2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – " }}" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
און דורך דעם קומט צו נאָכמער אין דער פתיחה בברכה – אַ ברכה בכל הענינים, אויך אין מהפך זיין כל הענינים של היפך לברכה ושמחה. | און דורך דעם קומט צו נאָכמער אין דער פתיחה בברכה – אַ ברכה בכל הענינים, אויך אין מהפך זיין כל הענינים של היפך לברכה ושמחה. | ||
ביז די ברכה הכי עיקרית – בענין שהזמן גרמא – ברכת גאולה האמיתית והשלימה | ביז די ברכה הכי עיקרית – בענין שהזמן גרמא – ברכת גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ווען עס וועט זיין שלימות השמחה – "אז ימלא שחוק פינו"{{הערה|[[תהלים פרק קכ"ו|תהלים קכו, ב]]. וראה ברכות לא, א.}}, און שלימות פון "בריא מזלי"' פון אידן, ושלימות פון אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקו. | ||
ב. די התחלה פון חודש אדר קומט אויס (– בכו"כ שנים) אין דער וואָך פון פרשת תרומה. | ב. די התחלה פון חודש אדר קומט אויס (– בכו"כ שנים) אין דער וואָך פון פרשת תרומה. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
וואָס לויט דעם אַלעם ווערט שטאַרקער די שאלה הנ"ל: פאַרוואָס תרומת המשכן הויבט זיך אָן דוקא מיט "זהב"? | וואָס לויט דעם אַלעם ווערט שטאַרקער די שאלה הנ"ל: פאַרוואָס תרומת המשכן הויבט זיך אָן דוקא מיט "זהב"? | ||
מ'קען ניט ענטפערן אַז די תורה רעכנט אויס די י"ג{{הערה|תנחומא פרשתנו ה. שהש"ר פ"ד, יג. פרש"י ודעת זקנים מבעה"ת ריש פרשתנו. זח"ב קמח, א.}} (ט"ו{{הערה|בחיי פרשתנו כה, ז. כלי יקר שם, ג. וראה זח"ב קלב, ב.}}) דברים לויט סדר חשיבותם, און זהב איז דער דבר החשוב ביניהם (מער חשוב ווי כסף ונחושת) – ווייל (א) "אבני שוהם ואבני מילואים" וועלכע זיינען דברים חשובים יותר ווי די זאַכן וואָס שטייען פריער, ווערן גערעכנט ערשט '''בסוף'''{{הערה|כ"כ בדברי דוד (להט"ז) ריש פרשתנו.}}. (ב) ועיקר{{הערה|כי שאלה הא' אפשר לתרץ כמ"ש בראב"ע ריש פרשתנו "והתחיל בתחלה הנדבה הנכבד שהוא הזהב והשלים בנכבד אבני שוהם ואבני מילואים כי לא נמצאו רק אצל הנשיאים ולא כן הזהב כי ברוב הקהל נמצא".}}: אין דעם ציווי לנדבת המשכן | מ'קען ניט ענטפערן אַז די תורה רעכנט אויס די י"ג{{הערה|תנחומא פרשתנו ה. שהש"ר פ"ד, יג. פרש"י ודעת זקנים מבעה"ת ריש פרשתנו. זח"ב קמח, א.}} (ט"ו{{הערה|בחיי פרשתנו כה, ז. כלי יקר שם, ג. וראה זח"ב קלב, ב.}}) דברים לויט סדר חשיבותם, און זהב איז דער דבר החשוב ביניהם (מער חשוב ווי כסף ונחושת) – ווייל (א) "אבני שוהם ואבני מילואים" וועלכע זיינען דברים חשובים יותר ווי די זאַכן וואָס שטייען פריער, ווערן גערעכנט ערשט '''בסוף'''{{הערה|כ"כ בדברי דוד (להט"ז) ריש פרשתנו.}}. (ב) ועיקר{{הערה|כי שאלה הא' אפשר לתרץ כמ"ש בראב"ע ריש פרשתנו "והתחיל בתחלה הנדבה הנכבד שהוא הזהב והשלים בנכבד אבני שוהם ואבני מילואים כי לא נמצאו רק אצל הנשיאים ולא כן הזהב כי ברוב הקהל נמצא".}}: אין דעם ציווי לנדבת המשכן על ידי ישראל איז דאָך ניט נוגע חשיבות הדבר, נאָר דער מצב בפועל פון אידן המנדבים און דער צורך אין משכן, און אין ביידע ענינים איז כסף ונחושת געווען מער ווי זהב, כנ"ל. | ||
אויך דאַרף מען פאַרשטיין: וואָס פאַר אַ הוראה לדורות לערנט מען אָפּ דערפון וואָס "זהב" איז ראשון פון די נדבות המשכן? | אויך דאַרף מען פאַרשטיין: וואָס פאַר אַ הוראה לדורות לערנט מען אָפּ דערפון וואָס "זהב" איז ראשון פון די נדבות המשכן? | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
ו. עפ"ז יש לומר דעם טעם פאַרוואָס "זהב" איז דער ערשטער פון די נדבות המשכן: | ו. עפ"ז יש לומר דעם טעם פאַרוואָס "זהב" איז דער ערשטער פון די נדבות המשכן: | ||
בשעת דער אויבערשטער (אין תורה) רעכנט אויס די נדבות וואָס אַ איד דאַרף ברענגען – הויבט ער אָן מיט "זהב", ווייל דערמיט ווערט אַרויסגעבראַכט (ניט סתם די חשיבות פון זהב מצ"ע (בלי כל שייכות צו נדבת המשכן | בשעת דער אויבערשטער (אין תורה) רעכנט אויס די נדבות וואָס אַ איד דאַרף ברענגען – הויבט ער אָן מיט "זהב", ווייל דערמיט ווערט אַרויסגעבראַכט (ניט סתם די חשיבות פון זהב מצ"ע (בלי כל שייכות צו נדבת המשכן על ידי ישראל), נאָר דאָס ברענגט אַרויס) די חשיבות ומעלה פון אַ אידן, אַז דער ערשטער – ראשון במעלה – פון זיינע נכסים (און במילא פון זיינע נדבות) איז "זהב", די טייערסטע און חשוב'סטע זאַך. | ||
וואָרום די מציאות פון אַ איד – נאָך מתן תורה – איז אַזאַ, אַז אפילו זייענדיק למטה אין גשמיות העולם, וואו מ'דאַרף אָנקומען (ביים בויען אַ משכן) אויך צו כסף ונחושת וכו' (און בכמות – מער ווי צו זהב), איז ער צום אַלעם ערשטן אַן עשיר בעצם{{הערה|להעיר ממ"ש (מלאכי ג, יב) "כי תהיו אתם ארץ חפץ גו'", וידועה תורת הבעש"ט ([[היום יום י"ז אייר|"היום יום" יז אייר]]): אָט אַזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע טבעיות'דיקע אוצרות, וועלכע השי"ת האָט טובע געווען בארץ, אַז הכל הי' מן העפר (קהלת ג, כ), אָט אַזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואָס ליגען אין אידן, וואָס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ב"ה ארץ חפץ.}}, אַ "בן מלך"{{הערה|ראה שבת סז, א.}}, און נאָכמער – "מלך" אַליין{{הערה|ראה תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).}}, וואָס מציאותו איז (און אים געהערט) די טייערסטע זאַך – "זהב", ר"ת "זה הנותן בריא"{{הערה|ראה רבותינו בעה"ת ריש פרשתנו. פי' הרא"ש שם. אגרת הטיול (לאחיו של המהר"ל) חלק הרמז אות ז. תורה שלימה עה"פ פרשתנו כה, ג (אות לח).}} – דער נותן (דער איד) אויך ווי ער שטייט למטה, איז ער בתכלית השלימות פון בריאות, בגשמיות וברוחניות. | וואָרום די מציאות פון אַ איד – נאָך מתן תורה – איז אַזאַ, אַז אפילו זייענדיק למטה אין גשמיות העולם, וואו מ'דאַרף אָנקומען (ביים בויען אַ משכן) אויך צו כסף ונחושת וכו' (און בכמות – מער ווי צו זהב), איז ער צום אַלעם ערשטן אַן עשיר בעצם{{הערה|להעיר ממ"ש (מלאכי ג, יב) "כי תהיו אתם ארץ חפץ גו'", וידועה תורת הבעש"ט ([[היום יום י"ז אייר|"היום יום" יז אייר]]): אָט אַזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע טבעיות'דיקע אוצרות, וועלכע השי"ת האָט טובע געווען בארץ, אַז הכל הי' מן העפר (קהלת ג, כ), אָט אַזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואָס ליגען אין אידן, וואָס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ב"ה ארץ חפץ.}}, אַ "בן מלך"{{הערה|ראה שבת סז, א.}}, און נאָכמער – "מלך" אַליין{{הערה|ראה תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).}}, וואָס מציאותו איז (און אים געהערט) די טייערסטע זאַך – "זהב", ר"ת "זה הנותן בריא"{{הערה|ראה רבותינו בעה"ת ריש פרשתנו. פי' הרא"ש שם. אגרת הטיול (לאחיו של המהר"ל) חלק הרמז אות ז. תורה שלימה עה"פ פרשתנו כה, ג (אות לח).}} – דער נותן (דער איד) אויך ווי ער שטייט למטה, איז ער בתכלית השלימות פון בריאות, בגשמיות וברוחניות. | ||
| שורה 144: | שורה 144: | ||
נאָכמער: ניט נאָר וואָס ער דאַרף דאָס האָבן – נאָר יעדער איד האָט עשירות בפועל. און אפילו אויב דאָס שטייט ניט בגלוי ובגשמיות – איז דאָס ניט דערפאַר וואָס דאָס איז ניטאָ ח"ו, נאָר ווייל אַ איד דאַרף דאָס מגלה זיין דורך זיין עבודה. ואדרבה: דורך דעם וואָס מ'איז דאָס מגלה מתוך החושך – ווערט עס באופן פון יתרון האור מן החושך{{הערה|קהלת ב, יג.}}, אַ תוספת ריבוי של שפע רב פון גשמי ברכה, באופן של תגבורת החיות{{הערה|ולהעיר מהשייכות לאדר (שהוא בתקופת גשמים) – "אדר פירושו תוקף וגבורה, כמו אדיר במרום ה', ובביצה פ"ב דט"ו ע"ב הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שנאמר אדיר במרום ה' כו'" (לקוטי לוי"צ על פסוקי תנ"ך ומארז"ל ריש ע' צט).}}, אַז מ'ווערט פאַרפלייצט מיט גשמי ברכה אך ורק למעליותא, ביז אַז דאָס איז אויך מהפך די פאַרפלייצונגען שלא למעליותא צו פאַרפלייצונגען דטוב וקדושה (ביז – אַלס הכנה צו "מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים"{{הערה|ישעי' יא, ט. רמב"ם בסיום וחותם ספרו.}}). | נאָכמער: ניט נאָר וואָס ער דאַרף דאָס האָבן – נאָר יעדער איד האָט עשירות בפועל. און אפילו אויב דאָס שטייט ניט בגלוי ובגשמיות – איז דאָס ניט דערפאַר וואָס דאָס איז ניטאָ ח"ו, נאָר ווייל אַ איד דאַרף דאָס מגלה זיין דורך זיין עבודה. ואדרבה: דורך דעם וואָס מ'איז דאָס מגלה מתוך החושך – ווערט עס באופן פון יתרון האור מן החושך{{הערה|קהלת ב, יג.}}, אַ תוספת ריבוי של שפע רב פון גשמי ברכה, באופן של תגבורת החיות{{הערה|ולהעיר מהשייכות לאדר (שהוא בתקופת גשמים) – "אדר פירושו תוקף וגבורה, כמו אדיר במרום ה', ובביצה פ"ב דט"ו ע"ב הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שנאמר אדיר במרום ה' כו'" (לקוטי לוי"צ על פסוקי תנ"ך ומארז"ל ריש ע' צט).}}, אַז מ'ווערט פאַרפלייצט מיט גשמי ברכה אך ורק למעליותא, ביז אַז דאָס איז אויך מהפך די פאַרפלייצונגען שלא למעליותא צו פאַרפלייצונגען דטוב וקדושה (ביז – אַלס הכנה צו "מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים"{{הערה|ישעי' יא, ט. רמב"ם בסיום וחותם ספרו.}}). | ||
ועאכו"כ בדורנו זה – דער דור האחרון אין גלות און דור הראשון פון גאולה – לאחרי וואָס מ'האָט שוין אַלץ פאַרענדיקט, און עס דאַרף נאָר זיין קבלת פני משיח צדקנו בפועל – איז זיכער אַז דער אויבערשטער בענטשט יעדער איד מיט עשירות בזהב בגשמיות וברוחניות, ביז באופן (ווי ס'איז געווען "כימי צאתך מארץ מצרים" אַזוי איז אויך איצטער "אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}) – אַז "אין לך כל אחד אחד מישראל שלא היו עמו '''תשעים'''{{הערה|ולהעיר מהשייכות לשנת הצדי"ק. וראה עיון יעקב | ועאכו"כ בדורנו זה – דער דור האחרון אין גלות און דור הראשון פון גאולה – לאחרי וואָס מ'האָט שוין אַלץ פאַרענדיקט, און עס דאַרף נאָר זיין קבלת פני משיח צדקנו בפועל – איז זיכער אַז דער אויבערשטער בענטשט יעדער איד מיט עשירות בזהב בגשמיות וברוחניות, ביז באופן (ווי ס'איז געווען "כימי צאתך מארץ מצרים" אַזוי איז אויך איצטער "אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}) – אַז "אין לך כל אחד אחד מישראל שלא היו עמו '''תשעים'''{{הערה|ולהעיר מהשייכות לשנת הצדי"ק. וראה עיון יעקב לעל ידי בכורות ה, ב.}} חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים". | ||
האָט מען דערפון גלייך די הוראה – אַז אַ איד דאַרף זיך משתדל זיין צו זיין אַן עשיר בפועל בכל הענינים, אָנהויבנדיק פון – עשירות אין רוחניות, אין עשיר אלא בדעת{{הערה|ראה כתובות סח, א. וראה נדרים מא, א.}}, ער זאָל זיין רייך אין תורה ומצוות, ביז אויך – עשירות בגשמיות, בכדי ער זאָל קענען מקיים זיין תורה ומצוות במנוחת הנפש ומנוחת הגוף (כפס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' תשובה רפ"ט.}}), און קענען מרבה זיין אין נתינת הצדקה און קיום המצוות בהידור, והידור לפנים מהידור וכו', ובכלל – צו אויסנוצן די עשירות ("זהב וכסף ונחושת וגו'") אויף מאַכן פון דער אייגענער שטוב אַ משכן ומקדש לה' (ושכנתי בתוכם בתוך כל א' וא'), כולל – אויך דורך געבן צדקה אויף אויפבויען אַ בית הכנסת ובית המדרש כפשוטו, "מקדש מעט"{{הערה|יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.}}. | האָט מען דערפון גלייך די הוראה – אַז אַ איד דאַרף זיך משתדל זיין צו זיין אַן עשיר בפועל בכל הענינים, אָנהויבנדיק פון – עשירות אין רוחניות, אין עשיר אלא בדעת{{הערה|ראה כתובות סח, א. וראה נדרים מא, א.}}, ער זאָל זיין רייך אין תורה ומצוות, ביז אויך – עשירות בגשמיות, בכדי ער זאָל קענען מקיים זיין תורה ומצוות במנוחת הנפש ומנוחת הגוף (כפס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' תשובה רפ"ט.}}), און קענען מרבה זיין אין נתינת הצדקה און קיום המצוות בהידור, והידור לפנים מהידור וכו', ובכלל – צו אויסנוצן די עשירות ("זהב וכסף ונחושת וגו'") אויף מאַכן פון דער אייגענער שטוב אַ משכן ומקדש לה' (ושכנתי בתוכם בתוך כל א' וא'), כולל – אויך דורך געבן צדקה אויף אויפבויען אַ בית הכנסת ובית המדרש כפשוטו, "מקדש מעט"{{הערה|יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.}}. | ||
| שורה 152: | שורה 152: | ||
לאחרי כל הפירושים אין דעם פסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כולל דעם פירוש "בתוך כל א' וא'" – איז דאָך אין מקרא יוצא מדי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}, לכל לראש איז דער פירוש בזה בנוגע להלכה למעשה – אַז אידן האָבן דעם חיוב צו אויפבויען דעם בית המקדש. | לאחרי כל הפירושים אין דעם פסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כולל דעם פירוש "בתוך כל א' וא'" – איז דאָך אין מקרא יוצא מדי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}, לכל לראש איז דער פירוש בזה בנוגע להלכה למעשה – אַז אידן האָבן דעם חיוב צו אויפבויען דעם בית המקדש. | ||
ובנוגע אלינו מיינט עס – צו אויפבויען דעם בית המקדש השלישי, בפשטות ממש, כפס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' מלכים רפי"א ובסופו. וראה לקו"ש חי"ח ע' 418 ואילך. וש"נ.}} אַז דאָס וועט אויפגעבויט ווערן דורך משיח צדקנו, "ובנה מקדש במקומו"{{הערה|ל' הרמב"ם שם ספי"א.}}, וע"פ דברי הרמב"ם "הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם, אנשים ונשים כמקדש המדבר" (כנ"ל), איז מובן אַז אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צום בית שלישי, אַז יעדער איד וועט זיך אין דעם משתתף זיין | ובנוגע אלינו מיינט עס – צו אויפבויען דעם בית המקדש השלישי, בפשטות ממש, כפס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' מלכים רפי"א ובסופו. וראה לקו"ש חי"ח ע' 418 ואילך. וש"נ.}} אַז דאָס וועט אויפגעבויט ווערן דורך משיח צדקנו, "ובנה מקדש במקומו"{{הערה|ל' הרמב"ם שם ספי"א.}}, וע"פ דברי הרמב"ם "הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם, אנשים ונשים כמקדש המדבר" (כנ"ל), איז מובן אַז אַזוי איז דאָס אויך בנוגע צום בית שלישי, אַז יעדער איד וועט זיך אין דעם משתתף זיין על ידי נדבותיו, אנשים נשים, ויש לומר – אויך טף (ווי ס'איז געווען בנדבת המשכן). | ||
ובפרט אַז בדורנו זה האָט מען שוין מחנך געווען און איינגעוויאוינט – און מ'איז ממשיך בזה – קליינע אידישע קינדער צו געבן צדקה: נוסף אויף צו מאַכן זיי שלוחים צו אָפּגעבן צדקה, גיט מען זיי אויך געלט וואָס ווערט זייערע געלט, בכדי אַז זיי זאָלן געבן פון די אייגענע געלט לצדקה. | ובפרט אַז בדורנו זה האָט מען שוין מחנך געווען און איינגעוויאוינט – און מ'איז ממשיך בזה – קליינע אידישע קינדער צו געבן צדקה: נוסף אויף צו מאַכן זיי שלוחים צו אָפּגעבן צדקה, גיט מען זיי אויך געלט וואָס ווערט זייערע געלט, בכדי אַז זיי זאָלן געבן פון די אייגענע געלט לצדקה. | ||
| שורה 186: | שורה 186: | ||
וזכותה תעמוד לכאו"א מישראל, און זיכער צו איר אַליין, אָנהויבנדיק פון דעם אַז עס זאָל שוין זיין "הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, און די צדיקים וצדקניות שטייען אויף מיד{{הערה|ראה זח"א קמ, א.}}. | וזכותה תעמוד לכאו"א מישראל, און זיכער צו איר אַליין, אָנהויבנדיק פון דעם אַז עס זאָל שוין זיין "הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, און די צדיקים וצדקניות שטייען אויף מיד{{הערה|ראה זח"א קמ, א.}}. | ||
ובמקום כל זה – וועט זיין "ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" – ובפרט דורך דעם וואָס מ'האָט דערצו געמאַכט די הכנה וכלי דורך דער שמחה בזמן הזה מעין פון "ימלא שחוק פינו" [ | ובמקום כל זה – וועט זיין "ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" – ובפרט דורך דעם וואָס מ'האָט דערצו געמאַכט די הכנה וכלי דורך דער שמחה בזמן הזה מעין פון "ימלא שחוק פינו" [על ידי קיום המצוות בכלל, ובפרט דורך מצות תפילין, וואָס דורך דעם{{הערה|ראה לקו"ש שבהערה 2. וש"נ.}} ווערט "בדח טובא"{{הערה|ברכות ל, סע"ב.}}, מעין פון "ימלא שחוק פינו"{{הערה|ראה שם לא, א.}}], ובפרט זייענדיק אין דעם דור פון כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, וואָס שמו "יוסף יצחק" איז מרמז אויף הוספה אין (יצחק מלשון) צחוק ושחוק ושמחה. | ||
און אַלע אידן, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו{{הערה|בא י, ט.}}, צוזאַמען מיט כספם וזהבם אתם{{הערה|ישעי' ס, ט.}}, צוזאַמען מיט אַלע בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ{{הערה|ראה מגילה כט, א.}} – גייען אין ארץ הקודש, ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי והמשולש, ותיכף '''ומיד ממש'''. | און אַלע אידן, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו{{הערה|בא י, ט.}}, צוזאַמען מיט כספם וזהבם אתם{{הערה|ישעי' ס, ט.}}, צוזאַמען מיט אַלע בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוץ לארץ{{הערה|ראה מגילה כט, א.}} – גייען אין ארץ הקודש, ירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי והמשולש, ותיכף '''ומיד ממש'''. | ||