2,974
עריכות
ספר הזכרונות פרק לא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כשנודע לדוד לייב שאביו כבר נמצא בדרך נסע לאסטרובנה כדי לפגשו שם. הוא ידע היטב על שום מה הוזמן אביו לוויטבסק, והחליט לעשות משהו כדי שיקבל מראש את ההסברים הדרושים על המצב כפי שהוא. | כשנודע לדוד לייב שאביו כבר נמצא בדרך נסע לאסטרובנה כדי לפגשו שם. הוא ידע היטב על שום מה הוזמן אביו לוויטבסק, והחליט לעשות משהו כדי שיקבל מראש את ההסברים הדרושים על המצב כפי שהוא. | ||
– במשך שמונה השנים שהיה דוד לייב סמוך על שולחן חותנו לא התראה עם אביו, ובמשך תקופה זו השתנה מראה פניו. כשהגיע לאביו לא התוודע אליו מיד, והדיין הסתכל עליו בתחושה סתומה כשמצד אחד נראה לו כמוכר ומצד שני לא הצליח להיזכר מי הוא. לאחר שהות יום שלם באסטרובנה עמד ר' צבי אריה לצאת לעתותי ערב בדרך לוויטבסק כדי להגיע לשם עם שחר. ברם, דוד לייב הפציר בו להשאר באסטרובנה כי יש לו דבר חשוב אליו. כאשר הדיין ניאות לבקשתו והיה מוכן לקבלו – התוודע אליו, וסיפר לו את סיבת הזמנתו | – במשך שמונה השנים שהיה דוד לייב סמוך על שולחן חותנו לא התראה עם אביו, ובמשך תקופה זו השתנה מראה פניו. כשהגיע לאביו לא התוודע אליו מיד, והדיין הסתכל עליו בתחושה סתומה כשמצד אחד נראה לו כמוכר ומצד שני לא הצליח להיזכר מי הוא. לאחר שהות יום שלם באסטרובנה עמד ר' צבי אריה לצאת לעתותי ערב בדרך לוויטבסק כדי להגיע לשם עם שחר. ברם, דוד לייב הפציר בו להשאר באסטרובנה כי יש לו דבר חשוב אליו. כאשר הדיין ניאות לבקשתו והיה מוכן לקבלו – התוודע אליו, וסיפר לו את סיבת הזמנתו על ידי המחותנים. | ||
כל הלילה שוחחו האב ובנו בדברי תורה. לר' צבי אריה התברר שבנו למדן גדול, שכן הלה לא הסתיר עצמו כלל ממנו. דוד לייב הסביר לאביו מדוע החל לעסוק בסנדלרות, ואת טיב החלטתו ליהנות מיגיע כפיו ולהיות כ"נסתר" בדרכיו. בבוקר השכם לאחר התפלה, יצא ר' צבי אריה לדרך, אך דוד לייב ליווהו רק כברת דרך, | כל הלילה שוחחו האב ובנו בדברי תורה. לר' צבי אריה התברר שבנו למדן גדול, שכן הלה לא הסתיר עצמו כלל ממנו. דוד לייב הסביר לאביו מדוע החל לעסוק בסנדלרות, ואת טיב החלטתו ליהנות מיגיע כפיו ולהיות כ"נסתר" בדרכיו. בבוקר השכם לאחר התפלה, יצא ר' צבי אריה לדרך, אך דוד לייב ליווהו רק כברת דרך, | ||