מכתב יו"ד כסלו תשי"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

הנני בזה להביע ברכה פנימיית, אשר כל אחד ואחת מאתנו ייגאל ויגאל את עצמו מכל העניינים – שמבפנים ושמבחוץ – האוסרים ומנגדים על חלק הטוב והחסד{{הערה|'''והחסד . . לחסיד:''' ראה זח"ב קיו, ב. תקו"ז בהקדמה (ב, סע"ב).}} שבכל אחד מישראל, והי' חלק זה למושל ושולט, והי' האדם לחסיד, כי חסדים יאהב ויעשה, גומל חסד עם נפשו{{הערה|'''עם נפשו:''' ראה רש"י שבת (קכ"ז, ע"ב בתחילתו).}} וגומל חסד עם זולתו – על ידי האהבה המשולשת: אהבת ישראל אהבת התורה אהבת השם אשר – כולי חד.

ואז – הרי כל ענויי ויסורי הנשמה מהיותה בגוף ובעולם גשמיים כאין ואפס נחשבו, כי שכרה ואשרה הנצחיים שהיא זוכה להם על ידי מילוי הם שלא בערך{{הערה|'''שלא בערך:''' ראה חגיגה טו, ב. לקו"ת בתחילתו (א, ד). הקדמת הרמב"ן לאיוב (הובא בסוף אגרת התשובה לרבינו הזקן).}} לגבי יסורי העולם הזה החולפים. שליחותה – הם שלא בערך לגבי יסורי העולם הזה החולפים

נקל להבין, גודל צער הנשמה ועומקו כאשר את היסורים והענויים של הנשמה בגוף מקבלים ועוד מגבירים אותם על ידי הרדיפה אחרי הגשמיות והחומריות, והכוונה ותכלית דירידת הנשמה למטה, שאפשר להשיגם רק על ידי חיי יום־יום על פי התורה ומצותי' – הנה אין שמים לב לזה, ואם גם לעתים ולפרקים מתעורר – הרי זה כמצות אנשים מלומדה ולצאת ידי חובתו בלבד.

מלבד העיקר שבדבר, שמאבדים את ההזדמנות למלא רצון הבורא ואת השכר והאושר הנצחי הבא על ידי זה, הרי הוא היפך השכל הבריא לרדוף ולתפוש בחלק הקשה הרע אשר בחיים, היינו לשעבד את הנשמה ולדכאה בירידתה בגוף, ולדחות בשתי ידים את החלק הטוב שבירידת הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, היא העלי' הגדולה הבאה על ידי קיום רצון הבורא.

וזהו שאמרו רז"ל אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי דעת לנבון נקל, אפילו בלי התעמקות כלל, אשר מכיון שבעל כרחך אתה חי, מאחר שהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש מוכרחת להתלבש בגוף גשמי עפר מן האדמה על משך כמה עשיריות שנים – השכל הפשוט מחייב להשתדל ביגיעה עצומה להשיג את הטוב הצפון בזה, על ידי חיים יום יומיים כהוראות תורת אלקינו, שיהי' – בכל דרכיך{{הערה|'''בכל דרכיך:''' ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טוש"ע שו"א סרל"א.}} דעהו.

ומזה מוכרח גם כן, אשר אי אפשר להגיע אל התכלית אלא על ידי הירידה הגדולה – להיות על פי תורה דוקא פה עלי אדמות. אילו הי' דרך קל ונוח יותר לא הי' השי"ת מכריח את הנשמה לרדת ירידה מתחת כסא הכבוד עד לעולם הזה התחתון, תחתון שבכל העולמות.