שיחת אור לה' טבת תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – " }}" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגית: שוחזרה
שורה 34: שורה 34:
ועפ"ז איז מובן נאָך מער ווי דער פדיון הספרים בריינגט צו דעם פדיון הכללי דהגאולה – כמפורש אין פסוק{{הערה|שם=:0|ישעי' א, כז.}} "ציון '''במשפט תפדה''' גו'", ד.ה. אַז דורך '''לימוד התורה''' [וואָס אין '''דעם''' באַשטייט כנ"ל דער אמת'ער נצחון ופדיון הספרים] – ווערט אויפגעטאָן די פדי' פון "ציון". ובפרט דורך לימוד הספרים{{הערה|ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב (וש"נ), ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו". ועפ"ז אולי י"ל שכ"ה גם ביחס לנדו"ד. ועצ"ע.}}, אָנהויבנדיק פון ספר המשניות{{הערה|ולהעיר ש"מצוה גוררת מצוה" הוא מאמר '''המשנה'''.}} – כמאמר חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה [[תורה אור שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם יח, א־ב. לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך. ובכ"מ. וראה "תשובות וביאורים" ס"ד ס"ה (ע' 19 ואילך).}} "אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות".
ועפ"ז איז מובן נאָך מער ווי דער פדיון הספרים בריינגט צו דעם פדיון הכללי דהגאולה – כמפורש אין פסוק{{הערה|שם=:0|ישעי' א, כז.}} "ציון '''במשפט תפדה''' גו'", ד.ה. אַז דורך '''לימוד התורה''' [וואָס אין '''דעם''' באַשטייט כנ"ל דער אמת'ער נצחון ופדיון הספרים] – ווערט אויפגעטאָן די פדי' פון "ציון". ובפרט דורך לימוד הספרים{{הערה|ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב (וש"נ), ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו". ועפ"ז אולי י"ל שכ"ה גם ביחס לנדו"ד. ועצ"ע.}}, אָנהויבנדיק פון ספר המשניות{{הערה|ולהעיר ש"מצוה גוררת מצוה" הוא מאמר '''המשנה'''.}} – כמאמר חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה [[תורה אור שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם יח, א־ב. לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך. ובכ"מ. וראה "תשובות וביאורים" ס"ד ס"ה (ע' 19 ואילך).}} "אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות".


און דער "ציון במשפט '''תפדה'''" איז נאָך מער בהדגשה – דורכן לימוד אין די ספרים וואָס זיינען נפדה געוואָרן{{הערה|ויש לומר, שגם כינוס הגליות שנעשה "בזכות המשניות" הוא בהדגשה יתירה ע"י לימוד במשניות ועד"ז בספרי פס"ד (ראה הערה 15) שנפדו משבי' – כי, טעם הדבר שבזכות המשניות הגליות מתכנסות הוא לפי שעל ידה נפעל בירור הניצוצות שבעולם (ראה תו"א שם. ובארוכה – תו"ח שם). ונת"ל (סעיף ב) שע"י פדיון ספרים בתורה ניתוסף בהכח לפדיון ניצוצות שבעולם.}}.
און דער "ציון במשפט '''תפדה'''" איז נאָך מער בהדגשה – דורכן לימוד אין די ספרים וואָס זיינען נפדה געוואָרן{{הערה|ויש לומר, שגם כינוס הגליות שנעשה "בזכות המשניות" הוא בהדגשה יתירה על ידי לימוד במשניות ועד"ז בספרי פס"ד (ראה הערה 15) שנפדו משבי' – כי, טעם הדבר שבזכות המשניות הגליות מתכנסות הוא לפי שעל ידה נפעל בירור הניצוצות שבעולם (ראה תו"א שם. ובארוכה – תו"ח שם). ונת"ל (סעיף ב) שעל ידי פדיון ספרים בתורה ניתוסף בהכח לפדיון ניצוצות שבעולם.}}.


ולהוסיף, אַז פון דעם איז אויך מובן בהנוגע לפועל – אַז דער מאורע פון ה' טבת דאַרף בריינגען לכל לראש אַ חיזוק והוספה בלימוד הספרים{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ח שם ע' 187 ואילך.}}, כולל ומתחיל מלימוד המשניות – וואָס דאָס בריינגט אַז פון דעם פדיון הספרים קומט מען גלייך צו דעם פדיון פון דער גאולה, כנ"ל. און דורך די עצם החלטות בזה – איז וויבאַלד אַז דער אויבערשטער זעט אַז דאָס זיינען החלטות אמיתיות און מ'וועט זיי זיכער מקיים זיין, זיינען די החלטות עצמן פועל{{הערה|ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סתקע"א ס"ג.}} פּונקט ווי מ'וואָלט שוין געלערנט די משניות'ן{{הערה|ובפרט שההחלטות מתקבלות במקום קדוש, וב"בית המשולש" – בית תפלה, בית תורה ובית מעשים טובים (כמדובר כמ"פ).}}.
ולהוסיף, אַז פון דעם איז אויך מובן בהנוגע לפועל – אַז דער מאורע פון ה' טבת דאַרף בריינגען לכל לראש אַ חיזוק והוספה בלימוד הספרים{{הערה|ראה סה"ש תשמ"ח שם ע' 187 ואילך.}}, כולל ומתחיל מלימוד המשניות – וואָס דאָס בריינגט אַז פון דעם פדיון הספרים קומט מען גלייך צו דעם פדיון פון דער גאולה, כנ"ל. און דורך די עצם החלטות בזה – איז וויבאַלד אַז דער אויבערשטער זעט אַז דאָס זיינען החלטות אמיתיות און מ'וועט זיי זיכער מקיים זיין, זיינען די החלטות עצמן פועל{{הערה|ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח סתקע"א ס"ג.}} פּונקט ווי מ'וואָלט שוין געלערנט די משניות'ן{{הערה|ובפרט שההחלטות מתקבלות במקום קדוש, וב"בית המשולש" – בית תפלה, בית תורה ובית מעשים טובים (כמדובר כמ"פ).}}.
שורה 48: שורה 48:
ה' טבת איז אַ טאָג פאַרבונדן מיט דעם ענין פון "'''גאולה'''" – די גאולה און פדיון פון ספרי רבותינו נשיאינו (כנ"ל סעיף א). און תיכף בסמיכות צו דער "גאולה" איז דאָ די "'''תפלה'''" ובקשה כו' אויף די ספרים וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון, ועוד ועיקר – די תפלה אויף דעם פדיון הכללי בגאולה האמיתית והשלימה (כנ"ל ס"א ואילך).
ה' טבת איז אַ טאָג פאַרבונדן מיט דעם ענין פון "'''גאולה'''" – די גאולה און פדיון פון ספרי רבותינו נשיאינו (כנ"ל סעיף א). און תיכף בסמיכות צו דער "גאולה" איז דאָ די "'''תפלה'''" ובקשה כו' אויף די ספרים וועלכע וואַרטן נאָך אויף זייער פדיון, ועוד ועיקר – די תפלה אויף דעם פדיון הכללי בגאולה האמיתית והשלימה (כנ"ל ס"א ואילך).


און דורך דעם וואָס די תפלה קומט בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – אַז די תפלות הנ"ל קומען בסמיכות צו דער פעולה פון "גאולה" – דער פדיון שבויים וועלכער האָט זיך אויפגעטאָן ביום זה, ה' טבת{{הערה|ביחד עם השבח וההודאה להשי"ת על "גאולה" זו, מעין וע"ד ברכת "גאל ישראל" – ש"מרצהו (להקב"ה) בתשבחות וקלוסין של יצי"מ והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" (פרש"י שם).}} – איז דאָס פועל, אַז דער אויבערשטער זאָל מקבל זיין תפלות בני ישראל, און תיכף ומיד{{הערה|די"ל, שכשם שסמיכת גאולה לתפלה היא באופן שאין שום הפסק ביניהן [גם לא באמירת פסוקי תורה, שלכן אחז"ל שהפסוק אדנ"י שפתי תפתח גו' כתפלה אריכתא דמיא, כנ"ל בפנים (ראה הגמ"י הל' תפלה פ"ב אות ד. מרדכי לברכות ט, ב. טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס קיא)], עד"ז הוא גם בנוגע למילוי הבקשות שבתפלה (שנפעל ע"י סמיכת גאולה לתפלה, כבפנים) – שהוא בסמיכות ממש להתפלה והבקשה. וראה תניא [[אגרת הקודש פרק י"א|אגה"ת פי"א]] (ק, א): ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל (וראה גם לעיל שם בנוגע לבקשת הסליחה בברכת סלח לנו).}} פודה זיין די אַלע ספרים, און פודה זיין אַלע אידן בגאולה האמיתית והשלימה;
און דורך דעם וואָס די תפלה קומט בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – אַז די תפלות הנ"ל קומען בסמיכות צו דער פעולה פון "גאולה" – דער פדיון שבויים וועלכער האָט זיך אויפגעטאָן ביום זה, ה' טבת{{הערה|ביחד עם השבח וההודאה להשי"ת על "גאולה" זו, מעין וע"ד ברכת "גאל ישראל" – ש"מרצהו (להקב"ה) בתשבחות וקלוסין של יצי"מ והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" (פרש"י שם).}} – איז דאָס פועל, אַז דער אויבערשטער זאָל מקבל זיין תפלות בני ישראל, און תיכף ומיד{{הערה|די"ל, שכשם שסמיכת גאולה לתפלה היא באופן שאין שום הפסק ביניהן [גם לא באמירת פסוקי תורה, שלכן אחז"ל שהפסוק אדנ"י שפתי תפתח גו' כתפלה אריכתא דמיא, כנ"ל בפנים (ראה הגמ"י הל' תפלה פ"ב אות ד. מרדכי לברכות ט, ב. טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס קיא)], עד"ז הוא גם בנוגע למילוי הבקשות שבתפלה (שנפעל על ידי סמיכת גאולה לתפלה, כבפנים) – שהוא בסמיכות ממש להתפלה והבקשה. וראה תניא [[אגרת הקודש פרק י"א|אגה"ת פי"א]] (ק, א): ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל (וראה גם לעיל שם בנוגע לבקשת הסליחה בברכת סלח לנו).}} פודה זיין די אַלע ספרים, און פודה זיין אַלע אידן בגאולה האמיתית והשלימה;


ו"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}} גייט מען צוזאַמען מיט אַלע ספרים – סיי די ספרים וואָס מ'האָט שוין אומגעקערט, און סיי די ספרים (וכת"י) וואָס מ'גייט אומקערן תיכף ומיד ממש – לארצנו הקדושה.
ו"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}} גייט מען צוזאַמען מיט אַלע ספרים – סיי די ספרים וואָס מ'האָט שוין אומגעקערט, און סיי די ספרים (וכת"י) וואָס מ'גייט אומקערן תיכף ומיד ממש – לארצנו הקדושה.
שורה 54: שורה 54:
ה. על פי מ"ש (בהמשך צו "ציון במשפט תפדה", כנ"ל ס"ג) "'''ושבי'''' בצדקה"<ref name=":0" />, ד.ה. אַז צדקה טוט אויף דער ענין פון פדיון שבויים (וכמאחז"ל{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}} "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה") – וועט מען איצטער מאַכן יעדערן פון אייך אַ שליח לצדקה. מ'וועט געבן צוויי שטרות: איין שטר מיט וועלכן יעדערער קען טאָן כטוב בעיניו, און אַ צווייטן שטר אויף אָפּגעבן לצדקה.
ה. על פי מ"ש (בהמשך צו "ציון במשפט תפדה", כנ"ל ס"ג) "'''ושבי'''' בצדקה"<ref name=":0" />, ד.ה. אַז צדקה טוט אויף דער ענין פון פדיון שבויים (וכמאחז"ל{{הערה|ב"ב י, א. וראה [[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא פל"ז]] (מח, ב).}} "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה") – וועט מען איצטער מאַכן יעדערן פון אייך אַ שליח לצדקה. מ'וועט געבן צוויי שטרות: איין שטר מיט וועלכן יעדערער קען טאָן כטוב בעיניו, און אַ צווייטן שטר אויף אָפּגעבן לצדקה.


ויה"ר אַז דער קיום מצות הצדקה זאָל ניט נאָר מקרב ומזרז זיין די גאולה, וואָס אויך זירוז האָט כמה שיעורים ואופנים, זאָל דאָס זיין אַ זירוז ע"ד ווי סמיכות גאולה לתפלה – אַז דאָס איז בלי שום הפסק. ד.ה. אַז דורך דער מעשה הצדקה האָט מען תיכף ומיד (און נאָך קודם המשך הדיבור בכל דברים אלו) די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (צוזאַמען מיט אלי' הנביא זכור לטוב המבשר את הגאולה{{הערה|פרש"י בחוקותי כו, מב. ועוד.}}). ובמילא וועט מען אָפּגעבן די צדקה (וכל המשך הענינים שלאח"ז) בארצנו הקדושה, ובירושלים עיה"ק, ובהר הקודש. – [און אויב ח"ו ס'וועט זיין אַן עיכוב, וועט מען דאָס אָפּגעבן בזריזות יעדערער במקומו ובעירו, ובהוספה מדילי'].
ויה"ר אַז דער קיום מצות הצדקה זאָל ניט נאָר מקרב ומזרז זיין די גאולה, וואָס אויך זירוז האָט כמה שיעורים ואופנים, זאָל דאָס זיין אַ זירוז ע"ד ווי סמיכות גאולה לתפלה – אַז דאָס איז בלי שום הפסק. ד.ה. אַז דורך דער מעשה הצדקה האָט מען תיכף ומיד (און נאָך קודם המשך הדיבור בכל דברים אלו) די גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו (צוזאַמען מיט אלי' הנביא זכור לטוב המבשר את הגאולה{{הערה|פרש"י בחוקותי כו, מב. ועוד.}}). ובמילא וועט מען אָפּגעבן די צדקה (וכל המשך הענינים שלאח"ז) בארצנו הקדושה, ובירושלים עיה"ק, ובהר הקודש. – [און אויב ח"ו ס'וועט זיין אַן עיכוב, וועט מען דאָס אָפּגעבן בזריזות יעדערער במקומו ובעירו, ובהוספה מדילי'].


ועוד והוא העיקר – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", האנשים והנשים והטף – איז "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} – צוזאַמען מיט די החלטות טובות בנוגע צו צדקה און מעשים טובים בכלל ובפרט – בארצנו הקדושה, און דאָרטן – בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש השלישי.
ועוד והוא העיקר – אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", האנשים והנשים והטף – איז "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} – צוזאַמען מיט די החלטות טובות בנוגע צו צדקה און מעשים טובים בכלל ובפרט – בארצנו הקדושה, און דאָרטן – בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש השלישי.