2,974
עריכות
ספר הזכרונות פרק מד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "׳" ב־"'"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
בשנת תצ"ז הכיר חיים שמעון בישיבה שני תלמידים שהצטיינו בכשרונותיהם. אחד מהם היה אברהם, בנו של רבי שמואל, רבה של פוזנא. אברהם היה בן־גילו של חיים שמעון, היה בעל אופי מנוגד לצעיר מליוזנא. בעוד שחיים שמעון היה טיפוס נועז והחלטי היה אברהם בטבעו פחדן. אפילו ביום פחד להשאר לבדו בבית, ובלילה פחד לצאת החוצה. הדבר נבע מן האימה והפחד שעברו עליו ועל משפחתו בשנת תצ"ו. | בשנת תצ"ז הכיר חיים שמעון בישיבה שני תלמידים שהצטיינו בכשרונותיהם. אחד מהם היה אברהם, בנו של רבי שמואל, רבה של פוזנא. אברהם היה בן־גילו של חיים שמעון, היה בעל אופי מנוגד לצעיר מליוזנא. בעוד שחיים שמעון היה טיפוס נועז והחלטי היה אברהם בטבעו פחדן. אפילו ביום פחד להשאר לבדו בבית, ובלילה פחד לצאת החוצה. הדבר נבע מן האימה והפחד שעברו עליו ועל משפחתו בשנת תצ"ו. | ||
היה זה כתוצאה מעלילת־דם שהגויים בפוזנא העלילו על יהודי המקום. יהודים רבים נאסרו, והיו נתונים בסכנה גדולה. | היה זה כתוצאה מעלילת־דם שהגויים בפוזנא העלילו על יהודי המקום. יהודים רבים נאסרו, והיו נתונים בסכנה גדולה. ר' יעקב, העשיר השתדלן והנדיב מפוזנא, שהיה מוכר בחוגי הממשלה, והגאון רבי אריה לייב הדרשן, היו אף הם בין הנאסרים. שניים אלה נבחרו כקרבנות העלילה בגלל היותם הגדולים והחשובים בקהלה היהודית. שניהם עונו בעינויים קשים וחמורים ביותר, כדי לסחוט מפיהם הודאה בכך שהיהודים משתמשים בדם לצורך אפיית מצות. ברם, שני הקדושים עמדו בגבורה בעינויים והכחישו בתוקף ובהתמדה את העלילה. שוביהם הגבירו, איפוא, את העינויים ללא הרף, עד שנפחו את נשמותיהם הקדושות. | ||
רבי שמואל, אביו של אברהם, היה מבוקש אף הוא, כרב העיירה, בקשר עם העלילה, אך בדרך נס נודע לו הדבר בעוד מועד והספיק להמלט עם משפחתו ללנצבורג. בכך ניצל מגורל דומה לקדושים האחרים של עינוי עד מות. ברם, הפחד והאימה שבסכנה, ובבריחה השאירו רושם כבד על אברהם הצעיר ודיכאו איתי מאד משך זמן רב. | רבי שמואל, אביו של אברהם, היה מבוקש אף הוא, כרב העיירה, בקשר עם העלילה, אך בדרך נס נודע לו הדבר בעוד מועד והספיק להמלט עם משפחתו ללנצבורג. בכך ניצל מגורל דומה לקדושים האחרים של עינוי עד מות. ברם, הפחד והאימה שבסכנה, ובבריחה השאירו רושם כבד על אברהם הצעיר ודיכאו איתי מאד משך זמן רב. | ||