|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט | | {{פרק תניא}} |
| |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
| |
| {{תניא}}
| |
| '''פרק מח – יציאת ה' (כביכול) מגדרו כדי לברוא את העולם'''
| |
| | |
| ==מבוא לפרק==
| |
| [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים מ"ו-מ"ז|בשני הפרקים הקודמים]] התבארה התבוננות ב'''"מה"''' (בעצם הטובה) שעשה לנו ה', ובשני הפרקים הבאים ([[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים מ"ח-מ"ט|מח־מט]]) תתבאר ההתבוננות ב'''"איך"''':{{ש}}איך בשביל לברוא את העולם מסר (כביכול) ה' את נפשו{{הערה|דבר המתבאר בפרק זה}}, וגודל האהבה שצריכה התבוננות זו לעורר{{הערה|עניין המתבאר [[לקוטי אמרים פרק מ"ט|בפרק הבא]].}}.
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ח}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| :* בתחילת הפרק מוסבר שעל מנת לברוא עולם '''מוגבל''' מהאור האין סופי, סילק ה' והעלים לגמרי את אורו הגדול.
| |
| :* בהמשך הפרק מוסבר, שלמרות שאין האור מורגש כלל - קיום העולם הוא מהאור האין סופי.
| |
| :* בסיום הפרק מביא לעניין זה דוגמה מוחשית לקרב אל שכלנו: למרות שידיעת ה' את כדור הארץ היא המקיימת אותו, ברור שהדומם והצומח לא מבינים ומרגישים זאת.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:תניא|ב]]
| |
| [[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
| |