מכתב יו"ד כסלו תשי"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
(תיקון)
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
אשר גאולתו ויציאתו לחירות הן התחלת היציאה למרחב, ההתרחבות וההתפשטות של שיטת ואורח חיים של חסידות חב"ד בפרט, ושל החסידות בכלל,
אשר גאולתו ויציאתו לחירות הן התחלת היציאה למרחב, ההתרחבות וההתפשטות של שיטת ואורח חיים של חסידות חב"ד בפרט, ושל החסידות בכלל,


הנני בזה להביע ברכה פנימיית, אשר כל אחד ואחת מאתנו ייגאל ויגאל את עצמו מכל העניינים – שמבפנים ושמבחוץ – האוסרים ומנגדים על חלק הטוב והחסד{{הערה|'''והחסד . . לחסיד:''' ראה זח"ב קיו, ב. תקו"ז בהקדמה (ב, סע"ב).}} שבכל אחד מישראל, והי' חלק זה למושל ושולט, והי' האדם לחסיד, כי חסדים יאהב ויעשה, גומל חסד עם נפשו{{הערה|'''עם נפשו:''' ראה רש"י שבת (קכ"ז, ע"ב בתחילתו).}} וגומל חסד עם זולתו – על ידי האהבה המשולשת: אהבת ישראל אהבת התורה אהבת השם אשר – כולי חד.
הנני בזה להביע ברכה פנימיית, אשר כל אחד ואחת מאתנו ייגאל ויגאל את עצמו מכל העניינים – שמבפנים ושמבחוץ – האוסרים ומנגדים על חלק הטוב והחסד{{הערה|'''והחסד . . לחסיד:''' ראה זח"ב קיו, ב. תקו"ז בהקדמה (ב, סע"ב).}} שבכל אחד מישראל, והי' חלק זה למושל ושולט, והי' האדם לחסיד, כי חסדים יאהב ויעשה, גומל חסד עם נפשו{{הערה|'''עם נפשו:''' ראה רש"י שבת (קכ"ז, ע"ב בתחילתו).}} וגומל חסד עם זולתו – ע"י האהבה המשולשת: אהבת ישראל אהבת התורה אהבת השם אשר – כולי חד.


<nowiki>*</nowiki> * *
<nowiki>*</nowiki> * *
שורה 22: שורה 22:
וכל זה – כדי למלא שליחות הבורא, לזכך את הגוף ולהאיר עגיני עולם הזה הגשמי השייכים לאדם, באור אין סוף, לעשותם מקדש ומשכן לשכינתו יתברך.
וכל זה – כדי למלא שליחות הבורא, לזכך את הגוף ולהאיר עגיני עולם הזה הגשמי השייכים לאדם, באור אין סוף, לעשותם מקדש ומשכן לשכינתו יתברך.


ואז – הרי כל ענויי ויסורי הנשמה מהיותה בגוף ובעולם גשמיים כאין ואפס נחשבו, כי שכרה ואשרה הנצחיים שהיא זוכה להם על ידי מילוי הם שלא בערך{{הערה|'''שלא בערך:''' ראה חגיגה טו, ב. לקו"ת בתחילתו (א, ד). הקדמת הרמב"ן לאיוב (הובא בסוף אגרת התשובה לרבינו הזקן).}} לגבי יסורי העולם הזה החולפים. שליחותה – הם שלא בערך לגבי יסורי העולם הזה החולפים
ואז – הרי כל ענויי ויסורי הנשמה מהיותה בגוף ובעולם גשמיים כאין ואפס נחשבו, כי שכרה ואשרה הנצחיים שהיא זוכה להם ע"י מילוי הם שלא בערך{{הערה|'''שלא בערך:''' ראה חגיגה טו, ב. לקו"ת בתחילתו (א, ד). הקדמת הרמב"ן לאיוב (הובא בסוף אגרת התשובה לרבינו הזקן).}} לגבי יסורי העולם הזה החולפים. שליחותה – הם שלא בערך לגבי יסורי העולם הזה החולפים


<nowiki>*</nowiki> * *
<nowiki>*</nowiki> * *


נקל להבין, גודל צער הנשמה ועומקו כאשר את היסורים והענויים של הנשמה בגוף מקבלים ועוד מגבירים אותם על ידי הרדיפה אחרי הגשמיות והחומריות, והכוונה ותכלית דירידת הנשמה למטה, שאפשר להשיגם רק על ידי חיי יום־יום על פי התורה ומצותי' – הנה אין שמים לב לזה, ואם גם לעתים ולפרקים מתעורר – הרי זה כמצות אנשים מלומדה ולצאת ידי חובתו בלבד.
נקל להבין, גודל צער הנשמה ועומקו כאשר את היסורים והענויים של הנשמה בגוף מקבלים ועוד מגבירים אותם ע"י הרדיפה אחרי הגשמיות והחומריות, והכוונה ותכלית דירידת הנשמה למטה, שאפשר להשיגם רק ע"י חיי יום־יום על פי התורה ומצותי' – הנה אין שמים לב לזה, ואם גם לעתים ולפרקים מתעורר – הרי זה כמצות אנשים מלומדה ולצאת ידי חובתו בלבד.


מלבד העיקר שבדבר, שמאבדים את ההזדמנות למלא רצון הבורא ואת השכר והאושר הנצחי הבא על ידי זה, הרי הוא היפך השכל הבריא לרדוף ולתפוש בחלק הקשה הרע אשר בחיים, היינו לשעבד את הנשמה ולדכאה בירידתה בגוף, ולדחות בשתי ידים את החלק הטוב שבירידת הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, היא העלי' הגדולה הבאה על ידי קיום רצון הבורא.
מלבד העיקר שבדבר, שמאבדים את ההזדמנות למלא רצון הבורא ואת השכר והאושר הנצחי הבא ע"י זה, הרי הוא היפך השכל הבריא לרדוף ולתפוש בחלק הקשה הרע אשר בחיים, היינו לשעבד את הנשמה ולדכאה בירידתה בגוף, ולדחות בשתי ידים את החלק הטוב שבירידת הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, היא העלי' הגדולה הבאה ע"י קיום רצון הבורא.


וזהו שאמרו רז"ל אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי דעת לנבון נקל, אפילו בלי התעמקות כלל, אשר מכיון שבעל כרחך אתה חי, מאחר שהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש מוכרחת להתלבש בגוף גשמי עפר מן האדמה על משך כמה עשיריות שנים – השכל הפשוט מחייב להשתדל ביגיעה עצומה להשיג את הטוב הצפון בזה, על ידי חיים יום יומיים כהוראות תורת אלקינו, שיהי' – בכל דרכיך{{הערה|'''בכל דרכיך:''' ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טוש"ע שו"א סרל"א.}} דעהו.
וזהו שאמרו רז"ל אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי דעת לנבון נקל, אפילו בלי התעמקות כלל, אשר מכיון שבעל כרחך אתה חי, מאחר שהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש מוכרחת להתלבש בגוף גשמי עפר מן האדמה על משך כמה עשיריות שנים – השכל הפשוט מחייב להשתדל ביגיעה עצומה להשיג את הטוב הצפון בזה, ע"י חיים יום יומיים כהוראות תורת אלקינו, שיהי' – בכל דרכיך{{הערה|'''בכל דרכיך:''' ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טוש"ע שו"א סרל"א.}} דעהו.


<nowiki>*</nowiki> * *
<nowiki>*</nowiki> * *
שורה 36: שורה 36:
ועוד ענין בדבר: מכיון שהשם יתברך, שהוא עצם הטוב, מכריח את הנשמה לרדת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא בשביל לימוד התורה וקיום כמה גדול התלמוד וגדול המעשה המצות, הרי זה ראי' והוכחה גמורה (והמצות).
ועוד ענין בדבר: מכיון שהשם יתברך, שהוא עצם הטוב, מכריח את הנשמה לרדת מאיגרא רמא לבירא עמיקתא בשביל לימוד התורה וקיום כמה גדול התלמוד וגדול המעשה המצות, הרי זה ראי' והוכחה גמורה (והמצות).


ומזה מוכרח גם כן, אשר אי אפשר להגיע אל התכלית אלא על ידי הירידה הגדולה – להיות על פי תורה דוקא פה עלי אדמות. אילו הי' דרך קל ונוח יותר לא הי' השי"ת מכריח את הנשמה לרדת ירידה מתחת כסא הכבוד עד לעולם הזה התחתון, תחתון שבכל העולמות.
ומזה מוכרח גם כן, אשר אי אפשר להגיע אל התכלית אלא ע"י הירידה הגדולה – להיות על פי תורה דוקא פה עלי אדמות. אילו הי' דרך קל ונוח יותר לא הי' השי"ת מכריח את הנשמה לרדת ירידה מתחת כסא הכבוד עד לעולם הזה התחתון, תחתון שבכל העולמות.


רק כאן בבירא עמיקתא יכולה הנשמה להגיע לרום מעלתה, למעלה אפילו ממעלת המלאכים, וכמרז"ל צדיקים לפנים{{הערה|'''צדיקים לפנים:''' ירשלמי שבת ספ"ו.}} ממלאכי השרת.
רק כאן בבירא עמיקתא יכולה הנשמה להגיע לרום מעלתה, למעלה אפילו ממעלת המלאכים, וכמרז"ל צדיקים לפנים{{הערה|'''צדיקים לפנים:''' ירשלמי שבת ספ"ו.}} ממלאכי השרת.

תפריט ניווט