|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''פרק י"א – שלימות התשובה: עילאה ותתאה יחד'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| בסוף [[לקוטי אמרים פרק ל"ד|פרק ל"ד]] בתניא נאמר שאפשר להיות במרירות ושמחה יחד{{הערה|מרירות מצד הגוף, ושמחה מצד הנשמה האלוקית.}}. בפרק זה מבהיר אדמו"ר הזקן שהנאמר שם נכון '''אצל בינוני''', אבל אצל בעל תשובה{{הערה|שאצלו הטוב עדיין מעורב ברע.}} שייך הדבר רק כשמתעלה לדרגת תשובה עילאה.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"א}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| הבינוני{{הערה|עליו מדובר [[לקוטי אמרים פרק ל"ד|בפרק ל"ד]] בתניא}} '''יכול''' להיות בו זמנית במרירות ושמחה{{הערה|מאחר ונפשו האלוקית '''מובדלת''' מהבהמית, שייך שיהיה בו זמנית: בשמחה מצד נפשו האלוקית, ובמרירות מצד הבהמית.}} – אבל אצל בעל תשובה{{הערה|הכוונה לבעל תשובה '''תתאה''' עליו מדובר [[אגרת התשובה פרק י'|בפרק הקודם]]}} '''אין הדבר אפשרי'''{{הערה|ולכן עצתו [[אגרת התשובה פרק י'|בפרק הקודם]] היא להקדים את המרירות '''לפני''' התפילה.}}.
| |
| | |
| אך כאן מחדש אדמו"ר הזקן שלאחר שהתעלה לדרגת תשובה עילאה הדבר אפשרי:{{ש}}
| |
| :הכנעה מצד הידיעה '''שבעבר''' היה חוטא – ושמחה מצד התקשרותו בה'.
| |
| :עם זאת, מכיוון שלדרגת הבינוני ([[לקוטי אמרים פרק ל"ד|שבפרק ל"ד]]) טרם הגיע – צריך הוא '''לצירוף האמונה והבטחון''' שאכן נמחלו עוונותיו.
| |
| | |
| בהמשך הפרק מבוארת ההתבוננות הדרושה לחיזוק האמונה והבטחון{{הערה|יתבונן שהקב"ה '''מרבה''' לסלוח, שמוחל בפעם האלף כמו בפעם הראשונה.}}, ושהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" '''אינו סותר''' לזה שצריך להיות בשמחה תמיד{{הערה|כמבואר לעיל.}}.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ד]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת התשובה|כ]]
| |