2,976
עריכות
מ
החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י"
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ולהעיר, שמ"ח בגימטריא "'''חיל'''", ובגימטריא ב"פ כ"ד, ענין ד"ושמתי '''כדכד''' שמשותיך"{{הערה|ישעי' נד, יב.}} – כמבואר הענין ד"כדכד" בלקו"ת{{הערה|ראה כד, ד ואילך. כו, ג ואילך.}}, וכן בדרושי הצ"צ{{הערה|אוה"ת ראה ע' תשעא ואילך. ועוד.}}, ועד"ז בנוגע ל"חיל", וכן "חיים" – שענינים אלו נתבארו בדרושי חסידות, וחלקם נלקטו בספר הליקוטים לדרושי הצ"צ (שבהם נכלל גם מדרושי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן), והם גם '''היסוד'''{{הערה|ועל יסוד זה – בנוי ההמשך שלאח"ז. – ופשוט שיש בכאו"א דהנשיאים ענין בפ"ע (שהרי כל נשיא הוא "מאור" בפ"ע), ובאופן של '''חידוש''', עד לחידוש '''שלא בערך''', לגבי הנשיאים שלפניו, כולל ובמיוחד – חידוש בתורתם, פנימיות התורה (הקשורה ומאוחדת עם נגלה דתורה*). | ולהעיר, שמ"ח בגימטריא "'''חיל'''", ובגימטריא ב"פ כ"ד, ענין ד"ושמתי '''כדכד''' שמשותיך"{{הערה|ישעי' נד, יב.}} – כמבואר הענין ד"כדכד" בלקו"ת{{הערה|ראה כד, ד ואילך. כו, ג ואילך.}}, וכן בדרושי הצ"צ{{הערה|אוה"ת ראה ע' תשעא ואילך. ועוד.}}, ועד"ז בנוגע ל"חיל", וכן "חיים" – שענינים אלו נתבארו בדרושי חסידות, וחלקם נלקטו בספר הליקוטים לדרושי הצ"צ (שבהם נכלל גם מדרושי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן), והם גם '''היסוד'''{{הערה|ועל יסוד זה – בנוי ההמשך שלאח"ז. – ופשוט שיש בכאו"א דהנשיאים ענין בפ"ע (שהרי כל נשיא הוא "מאור" בפ"ע), ובאופן של '''חידוש''', עד לחידוש '''שלא בערך''', לגבי הנשיאים שלפניו, כולל ובמיוחד – חידוש בתורתם, פנימיות התורה (הקשורה ומאוחדת עם נגלה דתורה*). | ||
'''*) החל מרבינו הזקן, כמודגש בשמו – "שניאור", חיבור ב' האורות דנגלה דתורה ופנימיות התורה (לקו"ד ח"א פג, א. וראה לקו"ש חט"ז ע' 38 ואילך. וש"נ), ועד"ז אצל רבותינו נשיאינו שלאח"ז (אף שבפרטיות מצינו בזה חילוקי אופנים ושינויים בין נשיא לנשיא). ולהעיר גם מהידוע שרבותינו נשיאינו דייקו לקבל "סמיכה" לפני הנישואין (ראה לקו"ש ח"א ע' 53. ועוד).'''}} לדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, | '''*) החל מרבינו הזקן, כמודגש בשמו – "שניאור", חיבור ב' האורות דנגלה דתורה ופנימיות התורה (לקו"ד ח"א פג, א. וראה לקו"ש חט"ז ע' 38 ואילך. וש"נ), ועד"ז אצל רבותינו נשיאינו שלאח"ז (אף שבפרטיות מצינו בזה חילוקי אופנים ושינויים בין נשיא לנשיא). ולהעיר גם מהידוע שרבותינו נשיאינו דייקו לקבל "סמיכה" לפני הנישואין (ראה לקו"ש ח"א ע' 53. ועוד).'''}} לדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, ע"י העיון במקומות אלו יתוסף ביאור בהאמור לעיל ע"ד העילוי המיוחד דשנה זו, בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד"{{הערה|לשון הכתוב – משלי ט, ט.}}. | ||
ד. ויש להוסיף בכהנ"ל – בעומק יותר. | ד. ויש להוסיף בכהנ"ל – בעומק יותר. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
ה. עפ"ז מובן גם בנדו"ד – "חיים" שנה לנשיאותו של נשיא דורנו: | ה. עפ"ז מובן גם בנדו"ד – "חיים" שנה לנשיאותו של נשיא דורנו: | ||
נוסף על האמור לעיל ע"ד ההוספה בענין החיים (מידי שנה בשנה, ועאכו"כ בשנה זו שסימנה "חיים") לכל אנשי הדור | נוסף על האמור לעיל ע"ד ההוספה בענין החיים (מידי שנה בשנה, ועאכו"כ בשנה זו שסימנה "חיים") לכל אנשי הדור ע"י נשיא הדור – הרי, גם אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל '''נשיא הדור''', כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי המלך". | ||
ובאותיות פשוטות: | ובאותיות פשוטות: | ||
לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו – צ"ל הוספה עיקרית בענין החיים (גם) | לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו – צ"ל הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע"י פעולת העם שמכריזים "'''יחי המלך'''", שתוכנה של הכרזה זו – שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר – כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו '''דוד מלכא משיחא'''! | ||
וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "'''עד מתי'''", שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה{{הערה|ראה שיחת אחש"פ תרצ"ט (הועתקה בחוברת "כרם חב"ד" – ניסן תשמ"ז ע' 65). וראה שיחת ז' מרחשון תשמ"ו. לקו"ש וישב תשמ"ז בסופו. ובכ"מ.}} – די"ל, שנוסף על הדגשת הצפי', הבקשה והדרישה על הגאולה [שיבוא משיח צדקנו '''בפועל ממש''', באופן דמראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ע"ד מחז"ל – שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.}}, '''הנה המלך המשיח''', בשר ודם, כפס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' מלכים ספי"א.}} "יעמוד מלך מבית דוד וכו' ויקבץ נדחי ישראל"], יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה – "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא. | וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "'''עד מתי'''", שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה{{הערה|ראה שיחת אחש"פ תרצ"ט (הועתקה בחוברת "כרם חב"ד" – ניסן תשמ"ז ע' 65). וראה שיחת ז' מרחשון תשמ"ו. לקו"ש וישב תשמ"ז בסופו. ובכ"מ.}} – די"ל, שנוסף על הדגשת הצפי', הבקשה והדרישה על הגאולה [שיבוא משיח צדקנו '''בפועל ממש''', באופן דמראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ע"ד מחז"ל – שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.}}, '''הנה המלך המשיח''', בשר ודם, כפס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' מלכים ספי"א.}} "יעמוד מלך מבית דוד וכו' ויקבץ נדחי ישראל"], יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה – "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא. | ||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
"צוער" – הוא גם מלשון צער{{הערה|אוה"ת נשא ע' רפ־רפא. וראה דרושים שבהערות 68; 70.}}, אשר, הצער הכי גדול הוא – צער הגלות. | "צוער" – הוא גם מלשון צער{{הערה|אוה"ת נשא ע' רפ־רפא. וראה דרושים שבהערות 68; 70.}}, אשר, הצער הכי גדול הוא – צער הגלות. | ||
'''ולאחרי''' צער הגלות [שכבר יצאנו י"ח "די והותר", כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי{{הערה|שערי תשובה ח"א ספ"ה (ה, ב). וראה גם מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ס"ע תשעו ואילך.}} בנוגע לצרות שהיו עד ימיו, ועאכו"כ לאחרי כל מה שעברו בדורות שלאח"ז עד לדורנו זה, "לא תקום פעמיים צרה"{{הערה|לשון הכתוב – נחום א, ט (וראה לקו"ש חכ"ג ע' 306 הערה 55 ובשוה"ג).}}] – נולד "'''בן''' צוער"{{הערה|וכמשנת"ל (קונטרס משיחות ש"פ ויק"פ ס"ח (נדפס בסה"ש תשמ"ח ח"א ע' 326 ואילך)) | '''ולאחרי''' צער הגלות [שכבר יצאנו י"ח "די והותר", כפי שמאריך אדמו"ר האמצעי{{הערה|שערי תשובה ח"א ספ"ה (ה, ב). וראה גם מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ס"ע תשעו ואילך.}} בנוגע לצרות שהיו עד ימיו, ועאכו"כ לאחרי כל מה שעברו בדורות שלאח"ז עד לדורנו זה, "לא תקום פעמיים צרה"{{הערה|לשון הכתוב – נחום א, ט (וראה לקו"ש חכ"ג ע' 306 הערה 55 ובשוה"ג).}}] – נולד "'''בן''' צוער"{{הערה|וכמשנת"ל (קונטרס משיחות ש"פ ויק"פ ס"ח (נדפס בסה"ש תשמ"ח ח"א ע' 326 ואילך)) שע"י קושי הגלות כו' זכו ישראל להעילוי ד"וירבו ויעצמו במאד מאד" (ראה רמב"ן במדבר ג, ד). ובלשון הזהר (ח"ב קצח, סע"א ואילך) – שע"י "שברו" (בשי"ן ימנית) נעשה הענין ד"'''אשרי''' שא־ל יעקב בעזרו שברו גו'" (בשי"ן שמאלית), "זכאין אתון למעבד לכו '''נסין ופורקנין'''" (ראה קונטרס הנ"ל (סה"ש שם) הערה 74).}}, השכר שנולד ומתגלה ("'''בן'''") ע"י הצער ("צוער") – "לפום צערא '''אגרא'''"{{הערה|אבות פ"ה מכ"א. וראה גם אוה"ת שבהערה 64. סד"ה ביום השני עטר"ת. ה'ש"ת.}}, ולא רק "אגרא", שכר לפ"ע העבודה, אלא יתירה מזה – באופן של '''מציאה''', "מצאתי דוד עבדי"{{הערה|תהלים פט, כא. וראה סנהדרין צז, א.}}. | ||
ומרומז גם בשם "'''נתנאל''' (בן צוער)" – שהתוצאה דצער הגלות ("בן צוער") היא "נתנאל", "נתן א־ל"{{הערה|בכ"ז – ראה אוה"ת שם. סד"ה ביום השני תרכ"ט. עטר"ת. ד"ה הנ"ל דב' ניסן תרפ"ה.}}: | ומרומז גם בשם "'''נתנאל''' (בן צוער)" – שהתוצאה דצער הגלות ("בן צוער") היא "נתנאל", "נתן א־ל"{{הערה|בכ"ז – ראה אוה"ת שם. סד"ה ביום השני תרכ"ט. עטר"ת. ד"ה הנ"ל דב' ניסן תרפ"ה.}}: | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
"'''נתן'''" – כל הנותן בעין יפה הוא נותן{{הערה|ב"ב נג, א. וש"נ.}}, ולא עוד, אלא, שהנתינה היא מבחי' "'''א־ל'''" – התחלת י"ג מדה"ר (לכמה דעות{{הערה|זח"ג קלא, ב. עץ חיים שער יג (שער אריך אנפין) פי"א. וראה בכ"ז מכתב כ' מנ"א תש"ח (נדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1348*). וש"נ. | "'''נתן'''" – כל הנותן בעין יפה הוא נותן{{הערה|ב"ב נג, א. וש"נ.}}, ולא עוד, אלא, שהנתינה היא מבחי' "'''א־ל'''" – התחלת י"ג מדה"ר (לכמה דעות{{הערה|זח"ג קלא, ב. עץ חיים שער יג (שער אריך אנפין) פי"א. וראה בכ"ז מכתב כ' מנ"א תש"ח (נדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1348*). וש"נ. | ||
'''*) אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' שסט.''' המו"ל.}}), "א־ל הוי' ויאר לנו"{{הערה|תהלים קיח, כז.}}, גילוי והמשכת חסדו של הקב"ה, חסד שלמעלה מהשתלשלות, עד להחסד העיקרי – גאולה האמיתית והשלימה | '''*) אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' שסט.''' המו"ל.}}), "א־ל הוי' ויאר לנו"{{הערה|תהלים קיח, כז.}}, גילוי והמשכת חסדו של הקב"ה, חסד שלמעלה מהשתלשלות, עד להחסד העיקרי – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. | ||
ט. ויש להוסיף ולבאר גם השייכות לג' ניסן (שהרי נמצאים כבר במוצאי ב' ניסן, לאחרי תפלת ערבית דליל ג' ניסן) – "ביום השלישי נשיא לבני זבולון"{{הערה|נשא ז, כד.}}: | ט. ויש להוסיף ולבאר גם השייכות לג' ניסן (שהרי נמצאים כבר במוצאי ב' ניסן, לאחרי תפלת ערבית דליל ג' ניסן) – "ביום השלישי נשיא לבני זבולון"{{הערה|נשא ז, כד.}}: | ||
| שורה 111: | שורה 111: | ||
וי"ל דוגמתו בתורה גופא – החילוק שבין לימוד התורה בזמן הזה לגבי לימוד התורה דלעתיד לבוא, שהוא ע"ד ובדוגמת{{הערה|ויתירה מזה – "תורה שאדם למד בעוה"ז '''הבל''' היא לפני תורתו של משיח" (קה"ר פי"א, ח).}} החילוק שבין קביעת עתים לתורה (זבולון) לגבי תורתו אומנותו (ישכר). | וי"ל דוגמתו בתורה גופא – החילוק שבין לימוד התורה בזמן הזה לגבי לימוד התורה דלעתיד לבוא, שהוא ע"ד ובדוגמת{{הערה|ויתירה מזה – "תורה שאדם למד בעוה"ז '''הבל''' היא לפני תורתו של משיח" (קה"ר פי"א, ח).}} החילוק שבין קביעת עתים לתורה (זבולון) לגבי תורתו אומנותו (ישכר). | ||
ועפ"ז מובן הקשר וההמשך דישכר וזבולון בנוגע לענין הגאולה – שלאחרי הגאולה ("נתנאל בן צוער") רואים ש"מעשינו ועבודתינו" בלימוד התורה בזמן הזה הוא בבחינת "'''זבולון'''" לגבי לימוד התורה דלעת"ל{{הערה|ו"הקדים זבולון לישכר, שתורתו של ישכר | ועפ"ז מובן הקשר וההמשך דישכר וזבולון בנוגע לענין הגאולה – שלאחרי הגאולה ("נתנאל בן צוער") רואים ש"מעשינו ועבודתינו" בלימוד התורה בזמן הזה הוא בבחינת "'''זבולון'''" לגבי לימוד התורה דלעת"ל{{הערה|ו"הקדים זבולון לישכר, שתורתו של ישכר ע"י זבולון היתה" (פרש"י ברכה שם) – ע"ד מארז"ל (פסחים נ, א) "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", היינו, שע"י לימוד התורה בזמן הזה זוכים ללימוד התורה דלעתיד לבוא (ואז תתגלה גם המעלה דזבולון (קדימה גם במעלה) – ה"סיבה" שמביאה לשלימות דלעת"ל).}}. | ||
י. ובכל זה ניתוסף (רמז) בקביעות שנה זו, ב"והחי יתן אל לבו" בנוגע לחיי יום יום ועד למעשה בפועל – שב' ניסן חל ביום ראשון דפ' צו: | י. ובכל זה ניתוסף (רמז) בקביעות שנה זו, ב"והחי יתן אל לבו" בנוגע לחיי יום יום ועד למעשה בפועל – שב' ניסן חל ביום ראשון דפ' צו: | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
ותיכף ומיד – מקיימים הציווי "זאת{{הערה|פרשתנו ו, ב.}} תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה גו' ובער עלי' הכהן עצים בבוקר בבוקר"{{הערה|להעיר מפי' אוה"ח עה"פ: "ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו כי כל איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות . . וביאר עד מתי יהיו ישראל בגדר ב' דברים אלו (על מוקדה על המזבח) – כל הלילה, שהיא זמן הגלות הנמשל ללילה . . עד הבוקר שהוא זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר, והזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי . . ואומרו בבוקר בבוקר . . כי זמן הגאולה הי' ראוי להיות בבוקר ראשון של שנת הת"ק לאלף החמישי, ולסיבת העון מתעכב עד בוקר הב' כו'", עיי"ש בארוכה.}}, בביהמ"ק השלישי, אשר, להיותו "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז ובפרש"י.}}, "בנינא דקב"ה"{{הערה|זח"ג רכא, א. זח"א כט, א.}}, ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"{{הערה|שם=:1|פרש"י ותוס' סוכה מא, א. ועוד.}}, יכול (ובמילא צריך) לירד ולהתגלות למטה אפילו בלילה<ref name=":1" />, '''בלילה זה ממש'''! | ותיכף ומיד – מקיימים הציווי "זאת{{הערה|פרשתנו ו, ב.}} תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה גו' ובער עלי' הכהן עצים בבוקר בבוקר"{{הערה|להעיר מפי' אוה"ח עה"פ: "ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו כי כל איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות . . וביאר עד מתי יהיו ישראל בגדר ב' דברים אלו (על מוקדה על המזבח) – כל הלילה, שהיא זמן הגלות הנמשל ללילה . . עד הבוקר שהוא זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר, והזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי . . ואומרו בבוקר בבוקר . . כי זמן הגאולה הי' ראוי להיות בבוקר ראשון של שנת הת"ק לאלף החמישי, ולסיבת העון מתעכב עד בוקר הב' כו'", עיי"ש בארוכה.}}, בביהמ"ק השלישי, אשר, להיותו "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|בשלח טו, יז ובפרש"י.}}, "בנינא דקב"ה"{{הערה|זח"ג רכא, א. זח"א כט, א.}}, ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"{{הערה|שם=:1|פרש"י ותוס' סוכה מא, א. ועוד.}}, יכול (ובמילא צריך) לירד ולהתגלות למטה אפילו בלילה<ref name=":1" />, '''בלילה זה ממש'''! | ||
ובאופן ש"תחזינה עינינו" – עיני בשר בגוף של בשר, נשמות בגופים, כולל גם (קיום ההבטחה ברורה) "ונתתי{{הערה|שם=:2|יחזקאל לו, כו.}} לכם לב בשר"{{הערה|לאחרי ש"והסירותי את לב האבן מבשרכם" (שם) – די"ל, שההסרה כו' נעשתה כבר | ובאופן ש"תחזינה עינינו" – עיני בשר בגוף של בשר, נשמות בגופים, כולל גם (קיום ההבטחה ברורה) "ונתתי{{הערה|שם=:2|יחזקאל לו, כו.}} לכם לב בשר"{{הערה|לאחרי ש"והסירותי את לב האבן מבשרכם" (שם) – די"ל, שההסרה כו' נעשתה כבר ע"י מעשינו ועבודתינו במשך הנשיאות דכ"ק מו"ח אדמו"ר (החל מב' ניסן), ע"ד האמור בנוגע לצחצוח הכפתורים כו'.}}, "לב חדש ורוח חדשה"<ref name=":2" />. | ||
יג. כרגיל – יש לסיים ב"נתינת" שליחות־מצוה לצדקה (המקרבת את הגאולה), בהוספה לנתינת שליחות־מצוה לצדקה בהתחלת היום. | יג. כרגיל – יש לסיים ב"נתינת" שליחות־מצוה לצדקה (המקרבת את הגאולה), בהוספה לנתינת שליחות־מצוה לצדקה בהתחלת היום. | ||
| שורה 157: | שורה 157: | ||
ולהעיר, שי"ל שהתחלת וסיום היום בענין הצדקה, הוא, ע"ד ובדוגמת התחלת וסיום היום בקרבן התמיד – כמ"ש{{הערה|פרשתנו ו, ה.}} "וערך עלי' העולה גו'", "עולת תמיד היא תקדים"{{הערה|שם=:3|פרש"י עה"פ.}}, וכן"עלי', על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולם, מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערביים"<ref name=":3" /> (מלבד הקטר חלבים ואברים שכשר כל הלילה{{הערה|פרש"י ריש פרשתנו – ממגילה כא, א.}}), ודוגמתם בזמן הזה – "תפלות במקום תמידין תקנום"{{הערה|ברכות כו, ב.}}, תפלת שחרית כנגד תמיד של שחר, ותפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערביים (ותפלת ערבית כנגד אברים ופדרים{{הערה|ברכות שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס פט.}}), ופס"ד השו"ע{{הערה|או"ח סו"ס צב. שו"ע אדה"ז שם – מב"ב יו"ד, א.}} יהיב פרוטה לעני והדר מצלי. | ולהעיר, שי"ל שהתחלת וסיום היום בענין הצדקה, הוא, ע"ד ובדוגמת התחלת וסיום היום בקרבן התמיד – כמ"ש{{הערה|פרשתנו ו, ה.}} "וערך עלי' העולה גו'", "עולת תמיד היא תקדים"{{הערה|שם=:3|פרש"י עה"פ.}}, וכן"עלי', על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולם, מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערביים"<ref name=":3" /> (מלבד הקטר חלבים ואברים שכשר כל הלילה{{הערה|פרש"י ריש פרשתנו – ממגילה כא, א.}}), ודוגמתם בזמן הזה – "תפלות במקום תמידין תקנום"{{הערה|ברכות כו, ב.}}, תפלת שחרית כנגד תמיד של שחר, ותפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערביים (ותפלת ערבית כנגד אברים ופדרים{{הערה|ברכות שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס פט.}}), ופס"ד השו"ע{{הערה|או"ח סו"ס צב. שו"ע אדה"ז שם – מב"ב יו"ד, א.}} יהיב פרוטה לעני והדר מצלי. | ||
ויה"ר שההחלטה ע"ד נתינת הצדקה תביא תיכף את השכר{{הערה|ע"ד הפס"ד בשו"ע או"ח סתקע"א ס"ג (מתענית ח, ב).}} "שמקרבת את הגאולה", | ויה"ר שההחלטה ע"ד נתינת הצדקה תביא תיכף את השכר{{הערה|ע"ד הפס"ד בשו"ע או"ח סתקע"א ס"ג (מתענית ח, ב).}} "שמקרבת את הגאולה", ע"י דוד מלכא משיחא. | ||
ובפשטות – "הנה זה בא"{{הערה|שה"ש ב, ח.}}, משיח צדקנו, ויגאלנו, כולנו יחדיו, בתוככי כלל ישראל, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.}}, ובפרט בשנה זו, שנת הקהל, "הקהל את העם האנשים והנשים והטף"{{הערה|וילך לא, יב.}}, "קהל גדול ישובו הנה"{{הערה|ירמי' לא, ז.}}, כולל גם כל הדורות שלפנינו – "הקיצו ורננו שוכני עפר".{{הערה|ישעי' כו, יט.}} | ובפשטות – "הנה זה בא"{{הערה|שה"ש ב, ח.}}, משיח צדקנו, ויגאלנו, כולנו יחדיו, בתוככי כלל ישראל, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא יו"ד, ט.}}, ובפרט בשנה זו, שנת הקהל, "הקהל את העם האנשים והנשים והטף"{{הערה|וילך לא, יב.}}, "קהל גדול ישובו הנה"{{הערה|ירמי' לא, ז.}}, כולל גם כל הדורות שלפנינו – "הקיצו ורננו שוכני עפר".{{הערה|ישעי' כו, יט.}} | ||