|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''סימן ג' – וילבש צדקה כשריון'''
| |
| | |
| ==מבוא לאגרת==
| |
| לאחר ההקדמה הכללית [[אגרת הקודש סימן א'|פותחין בברכה]], מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע '''הגשמי''' לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.
| |
| | |
| ==גוף האגרת==
| |
| {{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ג'}}
| |
| | |
| ==סיכום האגרת==
| |
| :גדולה צדקה מכל המצוות – שכולן פועלות רק בגן עדן{{הערה|מוסיפות אורות עליונים.}}, והיא גם '''בעולם הזה'''.
| |
| *משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים).
| |
| *והנמשל: מצד אחד באור המקיף שממשיכה הצדקה יש נקבים{{הערה|וזאת בשונה משאר המצוות. אמנם '''כל''' המצוות ממשיכות את האור המקיף – אך בו '''אין''' נקבים.}} (דרכם חודר האור האלוקי לעולם ומשפיע אורך ימים, עשירות, כבוד, נחת ושמחה). אך מצד שני הם מכוסים (ואין ה"חיצונים" יכולים לינוק מהם).
| |
| | |
| :כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' – ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ה]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש]]
| |