2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ג. העיקר והשלימות ד"והצילו העדה" היא ההצלה מהמעמד ומצב הנוכחי, בגאולה האמיתית והשלימה – כי אפילו אלו שיש להם – גם עכשיו (בגלות) – הרחבה בפרנסה רוחנית והרחבה בפרנסה גשמית, ואפילו אלו שנמצאים בארץ הקודש על הר הקודש, ושם גופא – במקום הכי קרוב למקום קדש הקדשים – אך גם הם אומרים שם{{הערה|בתפלת מוסף דיו"ט.}} "מפני חטאינו גלינו מארצנו", שכן עדיין איננו "מקדש אד' כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז.}}, ועדיין א"ז מצב ד"כל יושבי' עלי'"{{הערה|שם=:1|ערכין לב, סע"ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח.}}, שדוקא אז קיימים בשלימות כל הענינים, כולל – מצות יובל<ref name=":1" />, שקשורה במיוחד עם שחרור וגאולה{{הערה|ולהעיר שהתחלת השחרור ביובל היא מראש השנה – ר"ה ח, ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י הי"ד. וראה לקו"ש ח"ט ע' 387.}}, כמ"ש{{הערה|בהר כה, י.}} "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (בשנת היובל) אפילו כזה שאומר{{הערה|משפטים כא, ה־ו.}} "אהבתי את אדוני" ואינו יוצא בשביעית{{הערה|ראה פרש"י משפטים שם, ו. בהר שם.}}. | ג. העיקר והשלימות ד"והצילו העדה" היא ההצלה מהמעמד ומצב הנוכחי, בגאולה האמיתית והשלימה – כי אפילו אלו שיש להם – גם עכשיו (בגלות) – הרחבה בפרנסה רוחנית והרחבה בפרנסה גשמית, ואפילו אלו שנמצאים בארץ הקודש על הר הקודש, ושם גופא – במקום הכי קרוב למקום קדש הקדשים – אך גם הם אומרים שם{{הערה|בתפלת מוסף דיו"ט.}} "מפני חטאינו גלינו מארצנו", שכן עדיין איננו "מקדש אד' כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז.}}, ועדיין א"ז מצב ד"כל יושבי' עלי'"{{הערה|שם=:1|ערכין לב, סע"ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח.}}, שדוקא אז קיימים בשלימות כל הענינים, כולל – מצות יובל<ref name=":1" />, שקשורה במיוחד עם שחרור וגאולה{{הערה|ולהעיר שהתחלת השחרור ביובל היא מראש השנה – ר"ה ח, ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י הי"ד. וראה לקו"ש ח"ט ע' 387.}}, כמ"ש{{הערה|בהר כה, י.}} "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (בשנת היובל) אפילו כזה שאומר{{הערה|משפטים כא, ה־ו.}} "אהבתי את אדוני" ואינו יוצא בשביעית{{הערה|ראה פרש"י משפטים שם, ו. בהר שם.}}. | ||
ויש לומר שהשייכות של יום הדין דראש השנה עם הגאולה ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה דקבלת מלכותו ית', למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא בתלמוד '''בבלי'''<ref name=":0" />, שקשור עם גלות, "במחשכים הושיבני"{{הערה|איכה ג, ו. סנהדרין כד, א.}}], שמלכותו ית' קשורה ומתגלה בשלימותה | ויש לומר שהשייכות של יום הדין דראש השנה עם הגאולה ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה דקבלת מלכותו ית', למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא בתלמוד '''בבלי'''<ref name=":0" />, שקשור עם גלות, "במחשכים הושיבני"{{הערה|איכה ג, ו. סנהדרין כד, א.}}], שמלכותו ית' קשורה ומתגלה בשלימותה על ידי דוד מלכא משיחא (שענינו ספירת המלכות{{הערה|ראה סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך.}}). | ||
ומזה מובן, שבעמדנו כעת ברגעים האחרונים לפני הגאולה (ע"פ כל הסימנים, כנ"ל{{הערה|בהברכה לאחרי התרת נדרים (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 1 (לעיל ע' 424)).}}) – הדין בימים אלו (ימי הדין) צריך להביא את העיקר והשלימות ד"והצילו" – הגאולה האמיתית והשלימה. | ומזה מובן, שבעמדנו כעת ברגעים האחרונים לפני הגאולה (ע"פ כל הסימנים, כנ"ל{{הערה|בהברכה לאחרי התרת נדרים (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 1 (לעיל ע' 424)).}}) – הדין בימים אלו (ימי הדין) צריך להביא את העיקר והשלימות ד"והצילו" – הגאולה האמיתית והשלימה. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
כאשר עומדים "נצבים . . לפני ה' אלקיכם", באופן של "נצב מלך" (כנ"ל ס"ב) – יש לבנ"י הכח שתיכף אח"כ יהי' אצלם "'''וילך'''" – לכל לראש ההליכה מהגלות להגאולה, שכוללת את ההליכה מארצות הגלות לארץ הגאולה (ארץ ישראל), ובפרט כפי שהיא נעשית תיכף ומיד במצב ד"כל יושבי' עלי'", ולאח"ז בגאולה עצמה – "וילך", "ילכו מחיל אל חיל", עד "יראה אל אלקים בציון"{{הערה|תהלים פד, ח.}}. | כאשר עומדים "נצבים . . לפני ה' אלקיכם", באופן של "נצב מלך" (כנ"ל ס"ב) – יש לבנ"י הכח שתיכף אח"כ יהי' אצלם "'''וילך'''" – לכל לראש ההליכה מהגלות להגאולה, שכוללת את ההליכה מארצות הגלות לארץ הגאולה (ארץ ישראל), ובפרט כפי שהיא נעשית תיכף ומיד במצב ד"כל יושבי' עלי'", ולאח"ז בגאולה עצמה – "וילך", "ילכו מחיל אל חיל", עד "יראה אל אלקים בציון"{{הערה|תהלים פד, ח.}}. | ||
ובכאו"א מישראל נפעל "היום מלאו ימי ושנותי" (כדברי משה בהמשך ל"וילך משה"{{הערה|פרש"י וילך לא, ב.}}) – שלכאו"א מישראל יש ימים ושנים מלאים בתורה ומצוות, והכח על כך הוא מקבל ממה שכן הי' אצל משה רבינו, ומזה נמשך בכאו"א מישראל | ובכאו"א מישראל נפעל "היום מלאו ימי ושנותי" (כדברי משה בהמשך ל"וילך משה"{{הערה|פרש"י וילך לא, ב.}}) – שלכאו"א מישראל יש ימים ושנים מלאים בתורה ומצוות, והכח על כך הוא מקבל ממה שכן הי' אצל משה רבינו, ומזה נמשך בכאו"א מישראל על ידי בחי' משה שבו שפועלת עליו עד למעשה בפועל (כפי שאדה"ז מבאר בתניא{{הערה|פמ"ב.}}, ובתוספות ביאורים בזה מהצמח־צדק). | ||
ה. השייכות הנ"ל דיום הדין ראש השנה עם "והצילו העדה", כולל ובעיקר הגאולה – מתחילה כבר '''בערב''' ראש השנה, שערב והכנה הוא מעין הדבר שאליו מתכוננים. ועאכו"כ בנוגע לערב ראש השנה, שאז ישנו כבר "והצילו העדה" דראש השנה – כהפס"ד הנ"ל דהטור, שכבר '''בערב''' ראש השנה יודעים בנ"י שזוכים בדין, ואזי מתחילים כבר את ההכנות לראש השנה{{הערה|ראה טור שם: לפיכך נוהגין לספר ולכבס '''בערב''' ר"ה.}} – וכידוע ששבת ויו"ט צריכים הכנה מיוחדת{{הערה|ביצה ב, ב.}}, ועאכו"כ ההכנה דערב ראש השנה לקראת ראש השנה, שמשפיע על '''כל''' ימי השנה (כמו ראש שמשפיע על כל חלקי הגוף){{הערה|ראה לקו"ת דרושים לר"ה נז, א ואילך. ובכ"מ.}}. | ה. השייכות הנ"ל דיום הדין ראש השנה עם "והצילו העדה", כולל ובעיקר הגאולה – מתחילה כבר '''בערב''' ראש השנה, שערב והכנה הוא מעין הדבר שאליו מתכוננים. ועאכו"כ בנוגע לערב ראש השנה, שאז ישנו כבר "והצילו העדה" דראש השנה – כהפס"ד הנ"ל דהטור, שכבר '''בערב''' ראש השנה יודעים בנ"י שזוכים בדין, ואזי מתחילים כבר את ההכנות לראש השנה{{הערה|ראה טור שם: לפיכך נוהגין לספר ולכבס '''בערב''' ר"ה.}} – וכידוע ששבת ויו"ט צריכים הכנה מיוחדת{{הערה|ביצה ב, ב.}}, ועאכו"כ ההכנה דערב ראש השנה לקראת ראש השנה, שמשפיע על '''כל''' ימי השנה (כמו ראש שמשפיע על כל חלקי הגוף){{הערה|ראה לקו"ת דרושים לר"ה נז, א ואילך. ובכ"מ.}}. | ||
ו. ויש לומר שהשייכות דערב ראש השנה עם הגאולה (זוכים בדין) נתגלתה יותר בדורות האחרונים – | ו. ויש לומר שהשייכות דערב ראש השנה עם הגאולה (זוכים בדין) נתגלתה יותר בדורות האחרונים – על ידי יום הולדתו של הצמח־צדק ביום זה (בשנת תקמ"ט): | ||
שמו של הצמח־צדק [כפי שנקרא על שם תורתו] הוא שמו של משיח צדקנו, שנקרא "צמח" ונקרא "צדק"{{הערה|"צמח" – "איש צמח שמו" (נוסח הושענות הושע"ר. מזכרי' ו, יב (ובמפרשים שם). וראה שם ג, ח). "צדק" – "והי' צדק אזור מתניו" (ישעי' יא, ה). וראה ירמי' כג, ה ובפרש"י. שם לג, טו.}}. | שמו של הצמח־צדק [כפי שנקרא על שם תורתו] הוא שמו של משיח צדקנו, שנקרא "צמח" ונקרא "צדק"{{הערה|"צמח" – "איש צמח שמו" (נוסח הושענות הושע"ר. מזכרי' ו, יב (ובמפרשים שם). וראה שם ג, ח). "צדק" – "והי' צדק אזור מתניו" (ישעי' יא, ה). וראה ירמי' כג, ה ובפרש"י. שם לג, טו.}}. | ||
ולהוסיף בנוגע לשייכות דהצמח־צדק עם משיח צדקנו: צמח־צדק – הנשיא השלישי דנשיאי חב"ד{{הערה|כנגד ספירת הדעת (ספר השיחות תרצ"ו ע' 141. תש"ב ע' 19. תש"ה ע' 60. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"ץ ח"ט ע' תטז).}} – כולל בתוכו את כל הנשיאים, כפי שרואים בתורתו שכוללת את התורה דכל הנשיאים שלפנ"ז, וגם דהנשיאים שלאח"ז, עד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. והיות שרבותינו נשיאינו, וכללות הענין דגילוי פנימיות התורה והפצת המעינות חוצה | ולהוסיף בנוגע לשייכות דהצמח־צדק עם משיח צדקנו: צמח־צדק – הנשיא השלישי דנשיאי חב"ד{{הערה|כנגד ספירת הדעת (ספר השיחות תרצ"ו ע' 141. תש"ב ע' 19. תש"ה ע' 60. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"ץ ח"ט ע' תטז).}} – כולל בתוכו את כל הנשיאים, כפי שרואים בתורתו שכוללת את התורה דכל הנשיאים שלפנ"ז, וגם דהנשיאים שלאח"ז, עד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. והיות שרבותינו נשיאינו, וכללות הענין דגילוי פנימיות התורה והפצת המעינות חוצה על ידי רבותינו נשיאינו, ה"ה קשורים עם הגילוי דמשיח צדקנו, ובמיוחד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו כמרומז בשמו "יוסף יצחק" על שם "יוסף אד' שנית ידו"{{הערה|ישעי' יא, יא.}} – א"כ מובן שזה (השייכות של הרביים עם משיח) נמצא בהדגשה אצל הצמח־צדק הכולל את כל הנשיאים. | ||
ומזה מובן, שביום הולדתו של הצמח צדק (בערב ראש השנה), שאז הרי "מזלו גובר"{{הערה|ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע.}} – גובר הענין דשמו של משיח, ובעל יום ההולדת עושה כל התלוי בו – ובמילא בודאי שזה פועל את פעולתו – שיהי' הגילוי דשמו של משיח, ויתירה מזו – הגילוי דמשיח עצמו (כפי שהוא למעלה משמו). | ומזה מובן, שביום הולדתו של הצמח צדק (בערב ראש השנה), שאז הרי "מזלו גובר"{{הערה|ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע.}} – גובר הענין דשמו של משיח, ובעל יום ההולדת עושה כל התלוי בו – ובמילא בודאי שזה פועל את פעולתו – שיהי' הגילוי דשמו של משיח, ויתירה מזו – הגילוי דמשיח עצמו (כפי שהוא למעלה משמו). | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ובתיבת "מיד" נמצאים כל השלשה יחד בתיבה אחת ויחידה, ובתיבה שפירושה הוא "מיד" (תיכף), ברגע אחד ויחיד – ה"ז מורה שכל השלשה הם נקודה אחת ויחידה: הנקודה של '''גאולה מיד'''. | ובתיבת "מיד" נמצאים כל השלשה יחד בתיבה אחת ויחידה, ובתיבה שפירושה הוא "מיד" (תיכף), ברגע אחד ויחיד – ה"ז מורה שכל השלשה הם נקודה אחת ויחידה: הנקודה של '''גאולה מיד'''. | ||
ונקודה זו נחלקת לשלשה פרטים, ודוקא בסדר של משה, ישראל הבעש"ט ודוד מלכא משיחא: הכח לגאולה בא ממשיח גואל ראשון הוא גואל אחרון, ומשה קיבל תורה מסיני ומסרה כו'{{הערה|אבות רפ"א.}}, שזה כולל כל התורה כולה, כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. ועוד – נסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 בהערות.}}, כולל – גם הגילוי דפנימיות התורה באופן דהפצת המעינות חוצה | ונקודה זו נחלקת לשלשה פרטים, ודוקא בסדר של משה, ישראל הבעש"ט ודוד מלכא משיחא: הכח לגאולה בא ממשיח גואל ראשון הוא גואל אחרון, ומשה קיבל תורה מסיני ומסרה כו'{{הערה|אבות רפ"א.}}, שזה כולל כל התורה כולה, כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. ועוד – נסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 בהערות.}}, כולל – גם הגילוי דפנימיות התורה באופן דהפצת המעינות חוצה על ידי הבעש"ט, שעי"ז "אתי מר" דוד מלכא משיחא. | ||
ובפרטיות יותר: משה ודוד (מלכא משיחא) הם הראשון והאחרון – גואל ראשון הוא גואל אחרון, וביניהם נמצאת אות י' שהיא ר"ת ישראל (הבעש"ט), שקאי על נקודת היהדות ("פינטעלע איד"){{הערה|ראה "היום יום" ח' אדר א'.}}, כפי שנמצאת בגלוי עד שהיא מקבלת צורת אות (י'), ואדרבה: דוקא הי' היא המחברת את שתי האותיות מ' וד' שיש להם התפשטות שלא בערך יותר מהתפשטות הי' – כי נקודת היהדות מתקשרת עם הקב"ה עצמו, ולכן עומד היהודי במצב של "נצב מלך" (כנ"ל) ו"וילך", ודוקא הוא בכחו להביא את הגואל ראשון הוא גואל אחרון (משה ודוד מלכא משיחא). | ובפרטיות יותר: משה ודוד (מלכא משיחא) הם הראשון והאחרון – גואל ראשון הוא גואל אחרון, וביניהם נמצאת אות י' שהיא ר"ת ישראל (הבעש"ט), שקאי על נקודת היהדות ("פינטעלע איד"){{הערה|ראה "היום יום" ח' אדר א'.}}, כפי שנמצאת בגלוי עד שהיא מקבלת צורת אות (י'), ואדרבה: דוקא הי' היא המחברת את שתי האותיות מ' וד' שיש להם התפשטות שלא בערך יותר מהתפשטות הי' – כי נקודת היהדות מתקשרת עם הקב"ה עצמו, ולכן עומד היהודי במצב של "נצב מלך" (כנ"ל) ו"וילך", ודוקא הוא בכחו להביא את הגואל ראשון הוא גואל אחרון (משה ודוד מלכא משיחא). | ||
והכח על גילוי הי' (נקודת היהדות) – יחידה שבנפש (ניצוץ משיח שבכל א' מישראל{{הערה|מאור עינים ס"פ פינחס.}}) עד עצם הנפש – ביהודי, מגיע במיוחד | והכח על גילוי הי' (נקודת היהדות) – יחידה שבנפש (ניצוץ משיח שבכל א' מישראל{{הערה|מאור עינים ס"פ פינחס.}}) עד עצם הנפש – ביהודי, מגיע במיוחד על ידי ישראל הבעש"ט, על ידי גילוי תורת החסידות – דקאי בכללות על כל תורת החסידות של כל רבותינו נשיאינו (הקשורים עם משיח), ובמיוחד – ה"ז בגלוי אצל הצ"צ, שכולל כל רבותינו נשיאינו, כנ"ל (ס"ו). | ||
ח. השייכות הנ"ל דערב ראש השנה עם הגאולה מודגשת יותר בערב ראש השנה בקביעות שנה זו – הן בימי השבוע, שהוא ביום ראשון בשבוע, והן בכללות השנה – שנת ה'תשנ"ב: | ח. השייכות הנ"ל דערב ראש השנה עם הגאולה מודגשת יותר בערב ראש השנה בקביעות שנה זו – הן בימי השבוע, שהוא ביום ראשון בשבוע, והן בכללות השנה – שנת ה'תשנ"ב: | ||
כאשר ערב ראש השנה חל ביום ראשון בשבוע, אזי נמצא שהוא בין שני ימי סגולה – בין יום השבת קודש וראש השנה. וע"פ הידוע שכל עניני קדושה הם בדיוק, הרי מובן שהיום דערב ר"ה יש בכחו לחבר את שני הקצוות דשבת וראש השנה: שבת היא "מיקדשא וקיימא"{{הערה|ביצה יז, א.}} מלמעלה, משא"כ ראש השנה מתקדש | כאשר ערב ראש השנה חל ביום ראשון בשבוע, אזי נמצא שהוא בין שני ימי סגולה – בין יום השבת קודש וראש השנה. וע"פ הידוע שכל עניני קדושה הם בדיוק, הרי מובן שהיום דערב ר"ה יש בכחו לחבר את שני הקצוות דשבת וראש השנה: שבת היא "מיקדשא וקיימא"{{הערה|ביצה יז, א.}} מלמעלה, משא"כ ראש השנה מתקדש על ידי בנ"י (ישראל דקדשינהו לזמנים{{הערה|ברכות מט, א.}}). ועל ידי היום דערב ראש השנה בינתיים נעשה החיבור דב' הענינים, שהקדושה דשבת שהיא למעלה מכל העולמות (מיקדשא וקיימא מלמעלה) נמשכת כמו שהיא בראש השנה; וכמו"כ לאידך גיסא, מתגלה איך שכאו"א מישראל הוא "בעה"ב" (להיותו בדרגת מלך כנ"ל) על השבת ומשפיע בשבת, עד – איך שכאו"א מישראל נעשה בעה"ב על (הבאתו של) "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}. | ||
ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו ישנה המעלה, שראש השנה חל בהמשך רצוף של שלשה ימים מיוחדים זה אחר זה{{הערה|ראה בארוכה השיחה דיום השבת – ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א.}}: (א) יום השבת קודש, קשור עם "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, שנקרא בתורה{{הערה|בראשית א, ה.}} "יום אחד", על שם שהקב"ה הי' יחיד בעולמו{{הערה|ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}. וענין זה של יום ראשון דמעשה בראשית חוזר ונשנה בכל יום ראשון{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש כה, א. ובכ"מ.}}, כמו שרואים בשירו של יום שאומרים אז "לה' הארץ ומלואה"{{הערה|תהלים כד, א.}}. ובהדגשה יתירה כשיום ראשון הוא ערב ראש השנה, שאז "זה{{הערה|תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.}} היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"{{הערה|ראה שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 (לקמן ע' 436) ואילך).}}. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, שביום זה נבראת מחלוקת{{הערה|ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.}} – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (כמחלוקת שמאי והלל) ש"סופה להתקיים"{{הערה|אבות פ"ה הי"ז.}}, הן המעלה דשמאי (גבורה{{הערה|שם=:2|ראה זח"ג רמה, א. תניא אגה"ק סי"ג. ועוד.}}) והן המעלה דהלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), | ובפרטיות יותר: בקביעות שנה זו ישנה המעלה, שראש השנה חל בהמשך רצוף של שלשה ימים מיוחדים זה אחר זה{{הערה|ראה בארוכה השיחה דיום השבת – ש"פ נצבים, כ"ח אלול תנש"א.}}: (א) יום השבת קודש, קשור עם "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ב) ערב ראש השנה – ביום ראשון בשבוע, שנקרא בתורה{{הערה|בראשית א, ה.}} "יום אחד", על שם שהקב"ה הי' יחיד בעולמו{{הערה|ב"ר פ"ג, ח. פרש"י בראשית א, ה.}}. וענין זה של יום ראשון דמעשה בראשית חוזר ונשנה בכל יום ראשון{{הערה|ראה לקו"ת שה"ש כה, א. ובכ"מ.}}, כמו שרואים בשירו של יום שאומרים אז "לה' הארץ ומלואה"{{הערה|תהלים כד, א.}}. ובהדגשה יתירה כשיום ראשון הוא ערב ראש השנה, שאז "זה{{הערה|תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.}} היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"{{הערה|ראה שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 13 (לקמן ע' 436) ואילך).}}. (ג) ראש השנה, ביום שני בשבוע, שביום זה נבראת מחלוקת{{הערה|ב"ר פ"ד, ו. זח"א יז, א.}} – מחלוקת למעליותא, מחלוקת לשם שמים (כמחלוקת שמאי והלל) ש"סופה להתקיים"{{הערה|אבות פ"ה הי"ז.}}, הן המעלה דשמאי (גבורה{{הערה|שם=:2|ראה זח"ג רמה, א. תניא אגה"ק סי"ג. ועוד.}}) והן המעלה דהלל (חסד<ref name=":2" />) – "ושפטו העדה (דין) גו' והצילו העדה" (חסד), על ידי כח נעלה משניהם המחברם{{הערה|ראה שיחת יום ב' דר"ה תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 17 (לקמן ע' 440) ואילך. ע' 33 (לקמן ע' 456) ואילך).}} – הכח דמשה, ר"ת משה שמאי הלל, אשר הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון. | ||
שזה נוסף על המעלה המשולשת דהשנה החדשה – שנה תמימה (שנת העיבור), שנה שלימה (חשון וכסלו מלא), ו"תמימות" בשלימות ד"שבע שבתות תמימות", כמדובר לעיל{{הערה|לאחרי התרת נדרים (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 2־1 (לעיל ע' 5־424)). וראה בארוכה – שיחת יום ב' דר"ה (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 (לקמן ע' 435) ואילך).}}. | שזה נוסף על המעלה המשולשת דהשנה החדשה – שנה תמימה (שנת העיבור), שנה שלימה (חשון וכסלו מלא), ו"תמימות" בשלימות ד"שבע שבתות תמימות", כמדובר לעיל{{הערה|לאחרי התרת נדרים (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 2־1 (לעיל ע' 5־424)). וראה בארוכה – שיחת יום ב' דר"ה (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 12 (לקמן ע' 435) ואילך).}}. | ||
ט. הראשי־תיבות דמספר השנה ה'תשנ"ב נקבע | ט. הראשי־תיבות דמספר השנה ה'תשנ"ב נקבע על ידי בני ישראל – '''ה'''י' '''ת'''הא '''ש'''נת '''נ'''פלאות '''ב'''כל: | ||
"נפלאות בכל" הכוונה בפשטות, שיהיו (הי' תהא – לשון הבטחה ולשון ציווי ונתינת כח) נפלאות '''בהכל''', בכל עניני השנה. וזה נעשה עי"ז שבאה תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה, אזי יהיו "נפלאות בכל". | "נפלאות בכל" הכוונה בפשטות, שיהיו (הי' תהא – לשון הבטחה ולשון ציווי ונתינת כח) נפלאות '''בהכל''', בכל עניני השנה. וזה נעשה עי"ז שבאה תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה, אזי יהיו "נפלאות בכל". | ||
| שורה 88: | שורה 88: | ||
ועוד והוא העיקר – שתיכף ו'''מיד''' ממש בערב ראש השנה זה, יום הולדת דהצמחצדק – מתגלה משיח צדקנו, באופן ד"מראה באצבעו ואומר זה"{{הערה|ל' חז"ל – שמו"ר ספכ"ג. וראה תענית בסופה.}}: הנה משיח כפי שנקרא "צמח", הנה משיח כפי שנקרא "צדק", הנה משיח כפי שנקרא "יוסף יצחק" (שמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו), ועוד ועיקר – הנה משיח כפי שנקרא "דוד מלכא משיחא", ביחד עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון", ביחד עם ישראל הבעש"ט וכל רבותינו נשיאינו – ובאופן ד"מיד" (כנ"ל ס"ז), תיכף ומיד ממש. | ועוד והוא העיקר – שתיכף ו'''מיד''' ממש בערב ראש השנה זה, יום הולדת דהצמחצדק – מתגלה משיח צדקנו, באופן ד"מראה באצבעו ואומר זה"{{הערה|ל' חז"ל – שמו"ר ספכ"ג. וראה תענית בסופה.}}: הנה משיח כפי שנקרא "צמח", הנה משיח כפי שנקרא "צדק", הנה משיח כפי שנקרא "יוסף יצחק" (שמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו), ועוד ועיקר – הנה משיח כפי שנקרא "דוד מלכא משיחא", ביחד עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון", ביחד עם ישראל הבעש"ט וכל רבותינו נשיאינו – ובאופן ד"מיד" (כנ"ל ס"ז), תיכף ומיד ממש. | ||
ובפשטות – ש"וילך" כאו"א מישראל וכלל ישראל מהגלות לגאולה האמיתית והשלימה | ובפשטות – ש"וילך" כאו"א מישראל וכלל ישראל מהגלות לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, למטה מעשרה טפחים, | ||
ו"וילך" כל בנ"י – "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}} – תיכף ומיד – "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} – לארץ הקודש, וחוגגים שם את ראש השנה, | ו"וילך" כל בנ"י – "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}} – תיכף ומיד – "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} – לארץ הקודש, וחוגגים שם את ראש השנה, | ||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
ועוד ועיקר – תיכף ומיד ממש, ובפרט שעומדים ביום סגולה דערב ראש השנה עם כל מעלותיו, | ועוד ועיקר – תיכף ומיד ממש, ובפרט שעומדים ביום סגולה דערב ראש השנה עם כל מעלותיו, | ||
ובפרט שכאו"א ינצל בודאי יום זה להוספה בעניני צדקה ובכמה ענינים טובים, ובמיוחד – בהענין שהזמן גרמא – יום הולדת הצמח־צדק – | ובפרט שכאו"א ינצל בודאי יום זה להוספה בעניני צדקה ובכמה ענינים טובים, ובמיוחד – בהענין שהזמן גרמא – יום הולדת הצמח־צדק – על ידי הלימוד מתורתו וקיום הוראותיו. | ||
וכאמור – ביום זה עצמו תבוא הגאולה האמיתית והשלימה | וכאמור – ביום זה עצמו תבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||