2,974
עריכות
ספר הזכרונות פרק לט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לפי צוואת ר' נחום חולק העזבון לשלשה חלקים שווים: חלק אחד נועד לחלוקה לצדקה, כפי ראות עיני האלמנה. חלק נוסף ניתן לדבורה, והחלק השלישי יועד לזכות הילד שהיה עתיד להיוולד. ר' נחום אף השאיר מכתב סגור אותו ציווה לפתוח ביום הכנס הילד למצוות. | לפי צוואת ר' נחום חולק העזבון לשלשה חלקים שווים: חלק אחד נועד לחלוקה לצדקה, כפי ראות עיני האלמנה. חלק נוסף ניתן לדבורה, והחלק השלישי יועד לזכות הילד שהיה עתיד להיוולד. ר' נחום אף השאיר מכתב סגור אותו ציווה לפתוח ביום הכנס הילד למצוות. | ||
דבורה גידלה את נחמה באותה רוח בה חינכה את עצמה. משחר ילדותה דאגה גם ללמדה תורה | דבורה גידלה את נחמה באותה רוח בה חינכה את עצמה. משחר ילדותה דאגה גם ללמדה תורה ע"י מלמדים מיוחדים. | ||
בינתיים עברו עשרים וחמש שנים מאז באה דבורה לגור בוויטבסק, ובמשך הזמן חל שינוי גדול במהות הרוחנית של העיר. מספר תלמודי התורה גדל וכן מספר תלמידי הישיבה. שינוי גדול חל במצב הרוחני של הנשים, מרבית הנשים כבר ידעו להתפלל בעצמן, וחלק אף הבין את תוכן התפילות ופירושן. | בינתיים עברו עשרים וחמש שנים מאז באה דבורה לגור בוויטבסק, ובמשך הזמן חל שינוי גדול במהות הרוחנית של העיר. מספר תלמודי התורה גדל וכן מספר תלמידי הישיבה. שינוי גדול חל במצב הרוחני של הנשים, מרבית הנשים כבר ידעו להתפלל בעצמן, וחלק אף הבין את תוכן התפילות ופירושן. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
תוך שנתיים כבר מנתה הישיבה 130 תלמידים ושלושה רמי"ם, אך ר' שמחה זעליג לא המשיך לעמוד בראשה שכן העדיף ללמוד תורה ביחידות. | תוך שנתיים כבר מנתה הישיבה 130 תלמידים ושלושה רמי"ם, אך ר' שמחה זעליג לא המשיך לעמוד בראשה שכן העדיף ללמוד תורה ביחידות. | ||
אלא שלמרות כל זאת לא הגיעה עדיין וויטבסק לדרגתה של מינסק כמקום תורה. אף לא יכלה להשתוות עם סלוצק ובריסק, שבהן היו ישיבות רבות, ובוודאי לא עם וילנה, שהיתה אז כבר עיר ואם בישראל. קהילת מינסק אף שימשה מקור השפעה להפצת תורה בכל סביבתה. הישיבות בערים כסמילוביץ וסמרגן נוסדו | אלא שלמרות כל זאת לא הגיעה עדיין וויטבסק לדרגתה של מינסק כמקום תורה. אף לא יכלה להשתוות עם סלוצק ובריסק, שבהן היו ישיבות רבות, ובוודאי לא עם וילנה, שהיתה אז כבר עיר ואם בישראל. קהילת מינסק אף שימשה מקור השפעה להפצת תורה בכל סביבתה. הישיבות בערים כסמילוביץ וסמרגן נוסדו ע"י תלמידים שלמדו בישיבות מינסק. | ||
על מינסק וישיבותיה, וכן על מינסק כמקור השפעה לקהלות אחרות, נודע לברוך רק כאשר הגיע לחג הפסח לדוברומיסל לאליעזר ראובן הנפח. כן נודע לו אז על המעמד הנכבד שהיה לזקנו במינסק, שם התגורר, במוחו של ברוך נולד הרעיון לבקר במינסק בהזדמנות הראשונה. אותו ברוך, שבמשך כל הזמן התרחק ממשפחתו, התמלא עתה תשוקה להתקרב שוב אליה. כן פיעמה בו שאיפה לדעת פרטים נוספים על אמו, שנפטרה בהיותו ילד קטן, אשר היתה ידענית גדולה, כפי שזכור לברוך. | על מינסק וישיבותיה, וכן על מינסק כמקור השפעה לקהלות אחרות, נודע לברוך רק כאשר הגיע לחג הפסח לדוברומיסל לאליעזר ראובן הנפח. כן נודע לו אז על המעמד הנכבד שהיה לזקנו במינסק, שם התגורר, במוחו של ברוך נולד הרעיון לבקר במינסק בהזדמנות הראשונה. אותו ברוך, שבמשך כל הזמן התרחק ממשפחתו, התמלא עתה תשוקה להתקרב שוב אליה. כן פיעמה בו שאיפה לדעת פרטים נוספים על אמו, שנפטרה בהיותו ילד קטן, אשר היתה ידענית גדולה, כפי שזכור לברוך. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בדוברומיסל השתקע אז יהודי עשיר בשם ר' ישעיה שלמה, אתו באר אשתו וילדו בן הארבע, כן התלווה אליהם קרוב משפחה בשם ר' נפתלי, ששימש כעוזרו. אמרו שאותו ר' ישעיה שלמה היה ממגורשי ספרד, אחרים אמרו שהוא בא מגרמניה, וכי הוא ממגורשי פרנקפורט. | בדוברומיסל השתקע אז יהודי עשיר בשם ר' ישעיה שלמה, אתו באר אשתו וילדו בן הארבע, כן התלווה אליהם קרוב משפחה בשם ר' נפתלי, ששימש כעוזרו. אמרו שאותו ר' ישעיה שלמה היה ממגורשי ספרד, אחרים אמרו שהוא בא מגרמניה, וכי הוא ממגורשי פרנקפורט. | ||
כעבור ארבע שנים נפטר ר' ישעיה שלמה, וילדו, אלימלך, גודל | כעבור ארבע שנים נפטר ר' ישעיה שלמה, וילדו, אלימלך, גודל ע"י ר' נפתלי. הילד התגלה מיד כבעל כשרונות גדולים וחשק רב ללימודים. כשהגיע לגיל המצוות סיגל לפתע לעצמו דרך חדשה: הוא התנזר מדיבורי חולין והתרחק מחברת בני אדם. קרובו־מגדלו ר' נפתלי וכן כל מחנכיו ניסו להניאו מדרך זו ולא עלה בידם. | ||
כשהתבגר – הסכים להשתדך רק עם יתומה עניה. תקופת נישואיו נמשכה חמש שנים, ובמהלכה נולדו להם בן ובת. אז הודיע לרעייתו כי הוא מעוניין להתגרש, בהסבירו כי רצונו להיות משוחרר מן החובות המשפחתיות המוטלות עליו על־פי התורה. הוא העניק לה חלק גדול מרכושו והתחייב לפרנס את ילדיו. | כשהתבגר – הסכים להשתדך רק עם יתומה עניה. תקופת נישואיו נמשכה חמש שנים, ובמהלכה נולדו להם בן ובת. אז הודיע לרעייתו כי הוא מעוניין להתגרש, בהסבירו כי רצונו להיות משוחרר מן החובות המשפחתיות המוטלות עליו על־פי התורה. הוא העניק לה חלק גדול מרכושו והתחייב לפרנס את ילדיו. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
משך שלשה דורות ניהלו ה"יונים" את חייהם על הבסיס האמור, בדוגמא מובהקת לחיי משפחה יהודיים, עד שהמשפחה גדלה, והגיעה לשבעים־שמונים משפחות, שאז עברה לגור בנמירוב עצמה. שם המשיכו "היונים" בחייהם השיתופיים. המבוגרים, שהספיקו לעבוד הרבה בחייהם, התמסרו לתורה ועבודה, בעוד שהצעירים יותר עסקו בעבודת האדמה, וכך יכלו להתקיים. | משך שלשה דורות ניהלו ה"יונים" את חייהם על הבסיס האמור, בדוגמא מובהקת לחיי משפחה יהודיים, עד שהמשפחה גדלה, והגיעה לשבעים־שמונים משפחות, שאז עברה לגור בנמירוב עצמה. שם המשיכו "היונים" בחייהם השיתופיים. המבוגרים, שהספיקו לעבוד הרבה בחייהם, התמסרו לתורה ועבודה, בעוד שהצעירים יותר עסקו בעבודת האדמה, וכך יכלו להתקיים. | ||
בשנת ת"ח בוצעו, כידוע, הפרעות והשחיטות האיומות ביהודים, בהנהגתו של צורר היהודים צמא הדם בוגדן חמילניצקי. נמירוב היתה אחת מערי ההריגה החמורות ביותר. המוני יהודים הושמדו שם | בשנת ת"ח בוצעו, כידוע, הפרעות והשחיטות האיומות ביהודים, בהנהגתו של צורר היהודים צמא הדם בוגדן חמילניצקי. נמירוב היתה אחת מערי ההריגה החמורות ביותר. המוני יהודים הושמדו שם ע"י הרוצחים האוקראינים. כל בני משפחת "היונים" נרצחו. שריד אחד ויחיד נותר בחיים מן המשפחה הגדולה. היה זה זכריה ירוחם, ילד בן 11 שנה, נכדו של אותו ר' זכריה ירוחם שהשתקע לראשונה עם משפחתו על יד נמירוב. | ||
זכריה ירוחם ניצל בדרך נס ממרחץ הדמים. הוא נמלט מנמירוב ולאחר שבועות של נידודים והסתתרויות מן הכנופיות הרצחניות הגיע לבריסק, מדוכא וחסר אונים, פצוע, רעב וקרוע בגדים ונעליים. | זכריה ירוחם ניצל בדרך נס ממרחץ הדמים. הוא נמלט מנמירוב ולאחר שבועות של נידודים והסתתרויות מן הכנופיות הרצחניות הגיע לבריסק, מדוכא וחסר אונים, פצוע, רעב וקרוע בגדים ונעליים. | ||