פסקי דיני התורה זיינען תלוי דוקא אין הכרעת השכל הגשמי פון אידן{{הערה|ראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א. שמו"ר פט"ו, ב. וראה ב"מ פו, א (וראה כס"מ לרמב"ם הל' טומאת צרעת ספ"ב).</ref>, ביז אַז תורה "נסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]] (ח, ב).</ref>; און ווי תורה געפינט זיך למטה – ווערט נתגלה איר מעלה העצמית, ובלשון הפיוט{{הערה|"שישו ושמחו בשמח"ת".</ref>: "טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה", אַז אויך ווי תורה איז אין "עולם הסחורה", זעט מען ווי "טוב סחרה מכל סחורה כו'", און אַז לימוד התורה איז '''אסור''' '''לאוה"ע'''{{הערה|עד שעכו"ם שעוסק בתורה ה"ז היפך מציאותו, "חייב מיתה" (סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט), ו"לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד" (רמב"ם שם).</ref>, '''ע"ד''' ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גוף החומרי פון אַ אידן | וי"ל אַז '''מעין ובדוגמת''' ווי דאָס איז בנוגע צו ישראל, אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צו תורה{{הערה|להעיר מנוסח ברכת ההפטרה: '''הבוחר''' בתורה ("על שם ודעת מחרוץ נבחר" (משלי ח, י) – אבודרהם סדר שחרית של שבת ופירושה) כו' ובישראל עמו.</ref> (דער צווייטער "ראשית") – אַז די שלימות פון תורה איז דוקא ווי זי איז געגעבן געוואָרן למטה, ובאופן אַז תורה לא בשמים היא{{הערה|נצבים ל, יב.</ref>, און פסקי דיני התורה זיינען תלוי דוקא אין הכרעת השכל הגשמי פון אידן{{הערה|ראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א. שמו"ר פט"ו, ב. וראה ב"מ פו, א (וראה כס"מ לרמב"ם הל' טומאת צרעת ספ"ב).</ref>, ביז אַז תורה "נסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]] (ח, ב).</ref>; און ווי תורה געפינט זיך למטה – ווערט נתגלה איר מעלה העצמית, ובלשון הפיוט{{הערה|"שישו ושמחו בשמח"ת".</ref>: "טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה", אַז אויך ווי תורה איז אין "עולם הסחורה", זעט מען ווי "טוב סחרה מכל סחורה כו'", און אַז לימוד התורה איז '''אסור''' '''לאוה"ע'''{{הערה|עד שעכו"ם שעוסק בתורה ה"ז היפך מציאותו, "חייב מיתה" (סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט), ו"לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד" (רמב"ם שם).</ref>, '''ע"ד''' ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גוף החומרי פון אַ אידן | ||
[אָבער מיט דעם חילוק עיקרי צווישן תורה וישראל | [אָבער מיט דעם חילוק עיקרי צווישן תורה וישראל{{הערה|שם=:0|ראה סה"מ תש"ה ס"ע 122 ואילך.</ref>, אַז תורה אויך ווי זי איז יורד למטה בלייבט זי בקדושתה{{הערה|כמאחז"ל "אין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב, א).</ref>, משא"כ דער גוף פון אַ אידן איז אַ יש נברא<ref name=":0" /> גשמי וחומרי; ולאידך – איז "ובנו '''בחרת'''" (בחירת העצמות) דוקא אין דעם גוף הגשמי פון אַ אידן, וואָס מחשבתן של ישראל קדמה אפילו לתורה{{הערה|ראה תדבא"ר "שני* דברים קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קודם, כשהוא אומר צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל אומר אני ישראל קדמו".{{ש}}'''*) כן מובא בכ"מ בדא"ח (סה"מ ה'ש"ת ע' 61. ועד"ז סה"מ תש"ה ע' 121. ועוד) מתדבא"ר. ובתדבא"ר שלפנינו (פי"ד) – גירסא אחרת. וראה ב"ר פ"א, ד. וראה לקמן ע' 116 ואילך (הערה 20; 24).'''</ref> (דעריבער איז תורה ניט קיין תנאי אין בחירת העצמות בהגוף){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 19־816.</ref>]. | ||
ד. עפ"ז איז פאַרשטאַנדיק דער חידוש אין דעם פירוש חז"ל אין "בראשית" – "בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית": | ד. עפ"ז איז פאַרשטאַנדיק דער חידוש אין דעם פירוש חז"ל אין "בראשית" – "בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית": | ||