דבר מלכות/כ"ח סיון: הבדלים בין גרסאות בדף

וכמרומז גם '''במספר''' היום – '''כ"ח''': כח אמיתי (ע"פ תורה) קשור עם המספר '''שלשה''', "בתלת זימני הוה חזקה"{{הערה|ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ.}}, וכמ"ש{{הערה|קהלת ד, יב.}} "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" – שלשה מורה על כח קיים ונצחי, הכח דדבר של קיימא. תכלית השלימות דכח (חזקה דשלשה) גופא ה"ה – שלש פעמים שלש פעמים שלש = כ"ז (אותיות ז"ך), שישנו בשלימות ביום הכ"ח, שבא תיכף לאחר השלימות דכ"ז (ג' פעמים ג' פעמים ג').

ושלימות הגילוי של הכח ד"ירחא תליתאי" (הכח דמ"ת) ה"ה – '''כ"ח''' בסיון, כשישנה השלימות של שלש פעמים שלש פעמים שלשה ימים בירחא תליתאי.

ג. ויובן זה ע"פ השייכות עם פרשת שלח – שקראנו בשבת האחרונה, שמיני' מתברך{{הערה|ראה זח"ב סג, ב. פח, א.}} כ"ח סיון (ברוב השנים){{הערה|ולפעמים חל כ"ח סיון בש"פ שלח עצמה. ובשנה זו כ"ח סיון הוא ביום שני בשבוע, שהוא מ"בתר שבתא", ולכן יכול להבדיל בו באם לא הבדיל במוצש"ק (פסחים קו, סע"א).}}:

והענין בעבודת השם:

כאו"א מישראל צריך "לכבוש" את חלקו בעולם בארץ הלזו התחתונה ולעשותו "ארץ ישראל"{{הערה|כפתגם הצמח־צדק: "עשה כאן ארץ ישראל" (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, בלשון הידוע{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]]. ובכ"מ.}} – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.

ובשרש הענינים{{הערה|אוה"ת שם.}}:

עפ"ז מובנת השייכות עם כ"ח סיון (שמתברך משבת פ' שלח) – כשישנו בגלוי הכח ד"ירחא תליתאי" – '''הכח''' שניתן במתן־תורה לפעול ולגלות את היתרון בארץ ("ויתרון ארץ בכל היא"), שמאפשר לעשות ממנה דירה להקב"ה.

ידוע הפירוש{{הערה|[[תורה אור שמות|תו"א ר"פ שמות]].}} בדברי כלב (בפ' שלח{{הערה|יג, ל.}}) "עלה נעלה" (ב' עליות, וע"ד "ואנכי אעלך גם עלה"{{הערה|ויגש מו, ד.}}) – שזה קאי על ב' עליות: העלי' הראשונה מגלות מצרים לארץ ישראל ובנין בית המקדש, והעלי' השני' מגלות זה האחרון לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה ובנין ביהמ"ק השלישי (הנצחי); ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}} – כשם שעיקר תכלית המכוון של גלות מצרים ה"ה בכדי לקבל את התורה במתן־תורה (תורה הנגלית{{הערה|תו"א שם.}}), "כך כל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה שיהי' לע"ל" (כפי שרש"י מפרש על "ישקני מנשיקות פיהו"{{הערה|שה"ש א, ב.}} – "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"{{הערה|וראה לקו"ש חכ"ב ע' 77 הערה 68. וש"נ.}}).

ה. ענין זה (שגילוי תורת החסידות נותן את הכח לגלות אלקות בעולם וביתר שאת וביתר עוז) מודגש בהלשון{{הערה|שם=:1|משלי טז, ה.}} "יפוצו מעינותיך '''חוצה'''"{{הערה|כמענה המשיח על שאלת הבעש"ט "אימתי אתי מר": בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה (אגה"ק הבעש"ט הידועה – כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).}}:

מה הפירוש "חוצה" '''בשלימות''' – לכאורה "חוצה" ה"ז בדיוק ההיפך מהשלימות (ששייך רק בפנים, בקדושה ואלקות)?!

ו. ויש לומר שהכח לזה בא מהמאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו (בחודש השלישי), כידוע (בשיחות רבותינו נשיאינו){{הערה|ראה ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}} שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה":

ולכן ה"ז פועל את ה"פדה בשלום נפשי", שהפדי' (והגאולה) היא בדרך '''שלום''' (בלי מלחמה כלל), וע"ד כפי שהי' בימי שלמה, שכל האומות התבטלו כלפי שלמה (ללא שום מלחמה), ועד שהם סייעו בידו ("עמדי"), ולכן הוא נק' בשם שלמה כי שלום{{הערה|דה"א כב, ט.}} הי' בימיו{{הערה|ושייך גם לשלמה מלשון '''שלימות''', ששלימות גילוי אלקות היא דוקא כשזה באופן של "שלום" עי"ז ש"רבים היו עמדי".}}. עד שזה ("פדה בשלום נפשי") קאי על תכלית השלימות בשלום, אשר אלה שהיו בעבר מנגדים "נעשים אוהבים גמורים", כפי שיהי' בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה, כמ"ש{{הערה|צפני' ג, ט. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א וספי"ב.}} "אז אהפוך אל עמים (לשון '''רבים''') שפה ברורה גו' לעבדו שכם '''אחד'''" (כביאורו של אדמו"ר האמצעי{{הערה|שערי תשובה ד"ה פדה בשלום נפשי פי"א.}}).

אחרי אדמו"ר הזקן (שחי בליאָזנאָ{{הערה|משנת תקכ"ז ("שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" – בהקדמת "היום יום").}} ולאחמ"כ בליאַדי{{הערה|מי"א מנחם אב תקס"א עד ערב שבת מברכין אלול תקע"ב (שם).}}) היו רבותינו נשיאינו כמה דורות בליובאַוויטש{{הערה|ק"ג שנים – מח"י אלול תקע"ג (שאז קבע אדהאמ"צ דירתו בעיר ליובאַוויטש) עד י"ז מרחשון תרע"ו (כשעזב אדמו"ר מהורש"ב ליובאַוויטש והעתיק מושבו לעיר רוסטוב ע"נ דאן) – שם.}}. ואחר כך (בדור השביעי מהבעש"ט) – עברו לראָסטאָוו{{הערה|בשנת תרע"ו (כבהערה הקודמת).}}, ולאחר מכן – ללענינגררד{{הערה|משנת תרפ"ד עד לאחרי מאסר וגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר בשנת תרפ"ז, שאז העתיק מושבו למושבה מאַלאַחאָווקא – סמוכה למאָסקוואָ (שם).}} (או פעטערבורג, כפי שנק' כן בעבר{{הערה|ובימים אלה יש שקו"ט להחזיר שמו לפּעטערבורג. ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 658 (לקמן ע' 3־262) ואילך.}}), ולאחרי זה – בפולין{{הערה|באסרו חג סוכות תרפ"ח נסע מרוסיא והתיישב בריגא, לטביא. בשנת תרצ"ד העתיק מושבו לעיר וואַרשאָ, פּולין. ובשנת תרצ"ו – העתיק את מושבו לעיר אַטוואָצק (שם), עד שהעתיק משם בחודש אלול תרצ"ט, עד שהגיע לריגא בה' טבת ת"ש. ובחודש אדר ראשון יצא משם (לשטאַקהאָלם) בדרכו לארצות הברית והגיע לשם בט' אדר שני ה'ש"ת (ראה מבוא לאגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה).}}, עד – השלב האחרון – כאשר הגיעו לארצות הברית{{הערה|בט' אדר שני ה'ש"ת (כבהערה הקודמת). ובכ"ח סיון תש"א הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית הצדקנית נ"ע – יבחל"ח. '''המו"ל'''.}}, ב"חצי כדור התחתון", ושם גופא בכמה מקומות, עד שהגיעו להמקום והבנין שבו נמצאים אנו עכשיו, ביהכנ"ס וביהמ"ד ליובאוויטש – ב"770" (כפי שנקרא כך).

וכמרומז גם במספר הכתובת של בנין זה (המרכז של ליובאוויטש בחצי כדור התחתון, שמשם אורה יוצאה לכל העולם כולו בהפצת המעינות חוצה) – 770, שכידוע 770 הוא גימטריא של "'''פרצת'''" (כפי שהתפרסם בין בנ"י).

כלומר, שביחד עם זה שישנה הפריצה שלמעלה ממדידה והגבלה ("פרצת") – ישנו גם המקום וזמן, כפי שהדין בפשטות שהמקום והבנין צריך להיות בעל ד' כתלים וגג ותקרה וכו', אלא שהזמן ומקום עצמו קיים באופן של "פרצת" (ואדרבא: דוקא זמן ומקום למטה פועל את שלימות ענין הפריצה כנ"ל). ע"ד הכתוב על ירושלים{{הערה|זכרי' ב, ח.}}, ש"פרזות תשב ירושלים" ויחד עם זאת "ואני אהי' לה גו' חומת אש סביב".

ולהוסיף: הסך־הכל והשלימות{{הערה|כידוע שבעת הסתלקות הצדיק נעשה העלי' של "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" (אגה"ק ביאור לסי' ז"ך), ונמשך ומתגלה ומאיר מלמעלה למטה (שם סי' כ"ח).}} '''דשבעים''' (70) שנה של כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|שנולד בליובאַוויטש בשנת תר"ם (י"ב תמוז), ונסתלק בניו־יאָרק ושם מ"כ, בחצי כדור התחתון, בשנת תש"י (יו"ד שבט).}} הי' דוקא ב"חצי כדור התחתון", ב"770", היכן שהגיע וחי במשך עשר שנים האחרונות בחיים חיותו בעלמא דין; וזה נותן אח"כ את הכח לדור '''השביעי''' שלאחרי זה (כנגד ספירת המלכות) – שתהי' שלימות הגילוי דשבעים (עשר פעמים שבע) ביחד עם שבע מאות (מאה פעמים שבע) = 770, ושלימות הגילוי ד"ויתרון ארץ (מלכות) בכל (יסוד{{הערה|וידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר הוא כנגד ספירת היסוד (ושמו (הראשון) יוסף, שהוא מדת היסוד), לאחרי החמש מדות כנגד החמשה נשיאים שלפניו – ראה ס' השיחות תש"ה ע' 60. ועוד.{{ש}}וי"ל שכל דורנו האנשים נשים וטף הוא ספירת המלכות.}}) היא".

ח. ע"פ הנ"ל מובן ענין השליחות ("שלח לך") של דורנו זה:

אע"פ שנמצאים אנו בעוה"ז התחתון בגלות, בגלות זה האחרון, ושם גופא – בחצי כדור התחתון [המקום של רוב מנין ובנין דבנ"י בזמננו] – הרי אדרבא: דוקא ממצב ובמצב ומקום התחתון והגלות, עד בתחתון שאין תחתון למטה ממנו – נפעלת העלי' הכי גדולה ובכל הדרגות והדורות שלפני ושלמעלה מזה, כולל גם דחצי כדור העליון והדורות הנעלים ביותר (דור דיעה של משה רבינו וכיו"ב), ועד להעלי' של הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה לכל העולם כולו (כולל חצי כדור העליון), ועבור כל הדורות כולם.

ט. ויש לומר, שכשם שזה בנוגע לכללות ענין הגלות והגאולה, כך הוא גם בנוגע למקום הפרטי שנמצאים בו ב"חצי כדור התחתון" – שהיות שזה (ה"מקדש מעט"{{הערה|יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.}}) המקום שבו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו קבע את מקומו, בתור המקור להפצת המעינות חוצה בכל העולם כולו, הרי דוקא במקום וממקום זה נפעלת הגאולה ובנין בית המקדש השלישי, "מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.}} אד' כוננו ידיך"{{הערה|וגם לפני זה הרי הוא "מקדש מעט". ולהעיר מ"התמים" (חוברת ב ע' קכו [קי, ב]) דברי אחד מזקני חסידי האָמיל בימי הצ"צ: מיום שחרב ביהמ"ק וקד"ק עד אשר ירחם השי"ת וישלח לנו גואל צדק . . ויבנה לנו את ירושלים וביהמ"ק עם הקד"ק, הנה ליובאַוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ"ק אדמו"ר מתפלל בו הוא ביהמ"ק שלנו וכו'.}},

עד שתיכף ומיד נעשה במקום זה הגילוי של "מקדש אד' כוננו ידיך" – שאת זה יכול כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לתבוע ולהביא לפועל, שלכל לראש נעשה הגילוי ד"מקדש אד' כוננו ידיך" במקום זה ("שבע מאות ושבעים") שבו הוא חי ופעל עבודתו במשך עשר שנים האחרונות שלו, הסך־הכל דכל עבודתו (כנ"ל).

ותיכף ומיד ממש – "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} – כל בני ישראל "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, נמצאים בארצנו הקדושה, יחד עם בית המקדש השלישי שישנו כאן, ולוקחים את כל זה ביחד, יחד עם "כספם וזהבם אתם"{{הערה|ישעי' ס, ט.}}, העבודה דאהבת ה' ויראת ה'{{הערה|ראה [[תורה אור וישב|תו"א ר"פ וישב]].}}, שזה כולל את כל מצוות עשה וכל מצוות לא תעשה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]].}}.

ובפרט שיש לכך סיוע מכל עניני העולם – "ברבים היו עמדי" – כך שכל עניני העולם מסייעים ומוליכים למטרה אחת ויחידה: הגאולה האמיתית והשלימה.

וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה{{הערה|ב"ב י, א.}}, עד לקירוב וזירוז כזה שלא נשאר אף רגע פנוי, אלא מיד מאסיפתנו כאן זה עתה – "כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|פרש"י יתרו יט, ב.}} [כפי שזה הי' כבר בראש חודש סיון, ומהראש ה"ז נמשך על ובכל ימי החודש, ועאכו"כ ביום כ"ח בו – היום שהוא הכח של כל החודש] – הולכים לארץ הקודש,

ועוד והוא העיקר: מהדיבור בכל ענינים אלו, שקשור עם דיבורו של הקב"ה – הרי דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה{{הערה|ב"ר פמ"ד, כב. אוה"ת שמות ס"ע ב'תשב ואילך.}}, נפעל המעשה של הקב"ה, שהמעשה העיקרי שלו הוא – תיכף ומיד להמשיך ולגלות (עם כל הפירושים שבדבר) את הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש בפשטות.

והענין בזה:

ובעבודת השם דבנ"י – שדומין ללבנה ומונין ללבנה{{הערה|סוכה כט, א. ב"ר פפ"ו, ג. זח"א רלו, ב.}}: בערב ראש חודש היא שלימות עבודת היהודי, כאשר הוא עומד בתכלית הביטול (בדומה ללבנה שמצוי' אז בהעלם), וזה מביא תיכף את העלי' של הנשמה ("ונפקדת") – היחוד והזיווג דכנסת ישראל (מלכות, סיהרא) והקב"ה (ז"א, שמש), וכך גם היחוד של כאו"א מישראל בתור יחיד ("ואתם תלוקטו לאחד אחד"{{הערה|ישעי' כז, יב.}}) עם עצמות ומהות – כך שהם נעשים מציאות אחת ממש, באחדות אמיתית – "והיו לבשר אחד"{{הערה|בראשית ב, כד.}}, עד לאופן של יחיד{{הערה|ראה תו"א וארא נח, ב ואילך. ובכ"מ.}}, עד – למעלה אף מיחיד.

ונוסף על ענין ההתאחדות (בין בנ"י לקב"ה) ב"והיו לבשר אחד" – ישנו ענין נוסף ב"והיו לבשר אחד": התוצאות שיוצאים מזה – שנולדים "תולדות" – "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"{{הערה|פרש"י ר"פ נח.}}.

יג. והכח להגיע להתאחדות בערב ראש חודש [הן מלמטה למעלה, ההתאחדות של בנ"י עם הקב"ה, כפי שבנ"י זקוקים להקב"ה, והן מלמעלה למטה – הקב"ה עם בנ"י, כפי שהקב"ה זקוק כביכול לבנ"י] – בא מהיום שלפניו, כ"ח בחודש, שקשור עם הכח של (מתן) תורה (ענינו של החודש השלישי), ובפרט דגילוי פנימיות התורה למטה (כנ"ל בארוכה):

ובהתקשרות זו גופא ישנם שני אופנים וסדרים, כידוע{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תקלה.}}: (א) גליא דישראל מתקשרת עם גליא דתורה ועם גליא דקוב"ה, וסתים דישראל מתקשרת עם סתים דתורה וסתים דקוב"ה{{הערה|ראה [[לקוטי תורה ויקרא|לקו"ת ויקרא]] ה, ג. [[לקוטי תורה נצבים|נצבים]] מו, א.}}, (ב) גליא דישראל מתקשרת עם סתים דישראל, וסתים דישראל עם גליא דתורה, וגליא דתורה עם סתים דתורה, וסתים דתורה עם גליא דקוב"ה וגליא דקוב"ה עם סתים דקוב"ה.

ועי"ז – נפעלת המשכת האחדות גם בעולם, הן בגליא שבעולם והן בסתים שבעולם, וגם שהסתים שבעולם – עד כח העצמות שבו – קיים בגלוי.

ונעשה "יחידה ליחדך" – ההתאחדות של כל הענינים ביחד בנקודה אחת ויחידה, שעומדת בגלוי בזמן ומקום של הגאולה האמיתית והשלימה, מתחיל דוקא ממקום זה וזמן זה,

וישנו בשלימות הבית המשולש, בית המקדש השלישי, "מקדש אד' כוננו ידיך",

[אח"כ חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל אחד ואחת מהנוכחים שיחיו קובץ "כ"ח סיון – יובל שנים", ובצירוף אליו שטר של דולר, לתת אותו (או חילופו) לצדקה].{{הערות שוליים}}