|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק י"ג – היה בעיניך כרשע'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| לאחר שהתבררה מהות הבינוני{{הערה|בפרקים א'־י"ב.}} (שהיא המטרה שכל אחד צריך לשאוף לה), ולפני שמתחילים להסביר איך מגיעים לזה{{הערה|בפרקים ט"ז־כ"ה.}}, צריך אדם לחקוק בנפשו שלושה עניינים בסיסיים{{הערה|והעירו חסידים שזהו "עניינו" של [[היום יום ט"ז סיון]], לגבי אדם שעדיין לא התברר לו אופן עבודת השם המתאים לו בפרטיות: לידע שהוא חולה – עניינו של [[לקוטי אמרים פרק י"ג|פרק י"ג]]. הידיעה שיכול להתרפאות – [[לקוטי אמרים פרק ט"ו|פרק ט"ו]]. התקוה ובטחון גמור שיכול להתרפאות מחוליו – [[לקוטי אמרים פרק י"ד|פרק י"ד]]}}:
| |
| | |
| '''פרק י"ג''' – שלא ירמה את עצמו. לא משנה מה דרגתו בעבודת ה' – אסור לאדם להחזיק עצמו לצדיק.
| |
| | |
| '''[[לקוטי אמרים פרק י"ד|פרק י"ד]]''' – הכרח גמור לחקוק בנפשו שביכולתו להצליח.
| |
| | |
| '''[[לקוטי אמרים פרק ט"ו|פרק ט"ו]]''' – בכדי שלא יתייאש עליו לדעת מראש שעבודת השם דורשת יגיעה רבה.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ג}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| יסוד היסודות של עבודת הבינוני הוא שלא ירמה את עצמו, שגם כשמצליח להגיע לדרגות הגבוהות ביותר בעבודת השם – יחזיק עצמו תמיד רק לבינוני ולא לצדיק.
| |
| | |
| כדי להבין עד היכן מגיעים הדברים מסביר הרבי שלוש דרגות כלליות שיש בבינונים:
| |
| | |
| '''בדרגה הנמוכה:''' אהבת ה' בוערת בליבו ומבטלת את הרע רק בשעת התפילה (ושאר היום הרע מתאווה תאוות, ורק בפועל אינו נכשל בעבירה).
| |
| | |
| '''בדרגה עליונה יותר:''' בינוני שלומד תורה מתוך אהבה ויראה כל היום (ולכן הרע בטל כל היום).
| |
| | |
| '''בדרגה העליונה ביותר:''' דבקותו בהשם היא כמי שמתפלל כל היום (אהבת ה' בוערת בו כשאינו מתפלל כבשעת התפילה. אבל צדיק הוא לא – כי יצר הרע רק כפוף ולא גורש והתבער).
| |
| | |
| בסיום הפרק מסביר הרבי, שמצד האמת – אהבת השם של הבינוני אינה אלא יחסית בלבד, אבל לגבי עצמו – היא אמיתית.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא]]
| |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |