לקוטי שיחות חלק ל הוספות/ויגש: הבדלים בין גרסאות בדף

. . . אמרז"ל (פסחים קיט, א) ג' מטמניות הטמין '''יוסף''' – שנקרא כן ע"ש יוסף לי ד' בן '''אחר''', שמשתדל להפוך גם האחר לבן (אור התורה ד"ה בן פורת בארוכה) – וכוונתו היא '''שיתגלה''' המטמון ויפעול פעולתו, והוא בשלשה אופנים: א) שמברך וברכה היא ב"כסף", באהבה, כידוע מברכת כהנים והובא להלכה בשו"ע – בהשפעות גשמיות עושר וכבוד, שזהו ענין (שם בגמרא) מה '''שנתגלה לקרח''' (אוה"ת{{הערה|שם=:0|בראשית כרך ב. '''המו"ל.'''}} ס"פ ויגש). ב) אותם שאינם ממקיימי התומ"צ, עושה אותם לבעלי תשובה, בירור גם מגקה"ט, גרים, שזהו ענין נתגלה לאנטונינוס, ג) במקיימי תומ"צ פועל עילוי באופן עבודת ד' שלהם, שזהו ענין המטמון שמתגלה '''לצדיקים''' – ומובן שב' אופנים הראשונים שייכים ביותר עתה, בעוה"ז שבעוה"ז, ואופן הג' הוא בעוה"ב שבעוה"ז, ובפרט ענין לאתבא צדיקייא בתיובתא, וזהו שמסיים שם בש"ס – שיתגלה לע"ל.

ופשיטא שעל כל אחד מהמקושרים ושייכים ליוסף הצדיק, להעשות צנור, ועכ"פ לסייע ולהכשיר את הסביבה שלו, שתהי' כלי מוכן לקבל הוראות והשפעות יוסף, עד הגאולה שלימה ב"ב, שתהי' ע"י הקב"ה בעצמו בבחי' שנק' '''יוסף''', כמ"ש בש"ך הובא באוה"ת<ref name=":0" /> ד"ה ויתן את קולו . . .