|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''פרק ה – הטעם שיכולים העוונות לפגום בנשמה'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| לאחר [[אגרת התשובה פרק ד'|שהוקדם]] '''אופן''' כניסת הנשמה לגוף, מתבאר בפרק זה '''כיצד''' יכולים העוונות לפגום בה.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ה'}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| מכיוון שאפילו חיצוניות הנשמה{{הערה|בחינתה החיצונית, המלובשת בגוף, וראה בערך נשמות ישראל בפסקה שתי בחינות שבנשמה.}} באה '''מפנימיות''' האלוקות ע"י 'נפיחה'{{הערה|האדם לא מתעייף מדיבור, מה שאין כן בנפיחה, ומוסבר הטעם: שבנפיחה יוצאת פנימיותו.}}), יכולים העוונות לחצוץ בין פנימיות הנשמה לגוף (כמשל מחיצה החוצצת בפני הנפיחה), ופוגמים בחיצוניותה (כפסיקת חוט מחבל השזור מתרי"ג נימין).
| |
| | |
| נמצא, שהכרת ומיתה בידי שמיים אינם עונש, אלא '''תוצאה''' של העוונות.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ד]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת התשובה|ה]]
| |