שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב - התוועדויות: הבדלים בין גרסאות בדף

ועוד והוא העיקר – שמסתיימת ונשלמת עבודתם של רבותינו נשיאינו להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בפועל ממש, כמודגש גם בסיפור הידוע{{הערה|ראה לקו"ש ח"ו ע' 80 הערה .70 ועוד.}} בנוגע לאדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש שצריכים גאולה וביאת משיח (לא רק ברוחניות, ע"י גילוי והפצת תורת החסידות, אלא) בגשמיות, למטה מעשרה טפחים, בפועל ממש.  

ענינו של ראש השנה הוא – כמודגש בתפלות וברכות היום – "מלוך על העולם כולו בכבודך", שהו"ע עליית המלכות ("מלוך") לכתר עד לפנימיות הכתר ("כבודך"){{הערה|ראה לקו"ש ח"ט ע' 220. וש"נ.}} והמשכתה והתגלותה בעולם, שענין זה נעשה בעיקר ע"י העבודה דתקיעת שופר, כמארז"ל{{הערה|ר"ה טז, סע"א. וש"נ.}} "אמרו לפני כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו' ובמה בשופר", ועד להשלימות ד"תקע בשופר גדול לחרותנו" (כפי שמסיימים בברכת שופרות), בגאולה האמיתית והשלימה, שאז תתקיים הבקשה "מלוך על העולם כולו בכבודך" בתכלית השלימות.  

ההכנה לתק"ש היא באמירת הפסוקים שלפני התקיעות ע"י התוקע וכל הקהל אחריו, שסיומם וחותמם בפסוק{{הערה|[[תהלים פרק מ"ז|תהלים מז, ו]].}} "עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר", שהו"ע עליית המלכות (שם אלקים), שזהו תוכן העבודה דתק"ש{{הערה|ראה סידור (עם דא"ח) שער ר"ה רלה, א ואילך. ובכ"מ.}}.  

[ובהמשך לזה באים גם עניני התפלה שלאח"ז – "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", "ותחזינה" דייקא, בתוספת וא"ו, שמהפך העתיד '''לעבר'''{{הערה|ראה פרש"י ר"פ נח. ועוד.}}. ועל זה באה ההודאה להקב"ה – "מודים אנחנו לך" (הן ע"י הש"ץ, והן ע"י כל הקהל במודים דרבנן), כולל גם ההודאה ד"וכל החיים יודוך סלה", כיון שנתקיימה גם הבקשה "וכתוב (בתוספת וא"ו שמהפך העתיד לעבר) לחיים טובים כל בני בריתך", חיים טובים דהגאולה האמיתית והשלימה שבה תהי' "ברית{{הערה|ירמי' לא, ל.}} חדשה"{{הערה|ועד"ז "תורה חדשה מאתי תצא" (ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג).}} בין הקב"ה ובנ"י ("בני בריתך"), ועד לסיום וחותם התפלה באמירת "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"{{הערה|[[תהלים פרק ק"מ|תהלים קמ, יד]].}}, שלאח"ז תוקעין עוד ל' קולות (ע"ד תקיעות דמיושב), "ואחר כך נפטרים '''לבתיהם''' לשלום"{{הערה|סידור אדה"ז לאחרי תפלת מוסף דר"ה.}} – לביתו האמיתי דכאו"א מישראל, בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, בבית המקדש ובקדש הקדשים{{הערה|וכולל גם ההליכה מביהמ"ק לבתיהם הפרטיים דכאו"א מישראל, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", בכל ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם כולו – כדאיתא במדרש (יל"ש ישעי' רמז תקג) "איך באים בראש חודש ובשבת ("והי' מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו") '''מסוף העולם''', אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים . . והן טוענים אותם לבתיהם".}}].  

דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה – שבו נשלם כבר הלימוד מרבי (בעל המאמר ד"והיו עיניך רואות את מוריך") בששה סדרי משנה{{הערה|נוסף על חמשה חומשי תורה.}} ופירושיהם כו' שנתגלו ונתחדשו ע"י "תלמיד ותיק" שבכל הדורות, כולל גם לימוד ה"טור והשו"ע והגהותיו" שבזמן הזה "בכלל משנה יחשבו"{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב.}}, הן שו"ע הבית־יוסף (המשך וסך־הכל מפירושו הארוך על הטור הלכה למעשה) והגהות הרמ"א{{הערה|כידוע הרמז בפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" – ביד רמ"א (ראה שו"ת חת"ס או"ח סק"ג. ועוד).}}, והן ובמיוחד השו"ע של רבינו הזקן{{הערה|הסימנים שהגיעו לידינו, ובפרט חלק אורח חיים, שבו נכללים ההלכות דימים אלו – הלכות ר"ה, יוהכ"פ וסוכות.}}, "הלכות בטעמיהן"{{הערה|לשון הקדמת בני הגאון המחבר לשו"ע אדה"ז.}} (מעין חיבור דשו"ע הב"י עם פירושו הארוך על הטור), עם כל הפירושים שנתחדשו ע"י "תלמיד ותיק" עד לדורנו זה, ועד '''להחידוש העיקרי''' – ש"כלו כל הקיצין"{{הערה|סנהדרין צז, ב.}}, וכבר עשו תשובה, והשלימו כבר גם "צחצוח הכפתורים"{{הערה|ראה שיחת שמח"ת תרפ"ט.}}, ועומדים מוכנים ("עמדו הכן כולכם"{{הערה|אגרות־קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ריש ע' רעט. וראה "היום יום" ט"ו טבת. ובכ"מ.}}) להגאולה האמיתית והשלימה.  

ונתבאר במק"א{{הערה|[[שיחת צום גדליה תנש"א - התוועדויות|שיחת צום גדלי' תנש"א ס"ח]] (התוועדויות תנש"א ח"א ע' 39).}} שייכותו של המאורע דצום גדלי' '''למלכות בית דוד''', אלא, שהי' באופן בלתי־רצוי, היפך האמת והשלום, ועד שנקבע ליום צום, אבל תכליתו ושלימותו{{הערה|ולכן מזכירים זה '''בר"ה''' (שלא מזכירים בו ענין בלתי־רצוי) – כי, בודאי נתבטל כבר הענין הבלתי־רצוי, ועד שנתהפך לטוב (כדלקמן בפנים).}} בחידוש מלכות בית דוד ע"י '''מלך המשיח''', כמרומז גם ביום '''השלישי''' בתשרי (לאחרי ובהמשך לב' הימים דר"ה) – כמ"ש "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו", שקשור עם גאולה השלישי וביהמ"ק השלישי{{הערה|ראה קונטרס משיחות הנ"ל הערה 158.}}.  

ובהתאם לכך יש להזכיר בקיצור עכ"פ ע"ד הקביעות המיוחדת של כללות השנה כהסימן (שנקבע ע"י גדולי ישראל, כמובא בטור ובב"י{{הערה|או"ח סתכ"ז־תכח.}}) '''בש"ז''', כפי שהדפיסו (ומגיע להם יישר־כח על זה) גם בראש הלוח (דכולל חב"ד) שבו לוקטו בקיצור הדינים והמנהגים בענינים שהזמן גרמא (כדי שיהיו חקוקים בזכרון כאו"א ולא יצטרך לשאול אצל חבירו{{הערה|ובפרט במקום שאסור להפסיק, כמו בנוגע לפרטי דינים בהשינויים שבתפלת עשי"ת לגבי התפלה דכל השנה – שמודגש יותר הצורך שכאו"א ילמד בעצמו ויהי' בקי בהלכות אלה.}}), בבחינת מועט המחזיק את המרובה.  

ויה"ר שבעמדנו בר"ה שחל ביום ב' (ב' ד"'''ב'''ש"ז"), לפני חשון וכסלו ששניהם שלמים (ש' ד"ב'''ש'''"ז"), ועאכו"כ לפני חג הפסח שחל בשבת (ז' ד"בש"'''ז'''") – תהי' כבר השלימות ד"יום שכולו שבת{{הערה|ואז תהי' תק"ש גם ביו"ט של ר"ה שחל בשבת, שהרי לעתיד לבוא יתבטלו כל הגזירות כו' שנתחדשו בזמן בית שני (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נז, ג. ובכ"מ).}} ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}, ובמילא יהי' קיום המצוה ד"שבע שבתות תמימות תהיינה"{{הערה|אמור כג, טו.}} (תמימות כששת ימי בראשית) בתכלית השלימות, ע"י הקרבת העומר ממחרת הפסח והקרבת שתי הלחם בחג השבועות{{הערה|ראה קונטרס "אימתי הן תמימות" (התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 89 ואילך. סה"ש תנש"א ח"א ע' 447 ואילך).}}.  

וכאמור – שבהתחלת שנה זו, הי' תהא שנת נפלאות בכל, עוד לפני שלישי בתשרי, זוכים כבר לקיום היעוד "ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו", גאולה שלישית וביהמ"ק השלישי, ומתכוננים להסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר בהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.  

{{הערות שוליים}}<nowiki>*</nowiki>) חלק משיחה זו הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, וי"ל בקונטרס משיחות ש"פ נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך תשנ"ב (לעיל ע' 10 ואילך) – המו"ל.