לקוטי שיחות חלק לב הוספות/ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י")
תגית: שחזור ידני
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
== ניסן ==
== ניסן ==


. . . ויהי רצון שיקויים בכאו"א מאתנו בתכ"י הציווי החדש הזה לכם וכמודגש בשמו"ר על אתר לכם דוקא{{הערה|ועייג"כ זח"ב קפו, א.}}, וע"ד שנתבאר במאמר{{הערה|ד"ה החדש הזה לכם. '''המו"ל.'''}} שנאמר בעת ההתועדות אתמול, ע"פ מרז"ל בירושלמי{{הערה|יבמות פ"ח ה"ג.}} חדש אשתו שנתחדשה הלכה, שיחדשו על ענין הבריאה שהיא מאין ליש ענין הפכי מיש לאין (פירוש הצ"צ בהנ"ל).
{{יישור טקסט|שני הצדדים|. . . ויהי רצון שיקויים בכאו"א מאתנו בתכ"י הציווי החדש הזה לכם וכמודגש בשמו"ר על אתר לכם דוקא{{הערה|ועייג"כ זח"ב קפו, א.}}, וע"ד שנתבאר במאמר{{הערה|ד"ה החדש הזה לכם. '''המו"ל.'''}} שנאמר בעת ההתועדות אתמול, ע"פ מרז"ל בירושלמי{{הערה|יבמות פ"ח ה"ג.}} חדש אשתו שנתחדשה הלכה, שיחדשו על ענין הבריאה שהיא מאין ליש ענין הפכי מיש לאין (פירוש הצ"צ בהנ"ל).


ועי"ז יקויים ג"כ בניסן עתידין להגאל וכסתימת השמו"ר בזה דלשיטתו אזיל ר"י לא בכסף תגאלו (סנהדרין צז, ב) וכמבואר בד"ה החדש קיץ הש"ת וגם בזה מעשה נסים יהי' שאף שזכר מזריע תחלה אתעדל"ע (ראה לקו"ת דשבוע העבר ד"ה שוש תשיש) בכ"ז תלד זכר [להעיר מהירושלמי ברכות פ"ט הלכה ה' ביושבת על המשבר, ודלא כבבלי שם], גאולה העתידה שהיא (בלשון) זכר דוקא (פסחים קטז, ב בתוס').
ועי"ז יקויים ג"כ בניסן עתידין להגאל וכסתימת השמו"ר בזה דלשיטתו אזיל ר"י לא בכסף תגאלו (סנהדרין צז, ב) וכמבואר בד"ה החדש קיץ הש"ת וגם בזה מעשה נסים יהי' שאף שזכר מזריע תחלה אתעדל"ע (ראה לקו"ת דשבוע העבר ד"ה שוש תשיש) בכ"ז תלד זכר [להעיר מהירושלמי ברכות פ"ט הלכה ה' ביושבת על המשבר, ודלא כבבלי שם], גאולה העתידה שהיא (בלשון) זכר דוקא (פסחים קטז, ב בתוס').
שורה 22: שורה 22:
. . . וכיון דאזלינן (ומבואר בחסידות הדיוק בלשון רז"ל זה, שאיש הישראלי נעשה בבחי' מהלך, ודלא כקודם ירידת הנשמה למטה שהיא בבחי' עומד) מחדש אדר אשר עליו נאמר החדש אשר נהפך להם (ודיוק לשון החדש שכל החדש נהפך) לשמחה וכו' לחדש ניסן, אשר עליו אמרו רז"ל (של"ה עה"פ החדש הזה) שכל יום מחדש זה הוא בבחי' ראש חדש, וכרמז הכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים ור"ח אף שמותר במלאכה, הרי אינו בכלל ימי המעשה, וכלשון הכתוב (שמואל א' כ) דהפירוש בזה שהמלאכה הנעשית בימים אלו נשפעת ממקום רוחני יותר, ובמילא הברכה שרוי' בהצלחה במדה יתירה (ראה אור התורה להצ"צ{{הערה|בראשית ח"א. '''המו"ל.'''}} כב, א ואילך), הנה יה"ר שיומשך מחדשים אלו על כל השנה כולה ענין האמור שבגשמיות הענינים יובלט יותר הרוחניות שבהם שבמילא מתמעטים המצרים וגבולים עד שיקוים היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
. . . וכיון דאזלינן (ומבואר בחסידות הדיוק בלשון רז"ל זה, שאיש הישראלי נעשה בבחי' מהלך, ודלא כקודם ירידת הנשמה למטה שהיא בבחי' עומד) מחדש אדר אשר עליו נאמר החדש אשר נהפך להם (ודיוק לשון החדש שכל החדש נהפך) לשמחה וכו' לחדש ניסן, אשר עליו אמרו רז"ל (של"ה עה"פ החדש הזה) שכל יום מחדש זה הוא בבחי' ראש חדש, וכרמז הכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים ור"ח אף שמותר במלאכה, הרי אינו בכלל ימי המעשה, וכלשון הכתוב (שמואל א' כ) דהפירוש בזה שהמלאכה הנעשית בימים אלו נשפעת ממקום רוחני יותר, ובמילא הברכה שרוי' בהצלחה במדה יתירה (ראה אור התורה להצ"צ{{הערה|בראשית ח"א. '''המו"ל.'''}} כב, א ואילך), הנה יה"ר שיומשך מחדשים אלו על כל השנה כולה ענין האמור שבגשמיות הענינים יובלט יותר הרוחניות שבהם שבמילא מתמעטים המצרים וגבולים עד שיקוים היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.


<small>(ממכתב ט' ניסן, תשט"ז)</small>
<small>(ממכתב ט' ניסן, תשט"ז)</small>}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט