לקוטי שיחות חלק ל/ויחי א: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי שיחות חלק ל ויחי א": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
== ויחי א ==
== ויחי א ==


א. ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל גו' בדרך גו' ואקברה שם בדרך גו'{{הערה|פרשתנו מח, ז.}}, ופרש"י{{הערה|לכללות פרש"י ע"פ זה – ראה פסיקתא רבתי פ"ג. ע"ש.}} "ואני בבואי מפדן וגו', ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם . . ואקברה שם{{הערה|ראה ס' זכרון על פרש"י, שד"ה זה הוא המשך לד"ה ואני. ע"ש.}}, ולא הולכתי' אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתי' שם שתהא לעזרה לבני' כשיגלה{{הערה|ראה גם ב"ר פפ"ב, י.}} אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד.}} קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה{{הערה|שם, טו­־טז.}} יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם".
{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל גו' בדרך גו' ואקברה שם בדרך גו'{{הערה|פרשתנו מח, ז.}}, ופרש"י{{הערה|לכללות פרש"י ע"פ זה – ראה פסיקתא רבתי פ"ג. ע"ש.}} "ואני בבואי מפדן וגו', ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך שהרי מתה סמוך לבית לחם . . ואקברה שם{{הערה|ראה ס' זכרון על פרש"י, שד"ה זה הוא המשך לד"ה ואני. ע"ש.}}, ולא הולכתי' אפי' לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בלבך עלי אבל דע לך שע"פ הדבור קברתי' שם שתהא לעזרה לבני' כשיגלה{{הערה|ראה גם ב"ר פפ"ב, י.}} אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד.}} קול ברמה נשמע וגו' והקב"ה משיבה{{הערה|שם, טו­־טז.}} יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם".


ואינו מובן:
ואינו מובן:
שורה 70: שורה 70:
וזהו הטעם שהיא הביאה את ההבטחה ד"ושבו בנים לגבולם" – דהיות שהיא וויתרה על מעלת עצמה, בשביל בנים אלו, מצד הקשר העצמי שבינה ובינם (בכל מצב שיהיו), הרי זה ממשיך מל­מעלה "מדה כנגד מדה", שלמרות מצבם הגלוי של הבנים (שנתחייבו גלות), הבטיח הקב"ה "ושבו בנים לגבולם", ש­להיותם '''בנים''' הרי ודאי שישובו לגבולם, בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש.
וזהו הטעם שהיא הביאה את ההבטחה ד"ושבו בנים לגבולם" – דהיות שהיא וויתרה על מעלת עצמה, בשביל בנים אלו, מצד הקשר העצמי שבינה ובינם (בכל מצב שיהיו), הרי זה ממשיך מל­מעלה "מדה כנגד מדה", שלמרות מצבם הגלוי של הבנים (שנתחייבו גלות), הבטיח הקב"ה "ושבו בנים לגבולם", ש­להיותם '''בנים''' הרי ודאי שישובו לגבולם, בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש.


<small>(משיחת ש"פ ויחי תשמ"ו)</small>
<small>(משיחת ש"פ ויחי תשמ"ו)</small>}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}