2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
וענין זה נוגע גם להלכה למעשה, כדאיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|שער הכוונות ענין ט"ב בסופו, הובא בברכ"י או"ח סתקנ"ט אות ז.}}, שאומרים תפלת נחם ("פסוקי נחמה") ביום תשעה באב במנחה – "כי אז במנחת ט"ב נולד המשיח הנקרא{{הערה|ירושלמי ברכות ואיכ"ר שם. וכ"ה בסנהדרין צח, ב.}} מנחם"{{הערה|וזהו גם הטעם שאומרים ברכת הלבנה במוצאי ת"ב "כי בט' באב נולד משיח" (פע"ח שכ"ג – כוונת ט"ב ובין המצרים בסופו. משנת חסידים סוף מס' תמוז ואב).}}. | וענין זה נוגע גם להלכה למעשה, כדאיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|שער הכוונות ענין ט"ב בסופו, הובא בברכ"י או"ח סתקנ"ט אות ז.}}, שאומרים תפלת נחם ("פסוקי נחמה") ביום תשעה באב במנחה – "כי אז במנחת ט"ב נולד המשיח הנקרא{{הערה|ירושלמי ברכות ואיכ"ר שם. וכ"ה בסנהדרין צח, ב.}} מנחם"{{הערה|וזהו גם הטעם שאומרים ברכת הלבנה במוצאי ת"ב "כי בט' באב נולד משיח" (פע"ח שכ"ג – כוונת ט"ב ובין המצרים בסופו. משנת חסידים סוף מס' תמוז ואב).}}. | ||
ויש לומר, שכאשר תשעה באב חל בשבת (כבקביעות שנה זו), והתענית (ואמירת נחם) נדחית ליום א', אזי נדחים רק הענינים הבלתי־רצויים – ענין הצום ודיני עינוי ואבילות כו', אבל הענינים החיוביים והרצויים – שביום זה נולד מושיען של ישראל – אינם נדחים, ואפילו לא נחלשים ח"ו | ויש לומר, שכאשר תשעה באב חל בשבת (כבקביעות שנה זו), והתענית (ואמירת נחם) נדחית ליום א', אזי נדחים רק הענינים הבלתי־רצויים – ענין הצום ודיני עינוי ואבילות כו', אבל הענינים החיוביים והרצויים – שביום זה נולד מושיען של ישראל – אינם נדחים, ואפילו לא נחלשים ח"ו על ידי השבת. ואדרבה: הענינים הטובים ישנם יותר בגלוי ובתוקף ביום השבת{{הערה|ראה גם לקו"ש שבת חזון תנש"א ס"א.}}. | ||
והטעם לזה – יש לומר: כיון '''שכל''' עניני העולם – כולל גם הענינים הכי נעלים בסדר השתלשלות (כמו המלאכים ואפילו עשר ספירות וכו') – נבראו "בשביל ישראל" (ו"בשביל התורה"){{הערה|פרש"י בראשית א, א.}}, [ו"מחשבתן של ישראל" "קדמה לתורה"{{הערה|ב"ר פ"א, ד.}} (התורה ניתנה בשביל בני ישראל, שנאמר צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל){{הערה|ראה תדבא"ר פי"ד.}}] – הרי לא תתכן מציאות בעולם, כולל קביעות בזמן (התלוי במהלך השמש והלבנה והמזלות{{הערה|השייכים להנהגת העולם ואוה"ע, ולא לישראל, כמ"ש (ירמי' י, ב) "אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה", ואמחז"ל "אין מזל לישראל" (שבת קנו, א. נדרים לב, א).}}) שנברא בשביל ישראל, אשר תפריע או תחליש ח"ו המשכת וגילוי הקדושה אצל בנ"י, כולל ועאכו"כ ענין כה עיקרי בבנ"י כמו לידת והתגברות מזלו של משיח (בתשעה באב). | והטעם לזה – יש לומר: כיון '''שכל''' עניני העולם – כולל גם הענינים הכי נעלים בסדר השתלשלות (כמו המלאכים ואפילו עשר ספירות וכו') – נבראו "בשביל ישראל" (ו"בשביל התורה"){{הערה|פרש"י בראשית א, א.}}, [ו"מחשבתן של ישראל" "קדמה לתורה"{{הערה|ב"ר פ"א, ד.}} (התורה ניתנה בשביל בני ישראל, שנאמר צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל){{הערה|ראה תדבא"ר פי"ד.}}] – הרי לא תתכן מציאות בעולם, כולל קביעות בזמן (התלוי במהלך השמש והלבנה והמזלות{{הערה|השייכים להנהגת העולם ואוה"ע, ולא לישראל, כמ"ש (ירמי' י, ב) "אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה", ואמחז"ל "אין מזל לישראל" (שבת קנו, א. נדרים לב, א).}}) שנברא בשביל ישראל, אשר תפריע או תחליש ח"ו המשכת וגילוי הקדושה אצל בנ"י, כולל ועאכו"כ ענין כה עיקרי בבנ"י כמו לידת והתגברות מזלו של משיח (בתשעה באב). | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ג. העילוי הנ"ל דשבת תשעה באב מודגש יותר בענין האכילה ושתי' שביום זה, כאשר ישנה המצוה דעונג שבת, "לענגו בעונג אכילה ושתי'"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"א.}}, "דגים גדולים . . בשר ויין"{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ב.}}, עד שאפילו בנוגע לסעודה השלישית (בתשעה באב שחל בשבת), סעודה המפסקת – הדין הוא{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"י.}} ש"אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו". | ג. העילוי הנ"ל דשבת תשעה באב מודגש יותר בענין האכילה ושתי' שביום זה, כאשר ישנה המצוה דעונג שבת, "לענגו בעונג אכילה ושתי'"{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"א.}}, "דגים גדולים . . בשר ויין"{{הערה|שו"ע אדה"ז שם ס"ב.}}, עד שאפילו בנוגע לסעודה השלישית (בתשעה באב שחל בשבת), סעודה המפסקת – הדין הוא{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"י.}} ש"אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו". | ||
רואים מכאן, שביום התענית שחל בשבת ישנה לא רק שלילת העינוי | רואים מכאן, שביום התענית שחל בשבת ישנה לא רק שלילת העינוי על ידי העדר אכילה ושתי', אלא גם ובעיקר – '''השמחה והתענוג''' שישנם באכילת בשר שמן ושתיית יין ישן [ויש לומר, שביום התענית שחל בשבת צריכים להוסיף בזה יותר מבשאר שבתות השנה, כדי לשלול את הקס"ד דיום התענית{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד ע' 1091.}}]. | ||
והביאור בזה הוא – כמדובר כמה פעמים{{הערה|ראה לקו"ש חל"ג ע' 158 ואילך. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה) תשמ"ח (סה"ש ח"ב ע' 526 ואילך). שנה זו (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 683 (לעיל ע' 285) ואילך). ועוד.}} – שתענית בפנימיותה היא ענין טוב – "יום רצון לה'"{{הערה|ישעי' נח, ה. וראה אגה"ת ספ"ב. | והביאור בזה הוא – כמדובר כמה פעמים{{הערה|ראה לקו"ש חל"ג ע' 158 ואילך. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה) תשמ"ח (סה"ש ח"ב ע' 526 ואילך). שנה זו (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 683 (לעיל ע' 285) ואילך). ועוד.}} – שתענית בפנימיותה היא ענין טוב – "יום רצון לה'"{{הערה|ישעי' נח, ה. וראה אגה"ת ספ"ב. | ||
36*. ל' הרמב"ם סוף הל' תעניות.}}. והכוונה הפנימית שבתעניות היא – שיתגלה ענינם הטוב, יהפכו ימים אלו "להיות יום טוב וימי ששון ושמחה"<sup>[*36]</sup>, כפי שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה. והענין הפנימי דהתענית נמצא '''בגלוי''' כאשר התענית חלה ביום השבת – שאז נדחה רק ענין הצום, אך לא הענין הטוב ("יום רצון לה'"), ואדרבה: היות שכל שבת הוא יום רצון{{הערה|וכמ"ש במנחת שבת "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" (תהלים סט, יד. וראה זח"ג קכט, א).}}, "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|נוסח תפלת עמידה דש"ק.}}, ומצוה לענגו כו', וזהו יום הקשור עם הגאולה (כנ"ל) – הרי אז ה"עת רצון" דהתענית הוא ביתר שאת וביתר עוז, ואזי התענית היא כ"יום טוב ויום ששון ושמחה"<sup>[*36]</sup>, מעין ודוגמת כפי שיהי' בימות המשיח. ועד שדחיית התענית | 36*. ל' הרמב"ם סוף הל' תעניות.}}. והכוונה הפנימית שבתעניות היא – שיתגלה ענינם הטוב, יהפכו ימים אלו "להיות יום טוב וימי ששון ושמחה"<sup>[*36]</sup>, כפי שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה. והענין הפנימי דהתענית נמצא '''בגלוי''' כאשר התענית חלה ביום השבת – שאז נדחה רק ענין הצום, אך לא הענין הטוב ("יום רצון לה'"), ואדרבה: היות שכל שבת הוא יום רצון{{הערה|וכמ"ש במנחת שבת "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" (תהלים סט, יד. וראה זח"ג קכט, א).}}, "חמדת ימים אותו קראת"{{הערה|נוסח תפלת עמידה דש"ק.}}, ומצוה לענגו כו', וזהו יום הקשור עם הגאולה (כנ"ל) – הרי אז ה"עת רצון" דהתענית הוא ביתר שאת וביתר עוז, ואזי התענית היא כ"יום טוב ויום ששון ושמחה"<sup>[*36]</sup>, מעין ודוגמת כפי שיהי' בימות המשיח. ועד שדחיית התענית על ידי שבת נותנת כח לדחותה לגמרי (בימות המשיח), כפי שמודגש במיוחד בתשעה באב שחל להיות בשבת "ודחינהו לאחר השבת ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה"{{הערה|מגילה ה, ריש ע"ב. וראה שיחות שבהערה 35.}}. | ||
ויש לומר, שענין זה נמצא בהדגשה יתירה בסעודת תשעה באב שחל בשבת – שכן בתשעה באב ישנו הגילוי דלידת המשיח (כנ"ל), ובפרט לאחרי חצות היום, בזמן תפלת מנחה (כש"נולד המשיח"), ובפרט בסעודה המפסקת – הסעודה השלישית של השבת, כי סעודה שלישית בכל שבת ה"ה קשורה{{הערה|ראה ב"ח או"ח סרצ"א ס"ה.}} עם הסעודה דלעתיד לבוא, סעודת לויתן ושור הבר ושתיית יין המשומר{{הערה|ראה ברכות לד, ב. פסחים קיט, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}} (סעודה גשמית{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ שמיני. תו"ח תולדות יב, ד ואילך. ספר הליקוטים־דא"ח צ"צ ערך לע"ל ע' תרמו ואילך. וש"נ. ועוד.}}), ועאכו"כ סעודה שלישית (הסעודה המפסקת) של שבת '''תשעה באב''', כאשר "נולד המשיח"{{הערה|ועפ"ז יש לומר בדיוק הלשון (דלעיל בפנים) בנוגע אכילת סעודה המפסקת "אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו", "'''כ'''סעודת" (בכ"ף הדמיון) דייקא, כי סעודה דלע"ל היא שלא בערך לסעודת שלמה בעת מלכותו.}}. | ויש לומר, שענין זה נמצא בהדגשה יתירה בסעודת תשעה באב שחל בשבת – שכן בתשעה באב ישנו הגילוי דלידת המשיח (כנ"ל), ובפרט לאחרי חצות היום, בזמן תפלת מנחה (כש"נולד המשיח"), ובפרט בסעודה המפסקת – הסעודה השלישית של השבת, כי סעודה שלישית בכל שבת ה"ה קשורה{{הערה|ראה ב"ח או"ח סרצ"א ס"ה.}} עם הסעודה דלעתיד לבוא, סעודת לויתן ושור הבר ושתיית יין המשומר{{הערה|ראה ברכות לד, ב. פסחים קיט, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.}} (סעודה גשמית{{הערה|ראה לקו"ת ר"פ שמיני. תו"ח תולדות יב, ד ואילך. ספר הליקוטים־דא"ח צ"צ ערך לע"ל ע' תרמו ואילך. וש"נ. ועוד.}}), ועאכו"כ סעודה שלישית (הסעודה המפסקת) של שבת '''תשעה באב''', כאשר "נולד המשיח"{{הערה|ועפ"ז יש לומר בדיוק הלשון (דלעיל בפנים) בנוגע אכילת סעודה המפסקת "אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו", "'''כ'''סעודת" (בכ"ף הדמיון) דייקא, כי סעודה דלע"ל היא שלא בערך לסעודת שלמה בעת מלכותו.}}. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
וע"פ המדובר לעיל, שבשבת תשעה באב מתגלה הטוב הפנימי וגודל העילוי דתשעה באב (מעין דיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים בגאולה האמיתית והשלימה) – נמצא, שבתשעה באב עצמו ישנו ע"ד הגילוי דיוהכ"פ (רק שבזמן הגלות הוא נמצא בהעלם באותם השנים שתשעה באב חל להיות בימי החול). | וע"פ המדובר לעיל, שבשבת תשעה באב מתגלה הטוב הפנימי וגודל העילוי דתשעה באב (מעין דיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים בגאולה האמיתית והשלימה) – נמצא, שבתשעה באב עצמו ישנו ע"ד הגילוי דיוהכ"פ (רק שבזמן הגלות הוא נמצא בהעלם באותם השנים שתשעה באב חל להיות בימי החול). | ||
ה. ע"פ השייכות הנ"ל של תשעה באב עם יוהכ"פ – יש לומר, דמש"כ בנוגע ליוהכ"פ ש"כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי", הנה ע"ד ומעין זה ישנו בקביעות שנה זו כשתשעה באב חל בשבת, שאז קיים הענין ד"האוכל ושותה בתשיעי" (בתשיעי באב) בגלל מצות עונג שבת [ואדרבה, בהוספה (כנ"ל), וי"ל שהוא ע"ד האכו"ש בתשיעי בתשרי שצ"ל "כפי שיעור ב' ימים ערב יוהכ"פ ויוהכ"פ"{{הערה|פע"ח שער יוהכ"פ פ"א. סידור אדה"ז לאחרי סדר כפרות. אשל אברהם (להרה"צ כו' מבוטשאטש) או"ח ר"ס תרד.}}], שעי"ז "מעלה עליו הכתוב" – הכתוב (תורה) עצמו פועל בו (בהאוכל) עלי' (מעלה עליו הכתוב), ועלי' "כאילו התענה תשיעי ועשירי", יש לו את המעלה ( | ה. ע"פ השייכות הנ"ל של תשעה באב עם יוהכ"פ – יש לומר, דמש"כ בנוגע ליוהכ"פ ש"כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי", הנה ע"ד ומעין זה ישנו בקביעות שנה זו כשתשעה באב חל בשבת, שאז קיים הענין ד"האוכל ושותה בתשיעי" (בתשיעי באב) בגלל מצות עונג שבת [ואדרבה, בהוספה (כנ"ל), וי"ל שהוא ע"ד האכו"ש בתשיעי בתשרי שצ"ל "כפי שיעור ב' ימים ערב יוהכ"פ ויוהכ"פ"{{הערה|פע"ח שער יוהכ"פ פ"א. סידור אדה"ז לאחרי סדר כפרות. אשל אברהם (להרה"צ כו' מבוטשאטש) או"ח ר"ס תרד.}}], שעי"ז "מעלה עליו הכתוב" – הכתוב (תורה) עצמו פועל בו (בהאוכל) עלי' (מעלה עליו הכתוב), ועלי' "כאילו התענה תשיעי ועשירי", יש לו את המעלה (על ידי האכילה ושתי' בתשיעי) ד"התענה" – מעין עוה"ב ש"אין{{הערה|ברכות יז, א.}} בו לא אכילה ולא שתי'"{{הערה|ראה המשך תרס"ו שם.}} – "תשיעי ועשירי", '''שני''' ימים. | ||
יתירה מזו: כיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", כולל גם "שיבוא בכל יום", ביום זה ממש (שבת תשעה באב ה'תנש"א), ואז התענית תדחה לגמרי, ותשעה באב יהי' יום טוב גדול – מובן איפוא שה"מעלה עליו הכתוב" (העלי') שנעשה על ידי "האוכל ושותה בתשיעי" (מעשינו ועבודתינו בתשעה באב זה) לא מתבטא ב"'''התענה''' (תשיעי ועשירי)", שכן יהי' אז אכילה ושתי' גם בעשירי באב{{הערה|ורק "'''כאילו''' התענה", שתהי' ה'''מעלה''' ד"עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי'", ביחד עם המעלה דסעודה לע"ל (ראה תשובות וביאורים סי"א בסופו בהערה).}}, ובהאכילה ושתי' תהי' מעלה גדולה ביותר, ובפרט שבפשטות יהי' זה קשור גם עם חנוכת ביהמ"ק השלישי, שירד למטה תיכף ומיד ממש{{הערה|ראה רש"י ותוס' סוכה מא, סע"א.}}, '''ע"ד''' – ויתירה מזה – כמו המעלה והזכות דהאכילה ושתי' ביוהכ"פ (עשירי בתשרי) בחנוכת בית ראשון{{הערה|מו"ק ט, א.}}. [ובמכ"ש וק"ו, שכן בימות המשיח תתבטל לגמרי התענית דתשעה באב (משא"כ דחיית התענית ביוהכ"פ בחנוכת בית ראשון היתה רק הוראת שעה)]. | יתירה מזו: כיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", כולל גם "שיבוא בכל יום", ביום זה ממש (שבת תשעה באב ה'תנש"א), ואז התענית תדחה לגמרי, ותשעה באב יהי' יום טוב גדול – מובן איפוא שה"מעלה עליו הכתוב" (העלי') שנעשה על ידי "האוכל ושותה בתשיעי" (מעשינו ועבודתינו בתשעה באב זה) לא מתבטא ב"'''התענה''' (תשיעי ועשירי)", שכן יהי' אז אכילה ושתי' גם בעשירי באב{{הערה|ורק "'''כאילו''' התענה", שתהי' ה'''מעלה''' ד"עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי'", ביחד עם המעלה דסעודה לע"ל (ראה תשובות וביאורים סי"א בסופו בהערה).}}, ובהאכילה ושתי' תהי' מעלה גדולה ביותר, ובפרט שבפשטות יהי' זה קשור גם עם חנוכת ביהמ"ק השלישי, שירד למטה תיכף ומיד ממש{{הערה|ראה רש"י ותוס' סוכה מא, סע"א.}}, '''ע"ד''' – ויתירה מזה – כמו המעלה והזכות דהאכילה ושתי' ביוהכ"פ (עשירי בתשרי) בחנוכת בית ראשון{{הערה|מו"ק ט, א.}}. [ובמכ"ש וק"ו, שכן בימות המשיח תתבטל לגמרי התענית דתשעה באב (משא"כ דחיית התענית ביוהכ"פ בחנוכת בית ראשון היתה רק הוראת שעה)]. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
אילו זכו היתה תפלת משה מתקיימת בשעתו, והוא הי' מכניס את בנ"י לארץ ישראל, ובונה את בית המקדש, ואזי הי' זה בית נצחי, בגאולה הנצחית – הגאולה השלימה, כמבואר בספרים{{הערה|מגלה עמוקות אופן קפה (הובא בילקוט ראובני פ' ואתחנן). אלשיך, אוה"ח ועוד ריש פ' ואתחנן. שערי תשובה לאדהאמ"צ ח"ב חינוך בתחלתו. אוה"ת ואתחנן ע' סה. צג. ב'רא. ועוד.}}. | אילו זכו היתה תפלת משה מתקיימת בשעתו, והוא הי' מכניס את בנ"י לארץ ישראל, ובונה את בית המקדש, ואזי הי' זה בית נצחי, בגאולה הנצחית – הגאולה השלימה, כמבואר בספרים{{הערה|מגלה עמוקות אופן קפה (הובא בילקוט ראובני פ' ואתחנן). אלשיך, אוה"ח ועוד ריש פ' ואתחנן. שערי תשובה לאדהאמ"צ ח"ב חינוך בתחלתו. אוה"ת ואתחנן ע' סה. צג. ב'רא. ועוד.}}. | ||
מפני סיבות שונות הרי תפלת משה '''בשעתה''' לא נתקיימה אז בפועל בעוה"ז הגשמי (בגלל הגזירה שהיתה אז שמשה צריך להישאר עם בני דורו במדבר, כדלקמן), אבל להיותה תפלה של משה (ועוד תקט"ו תפלות) היא בודאי תתקיים, אלא שזה יהי' מאוחר יותר – בגאולה האמיתית והשלימה | מפני סיבות שונות הרי תפלת משה '''בשעתה''' לא נתקיימה אז בפועל בעוה"ז הגשמי (בגלל הגזירה שהיתה אז שמשה צריך להישאר עם בני דורו במדבר, כדלקמן), אבל להיותה תפלה של משה (ועוד תקט"ו תפלות) היא בודאי תתקיים, אלא שזה יהי' מאוחר יותר – בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ש"גואל ראשון (משה) הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. זח"א רנג, א. ועוד.}}, והוא יכניס את כל בנ"י לארץ ישראל, בגאולה שאין אחרי' גלות{{הערה|ראה מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}}, ובבנין ביהמ"ק השלישי, בית נצחי{{הערה|זח"א כח, א. ח"ג רכא, א.}}. | ||
יוצא מזה, שתפלתו של משה קיימת לעולם ופועלת פעולתה, רק לא בזמן ההוא, אלא לאחרי זמן – כשתבוא הגאולה הנצחית, ומשה – גואל ראשון הוא גואל אחרון – מכניס את כל בנ"י לארץ ישראל. | יוצא מזה, שתפלתו של משה קיימת לעולם ופועלת פעולתה, רק לא בזמן ההוא, אלא לאחרי זמן – כשתבוא הגאולה הנצחית, ומשה – גואל ראשון הוא גואל אחרון – מכניס את כל בנ"י לארץ ישראל. | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
יתירה מזה: אפילו לאחרי שאמר לו הקב"ה "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"{{הערה|ואתחנן ג, כו.}} – הרי ספק גדול האם גם לזה ציית משה כביכול, שכן, הכלל הוא ש"כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא"{{הערה|פסחים פו, ב. ועוד.}}, וא"כ אפילו כשהבעה"ב האמיתי (הקב"ה) מצוה על משה "צא", "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" – מסתבר לומר, שמשה מסר את נפשו והמשיך לבקש ולהתפלל להכנס לארץ ישראל [וביחד עם זה כפשוט, שהדבר לא יזיק ח"ו ליהודי אחר, יהושע בן נון, שהקב"ה כבר קבע לפנ"ז שהוא יכניס את בנ"י לארץ ישראל]; | יתירה מזה: אפילו לאחרי שאמר לו הקב"ה "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"{{הערה|ואתחנן ג, כו.}} – הרי ספק גדול האם גם לזה ציית משה כביכול, שכן, הכלל הוא ש"כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא"{{הערה|פסחים פו, ב. ועוד.}}, וא"כ אפילו כשהבעה"ב האמיתי (הקב"ה) מצוה על משה "צא", "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" – מסתבר לומר, שמשה מסר את נפשו והמשיך לבקש ולהתפלל להכנס לארץ ישראל [וביחד עם זה כפשוט, שהדבר לא יזיק ח"ו ליהודי אחר, יהושע בן נון, שהקב"ה כבר קבע לפנ"ז שהוא יכניס את בנ"י לארץ ישראל]; | ||
ואפילו אם הי' בידי משה לפעול | ואפילו אם הי' בידי משה לפעול על ידי תפלתו שיכנס לארץ ישראל (ובודאי הי' יכול לפעול זאת, במכ"ש מתפלת כל צדיק כנ"ל) – הרי להיותו רועה ישראל אמיתי, ורבי אמיתי, מלמד תורה לישראל אמיתי – אינו יוצא מהגלות בהשאירו שם את תלמידיו (כהדין, ש"תלמיד שגלה כו' מגלין רבו עמו"{{הערה|שם=:2|רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש פ"ז ה"א. | ||
*110. וראה דב"ר פ"ב, ט.}}), אלא שלימות הגאולה '''שלו''' מתבטאת בכך שיחד איתו נגאלים כל תלמידיו<sup>[*110]</sup> (במכ"ש מהקצה ההפכי, ש"הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו"<ref name=":2" />). ובמילא מובן, שתפלת משה להיכנס לארץ ישראל כללה בתוכה, שגם בנ"י שבדורו (דור דיעה), דור המדבר, יכנסו איתו לארץ ישראל בגאולה השלימה. | *110. וראה דב"ר פ"ב, ט.}}), אלא שלימות הגאולה '''שלו''' מתבטאת בכך שיחד איתו נגאלים כל תלמידיו<sup>[*110]</sup> (במכ"ש מהקצה ההפכי, ש"הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו"<ref name=":2" />). ובמילא מובן, שתפלת משה להיכנס לארץ ישראל כללה בתוכה, שגם בנ"י שבדורו (דור דיעה), דור המדבר, יכנסו איתו לארץ ישראל בגאולה השלימה. | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
ומזה ישנו גם הלימוד לדורות – בנוגע לאתפשטותא דמשה שבכל דור ודור{{הערה|זח"ג רעג, א.}}, עד למשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ועד"ז בנוגע לבחי' משה שישנה בכאו"א מישראל{{הערה|תניא רפמ"ב.}} – שמבלי הבט על התפלות והבקשות שהיו עד עתה, צריכים עוד פעם ושוב פעם להתפלל ולבקש מהקב"ה "עד מתי"{{הערה|ראה לקו"ש ח"ל ע' 182 ואילך. וש"נ.}}... | ומזה ישנו גם הלימוד לדורות – בנוגע לאתפשטותא דמשה שבכל דור ודור{{הערה|זח"ג רעג, א.}}, עד למשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ועד"ז בנוגע לבחי' משה שישנה בכאו"א מישראל{{הערה|תניא רפמ"ב.}} – שמבלי הבט על התפלות והבקשות שהיו עד עתה, צריכים עוד פעם ושוב פעם להתפלל ולבקש מהקב"ה "עד מתי"{{הערה|ראה לקו"ש ח"ל ע' 182 ואילך. וש"נ.}}... | ||
וברור הדבר שהתפלה והבקשה מתקיימים, ותיכף ומיד ממש – ובאופן ד"מתנת חנם" ("ואתחנן", "אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם"{{הערה|פרש"י ר"פ ואתחנן.}}), שלא בערך לעבודה – באה הגאולה האמיתית והשלימה | וברור הדבר שהתפלה והבקשה מתקיימים, ותיכף ומיד ממש – ובאופן ד"מתנת חנם" ("ואתחנן", "אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם"{{הערה|פרש"י ר"פ ואתחנן.}}), שלא בערך לעבודה – באה הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, "גואל ראשון הוא גואל אחרון", וכל בנ"י הולכים לארץ ישראל, בגאולה הנצחית, ויורד למטה ביהמ"ק השלישי הנצחי שעומד מוכן ובנוי למעלה<sup>73</sup>. | ||
ט. ענין זה מתחזק יותר כאשר נמצאים כעת בבית משולש, ביהכנ"ס, ביהמ"ד ובית מעשים טובים וגמילות חסדים, ובמיוחד – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משה שבדורנו – שהוא מעין והכנה לבית המקדש השלישי, שאף הוא בית משולש{{הערה|נוסף על זה שביהמ"ק השלישי כולל בתוכו גם בית ראשון ובית שני, "אלה פקודי המשכן משכן", הב' מקדשות שנתמשכנו בשני חורבנין (פרש"י ר"פ פקודי) ויוחזרו לע"ל (כפשטות ענין המשכון).}}: ביתי בית תפלה{{הערה|ישעי' נו, ז.}}, בית תורה (מקום סנהדרין ליד לשכת הגזית{{הערה|ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו. פרש"י ר"פ משפטים. מדות פ"ה מ"ד. סנהדרין פו, ב (במשנה). רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.}}), ובית גמילות חסדים (שנמשכת | ט. ענין זה מתחזק יותר כאשר נמצאים כעת בבית משולש, ביהכנ"ס, ביהמ"ד ובית מעשים טובים וגמילות חסדים, ובמיוחד – של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משה שבדורנו – שהוא מעין והכנה לבית המקדש השלישי, שאף הוא בית משולש{{הערה|נוסף על זה שביהמ"ק השלישי כולל בתוכו גם בית ראשון ובית שני, "אלה פקודי המשכן משכן", הב' מקדשות שנתמשכנו בשני חורבנין (פרש"י ר"פ פקודי) ויוחזרו לע"ל (כפשטות ענין המשכון).}}: ביתי בית תפלה{{הערה|ישעי' נו, ז.}}, בית תורה (מקום סנהדרין ליד לשכת הגזית{{הערה|ירושלמי מכות פ"ב ה"ו. מכילתא ס"פ יתרו. פרש"י ר"פ משפטים. מדות פ"ה מ"ד. סנהדרין פו, ב (במשנה). רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.}}), ובית גמילות חסדים (שנמשכת על ידי) הקרבת הקרבנות{{הערה|ראה בארוכה מכתב בין עשירי בשבט וט"ו בשבט תשמ"ז (סה"ש תשמ"ז ח"ב – בהוספות). שיחת ש"פ תרומה תשמ"ז. (סה"ש שם ח"א ע' 340 ואילך). וש"נ.}}. | ||
ובבית המשולש גופא נמצאים כעת בהתוועדות יחד עם כמה עשיריות מישראל, "ברוב עם הדרת מלך"{{הערה|משלי יד, כח.}}, אשר נוסף לכך שכאו"א מישראל הוא בעה"ב על כל המציאות, ועאכו"כ על מציאותו הפרטית ועבודתו הפרטית ד"אדם כי יקריב – מכם קרבן לה'"{{הערה|ויקרא א, ב.}}, "מכם" דוקא{{הערה|ראה לקו"ת ויקרא ב, ב ואילך. "היום יום" כ' אד"ש.}}, ועי"ז ה"ה מקריב גם את כל עניני העולם (דצח"ם){{הערה|ראה תניא פל"ד (מג, ב).}} שכלולים בו{{הערה|ראה תניא פל"ח.}} (ובקרבן{{הערה|ראה טעמי המצוות (להאריז"ל) ר"פ ויקרא. ובכ"מ.}}) – ה"ז ביתר שאת וביתר עוז כאשר מתבטא הדבר באמצעות כו"כ עשיריות מישראל, שנמצאים באחדות, אשר האהבה והאחדות בין בנ"י מבטלת את סיבת הגלות{{הערה|יומא ט, ב.}}, ובמילא – מתבטל המסובב (גלות), ותיכף ומיד ממש באה הגאולה. | ובבית המשולש גופא נמצאים כעת בהתוועדות יחד עם כמה עשיריות מישראל, "ברוב עם הדרת מלך"{{הערה|משלי יד, כח.}}, אשר נוסף לכך שכאו"א מישראל הוא בעה"ב על כל המציאות, ועאכו"כ על מציאותו הפרטית ועבודתו הפרטית ד"אדם כי יקריב – מכם קרבן לה'"{{הערה|ויקרא א, ב.}}, "מכם" דוקא{{הערה|ראה לקו"ת ויקרא ב, ב ואילך. "היום יום" כ' אד"ש.}}, ועי"ז ה"ה מקריב גם את כל עניני העולם (דצח"ם){{הערה|ראה תניא פל"ד (מג, ב).}} שכלולים בו{{הערה|ראה תניא פל"ח.}} (ובקרבן{{הערה|ראה טעמי המצוות (להאריז"ל) ר"פ ויקרא. ובכ"מ.}}) – ה"ז ביתר שאת וביתר עוז כאשר מתבטא הדבר באמצעות כו"כ עשיריות מישראל, שנמצאים באחדות, אשר האהבה והאחדות בין בנ"י מבטלת את סיבת הגלות{{הערה|יומא ט, ב.}}, ובמילא – מתבטל המסובב (גלות), ותיכף ומיד ממש באה הגאולה. | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
וכרגיל בהתוועדויות אלו וכיו"ב, לקבל החלטות טובות להוסיף בכל עניני תורה ומצוות, ובהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, ונהוג להקדים ולהוסיף (לפני קבלת ההחלטות) – "אם ח"ו משיח יתעכב", כי "אחכה לו" שיבוא ביום זה ממש (כנ"ל), במילא מבהירים שההחלטות הטובות (הקשורות עם העבודה בזמן הגלות) הן "אם ח"ו משיח יתעכב". | וכרגיל בהתוועדויות אלו וכיו"ב, לקבל החלטות טובות להוסיף בכל עניני תורה ומצוות, ובהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, ונהוג להקדים ולהוסיף (לפני קבלת ההחלטות) – "אם ח"ו משיח יתעכב", כי "אחכה לו" שיבוא ביום זה ממש (כנ"ל), במילא מבהירים שההחלטות הטובות (הקשורות עם העבודה בזמן הגלות) הן "אם ח"ו משיח יתעכב". | ||
ובאמת, גם לאחר ביאת המשיח, ישאר ויהי' המשך מהתורה והעבודה (וההחלטות טובות) בזמן הגלות, כידוע הביאור{{הערה|ראה לקו"ת ואתחנן ו, ג. שה"ש כב, ד. ובכ"מ.}} במאחז"ל{{הערה|פסחים נ, א. קה"ר פ"ט, ח.}} "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", שההכנה והכלי להגילויים והעבודה בגן־עדן ועד"ז בגאולה{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ד ע' 570 בהערה.}}, ה"ז על ידי "תלמודו בידו" בזמן הזה, שרובו קשור עם זמן ומקום הגלות, ועי"ז "לוקחים" את התורה לגן־עדן ולע"ל (אע"פ שגן־עדן ועאכו"כ גאולה – ה"ה היפך הגלות). ועד"ז בנוגע לכללות העבודה בזמן הזה, אשר "תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים כו' תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|תניא רפל"ז.}}, עד ש"גאולה" נעשית דוקא | ובאמת, גם לאחר ביאת המשיח, ישאר ויהי' המשך מהתורה והעבודה (וההחלטות טובות) בזמן הגלות, כידוע הביאור{{הערה|ראה לקו"ת ואתחנן ו, ג. שה"ש כב, ד. ובכ"מ.}} במאחז"ל{{הערה|פסחים נ, א. קה"ר פ"ט, ח.}} "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", שההכנה והכלי להגילויים והעבודה בגן־עדן ועד"ז בגאולה{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ד ע' 570 בהערה.}}, ה"ז על ידי "תלמודו בידו" בזמן הזה, שרובו קשור עם זמן ומקום הגלות, ועי"ז "לוקחים" את התורה לגן־עדן ולע"ל (אע"פ שגן־עדן ועאכו"כ גאולה – ה"ה היפך הגלות). ועד"ז בנוגע לכללות העבודה בזמן הזה, אשר "תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים כו' תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|תניא רפל"ז.}}, עד ש"גאולה" נעשית דוקא על ידי העבודה לגלות את האל"ף דאלופו של עולם ב"גולה" (גלות), גאולה{{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 504 (לעיל ע' 120) ואילך. 520 (לעיל ע' 134) ואילך. וש"נ.}}. | ||
ובנוגע לפועל – החלטות טובות בקשר עם ימים אלו: | ובנוגע לפועל – החלטות טובות בקשר עם ימים אלו: | ||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
ובהדגשה – התוועדות מתוך שמחה וטוב לבב, בהתאם לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", עד לשמחה הכי גדולה, בדוגמת שמחת נישואין, שבה קשורה השמחה והיו"ט הגדול דט"ו באב ("שבהן{{הערה|משנה תענית שם (כו, ב).}} בנות ירושלים (וי"ג{{הערה|ראה שינויי נוסחאות למשניות. וש"נ. וראה לקו"ש חי"ט ע' 80 הערה 2.}}: בנות ישראל) יוצאות כו' וחולות בכרמים כו'"). ובפרט ע"פ מנהג ישראל שבימים אלו (לאחרי תשעה באב), מרבים בשידוכין וחתונות בישראל (ובפרט שזה בא לאחרי ההפסק בזה ב"ג' השבועות"). | ובהדגשה – התוועדות מתוך שמחה וטוב לבב, בהתאם לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", עד לשמחה הכי גדולה, בדוגמת שמחת נישואין, שבה קשורה השמחה והיו"ט הגדול דט"ו באב ("שבהן{{הערה|משנה תענית שם (כו, ב).}} בנות ירושלים (וי"ג{{הערה|ראה שינויי נוסחאות למשניות. וש"נ. וראה לקו"ש חי"ט ע' 80 הערה 2.}}: בנות ישראל) יוצאות כו' וחולות בכרמים כו'"). ובפרט ע"פ מנהג ישראל שבימים אלו (לאחרי תשעה באב), מרבים בשידוכין וחתונות בישראל (ובפרט שזה בא לאחרי ההפסק בזה ב"ג' השבועות"). | ||
יב. ולהוסיף, שהקביעות דחמשה עשר באב בשנה זו ביום '''הששי''' מרמזת על סיום עבודת בנ"י (אתם קרויים אדם{{הערה|יבמות סא, רע"א. ובכ"מ.}}, שנברא ביום הששי כנגד) אלף הששי{{הערה|ראה רמב"ן ובחיי בראשית ב, ג.}}, ערב והכנה ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", עד באופן ד"מתנת חנם" (גילוי שלא בערך), ע"ד כפי שזה נפעל | יב. ולהוסיף, שהקביעות דחמשה עשר באב בשנה זו ביום '''הששי''' מרמזת על סיום עבודת בנ"י (אתם קרויים אדם{{הערה|יבמות סא, רע"א. ובכ"מ.}}, שנברא ביום הששי כנגד) אלף הששי{{הערה|ראה רמב"ן ובחיי בראשית ב, ג.}}, ערב והכנה ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", עד באופן ד"מתנת חנם" (גילוי שלא בערך), ע"ד כפי שזה נפעל על ידי "ואתחנן אל ה'". | ||
ובפרט בעמדנו באלף הששי עצמו, לאחרי "חצות" האלף, לאחרי שנת ה'ת"ק{{הערה|ראה ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 254. וש"נ.}}, ולאחרי הקיצים השונים שכבר חלפו, בשנת תר"ח{{הערה|ראה ס' השיחות תורת שלום ע' 237. אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תפה.}} ושנת תרס"ו{{הערה|ראה שיחת אחש"פ תש"ל (נדפסה בהמשך תרס"ו בהוספות. לקו"ש ח"ז ע' 209).}}, עד – ההכרזה של נשיא דורנו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (בשנות תש"א־תש"ג){{הערה|"קול קורא" ב"הקריאה והקדושה" תש"א־תש"ג (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה ע' שסא ואילך. שעז ואילך. תח ואילך. ח"ו ע' תל ואילך).}}, אשר בשנים אלו ניתוסף יותר ויותר בגילוי פנימיות התורה. ובהמשך השנים ניתוסף בזה עוד ועוד, עד – הפצת המעינות חוצה בכל קצוי תבל, אפילו בפינה נידחת בעולם, ולא רק שהגיעו לשם התוצאות דהפצת המעינות חוצה, אלא גם המעינות דפנימיות התורה בעצמם. | ובפרט בעמדנו באלף הששי עצמו, לאחרי "חצות" האלף, לאחרי שנת ה'ת"ק{{הערה|ראה ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 254. וש"נ.}}, ולאחרי הקיצים השונים שכבר חלפו, בשנת תר"ח{{הערה|ראה ס' השיחות תורת שלום ע' 237. אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תפה.}} ושנת תרס"ו{{הערה|ראה שיחת אחש"פ תש"ל (נדפסה בהמשך תרס"ו בהוספות. לקו"ש ח"ז ע' 209).}}, עד – ההכרזה של נשיא דורנו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (בשנות תש"א־תש"ג){{הערה|"קול קורא" ב"הקריאה והקדושה" תש"א־תש"ג (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה ע' שסא ואילך. שעז ואילך. תח ואילך. ח"ו ע' תל ואילך).}}, אשר בשנים אלו ניתוסף יותר ויותר בגילוי פנימיות התורה. ובהמשך השנים ניתוסף בזה עוד ועוד, עד – הפצת המעינות חוצה בכל קצוי תבל, אפילו בפינה נידחת בעולם, ולא רק שהגיעו לשם התוצאות דהפצת המעינות חוצה, אלא גם המעינות דפנימיות התורה בעצמם. | ||
יג. ויהי רצון, שעוד קודם חמשה עשר באב, ועוד לפני הימים שלפניו, עד תיכף ומיד ממש – תבוא כבר הגאולה, ואזי נחגוג את השמחה הכי גדולה, שמחה שלמעלה מכל מדידה והגבלה – השמחה על זה שבאה הגאולה האמיתית והשלימה | יג. ויהי רצון, שעוד קודם חמשה עשר באב, ועוד לפני הימים שלפניו, עד תיכף ומיד ממש – תבוא כבר הגאולה, ואזי נחגוג את השמחה הכי גדולה, שמחה שלמעלה מכל מדידה והגבלה – השמחה על זה שבאה הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, | ||
ויביאו ע"ז קרבן תודה על היציאה מ"בית האסורים" הכללי דהגלות (במכ"ש מזה שיחיד מחוייב בקרבן תודה ע"ז שהוא – יחיד – יוצא מבית האסורים הפרטי שלו), "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם"{{הערה|תהלים קז, ח.}} (כפי שאומרים לפני מנחה ביום הששי, בערב שבת), ההודאה על כל ארבעת הענינים שכולם קשורים עם גלות – כמבואר בדרושי הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|סה"מ תרפ"ז ד"ה ברוך הגומל הב' (ע' ריא ואילך).}} [וי"ל שבזה התחיל ה"לאלתר לגאולה"]. | ויביאו ע"ז קרבן תודה על היציאה מ"בית האסורים" הכללי דהגלות (במכ"ש מזה שיחיד מחוייב בקרבן תודה ע"ז שהוא – יחיד – יוצא מבית האסורים הפרטי שלו), "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם"{{הערה|תהלים קז, ח.}} (כפי שאומרים לפני מנחה ביום הששי, בערב שבת), ההודאה על כל ארבעת הענינים שכולם קשורים עם גלות – כמבואר בדרושי הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|סה"מ תרפ"ז ד"ה ברוך הגומל הב' (ע' ריא ואילך).}} [וי"ל שבזה התחיל ה"לאלתר לגאולה"]. | ||