|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{פרק תניא}} |
| '''סימן ז' – אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו'''
| |
| | |
| ==מבוא לאגרת==
| |
| אגרת זו מבארת את משמעות המילים '''חלק וגורל''' בעבודת ה' – איך אפשר לומר "חלק" על הקב"ה? ומה ההבדל בין "חלק" לבין "גורל"?{{ש}}
| |
| | |
| * האגרת מעלה על נס את חשיבותו של כל אחד ואחת מבני ישראל כפרט: בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו '''לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם'''.
| |
| | |
| * לגבי סידור אגרת זו '''באמצע''' האגרות המדברות במעלת '''הצדקה''' אולי אפשר לומר, שאחרי שיהודי "תופס" שצדקה נותנת לו חיים מאושרים בגשמיות{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ג'|אגה"ק ג']].}}, וגם חיים מאושרים ברוחניות{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ד'|אגה"ק ד']].}} וגם מקיימת את כל העולם{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ה'|אגה"ק ה']].}} ולמעלה מכל זאת שנותנים לו דבר שאינו מערכו ולא מגיע לו כלל{{הערה|[[אגרת הקודש סימן ו'|אגה"ק ו']]}}, מובן ופשוט שהוא מכריז מיד '''אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו!'''
| |
| | |
| ==גוף האגרת==
| |
| {{ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ז'}}
| |
| | |
| ==סיכום האגרת==
| |
| "חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:{{ש}}
| |
| | |
| * '''בכללות''' נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה – הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
| |
| * '''ובפרטות''' היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות ע"י אין־ספור נשמות.
| |
| '''המשכת''' החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל '''גילוי''' ההמשכה הוא בשעת התפילה.
| |
| | |
| :על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
| |
| * '''חלק''' העבודה '''הכללית''' של שמירת תורה ומצוות.
| |
| * '''גורל''' היא עבודתו '''הפרטית''' של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי '''אצלי''' עבודה זו{{הערה|שבשבילה ירדה '''נשמתי''' לעולם.}} הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת{{הערה|או לחילופין – זו '''שקשה''' לי במיוחד לקיים.}}.
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| *[https://abc770.org/article_node_4696/ תניא לעם] {{חב"ד אור אין סוף}}.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ה]]
| |
| [[קטגוריה:אגרת הקודש]]
| |