|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק ג – "מבנה" הנפש האלוקית'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| ב[[לקוטי אמרים פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור'' הנפש האלהית ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר "מבנה" הנפש.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ג'}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| בפרק זה מתבאר שהנפש האלקית כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר הספירות, שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש{{הערה|השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}.
| |
| בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם שלוש אמות), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים שבע כפולות או שבע המידות.
| |
| | |
| עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת":
| |
| כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו – כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר אהבה ויראה '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא – לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם.
| |
| | |
| בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות – אהבה ויראה. לשלימות העניין ראו בערך ספירות.
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *הרב יוסף ויינברג, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535549 ביאור משולב לפרק ג'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
| |
| *הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[https://abc770.org/article_node_2851/ עשר כוחות הנפש]''', ביאור רחב לפרק ג' מתוך הספר [[פניני התניא]]
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ב]]
| |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |