2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הבעש"ט הקיף עצמו בצדיקים נסתרים, שתפקידם היה לנדוד מעיר לעיר ומישוב לישוב לשם הכשרת הקרקע לתורת החסידות שהיתה עשויה להתגלות מאוחר יותר בעולם היהודי. פעולתם הראשונה לא היתה הפצה ישירה של החסידות, כי אם להשפיע על יהודים שיעסקו לפרנסתם במלאכת כפים ועבודה חקלאית. | הבעש"ט הקיף עצמו בצדיקים נסתרים, שתפקידם היה לנדוד מעיר לעיר ומישוב לישוב לשם הכשרת הקרקע לתורת החסידות שהיתה עשויה להתגלות מאוחר יותר בעולם היהודי. פעולתם הראשונה לא היתה הפצה ישירה של החסידות, כי אם להשפיע על יהודים שיעסקו לפרנסתם במלאכת כפים ועבודה חקלאית. | ||
ההמון היהודי סבל אז משתי בחינות: ראשית, רובו היה במצב ירוד מבחינה רוחנית, מוזנח – ואף מזולזל – מצד מתי מספר יודעי הספר שהסתגרו בד' אמותיהם, ושנית, היה מקופח ממקורות פרנסה וחסר אפשרויות קיום כלכליות. טרגדית הדמים של שנות ת"ח ות"ט, כאשר המוני יהודים נרצחו ועשרות קהלות הושמדו | ההמון היהודי סבל אז משתי בחינות: ראשית, רובו היה במצב ירוד מבחינה רוחנית, מוזנח – ואף מזולזל – מצד מתי מספר יודעי הספר שהסתגרו בד' אמותיהם, ושנית, היה מקופח ממקורות פרנסה וחסר אפשרויות קיום כלכליות. טרגדית הדמים של שנות ת"ח ות"ט, כאשר המוני יהודים נרצחו ועשרות קהלות הושמדו על ידי הפורעים הביאה לעזיבת היהודים את הכפרים והעיירות הקטנות, שהיו בלתי מוגנים, והתרכזותם בערים וישובים גדולים. צפיפות האוכלוסיה היהודית במקומות ישוב אלה הביאה, בין השאר, לדילדול מקורות הפרנסה. המונים היו רעבים ללחם באין אפשרות להתפרנס. | ||
כאשר החל הבעש"ט לפעול בעם ישראל, בשנת ת"פ, למעלה משבעים שנה לאחר מאורעות הדמים, עדיין לא הוטב מצבם של המוני ישראל, לא מבחינה רוחנית ולא מבחינה גשמית. | כאשר החל הבעש"ט לפעול בעם ישראל, בשנת ת"פ, למעלה משבעים שנה לאחר מאורעות הדמים, עדיין לא הוטב מצבם של המוני ישראל, לא מבחינה רוחנית ולא מבחינה גשמית. | ||
לפיכך החליט הבעש"ט שתחלה יש לדאוג לפרנסתם הגשמית של היהודים והחל לארגן בפודוליה וסביבתה, בעזרת הצדיקים הנסתרים, תנועה גדולה של עזיבת הערים | לפיכך החליט הבעש"ט שתחלה יש לדאוג לפרנסתם הגשמית של היהודים והחל לארגן בפודוליה וסביבתה, בעזרת הצדיקים הנסתרים, תנועה גדולה של עזיבת הערים על ידי יהודים לשם התיישבות בעיירות ובכפרים, שם יתפרנסו ממלאכת כפים ועבודה חקלאית. | ||
מי שלא היתה לו אפשרות להשיג חלקת קרקע גדולה הופנה לזריעת גן ירק או לגידול עופות ובעלי חיים אחרים. | מי שלא היתה לו אפשרות להשיג חלקת קרקע גדולה הופנה לזריעת גן ירק או לגידול עופות ובעלי חיים אחרים. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
אלא שעוד בחיי הבעש"ט, ועוד לפני כן – כפי שידוע לנו מתולדותיה של ליובאוויטש, כבר פעלו בליטא אנשים דגולים שהיו לתלמידי הבעש"ט ומגשימי רעיונותיו. | אלא שעוד בחיי הבעש"ט, ועוד לפני כן – כפי שידוע לנו מתולדותיה של ליובאוויטש, כבר פעלו בליטא אנשים דגולים שהיו לתלמידי הבעש"ט ומגשימי רעיונותיו. | ||
בליטא נוצרה חסידות מיוחדת, היא חסידות של חכמה, בינה ודעת, חסידות חב"ד. אבן היסוד לחסידות זו הונחה | בליטא נוצרה חסידות מיוחדת, היא חסידות של חכמה, בינה ודעת, חסידות חב"ד. אבן היסוד לחסידות זו הונחה על ידי אדמו"ר הזקן חמש שנים לאחר הסתלקות הבעש"ט, ארבע שנים לאחר שרבי דוב בער המגיד ממעזריטש, התמנה לממלא מקומו. | ||
חשבון זה הוא משום שלמשך השנה הראשונה לאחר הסתלקות הבעש"ט כיהן כמנהיג התנועה החסידית רבי צבי, בנו היחיד של הבעש"ט, שאותו מינו לתפקיד זה בני ה"חבריא קדישא", תלמידיו הגדולים של הבעש"ט. ברם,רבי צבי לא ניחן בתוקף הדרוש להנהגת התנועה. למנהיגות זו היו דרושים כוחות מיוחדים הן כלפי פנים. ביחס לחסידים ההולכים ומתרבים, והן כלפי חוץ, ביחס למתנגדים השונים שהחלו אז להרים ראש. המתנגדים היו משני כיוונים: הן אלה שנקראו בשם "מתנגדים", שעוד בחיי הבעש"ט החלו להסעיר בהתנגדותם לדרך החדשה, והן הפרנקיסטים (אנשי משיח השקר פרנק), שהבעש"ט ותלמידיו ניהלו אתם ויכוחים פומביים וניצחום. | חשבון זה הוא משום שלמשך השנה הראשונה לאחר הסתלקות הבעש"ט כיהן כמנהיג התנועה החסידית רבי צבי, בנו היחיד של הבעש"ט, שאותו מינו לתפקיד זה בני ה"חבריא קדישא", תלמידיו הגדולים של הבעש"ט. ברם,רבי צבי לא ניחן בתוקף הדרוש להנהגת התנועה. למנהיגות זו היו דרושים כוחות מיוחדים הן כלפי פנים. ביחס לחסידים ההולכים ומתרבים, והן כלפי חוץ, ביחס למתנגדים השונים שהחלו אז להרים ראש. המתנגדים היו משני כיוונים: הן אלה שנקראו בשם "מתנגדים", שעוד בחיי הבעש"ט החלו להסעיר בהתנגדותם לדרך החדשה, והן הפרנקיסטים (אנשי משיח השקר פרנק), שהבעש"ט ותלמידיו ניהלו אתם ויכוחים פומביים וניצחום. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם רבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל"נכד" כפול של הבעש"ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן בתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא מקומו של הבעש"ט. | מאוחר יותר כשעבר רבי דוב בער למזריטש והנהיג משם את התנועה החסידית, במשכו אליו מגדולי וטובי העם באותה תקופה, נקשר גם רבי שניאור זלמן אליו. בכך היה רבי שניאור זלמן ל"נכד" כפול של הבעש"ט, הן כתלמידו של רבי יששכר דב מליובאוויטש והן בתלמידו של רבי דוב בער ממעזריטש ממלא מקומו של הבעש"ט. | ||
בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש"ט חוזק הקשר שלו גם עם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב"ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו"ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב"ד נקבעה בירתה בליובאוויטש | בקשר כפול זה שנקשר אל הבעש"ט חוזק הקשר שלו גם עם ליובאוויטש, העיירה בה למד בשנות נעוריו אצל רבי יששכר דוב. כך הונח היסוד להתקשרותה של חסידות חב"ד עם העיירה ליובאוויטש, למרות שאדמו"ר הזקן עצמו קבע חצרו בליאזנא ולאחר מכן בליאדי, ורק בדור השני לחסידות חב"ד נקבעה בירתה בליובאוויטש על ידי אדמו"ר האמצעי. | ||
לפי שההיסטוריה החב"דית קשורה קשר הדוק עם ליובאוויטש – השפיעה רוחה של ליובאוויטש על חסידות חב"ד. | לפי שההיסטוריה החב"דית קשורה קשר הדוק עם ליובאוויטש – השפיעה רוחה של ליובאוויטש על חסידות חב"ד. | ||