דבר מלכות/י"א ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

שתי הדרגות בנשמתו – בחי' ישראל שבה<ref name=":0">ראה בארוכה לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג (וראה גם [[תורה אור משפטים|תו"א משפטים]] עז, רע"ב). ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך יעקב סמ"ד (ע' א'קא ואילך). '''וש"נ'''.}}, שקשורה עם שם הוי'<ref name=":1">ראה זח"א קעד, א: כמה דקב"ה לזימנין אתקרי הוי' ולזימנין אתקרי אלקים, ה"נ לזימנין אתקרי ישראל ולזימנין אתקרי יעקב. וראה לקו"ת שם. ס' הליקוטים שם ע' א'ק ואילך. '''וש"נ.'''}} ("חלק הוי' עמו"{{הערה|האזינו לב, ט.}}), ובחי' יעקב שבה<ref name=":0" />, הקשורה עם שם אלקים<ref name=":1" /> (יעקב הוא י' עקב{{הערה|ע"ח שער ג (שער סדר אצי' למהרח"ו) פ"ב. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו.}}, כפי שהיו"ד דשם הוי'{{הערה|הגהות הצ"צ לתו"א ר"פ ויצא – אוה"ת שם קצב, א (בשוה"ג (ב)).}} משתלשל בבחי' עקב{{הערה|[[תורה אור ויצא|תו"א שם]] (כא, א). ובכ"מ.}}, וידו (אותיות יו"ד{{הערה|שם וישב כט, א.}}) אוחזת בעקב עשו{{הערה|תולדות כה, כו.}}). ומזה מתבטא החילוק בין הנשמה (משם הוי'{{הערה|ראה [[אגרת התשובה פרק ד'|אגה"ת פ"ד]] (צג, סע"ב ואילך).}}) והגוף (משם אלקים{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק ו'|שעהיוה"א פ"ו]] (פא, רע"א).}}), עד שמזה משתלשל כו' למטה החילוק בין "מחציו ולמטה איש" ו"מחציו ולמעלה האלקים".

עה"פ "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|[[תהלים פרק צ"ב|תהלים צב, א]].}} (בהמשך הי"א מזמורים שאמר משה) אומרים חז"ל<ref name=":2">מדרש תהלים עה"פ. יל"ש עה"פ (בשלח טז, כט) ראו כי ה' נתן לכם את השבת (רמז רסא).}} "עיסקא דשבתא כפול". ומבואר בכ"מ{{הערה|ראה שיחה שבהערה 58. '''וש"נ'''.}} שהכפל (דעיסקא דשבתא) הוא כנגד שתי הדרגות דמעלי שבתא ויומא דשבתא, מנוחה בערך היגיעה ומנוחה בעצם, ע"ד החילוק בין שם אלקים (אלקות בערך הבריאה), ושם הוי' (אלקות שלמעלה מהבריאה).

ונמצאים כבר באור ל"עשתי עשר יום"<ref name=":3">נשא ז, עב.}} בחודש ניסן, ה"נשיא לבני אשר"<ref name=":3" />, שענינו הוא – "והוא יתן מעדני מלך"{{הערה|ויחי מט, כ.}}: כאו"א מישראל מתברך – עוד ברגעים האחרונים של הגלות – ב"מעדני מלך", ענין התענוג ("ויהי '''נועם'''"), ו"מעדני '''מלך'''"{{הערה|ולהעיר ש"מלך" בגימטריא צ'.}} דוקא – שלימות התענוג{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ז – [[ברכת י"א ניסן תשמ"ז - מוגה|ברכת י"א ניסן ס"א]].}}, הן בגשמיות והן ברוחניות, כולל – "מעדני מלך" בעבודת ה', המשכת תענוג גם בסדר ושלימות העבודה דמלך ר"ת "מוח לב כבד"{{הערה|ראה ניצוצי אורות וניצוצי זהר לזח"ב קנג, א. וש"נ.}}, מוח שליט על הלב{{הערה|זח"ג רכד, סע"א. וראה תניא פי"ב (יז, רע"א). פי"ז (כג, א). פ"ל (לח, ב). פנ"א (עא, סע"א).}}, ואח"כ ה"ז נמשך בכבד (מקור הדם{{הערה|ראה ע"ח שער המוחין (ש"כ) פ"ה.}}, "הדם הוא הנפש"{{הערה|פ' ראה יב, כג.}}), כך שישנו שלימות ציור ומצב האדם – שגם בזה נפעלת תוספת ברכה, מהמשכת התענוג ("מעדני מלך").

ונפעל (בדוגמת (אבל בעלי' ובהוספה לגבי) כפי שהי' בעת השראת השכינה במשכן) "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם"{{הערה|פרשתנו שם, כד.}} – גילוי אלקות באופן של ראי', עד שזה מוציא מהם רינה<ref name=":4">להעיר דרנה הוא בפה (זח"ג ח, ב. ושם – ביחס לשמחה שבלב) – ראה לעיל ס"ז*.{{ש}}'''*) וראה לקו"ת שבהערה 65: ועיין בזח"א ויצא (קמח, ב) בענין ההפרש בין שיר הלוים לבחי' וחסידיך''' ירננו '''דכהנים שהיא בחי' עליונה יותר. ועד"ז יובן מעלת בחי' שיר על בחי' מזמור.'''}}, וגילוי כזה שגבוה יותר מפנימיות (עד ש"'''ויפלו''' על פניהם").