ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ברכת ערב יום הכיפורים תנש"א אחרי תפלת מנחה - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־16:20, 11 ביולי 2025

נוספו 126 בתים , 11 ביולי 2025

מ

החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

חזותיקוד ויקי

מ. רובין

מפעילי מערכת

2,977

עריכות

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 צווישן אַלע ברכות – איז אַממייסטנ'ס צוגעפּאַסט (צו אָנהויבן דער "פותחין בברכה" מיט) דער נוסח הברכה פון '''ברכת כהנים'''{{הערה|שם=:0|וכידוע המנהג שברכת הבנים (וכיו"ב) בערב יוהכ"פ תהי' בברכת כהנים (ראה ברכת ערב יוהכ"פ (להת' שי') בסה"ש תשמ"ז ס"ב. וש"נ). – השייכות (והכח) דברכת כהנים לכל א' מישראל (גם ישראלים) – ראה בארוכה בברכה הנ"ל, ובברכת ערב יוהכ"פ (לאחרי תפלת מנחה) תשמ"ח.}}, די ברכה וועלכע דער אויבערשטער האָט אים אַליין אויסגעקליבן בתורתו הקדושה{{הערה|נשא כב, ו ואילך.}}, און האָט אָנגעזאָגט און געגעבן כח די כהנים, אַז מיט דער ברכה זאָלן זיי בענטשן אידן ("כה תברכו את בני ישראל") בכל יום{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח ריש סקכ"ח, ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.}}
-– ווי מ'פירט זיך בפועל אין ארץ ישראל (עכ"פ בכמה מקומות) – נשיאת כפים בכל יום{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם סנ"ז (מב"י סו"ס קכח ד"ה כתב האגור): יישר כחם של בני א"י וסביבותיהם שנ"כ בכל יום כתיקון חכמים (לברך בכל תפלה – כמ"ש שם לעיל ס"א) ומקיימים ג' מ"ע בכל יום.}}, אָדער עכ"פ בכל שבת [ווי עס פירט זיך בכמה ספרד'ישע קהילות אויך בחוץ לארץ], און בכל הקהילות, אויך אין חוץ לארץ – וואו מ'איז נושא כפים נאָר ביו"ט{{הערה|ב"י שם. רמ"א שם סמ"ד. ובארוכה – שו"ע אדה"ז שם. וש"נ. ולהעיר שאדה"ז רצה להנהיג שישאו כפים (גם בחו"ל) בכל יום, ולא עלתה בידו (ראה לקו"ש חי"ח ע' 448). וי"ל שהברכה דנשיאת כפים של הכהנים בארץ ישראל בכל יום נמשכת גם לבנ"י שבחו"ל (ע"ד מאחז"ל (תענית י, א) שמתמצית א"י שותה כל העולם כולו). ובפרט ע"י הכהנים שמכוונים גם עבור בנ"י שבחוץ לארץ, ע"ד "אחיהם שבשדות" (ראה סוטה לח, סע"ב. טושו"ע או"ח שם סכ"ה. שו"ע אדה"ז שם סל"ח).}} – זאָגט יעדער איד דעם נוסח פון ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר{{הערה|לאחרי ברכת התורה – תוד"ה שכבר (ברכות יא, ב) מנהג "הצרפתים". שו"ע או"ח סמ"ז ס"ט. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}} [נוסף אויף דעם וואָס דער שליח ציבור{{הערה|אבל לא יחיד (שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"א ס"ג), משא"כ אמירת ברכת כהנים בברכות השחר היא גם ע"י יחיד.}} זאָגט עס בכל יום בסוף תפלת העמידה{{הערה|שהוא בדוגמת וכנגד נשיאת כפים ע"י הכהנים, שלכן אומרים זה דוקא בעשרה ולא ביחיד (כבהערה הקודמת), "כי בציבור נתקנה '''כנגד נשיאת כפים''' שאינה אלא בעשרה", "לפיכך אף הש"ץ א"א במנחה כו' מפני שאין נ"כ במנחה כו' משום חשש שכרות" (שו"ע אדה"ז שם).}}],
+– ווי מ'פירט זיך בפועל אין ארץ ישראל (עכ"פ בכמה מקומות) – נשיאת כפים בכל יום{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם סנ"ז (מב"י סו"ס קכח ד"ה כתב האגור): יישר כחם של בני א"י וסביבותיהם שנ"כ בכל יום כתיקון חכמים (לברך בכל תפלה – כמ"ש שם לעיל ס"א) ומקיימים ג' מ"ע בכל יום.}}, אָדער עכ"פ בכל שבת [ווי עס פירט זיך בכמה ספרד'ישע קהילות אויך בחוץ לארץ], און בכל הקהילות, אויך אין חוץ לארץ – וואו מ'איז נושא כפים נאָר ביו"ט{{הערה|ב"י שם. רמ"א שם סמ"ד. ובארוכה – שו"ע אדה"ז שם. וש"נ. ולהעיר שאדה"ז רצה להנהיג שישאו כפים (גם בחו"ל) בכל יום, ולא עלתה בידו (ראה לקו"ש חי"ח ע' 448). וי"ל שהברכה דנשיאת כפים של הכהנים בארץ ישראל בכל יום נמשכת גם לבנ"י שבחו"ל (ע"ד מאחז"ל (תענית י, א) שמתמצית א"י שותה כל העולם כולו). ובפרט על ידי הכהנים שמכוונים גם עבור בנ"י שבחוץ לארץ, ע"ד "אחיהם שבשדות" (ראה סוטה לח, סע"ב. טושו"ע או"ח שם סכ"ה. שו"ע אדה"ז שם סל"ח).}} – זאָגט יעדער איד דעם נוסח פון ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר{{הערה|לאחרי ברכת התורה – תוד"ה שכבר (ברכות יא, ב) מנהג "הצרפתים". שו"ע או"ח סמ"ז ס"ט. שו"ע אדה"ז שם ס"ז.}} [נוסף אויף דעם וואָס דער שליח ציבור{{הערה|אבל לא יחיד (שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"א ס"ג), משא"כ אמירת ברכת כהנים בברכות השחר היא גם על ידי יחיד.}} זאָגט עס בכל יום בסוף תפלת העמידה{{הערה|שהוא בדוגמת וכנגד נשיאת כפים על ידי הכהנים, שלכן אומרים זה דוקא בעשרה ולא ביחיד (כבהערה הקודמת), "כי בציבור נתקנה '''כנגד נשיאת כפים''' שאינה אלא בעשרה", "לפיכך אף הש"ץ א"א במנחה כו' מפני שאין נ"כ במנחה כו' משום חשש שכרות" (שו"ע אדה"ז שם).}}],
 און די כהנים זאָגן די ברכה בפרהסיא, ובקול רם, און דוקא בלשון הכתוב בלשון הקודש ("'''כה''' תברכו"){{הערה|סוטה לח, א. ספרי נשא שם, כג. רמב"ם הל' נ"כ פי"ד הי"א. שו"ע אדה"ז שם (סקכ"ח) סכ"ג (וראה בהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם).}}.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ועפ"ז יומתק דעם טעם פארוואָס מ'האָט איינגעשטעלט זאָגן ברכת כהנים בכל יום בברכות השחר, דלכאורה: דער טעם אויף דעם וואָס מ'האָט קובע געווען זאָגן (גלייך נאָך ברכת התורה) די פסוקים פון ברכת כהנים איז "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"){{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז ס"ז, ממג"א שם סק"ח. ולכן "אומרין אותה אפילו קודם אור הבוקר אע"פ שאין נשיאת כפים בלילה" (שם), דלא כדעת הרש"ל (הובא במג"א ובאה"ט שם) "לומר קודם אור הבוקר פסוקים אחרים כיון שאין נשיאת כפים בלילה".
-ודיוק לשון אדה"ז שם הוא "ולא משום '''זכר''' לנשיאת כפים"*, "זכר" דוקא – כי אפילו לדעת הרש"ל אמירת פסוקים אלו הוא ע"י כ"א מישראל (לא ע"י כהנים בלבד), ואינו אלא "'''זכר''' לנשיאת כפים" (וראה שו"ת מהרש"ל סי' סד), כפשוט. אבל גם בתור זכר לזה (כדעת הרש"ל) יש מקום לומר שאין אומרים זה בלילה כיון שזה זכר לנשיאת כפים ואין נ"כ בלילה ('''ע"ד''' מ"ש בשו"ע שבהערה 12 בנוגע לאמירתה ע"י הש"ץ, שגם זה אינו כמו נשיאת כפים של הכהנים, ומ"מ נתקנה בעשרה וא"א זה בזמן מנחה כיון שנתקנה כנגד נ"כ). ולדעת המג"א ואדה"ז, שזהו "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"), אומרים אותה גם קודם אור הבוקר.
+ודיוק לשון אדה"ז שם הוא "ולא משום '''זכר''' לנשיאת כפים"*, "זכר" דוקא – כי אפילו לדעת הרש"ל אמירת פסוקים אלו הוא על ידי כ"א מישראל (לא על ידי כהנים בלבד), ואינו אלא "'''זכר''' לנשיאת כפים" (וראה שו"ת מהרש"ל סי' סד), כפשוט. אבל גם בתור זכר לזה (כדעת הרש"ל) יש מקום לומר שאין אומרים זה בלילה כיון שזה זכר לנשיאת כפים ואין נ"כ בלילה ('''ע"ד''' מ"ש בשו"ע שבהערה 12 בנוגע לאמירתה על ידי הש"ץ, שגם זה אינו כמו נשיאת כפים של הכהנים, ומ"מ נתקנה בעשרה וא"א זה בזמן מנחה כיון שנתקנה כנגד נ"כ). ולדעת המג"א ואדה"ז, שזהו "לשם לימוד" ("ולא משום זכר לנשיאת כפים"), אומרים אותה גם קודם אור הבוקר.
 '''*) ולכאורה זהו הכונה גם בבאה"ט שם: ולא מטעם נשיאת כפים.'''}}, בכדי אַז נאָך ברכת התורה זאָל מען גלייך מקיים זיין מצות תלמוד תורה (דורך זאָגן דברי תורה){{הערה|ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך ברכת התורה. וש"נ.}}. האָט מען דאָך לויט דעם געקענט אויסקלייבן צו זאָגן אויך אַן אַנדער ענין אין תורה{{הערה|להעיר משו"ת מהרש"ל שם: אני נוהג לומר ג' פסוקים של תורה והן לא תלך רכיל וגו' עד ואהבת לרעך וגו' שהוא שקול ככל התורה, ואח"כ ג' מנביאים כו', ע"ש.}}, ובפרט אַן ענין הכי עיקרי וכללי בתורה – ווי די עשרת הדברות (וועלכע זיינען "כללות כל התורה"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק כ'|תניא רפ"כ]]. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.}}), אָדער "שמע ישראל" אָדער אויך "והי' אם שמוע" (אַן ענין כללי בעבודת ה' – "יקבל עליו עול מלכות שמים (בשמע ישראל){{הערה|להעיר שעומ"ש קשור במיוחד לענין ברכת '''התורה''' – כמובן מביאור הב"ח (או"ח סמ"ז ד"ה ומ"ש דאמר).}} ואח"כ יקבל עליו עול מצוות" (בוהי' אם שמוע){{הערה|ברכות פ"ב מ"ב.}}), וכיו"ב?
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 נאָכמער: ברכת כהנים האָט אין זיך דעם אויפטו, אַז נוסף צו דער מעלה פון '''ברכה''' בכלל – וועלכע איז מגלה וממשיך פון המקור (של הברכה){{הערה|שם=:1|ראה [[לקוטי תורה ראה|לקו"ת ראה]] יט, א. אוה"ת ויחי תתשכה, ב. שמיני ע' כו. ע' כט. ד"ה פדה בשלום תרע"ה. מקומות שבהערה הבאה. ועוד.}} – האָט עס אויך די מעלה פון '''תפלה''', וועלכע טוט אויף אַ רצון חדש – "יהי רצון"<ref name=":1" /> [ווי מ'זאָגט עס אויך בסיום תפלת העמידה בכל יום, בימי החול און אויך בשבת ויו"ט], וואָס דורך דעם ווערן געשאַפן '''נייע''' ברכות והמשכות, וועלכע נעמען זיך פון העכער פון מקור הברכה, און [אין תפלה עצמה האָט ברכת כהנים די מעלה לגבי שאר התפלות, אַז] זיי ווערן זיכער{{הערה|משא"כ בתפלה בכלל – ה"ז בקשה של אדם המתפלל (מלמטה למעלה) לפעול רצון חדש למעלה, ואין '''ודאות''' שתתמלא הבקשה, ואילו ברכה (מלמעלה למטה) היא בלשון ציווי (או בלשון הבטחה), שבודאי נמשכת ההמשכה (ראה מקומות שבהערה 24); ובברכת כהנים ב' המעלות (ראה אוה"ת נשא ע' ער ואילך. ד"ה כה תברכו תרכ"ו, תרנ"ד. ד"ה אריב"ל תרכ"ט. לקו"ש ח"י ע' 41).}} נמשך – במהירות בלי עיכוב – למטה מטה, אין גשמיות העולם{{הערה|ראה לקו"ת ס"פ קרח. סהמ"צ להצ"צ מצות ברכת כהנים – קיב, א. ועוד.}}. ביז – אויך דעם מבטל און מהפך זיין דינים וגבורות{{הערה|ראה זח"ג קלג, ב. קמה, סע"ב ואילך. מקומות שבהערה הקודמת.}}.
-וואָס עפ"ז יומתק פארוואָס מ'זאָגט ברכת כהנים בכל יום קודם התפלה – (אויך) אַלס (תוספת) הכנה ונתינת כח צו אויפטאָן{{הערה|ולהעיר מאוה"ת נשא ע' רעו (וכ"ה באוה"ת במדבר (הוספות) ע' א'תמט): "ברכת כהנים אומרים בתפלה (לאחרי הודאה – ברכות יח, א), כי הברכה מצד עצמה אין בה כח זה (להמשיך רצון חדש) כי זה רק כח התפלה, אבל ברכת כהנים שהיא בתפלה יש בה הכח לברך שיהי' קיבול התפלה בבחי' ישא ה' פניו כו'". ועפ"ז נמצא שברכת כהנים '''מצ"ע''' אין בה כח התפלה, וכח '''התפלה''' שבה היא ע"י (אמירת ברכת כהנים ב)'''תפלה''' [וההוספה של בר"כ היא – לברך שיהי' קיבול התפלה].
+וואָס עפ"ז יומתק פארוואָס מ'זאָגט ברכת כהנים בכל יום קודם התפלה – (אויך) אַלס (תוספת) הכנה ונתינת כח צו אויפטאָן{{הערה|ולהעיר מאוה"ת נשא ע' רעו (וכ"ה באוה"ת במדבר (הוספות) ע' א'תמט): "ברכת כהנים אומרים בתפלה (לאחרי הודאה – ברכות יח, א), כי הברכה מצד עצמה אין בה כח זה (להמשיך רצון חדש) כי זה רק כח התפלה, אבל ברכת כהנים שהיא בתפלה יש בה הכח לברך שיהי' קיבול התפלה בבחי' ישא ה' פניו כו'". ועפ"ז נמצא שברכת כהנים '''מצ"ע''' אין בה כח התפלה, וכח '''התפלה''' שבה היא על ידי (אמירת ברכת כהנים ב)'''תפלה''' [וההוספה של בר"כ היא – לברך שיהי' קיבול התפלה].
 אבל בד"ה כה תברכו תרכ"ו (ע' קלא) ובד"ה אריב"ל תרכ"ט (ובארוכה בלקו"ש ח"י ע' 38 ואילך. וראה גם סד"ה כה תברכו תרנ"ד) משמע, שבברכת כהנים מצ"ע יש בה מעלת התפלה, כי הכהנים המברכים עושים זאת בשליחותו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון*) כמותו (קידושין מא, ב. וש"נ), ובברכת הקב"ה יש בה גם מעלת התפלה**. ואולי י"ל, שהמבואר באוה"ת שם הוא בנוגע '''לגילוי''' כח התפלה בבר"כ (אף שיש בה מצ"ע כח התפלה***), שזה נעשה עי"ז שבר"כ הוא חלק מהתפלה ובאה לאחרי הודאה.
-'''*) ראה לקו"ת ויקרא א, ג.''''''**) ובנדו"ד – בנוגע לנוסח ברכת כהנים בברכות השחר (ע"י כל א' מישראל) – מובן שעיקר כח התפלה שבה בא בהיותה חלק מהתפלה (כבאוה"ת שם).''''''***) ובפרט מצד הענין ד"'''ואני '''אברכם" (כדעת רע"ק, כדלקמן בפנים), וראה גם אוה"ת שם ע' רעז.'''}} און אַראָפּברענגען למטה{{הערה|וראה סה"מ מלוקט ח"ד שם ע' שטז־יז.}} (בלי עיכוב){{הערה|וראה לקו"ת וסהמ"צ שם, החידוש דברכת כהנים, שבשאר התפלות "שמבקשים בכל יום ומתפללים רפאנו ה' ברך עלינו", אף ש"עיקר דינו של האדם הוא בר"ה ויוה"כ" – ה"ז מפני "כי מה שנכתב ונחתם בר"ה ויוהכ"פ היינו שנמשך לו חסד על נפשו והחסד ההוא הנמשך מא"ס ב"ה הוא למעלה עדיין כו', למעלה מעלה ממהות השפעת גשמיים", ולכן צ"ל התפלה בכל יום כו' (ראה הקדמה לדרך חיים. סהמ"צ להצ"צ קו, ב. קונטרס ומעין ע' 114 ואילך) כדי שיומשך השפעות הגשמיות בעשי' כצרכי הנפש בגוף, כי "השפעת חסד זה הוא מתעכב ושוהה עד שנמשך ובא למטה שהרי בכל השתלשלות מהיכל להיכל הוא ע"י משפט [שעל זה נדון האדם בכל יום – ר"ה טז, א] אם ראוי הוא שיומשך ההשפעה למטה ומעיינים בדינו ויש מי שמקטרג לומר שחטא ואינו ראוי לזה". משא"כ בברכת כהנים השפע "נמשכת במהירות דרך כל העולמות באין מונע ומעכב ואין מעיינים בדין כלל", ועד שכל הדינין מתעברין ומתבטלין מחמת השפעת והמשכת החסד שע"י ברכת כהנים.}} די המשכות חדשות וואָס ווערן אויפגעטאָן דורך די תפלות.
+'''*) ראה לקו"ת ויקרא א, ג.''''''**) ובנדו"ד – בנוגע לנוסח ברכת כהנים בברכות השחר (על ידי כל א' מישראל) – מובן שעיקר כח התפלה שבה בא בהיותה חלק מהתפלה (כבאוה"ת שם).''''''***) ובפרט מצד הענין ד"'''ואני '''אברכם" (כדעת רע"ק, כדלקמן בפנים), וראה גם אוה"ת שם ע' רעז.'''}} און אַראָפּברענגען למטה{{הערה|וראה סה"מ מלוקט ח"ד שם ע' שטז־יז.}} (בלי עיכוב){{הערה|וראה לקו"ת וסהמ"צ שם, החידוש דברכת כהנים, שבשאר התפלות "שמבקשים בכל יום ומתפללים רפאנו ה' ברך עלינו", אף ש"עיקר דינו של האדם הוא בר"ה ויוה"כ" – ה"ז מפני "כי מה שנכתב ונחתם בר"ה ויוהכ"פ היינו שנמשך לו חסד על נפשו והחסד ההוא הנמשך מא"ס ב"ה הוא למעלה עדיין כו', למעלה מעלה ממהות השפעת גשמיים", ולכן צ"ל התפלה בכל יום כו' (ראה הקדמה לדרך חיים. סהמ"צ להצ"צ קו, ב. קונטרס ומעין ע' 114 ואילך) כדי שיומשך השפעות הגשמיות בעשי' כצרכי הנפש בגוף, כי "השפעת חסד זה הוא מתעכב ושוהה עד שנמשך ובא למטה שהרי בכל השתלשלות מהיכל להיכל הוא על ידי משפט [שעל זה נדון האדם בכל יום – ר"ה טז, א] אם ראוי הוא שיומשך ההשפעה למטה ומעיינים בדינו ויש מי שמקטרג לומר שחטא ואינו ראוי לזה". משא"כ בברכת כהנים השפע "נמשכת במהירות דרך כל העולמות באין מונע ומעכב ואין מעיינים בדין כלל", ועד שכל הדינין מתעברין ומתבטלין מחמת השפעת והמשכת החסד שעל ידי ברכת כהנים.}} די המשכות חדשות וואָס ווערן אויפגעטאָן דורך די תפלות.
 ג. דער ענין [המשכת כל הברכות בברכת כהנים ממקום שלמעלה ממקור הברכה ובאופן שנמשך למטה מטה] איז נאָכמער אונטערשטראָכן אין דעם סיום וחותם פון דעם נוסח הברכה הנ"ל – "ו'''אני אברכם'''":
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 ביז אַז דאָס גייט אויף "אני" – ווי דער אויבערשטער איז העכער פאַר מקור הברכות און העכער פאַר שמות ותוארים בכלל, און דער איינציקער אופן ווי מ'רופט אים אָן איז "אני" [דלא אתפס בשם ולא אתרמיז בשום אותא וקוצא כלל{{הערה|[[לקוטי תורה פינחס|לקו"ת פינחס]] פ, סע"ב. ושם הוא בנוגע ל"אנכי", אבל מובן שכן הוא גם בנוגע ל"אני" (שהוא למעלה משם ותואר), שהוא בכללות כמו "אנכי", כבפנים ובהנסמן לקמן הערה 38.}}] – דער אני ויש האמיתי, עצמותו ומהותו ית'{{הערה|ראה סד"ה כה תברכו תרכ"ו (ס"ע קלא). סד"ה אריב"ל תרכ"ט.}},
-ובכללות איז דאָס כולל אויך "אנכי"{{הערה|ראה בנדו"ד — אוה"ת נשא ע' רעז (וכ"ה שם במדבר (הוספות) ע' א'תנ), שמקשר "ואני אברכם" עם הברכה שנמשכת מבחי' "אנכי", שמצ"ע אא"פ להמשיך ברכה מבחי' אות א' (המורה על אנכי), ולכן התחלת התורה היא באות ב' שהוא סימן ברכה, אבל ע"י עשה"ד שמתחילים בא' אנכי יומשך שגם מבחי' אנכי יומשך הברכה.}} – וואָס האָט דעם זעלבן פירוש און אותיות פון "אני" בתוספת כ', ר"ת כתר{{הערה|ראה [[לקוטי תורה אמור|לקו"ת אמור]] לד, ד. [[לקוטי תורה שיר השירים|שה"ש]] לה, סע"ג.}}, וועלכער איז כולל אַלע ענינים אין כתר, ביז ווי כתר איז פאַרבונדן מיט דעם "אני" האמיתי – עתיקא ביז עתיקא דעתיקא.
+ובכללות איז דאָס כולל אויך "אנכי"{{הערה|ראה בנדו"ד — אוה"ת נשא ע' רעז (וכ"ה שם במדבר (הוספות) ע' א'תנ), שמקשר "ואני אברכם" עם הברכה שנמשכת מבחי' "אנכי", שמצ"ע אא"פ להמשיך ברכה מבחי' אות א' (המורה על אנכי), ולכן התחלת התורה היא באות ב' שהוא סימן ברכה, אבל על ידי עשה"ד שמתחילים בא' אנכי יומשך שגם מבחי' אנכי יומשך הברכה.}} – וואָס האָט דעם זעלבן פירוש און אותיות פון "אני" בתוספת כ', ר"ת כתר{{הערה|ראה [[לקוטי תורה אמור|לקו"ת אמור]] לד, ד. [[לקוטי תורה שיר השירים|שה"ש]] לה, סע"ג.}}, וועלכער איז כולל אַלע ענינים אין כתר, ביז ווי כתר איז פאַרבונדן מיט דעם "אני" האמיתי – עתיקא ביז עתיקא דעתיקא.
-און דוקא פון "אני" (יש האמיתי) ווערט "אברכם", די המשכת ברכות צו אידן, ביז למטה מטה אין זייערע ענינים גשמיים{{הערה|ויש לומר שענין זה מרומז גם בלשון הגמרא שבפנים (בענין "ואני אברכם") "'''מפי גבורה'''": "גבורה" הוא תואר שמורה על גדלות וגבורת הקב"ה; ו"מפי גבורה" מורה על ההמשכה והגילוי דגבורתו וגדלותו ית' ע"י ה' מוצאות הפה — גילוי הדיבור להזולת, עד שנמשך בעוה"ז שנברא בה' (מנחות כט, ב), כנגד ה' מוצאות הפה. ועאכו"כ שנמשך בהי' שבו נברא העוה"ב (מנחות שם), ועד שנעשה החיבור דעוה"ז ועוה"ב (גשמיות ורוחניות) ע"י הגילוי ד"פי גבורה" בשניהם יחד, וע"ד המבואר לקמן בפנים (ס"ז) בנוגע לחיבור גשמיות ורוחניות בערב יוהכ"פ וביוהכ"פ.}}. ואדרבה – דער גילוי פון דעם יש האמיתי איז דוקא אין דעם יש הנברא, כידוע{{הערה|ביאורי הזהר בשלח מג, ג. ד"ה ולקחתם לכם תרס"א.}}.
+און דוקא פון "אני" (יש האמיתי) ווערט "אברכם", די המשכת ברכות צו אידן, ביז למטה מטה אין זייערע ענינים גשמיים{{הערה|ויש לומר שענין זה מרומז גם בלשון הגמרא שבפנים (בענין "ואני אברכם") "'''מפי גבורה'''": "גבורה" הוא תואר שמורה על גדלות וגבורת הקב"ה; ו"מפי גבורה" מורה על ההמשכה והגילוי דגבורתו וגדלותו ית' על ידי ה' מוצאות הפה — גילוי הדיבור להזולת, עד שנמשך בעוה"ז שנברא בה' (מנחות כט, ב), כנגד ה' מוצאות הפה. ועאכו"כ שנמשך בהי' שבו נברא העוה"ב (מנחות שם), ועד שנעשה החיבור דעוה"ז ועוה"ב (גשמיות ורוחניות) על ידי הגילוי ד"פי גבורה" בשניהם יחד, וע"ד המבואר לקמן בפנים (ס"ז) בנוגע לחיבור גשמיות ורוחניות בערב יוהכ"פ וביוהכ"פ.}}. ואדרבה – דער גילוי פון דעם יש האמיתי איז דוקא אין דעם יש הנברא, כידוע{{הערה|ביאורי הזהר בשלח מג, ג. ד"ה ולקחתם לכם תרס"א.}}.
 דאָס הייסט, אַז נוסף צו דעם וואָס ברכת כהנים בכלל טוט אויף המשכת כל הברכות, ביז אַ המשכה חדשה ("יהי רצון") פון אַן אָרט וואָס איז העכער פאַרן מקור הברכות, און דאָס ווערט נמשך למטה מטה – ווערט דאָס נאָכמער אויפגעטאָן דורך "ואני אברכם" (דער סיום וחותם פון דער פרשה) – אַז פון דעם אני האמיתי ווערט נמשך ברכות ביז למטה מטה.
@@ שורה 62: / שורה 62: @@
 ה. האמור לעיל – וואָס איז שייך באמירת פרשת ברכת כהנים בכל השנה – איז נאָכמער בהדגשה שטייענדיק אין די עשרת ימי תשובה:
-אויף די עשי"ת שטייט "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"{{הערה|ישעי' נה, ו.}}. אַ תפלה "ביחיד" בימים אלה האָט דעם כח פון אַ תפלה "בציבור" במשך כל השנה{{הערה|ר"ה יח, א. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.}}. ומזה מובן במכ"ש וק"ו דער כח פון אַ ציבור בימים אלה{{הערה|ראה רי"ף לע"י יבמות מט, ב. אוה"ת ש"ש ע' א'תסב. ד"ה דרשו ה' תשמ"ה. ובכ"מ.}}.
+אויף די עשי"ת שטייט "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"{{הערה|ישעי' נה, ו.}}. אַ תפלה "ביחיד" בימים אלה האָט דעם כח פון אַ תפלה "בציבור" במשך כל השנה{{הערה|ר"ה יח, א. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.}}. ומזה מובן במכ"ש וק"ו דער כח פון אַ ציבור בימים אלה{{הערה|ראה רי"ף לעל ידי יבמות מט, ב. אוה"ת ש"ש ע' א'תסב. ד"ה דרשו ה' תשמ"ה. ובכ"מ.}}.
-דערפון איז פאַרשטאַנדיק דער עילוי וואָס קומט צו אין דער ברכה ותפלה פון ברכת כהנים אין די טעג, במכ"ש פון שאר התפלות: מהדאָך אַז יעדע תפלה (ביחיד אָדער בציבור) איז ווירקזאַמער אין די עשי"ת, ווען דער אויבערשטער איז "בהמצאו" און "קרוב", און מ'איז דעמולט מער פאַרזיכערט אַז די תפלה ובקשה ("דרשו" און "קראוהו") וועט מקויים ווערן דאָ למטה, אע"פ וואָס דאָס דאַרף אויפטאָן אַ רצון חדש למעלה וכו'{{הערה|ובמילא אין זה בודאות כ"כ כמו ההמשכה שנעשית ע"י ברכה, כנ"ל הערה 25.}} (כנ"ל ס"ב); עאכו"כ ברכת כהנים, וואָס אפילו בכל השנה איז זי ממשיך '''נייע''' ברכות והמשכות וועלכע ווערן '''זיכער''' נמשך למטה (בלי עיכוב), איז אין די '''עשי"ת''' (ובפרט אין די זמני התפלה בהם וכיו"ב) טוט אויף ברכת כהנים '''ביתר שאת וביתר עוז''', מער ווי בשאר ימי השנה{{הערה|ראה גם אוה"ת נשא ע' רעו השייכות דברכת כהנים עם חודש השביעי בכלל, זמן הסליחה והמחילה.}}.
+דערפון איז פאַרשטאַנדיק דער עילוי וואָס קומט צו אין דער ברכה ותפלה פון ברכת כהנים אין די טעג, במכ"ש פון שאר התפלות: מהדאָך אַז יעדע תפלה (ביחיד אָדער בציבור) איז ווירקזאַמער אין די עשי"ת, ווען דער אויבערשטער איז "בהמצאו" און "קרוב", און מ'איז דעמולט מער פאַרזיכערט אַז די תפלה ובקשה ("דרשו" און "קראוהו") וועט מקויים ווערן דאָ למטה, אע"פ וואָס דאָס דאַרף אויפטאָן אַ רצון חדש למעלה וכו'{{הערה|ובמילא אין זה בודאות כ"כ כמו ההמשכה שנעשית על ידי ברכה, כנ"ל הערה 25.}} (כנ"ל ס"ב); עאכו"כ ברכת כהנים, וואָס אפילו בכל השנה איז זי ממשיך '''נייע''' ברכות והמשכות וועלכע ווערן '''זיכער''' נמשך למטה (בלי עיכוב), איז אין די '''עשי"ת''' (ובפרט אין די זמני התפלה בהם וכיו"ב) טוט אויף ברכת כהנים '''ביתר שאת וביתר עוז''', מער ווי בשאר ימי השנה{{הערה|ראה גם אוה"ת נשא ע' רעו השייכות דברכת כהנים עם חודש השביעי בכלל, זמן הסליחה והמחילה.}}.
 און וויבאַלד אַז דער אויבערשטער איז דעמולט "בהמצאו" און "קרוב", איז פאַרשטאַנדיק אַז דעמולט איז נאָכמער בגלוי די המשכה פון "ואני אברכם", פון דעם "אני" האמיתי, ביז למטה אין גשמיות העולם.
-ו. אין די עשי"ת גופא איז די פעולה הנ"ל פון ברכת כהנים נאָך שטאַרקער בערב יום הכפורים<ref name=":0" />, וועלכער איז אַן ערב והכנה – ומעין – פון יוהכ"פ עצמו{{הערה|ויתירה מזה: ע"י הסעודה בערב יוהכ"פ יש גם המעלה דיום הכפורים עצמו, כמאחז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי כו' כאילו התענה תשיעי ועשירי", כמשנ"ת לקמן בפנים.}}, ובפרט בערב יוהכ"פ נאָך תפלת מנחה, ווען עס הויבט זיך שוין אָן דער ענין פון יוהכ"פ, כמובן דערפון וואָס בתפלת מנחה זאָגט מען וידוי, וואָס דאָס איז פאַרבונדן מיט "תחלת זמן הכפרה"{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתר"ז ס"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 562 הערה 1.}}:
+ו. אין די עשי"ת גופא איז די פעולה הנ"ל פון ברכת כהנים נאָך שטאַרקער בערב יום הכפורים<ref name=":0" />, וועלכער איז אַן ערב והכנה – ומעין – פון יוהכ"פ עצמו{{הערה|ויתירה מזה: על ידי הסעודה בערב יוהכ"פ יש גם המעלה דיום הכפורים עצמו, כמאחז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי כו' כאילו התענה תשיעי ועשירי", כמשנ"ת לקמן בפנים.}}, ובפרט בערב יוהכ"פ נאָך תפלת מנחה, ווען עס הויבט זיך שוין אָן דער ענין פון יוהכ"פ, כמובן דערפון וואָס בתפלת מנחה זאָגט מען וידוי, וואָס דאָס איז פאַרבונדן מיט "תחלת זמן הכפרה"{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתר"ז ס"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 562 הערה 1.}}:
 די שלימות פון "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" איז ביוהכ"פ (און מעין זה – בערב והכנה ליוהכ"פ), כמובן פון המשך דברי הרמב"ם{{הערה|דלעיל הערה 45.}}: "אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו כו'", און בהמשך לזה שרייבט ער{{הערה|שם=:2|בהלכה ז.}}: "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא '''קץ מחילה וסליחה לישראל''', לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביוהכ"פ, ומצות וידוי יוהכ"פ שיתחיל '''מערב היום''' קודם שיאכל כו'".
@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 וואָס דאָס איז דער מקור המחילה והסליחה והכפרה ביוהכ"פ, וכמ"ש{{הערה|אחרי טז, ל.}} "כי ביום הזה יכפר עליכם גו' (יכפר סתם, ולא נאמר מי הוא המכפר{{הערה|לקו"ת דרושים לר"ה נט, סע"ד. אחרי כו, ג. אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' ב'קלט.}}, ווייל דאָס נעמט זיך פון) לפני הוי' תטהרו" (למעלה מהוי'). ביז אַז דאָס טוט אויף די הפיכה פון אַלע דינים וגבורות.
-דערפון איז מובן, אַז די שלימות הפעולה פון ברכת כהנים ביז (דער סיום) "ואני אברכם" – וואָס דאָס איז פאַרבונדן מיט שלימות ענין הברכה ותפלה – איז ביוהכ"פ{{הערה|ראה הברכות שבהערה 5, ששלימות ענין ברכת כהנים הוא ע"י הכהן גדול, בחי' יחידה, וזהו ענינו דיוהכ"פ בכלל (שכל עבודות היום הם בכהן גדול – יומא לב, סע"ב).}}, ווען ס'איז דאָ די שלימות התפלה ("דרשו ה' גו'"){{הערה|ראה ד"ה אריב"ל תרכ"ט, ש"דרשו ה' בהמצאו גו'" בעשי"ת הוא מפני שאז מאיר הגילוי די"ג מדה"ר, שעי"ז נעשה המשכת הרצון חדש ("יהי רצון") שע"י התפלה. והרי שלימות ענין זה הוא ביוהכ"פ, כנ"ל בפנים.}} צוליב דעם וואָס דעמולט איז דאָ די שלימות המשכת הברכה פון די י"ג מדות הרחמים (וואָס דאָס איז אויך דער ענין פון ברכת כהנים{{הערה|ראה סה"מ תקס"ח ע' קנז.}}), פון "יאר ה' פניו אליך"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה אחרי|לקו"ת אחרי]] כו, ד. [[לקוטי תורה ראה|ראה]] לב, ב. ועוד.}}, ביז – פון דעם יש האמיתי{{הערה|ראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'קסט (בביאור הלקו"ת דרושים ליוהכ"פ שם).}}, "'''ואני'''{{הערה|ראה [[לקוטי תורה אחרי|לקו"ת אחרי]] (כז, ד), השייכות דיוהכ"פ לבחי' אנכי. ולהעיר שיוהכ"פ הוא יום נתינת לוחות האחרונות (משנה תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב), שהתחלתן: "אנכי".}} אברכם", דאָ למטה אין עוה"ז הגשמי{{הערה|וע"פ המבואר ב[[לקוטי תורה קרח|לקו"ת ס"פ קרח]] (חלק נעתק לעיל הערה 30) יומתק ההוספה דברכת כהנים על ההמשכה דר"ה ויוהכ"פ.}}.
+דערפון איז מובן, אַז די שלימות הפעולה פון ברכת כהנים ביז (דער סיום) "ואני אברכם" – וואָס דאָס איז פאַרבונדן מיט שלימות ענין הברכה ותפלה – איז ביוהכ"פ{{הערה|ראה הברכות שבהערה 5, ששלימות ענין ברכת כהנים הוא על ידי הכהן גדול, בחי' יחידה, וזהו ענינו דיוהכ"פ בכלל (שכל עבודות היום הם בכהן גדול – יומא לב, סע"ב).}}, ווען ס'איז דאָ די שלימות התפלה ("דרשו ה' גו'"){{הערה|ראה ד"ה אריב"ל תרכ"ט, ש"דרשו ה' בהמצאו גו'" בעשי"ת הוא מפני שאז מאיר הגילוי די"ג מדה"ר, שעי"ז נעשה המשכת הרצון חדש ("יהי רצון") שעל ידי התפלה. והרי שלימות ענין זה הוא ביוהכ"פ, כנ"ל בפנים.}} צוליב דעם וואָס דעמולט איז דאָ די שלימות המשכת הברכה פון די י"ג מדות הרחמים (וואָס דאָס איז אויך דער ענין פון ברכת כהנים{{הערה|ראה סה"מ תקס"ח ע' קנז.}}), פון "יאר ה' פניו אליך"{{הערה|ראה [[לקוטי תורה אחרי|לקו"ת אחרי]] כו, ד. [[לקוטי תורה ראה|ראה]] לב, ב. ועוד.}}, ביז – פון דעם יש האמיתי{{הערה|ראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'קסט (בביאור הלקו"ת דרושים ליוהכ"פ שם).}}, "'''ואני'''{{הערה|ראה [[לקוטי תורה אחרי|לקו"ת אחרי]] (כז, ד), השייכות דיוהכ"פ לבחי' אנכי. ולהעיר שיוהכ"פ הוא יום נתינת לוחות האחרונות (משנה תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב), שהתחלתן: "אנכי".}} אברכם", דאָ למטה אין עוה"ז הגשמי{{הערה|וע"פ המבואר ב[[לקוטי תורה קרח|לקו"ת ס"פ קרח]] (חלק נעתק לעיל הערה 30) יומתק ההוספה דברכת כהנים על ההמשכה דר"ה ויוהכ"פ.}}.
 ולהוסיף, אַז אין דעם ענין פון די י"ג מדות הרחמים [וואָס שלימות המשכתן איז ביוהכ"פ] איז פאַראַן אַ חיבור פון צוויי קצוות: די י"ג מדות הרחמים זיינען '''למעלה''' ממדידה והגבלה. צוזאַמען דערמיט הייסן זיי בשם "'''מדות'''", מלשון '''מדה וגבול'''. ויש לומר, אַז דאָס איז דערפאַר וואָס דער שלימות הענין פון "אין סוף", וואָס דערפון ווערן נמשך די י"ג מדות הרחמים, איז כולל אויך די שלימות פון גבול ומדה: אור א"ס כשם שיש לו כח בבלי גבול כך יש לו כח בגבול{{הערה|עבוה"ק חלק א' פ"ח. וראה ד"ה חסידים עת"ר. ד"ה פדה בשלום תרפ"ה. ד"ה בסוכות תש"י פכ"ז.}}. וואָס לפי"ז איז דער מדה וגבול למעלה ממדידה והגבלה, דאָס איז ווי מדה וגבול איז אַ חלק פון בלי גבול{{הערה|ראה ספר הערכים־חב"ד כרך ג' ערך אוא"ס (א) ע' נח ואילך. וש"נ.}}. ביז נאָכמער: לגבי עצמותו ית', וואָס ער איז מושלל פון אַלע תוארים – "שלילת הגבול ושלילת הבלי גבול"{{הערה|המשך תרס"ו ריש ע' קסח. ובכ"מ.}} – זיינען בלי גבול און גבול '''איין''' זאַך{{הערה|ראה ספר הערכים־חב"ד כרך ד' ערך אוא"ס (ד) ע' תב. וש"נ.}}. און דערפון קומט עס אַרויס אין דעם גילוי פון י"ג מדות הרחמים: די שלימות פון בלי גבול רחמים איז בשעת דאָס ווערט נמשך אויך אין מדה וגבול פון די י"ג '''מדות'''; ביז אַז עס ווערט איין זאַך – בלי גבול און גבול (מדה).
@@ שורה 124: / שורה 124: @@
 און דערנאָך – דורך דעם צמח צדק און רבי'ן מהר"ש און רבי'ן (מהורש"ב) נ"ע, ביז ווי דאָס ווערט נתבאר ו(במילא) נמשך אין די דברי אלקים חיים (אין די מאמרי חסידות און שיחות קודש) פון נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר,
-ביז אַז די אַלע ווערן נתגלה, תיכף ומיד ממש, אין אַן אופן פון "'''ממש'''", אין ממשות, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו [כמרומז בשמו פון כ"ק מו"ח אדמו"ר: '''יוסף''' – על שם "יוסיף אד' שנית ידו לקנות את שאר עמו"{{הערה|ישעי' יא, יא.}}, '''יצחק''' – על שם "כל השומע יצחק לי"{{הערה|וירא כא, ו.}}, וואָס די שלימות בזה וועט זיין לע"ל – "אז ימלא שחוק פינו"{{הערה|[[תהלים פרק קכ"ו|תהלים קכו, ב]].}}, "אז ישיר משה"{{הערה|בשלח טו, א.}}],
+ביז אַז די אַלע ווערן נתגלה, תיכף ומיד ממש, אין אַן אופן פון "'''ממש'''", אין ממשות, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו [כמרומז בשמו פון כ"ק מו"ח אדמו"ר: '''יוסף''' – על שם "יוסיף אד' שנית ידו לקנות את שאר עמו"{{הערה|ישעי' יא, יא.}}, '''יצחק''' – על שם "כל השומע יצחק לי"{{הערה|וירא כא, ו.}}, וואָס די שלימות בזה וועט זיין לע"ל – "אז ימלא שחוק פינו"{{הערה|[[תהלים פרק קכ"ו|תהלים קכו, ב]].}}, "אז ישיר משה"{{הערה|בשלח טו, א.}}],
 ווי דער המשך פון דעם מזמור תהלים – "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"{{הערה|פסוק כא.}}, ביז אין אַן אופן – כסיום המזמור: "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", אַז עס ווערט אויפגעטאָן די ברכה והמשכה{{הערה|ראה [[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}} (פון שם הוי', שם העצם{{הערה|כ"מ הל' עכו"ם פ"ב ה"ז. מו"נ ח"א פס"א ואילך. עיקרים מאמר ב' פכ"ח.}}) אין עולם, ביז באופן פון "אמן", וואָס אמן באַווייזט אויף דעם גמר הנצחון ("גבורים נוצחים"){{הערה|נזיר בסופו.}}, ובזה גופא – "אמן ואמן", באופן '''כפול''', "כפליים לתושי'"{{הערה|ל' הכתוב איוב יא, ו. שמו"ר פמ"ו, א.}}, וואָס כפל איז פאַרבונדן מיט דער גאולה{{הערה|ראה פדר"א פמ"ח. יל"ש ר"פ לך.}} [ווי ערקלערט אויך אין די דברי אלקים חיים פון דעם רבי'ן מהר"ש{{הערה|ד"ה לך תרכ"ז. תר"ל. וראה גם ד"ה לך באוה"ת בראשית (תערד, א). סד"ה נחמו עת"ר. ובכ"מ.}}, "מלכתחילה אַריבער", וואָס זיין יום הילולא איז בי"ג תשרי], וואָס דעמולט וועט זיין דער גמר הנצחון און גילוי פון "ברוך ה' לעולם", "ואני אברכם".
@@ שורה 140: / שורה 140: @@
 און בפרטיות – ווי די ברכות שטעלן זיך אויס און הויבן זיך אָן מיט די אותיות פון אל"ף־בי"ת (בעניני טוב '''בפירוש ובגלוי''') – וואָס בזה גופא זיינען פאַראַן כמה אופנים, אָבער מפני טירחא דציבורא ומפני כמה טעמים קען מען ניט אויסרעכענען אַלע ברכות וואָס הויבן זיך אָן מיט אַן אל"ף, בי"ת וכו' ביז תי"ו; דעריבער דערמאָנט מען נאָר איין אופן בזה, ויש לומר אַז דאָס (און יעדער אופן בזה) איז כולל אַלע אַנדערע אופנים בזה (וואָרום מ'איז דערביי מכוון אַלע אותיות אל"ף־בי"ת מיט אַלע ברכות וואָס הויבן זיך אָן מיט די אותיות אל"ף ביז תי"ו), וועלכע זיינען כולל אַלע ברכות אין אַלע ענינים רוחניים און אַלע ענינים גשמיים:
-עס זאָל זיין אַ: שנת '''א'''ורה, שנת '''ב'''רכה, שנת '''ג'''דלות, שנת '''ד'''יצה, שנת '''ה'''וד ו'''ה'''דר, שנת '''ו'''עד טוב, שנת '''ז'''כיות גדולות, שנת '''ח'''יים טובים וארוכים, שנת '''ט'''ובה בלי מדידה והגבלה כלל וכלל, שנת '''י'''עוד טוב, שנת '''כ'''לכלה, שנת '''ל'''ימוד בהצלחה מופלגה, [ובפרט אַז יוהכ"פ איז "מתן תורה" פון די לוחות האחרונות{{הערה|משנה תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב.}}], שנת '''מ'''לכות [ובמיוחד – מלכות בית דוד, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא], שנת '''נ'''סים [ובפרט אַז מ'קומט פון אַ "שנת נסים" (תש"נ), און מ'גייט אַריין (און מ'האָט שוין די תשעה ימים, הכולל דעם יום העשירי, די עשרה ימים הראשונים פון דעם יאָר) אין שנת "אראנו נפלאות" (תנש"א)], שנת '''ס'''ימן טוב, שנת '''ע'''וז, שנת '''פ'''דות, שנת '''צ'''דקה און שנת '''צ'''דיקים [ועמך כולם צדיקים{{הערה|ישעי' ס, כא.}}], שנת '''ק'''דושה, שנת '''ר'''וממות, שנת '''ש'''שון ו'''ש'''מחה, שנת '''ת'''פלה, שנת '''ת'''שובה [וואָס שלימותה איז ביוהכ"פ, כנ"ל], און שנת תהלה ["כל הנשמה תהלל י"ה הללוי'", בסיום וחותם ספר תהלים].
+עס זאָל זיין אַ: שנת '''א'''ורה, שנת '''ב'''רכה, שנת '''ג'''דלות, שנת '''ד'''יצה, שנת '''ה'''וד ו'''ה'''דר, שנת '''ו'''עד טוב, שנת '''ז'''כיות גדולות, שנת '''ח'''יים טובים וארוכים, שנת '''ט'''ובה בלי מדידה והגבלה כלל וכלל, שנת '''י'''עוד טוב, שנת '''כ'''לכלה, שנת '''ל'''ימוד בהצלחה מופלגה, [ובפרט אַז יוהכ"פ איז "מתן תורה" פון די לוחות האחרונות{{הערה|משנה תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב.}}], שנת '''מ'''לכות [ובמיוחד – מלכות בית דוד, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי דוד מלכא משיחא], שנת '''נ'''סים [ובפרט אַז מ'קומט פון אַ "שנת נסים" (תש"נ), און מ'גייט אַריין (און מ'האָט שוין די תשעה ימים, הכולל דעם יום העשירי, די עשרה ימים הראשונים פון דעם יאָר) אין שנת "אראנו נפלאות" (תנש"א)], שנת '''ס'''ימן טוב, שנת '''ע'''וז, שנת '''פ'''דות, שנת '''צ'''דקה און שנת '''צ'''דיקים [ועמך כולם צדיקים{{הערה|ישעי' ס, כא.}}], שנת '''ק'''דושה, שנת '''ר'''וממות, שנת '''ש'''שון ו'''ש'''מחה, שנת '''ת'''פלה, שנת '''ת'''שובה [וואָס שלימותה איז ביוהכ"פ, כנ"ל], און שנת תהלה ["כל הנשמה תהלל י"ה הללוי'", בסיום וחותם ספר תהלים].
 און דאָס ווערט אַלץ אויפגעטאָן תיכף ומיד ממש, ובפרט אַז אידן האָבן שוין אָפּגע'פסק'נט בתחלת שנה זו, אַז ס'וועט זיין אַ שנת אורה וכו', אַלע ברכות מיט אַלע אותיות פון אל"ף־בי"ת, און דערנאָך דאַרף מען נאָר "פאַנאַנדערפּאַקן די פּעקלעך"{{הערה|כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע להזמן שלאחרי עבודת תשרי (שיחת ליל א' דחג השבועות תש"ח. נדפסה בסה"מ תש"ט ע' 137).}}, די ברכות וועלכע מ'האָט באַקומען בתחלת השנה פאַנאַנדערפּאַקן, אין די ימים שלאחרי זה, באופן אַז דאָס ווערט בגלוי די נכסים און ברשות פון כל אחד ואחת מישראל.
-ועוד והוא העיקר – די ברכה עיקרית – שנת גאולה, דורך דעם וואָס דער רגע הקרוב, דער רגע האחרון פון גלות, ווערט נהפך צו דער רגע הראשון פון גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, און עס ווערט דעמולט דער שלימות הגילוי פון "ואני אברכם", "מפי הגבורה", ביז אַז מ'וועט הערן און דערהערן "תורה חדשה '''מאתי''' תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מפי הגבורה", וכמ"ש{{הערה|ירמי' לא, לג.}} "לא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו '''אותי'''".
+ועוד והוא העיקר – די ברכה עיקרית – שנת גאולה, דורך דעם וואָס דער רגע הקרוב, דער רגע האחרון פון גלות, ווערט נהפך צו דער רגע הראשון פון גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, און עס ווערט דעמולט דער שלימות הגילוי פון "ואני אברכם", "מפי הגבורה", ביז אַז מ'וועט הערן און דערהערן "תורה חדשה '''מאתי''' תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מפי הגבורה", וכמ"ש{{הערה|ירמי' לא, לג.}} "לא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו '''אותי'''".
 און דעמולט באַקומט מען אַ צווייענדיקן מאָל די ברכות וואָס שטעלן זיך אויס אין אל"ף־בי"ת (כנגד דער כפל האל"ף־בי"ת אין וידוי כנ"ל), און די ברכות דעם צווייטן מאָל זיינען אויף אַ העכערן אופן, זייענדיק ברכות וואָס וועלן זיין לע"ל, אין דער שנת גאולה: אַ שנת '''א'''ורה, שנת '''ב'''רכה, שנת '''ג'''דולה, שנת '''ד'''יצה, שנת '''ה'''וד ו'''ה'''דר, שנת '''ו'''עד, שנת '''ז'''כיות גדולות, שנת '''ח'''יים טובים, שנת '''ט'''ובות גדולות, שנת '''י'''עוד טוב, שנת '''כ'''פליים לתושי', שנת '''ל'''ימוד מופלג ובמיוחד אין דער "תורה חדשה", שנת '''מ'''רומים ושנת '''מ'''לכות בית דוד, שנת '''נ'''סים ושנת '''נ'''פלאות, שנת '''ס'''ייעתא דשמיא ובמיוחד אין פאַרשטיין די "תורה חדשה" (ובפרט אין דעם "'''ידעו אותי'''"), נוסף אויף דעם וואָס מ'פאַרשטייט מצ"ע, שנת '''ע'''וז, שנת '''פ'''דות, שנת '''צ'''דקה, שנת '''ק'''דושה, שנת '''ר'''וממות, שנת '''ש'''מחה, שנת '''ת'''שובה, שנת '''ת'''ורה און שנת '''ת'''הלה.