לקוטי שיחות חלק ל/בראשית א: הבדלים בין גרסאות בדף

כי (נוסף ע"ז דשם מדובר '''לפני''' הבריאה, אבל הבריאה '''בפועל''' היתה על ידי אשר "שיתף עמו מדת הרחמים"{{הערה|ובלשון רש"י "'''הקדים''' מדת רחמים כו'".}}, הרי) מה שעלה במחשבה לברוא את העולם במדת '''הדין''' אין פירושו שהמכוון העיקרי הוא (לדון ו)לענוש את הנבראים, אלא להיפך, "זהו{{הערה|'''כמפורש''' בכ"מ (אצל עונש) "וכל ישראל ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות" וכיו"ב (ראה יג, יב. שופטים יז, יג. יט, כ. תצא כא, כא), ובפרש"י (שופטים יז, יג) – פשש"מ – שמפני זה היו '''מעכבין''' הדין (כשחמור ביותר) "עד הרגל"; וכן בנוגע לשכר (רמב"ם הל' תשובה רפ"ט בארוכה). וראה בארוכה ד"ה שובה ישראל תרנ"ט (ושם, "שיש יתרון במדה"ד על מדת החסד ורחמים '''בג'''' דברים". ע"ש). – ראה לקמן הערה 47.{{ש}}<nowiki>*</nowiki>6. ל' ד"ה שובה ישראל שם (ע' כז).}} בחי' תכלית הטוב"^[*6] – שע"י אימת הדין ויראת העונש יימנעו מלהיות חוטאים ורשעים{{הערה|ועפמש"נ ומבשרי אחזה אלוקה (איוב יט, כו): חושך שבטו שונא בנו (משלי יג, כד) ולעולם תהא שמאל '''דוחה''' וימין מקרבת (סוטה מז, א). ובכ"מ.}}; משא"כ במשנתנו מודגש כי הבריאה בעשרה מאמרות היא "להפרע מן הרשעים".

ועד"ז הוא בנוגע לפעולתם בעניני העולם: עבודת הצדיקים פועלת והיא רק בדברים המותרים ע"פ תורה, שהוא עוסק בהם לשם שמים וכו', אבל לא בדברים האסורים, שאין לצדיק מגע ומשא עמהם והוא דוחה אותם בתכלית הדחי'{{הערה|ראה גם [[לקוטי אמרים פרק ז'|תניא פ"ז]]. לקו"ת שה"ש ו, ד.}}. ועבודת הבעלי תשובה – ע"י התשובה{{הערה|ראה בארוכה דרמ"צ קצא, א.}} '''הזדונות''' נעשו לו כזכיות{{הערה|יומא פו, ב.}}.

ועפ"ז יש לפרש בעומק יותר המשך דברי התנא "(להפרע מן הרשעים) '''שמאבדין''' את העולם שנברא בעשרה מאמרות" – שגם זה (שהרשעים "מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות") יש בזה גם ענין '''למעליותא''', בהתאם להעילוי שבעבודת התשובה, שע"י התשובה בונים "עולם חדש"{{הערה|נוסף ע"ז שהאדם נעשה מציאות חדשה – בלשון הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ד) "אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים", ונעשה ענין חדש '''בעולם''' – שזדונות נעשו לזכיות, כנ"ל –{{ש}}הנה גם סדר ואופן עבודתו שלאח"ז – "עולם" שלו – הוא באופן חדש, כבפנים.}} – הנהגה יום יומית '''בחילא יתיר דוקא''', ועד שצמאה נפשם ביתר עוז מצמאון נפשות הצדיקים{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ז'|תניא פ"ז]].}}.

ובהתאם לזה ממשיך בשני סוגי העבודה – העבודה ד"להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות", כלומר עבודת התשובה הבאה מה"מאמר אחד יכול להבראות" (ולכן היא מבטלת את '''ההגבלה''' שנשתלשלה מהעשרה מאמרות למטה){{הערה|אבל גם ענין זה הוא טעם לבריאת העולם '''בעשרה''' מאמרות (כפשטות הפירוש בהמשנה) – כי העילוי ב"פרעון חוב" הרשעים (ע"י תשובה) מתבטא בזה '''שישנן''' המדידות כו' דהעשרה מאמרות, וע"י עבודת התשובה הבע"ת הם "'''מאבדין''' את העולם שנברא בעשרה מאמרות" (ביטול המדידות כו' שמצד העש"מ). וראה בארוכה ד"ה שובה תרנ"ט (הנ"ל הערה 6) ועוד, שהאהבה ד"בכל מאדך" באה על ידי המיצר דוקא (וראה שם בסוף המאמר "ואם הי' נברא העולם במדה"ד הי' העבודה התמידית בבחינת רצוא . . בבחינת ביטול כל עצמותו וכמו ענין התשובה כו'").}};