11,493
עריכות
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגית: שחזור ידני |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בשורת הגאולה}} | {{בשורת הגאולה}} | ||
יש לומר – שהמקדש דלעתיד (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"{{הערה|פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.}}) יתגלה תחילה בהמקום "שנסע מקדש וישב שם"{{הערה|ערוך ערך שף (הובא בחדא"ג מהרש"א מגילה כט, א).}} בזמן הגלות ("בית רבינו שבבבל"{{הערה|שם=:0|מגילה כט, א.}}), ומשם יועתק למקומו בירושלים. | {{יישור טקסט|שני הצדדים|יש לומר – שהמקדש דלעתיד (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"{{הערה|פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.}}) יתגלה תחילה בהמקום "שנסע מקדש וישב שם"{{הערה|ערוך ערך שף (הובא בחדא"ג מהרש"א מגילה כט, א).}} בזמן הגלות ("בית רבינו שבבבל"{{הערה|שם=:0|מגילה כט, א.}}), ומשם יועתק למקומו בירושלים. | ||
. . . ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח{{הערה|ספי"א.}}) "ובנה מקדש '''במקומו'''" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא '''במקומו'''? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, "ובנה מקדש '''בירושלים'''"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות ('''לפני''' ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו '''בגלות''' (ששם יושב{{הערה|ראה סנהדרין צח, א: "יתיב אפיתחא דרומי".}} וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב"<ref name=":0" />, "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים. | . . . ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח{{הערה|ספי"א.}}) "ובנה מקדש '''במקומו'''" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא '''במקומו'''? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, "ובנה מקדש '''בירושלים'''"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות ('''לפני''' ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו '''בגלות''' (ששם יושב{{הערה|ראה סנהדרין צח, א: "יתיב אפיתחא דרומי".}} וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב"<ref name=":0" />, "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
. . . | . . . | ||
בדור זה, דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה מסיימים ומשלימים "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|תניא רפל"ז.}} לעשות מארץ העמים ארץ ישראל גם במקום '''היותר תחתון''' דארץ העמים, '''חצי כדור התחתון''' (שבו לא הי' מתן תורה{{הערה|ראה אגרות־קודש אדמור מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.}}), אשר, ע"י העלאת המקום היותר תחתון מעלים גם את כל שאר המקומות דארץ העמים{{הערה|"כמו בהגבהת כותלי בית שצריכים להתחיל להגבי' הקורה התחתון דוקא ואז ממילא יוגבהו העליונים הימנו, משא"כ אם הי' מתחיל מאמצע הכותל לא הי' מגבי' התחתונים" (תו"א בראשית ד, רע"א).}}, וענין זה נעשה ע"י "'''בית רבינו'''" שבחצי כדור התחתון, שממנו אורה יוצאה לכל העולם, לעשות מהעולם כולו (עד לפנה הכי נדחת בקצוי תבל) ארץ ישראל, שזהו"ע ד"עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", ו"עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל", שבה יוקבעו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם כולו מחובר לבית המקדש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, נשיא הדור, שהוא המשיח (גואלן של ישראל) שבדור, ועוד וג"ז עיקר, שהוא הנשיא דתורת החסידות{{הערה|להעיר שתורת החסידות היא בחי' היחידה שבתורה (ראה קונטרס ענינה של תורת החסידות), הקשורה עם בחי' היחידה שבישראל, נשמתו של משיח צדקנו (כנ"ל הערה 53).}}, אשר, ע"י הפצתה חוצה ("יפוצו מעינותיך חוצה", עד לחוצה שאין חוצה ממנו, בכל קצוי תבל) פועלים ביאת מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}}. | בדור זה, דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה מסיימים ומשלימים "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} לעשות מארץ העמים ארץ ישראל גם במקום '''היותר תחתון''' דארץ העמים, '''חצי כדור התחתון''' (שבו לא הי' מתן תורה{{הערה|ראה אגרות־קודש אדמור מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.}}), אשר, ע"י העלאת המקום היותר תחתון מעלים גם את כל שאר המקומות דארץ העמים{{הערה|"כמו בהגבהת כותלי בית שצריכים להתחיל להגבי' הקורה התחתון דוקא ואז ממילא יוגבהו העליונים הימנו, משא"כ אם הי' מתחיל מאמצע הכותל לא הי' מגבי' התחתונים" (תו"א בראשית ד, רע"א).}}, וענין זה נעשה ע"י "'''בית רבינו'''" שבחצי כדור התחתון, שממנו אורה יוצאה לכל העולם, לעשות מהעולם כולו (עד לפנה הכי נדחת בקצוי תבל) ארץ ישראל, שזהו"ע ד"עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", ו"עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל", שבה יוקבעו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם כולו מחובר לבית המקדש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, נשיא הדור, שהוא המשיח (גואלן של ישראל) שבדור, ועוד וג"ז עיקר, שהוא הנשיא דתורת החסידות{{הערה|להעיר שתורת החסידות היא בחי' היחידה שבתורה (ראה קונטרס ענינה של תורת החסידות), הקשורה עם בחי' היחידה שבישראל, נשמתו של משיח צדקנו (כנ"ל הערה 53).}}, אשר, ע"י הפצתה חוצה ("יפוצו מעינותיך חוצה", עד לחוצה שאין חוצה ממנו, בכל קצוי תבל) פועלים ביאת מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.}}. | ||
ועפ"ז מובן גודל העילוי ד"בית רבינו" – "מקדש מעט" העיקרי בגלות האחרון, "שנסע מקדש וישב שם", ולכן "הרי הוא מקום המקדש גופי' דלעתיד", ולא עוד אלא שבו יתגלה מקדש העתיד, ומשם ישוב לירושלים (כנ"ל ס"ד). | ועפ"ז מובן גודל העילוי ד"בית רבינו" – "מקדש מעט" העיקרי בגלות האחרון, "שנסע מקדש וישב שם", ולכן "הרי הוא מקום המקדש גופי' דלעתיד", ולא עוד אלא שבו יתגלה מקדש העתיד, ומשם ישוב לירושלים (כנ"ל ס"ד). | ||
ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בשמו{{הערה|כידוע שהשם מורה על תוכנו ומהותו של הדבר הנקרא בשם זה (תניא שעהיוה"א ספ"א. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) ס"א* וש"נ). '''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רפו ואילך.''' המו"ל.}} של "בית רבינו" שבדורנו: | ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בשמו{{הערה|כידוע שהשם מורה על תוכנו ומהותו של הדבר הנקרא בשם זה ([[שער היחוד והאמונה פרק א'|תניא שעהיוה"א ספ"א]]. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) ס"א* וש"נ).{{ש}}'''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רפו ואילך.''' המו"ל.}} של "בית רבינו" שבדורנו: | ||
"'''רבינו'''" – ב' שמותיו רומזים על הגאולה: שמו הראשון – יוסף – ע"ש "ביום ההוא '''יוסיף''' אדנ־י שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים גו' ומאיי הים גו' '''ואסף''' נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ"{{הערה|ישעי' יא, יא־יב.}}, ושמו השני – יצחק – ע"ש הצחוק והשמחה ששלימותה בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, כמ"ש{{הערה|תהלים קכו, ב.}} "אז ימלא '''שחוק''' פינו", "אז" דייקא, לעתיד לבוא{{הערה|משא"כ בזמן הגלות, ש"אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז, שנאמר אז ימלא שחוק פינו" (ברכות לא, א).}}, כשיאמרו ליצחק (דוקא) "כי אתה אבינו"{{הערה|ישעי' סג, טז. שבת פט, ב.}}. | "'''רבינו'''" – ב' שמותיו רומזים על הגאולה: שמו הראשון – יוסף – ע"ש "ביום ההוא '''יוסיף''' אדנ־י שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים גו' ומאיי הים גו' '''ואסף''' נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ"{{הערה|ישעי' יא, יא־יב.}}, ושמו השני – יצחק – ע"ש הצחוק והשמחה ששלימותה בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, כמ"ש{{הערה|תהלים קכו, ב.}} "אז ימלא '''שחוק''' פינו", "אז" דייקא, לעתיד לבוא{{הערה|משא"כ בזמן הגלות, ש"אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז, שנאמר אז ימלא שחוק פינו" (ברכות לא, א).}}, כשיאמרו ליצחק (דוקא) "כי אתה אבינו"{{הערה|ישעי' סג, טז. שבת פט, ב.}}. | ||
ו"'''בית''' (רבינו)" – מספרו שבע מאות ושבעים{{הערה|להעיר מהנהגת גדולי ישראל שלמדו רמזים והוראות בעבודת ה' גם מעניני חול כיו"ב (כמו מספר הקרון במרכבת המסע, שהו"ע עראי, ועאכו"כ בנוגע לבית קבוע), ובפרט בנדו"ד שהמספר נעשה '''שמו''' של הבית, כבפנים.}}, וע"ש מספר זה נקבע שמו אשר יקראו ל"בית רבינו" בפי כל ישראל, "770"{{הערה|הן בלשון הקודש – שבע מאות שבעים, הן באידיש – זיבן זיבעציק, והן בלשון המדינה (אנגלית) – סעווען סעוונטי".}}, שמספר זה הוא הגימטריא ד"'''פרצת'''", ע"ש "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|ויצא כח, יד.}}, שרומז שמבית זה אורה יוצאה לכל ד' רוחות העולם, ובאופן של '''פריצת גדר''', שכל ד' רוחות העולם מתעלים לדרגת ארץ ישראל ("עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות"), כולל ובמיוחד שכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם נקבעים בארץ ישראל ומתחברים לבית המקדש{{הערה|ויש לומר, שזהו"ע פריצת גדר דבית המקדש, ע"ד ובדוגמת (ובמכ"ש וק"ו) מהפריצת גדר דירושלים כולה, כמ"ש (זכרי' ב, ח) "פרזות תשב ירושלים"*. '''*) וביחד עם זה – "אני אהי' לה גו' חומת אש גו'" (שם, ט).'''}}, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עליו נאמר{{הערה|וישב לח, כט.}} "'''פרצת''' עליך פרץ", ודרשו חז"ל{{הערה|אגדת בראשית ספס"ג. וראה ב"ר ספפ"ה ובפרש"י.}} "זה משיח, שנאמר{{הערה|מיכה ב, יג.}} עלה '''הפורץ''' לפניהם"{{הערה|ולהעיר, ש"בית משיח" בגימטריא "פרצת" (770). ודו"ק.}}. | ו"'''בית''' (רבינו)" – מספרו שבע מאות ושבעים{{הערה|להעיר מהנהגת גדולי ישראל שלמדו רמזים והוראות בעבודת ה' גם מעניני חול כיו"ב (כמו מספר הקרון במרכבת המסע, שהו"ע עראי, ועאכו"כ בנוגע לבית קבוע), ובפרט בנדו"ד שהמספר נעשה '''שמו''' של הבית, כבפנים.}}, וע"ש מספר זה נקבע שמו אשר יקראו ל"בית רבינו" בפי כל ישראל, "770"{{הערה|הן בלשון הקודש – שבע מאות שבעים, הן באידיש – זיבן זיבעציק, והן בלשון המדינה (אנגלית) – סעווען סעוונטי".}}, שמספר זה הוא הגימטריא ד"'''פרצת'''", ע"ש "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|ויצא כח, יד.}}, שרומז שמבית זה אורה יוצאה לכל ד' רוחות העולם, ובאופן של '''פריצת גדר''', שכל ד' רוחות העולם מתעלים לדרגת ארץ ישראל ("עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות"), כולל ובמיוחד שכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם נקבעים בארץ ישראל ומתחברים לבית המקדש{{הערה|ויש לומר, שזהו"ע פריצת גדר דבית המקדש, ע"ד ובדוגמת (ובמכ"ש וק"ו) מהפריצת גדר דירושלים כולה, כמ"ש (זכרי' ב, ח) "פרזות תשב ירושלים"*.{{ש}}'''*) וביחד עם זה – "אני אהי' לה גו' חומת אש גו'" (שם, ט).'''}}, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עליו נאמר{{הערה|וישב לח, כט.}} "'''פרצת''' עליך פרץ", ודרשו חז"ל{{הערה|אגדת בראשית ספס"ג. וראה ב"ר ספפ"ה ובפרש"י.}} "זה משיח, שנאמר{{הערה|מיכה ב, יג.}} עלה '''הפורץ''' לפניהם"{{הערה|ולהעיר, ש"בית משיח" בגימטריא "פרצת" (770). ודו"ק.}}. | ||
. . . בשלימות דמספר שבע (שבע מאות ושבעים) נרמזת גם שלימות עבודתו של רבינו במשך כל ימי חייו, '''שבע''' עשיריות שנים, '''שבעים''' שנה (תר"ם – תש"י), ועד לגמר ושלימות עבודתו בעשור '''השביעי''' בחצי כדור התחתון (מהבית שמספרו שבע מאות ושבעים), כולל גם המשך העבודה בשנים שלאח"ז ע"י דור '''השביעי''', "כל השביעין חביבין"{{הערה|ויק"ר פכ"ט, יא. וראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת בתחלתו ובארוכה ד"ה זה תשי"א. סה"מ באתי לגני ח"א ע' כט ואילך.}} – שעי"ז נעשית השלימות דמעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות בכל שבעת הארצות שבעולם, ותיכף ומיד "יוסיף אדנ־י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", עי"ז ש"'''פרצת''' (בגימטריא שבע מאות ושבעים) עליך פרץ", "עלה הפורץ לפניהם". | . . . בשלימות דמספר שבע (שבע מאות ושבעים) נרמזת גם שלימות עבודתו של רבינו במשך כל ימי חייו, '''שבע''' עשיריות שנים, '''שבעים''' שנה (תר"ם – תש"י), ועד לגמר ושלימות עבודתו בעשור '''השביעי''' בחצי כדור התחתון (מהבית שמספרו שבע מאות ושבעים), כולל גם המשך העבודה בשנים שלאח"ז ע"י דור '''השביעי''', "כל השביעין חביבין"{{הערה|ויק"ר פכ"ט, יא. וראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת בתחלתו ובארוכה ד"ה זה תשי"א. סה"מ באתי לגני ח"א ע' כט ואילך.}} – שעי"ז נעשית השלימות דמעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות בכל שבעת הארצות שבעולם, ותיכף ומיד "יוסיף אדנ־י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", עי"ז ש"'''פרצת''' (בגימטריא שבע מאות ושבעים) עליך פרץ", "עלה הפורץ לפניהם". | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ"בית רבינו" ("770") הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עוז גם לאחרי (עשר שנים האחרונות ב)חיים חיותו בעלמא דין, יותר מארבעים שנה (תש"י – תש"נ), באופן ד"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"{{הערה|תבוא כט, ג.}}, ונמצא, ש"בית רבינו" ("770") הוא בבחינת "תלפיות", "תל שכל פיות פונים בו"{{הערה|ברכות ל, א.}}, יותר מיובל שנים (ת"ש – תש"נ), "עד עולם"{{הערה|שמואל־א א, כב ובפרש"י, ירושלמי ברכות פ"ד ה"א. וראה קידושין טו, א. מכילתא ופרש"י משפטים כא, ו.}}. | העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ"בית רבינו" ("770") הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עוז גם לאחרי (עשר שנים האחרונות ב)חיים חיותו בעלמא דין, יותר מארבעים שנה (תש"י – תש"נ), באופן ד"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"{{הערה|תבוא כט, ג.}}, ונמצא, ש"בית רבינו" ("770") הוא בבחינת "תלפיות", "תל שכל פיות פונים בו"{{הערה|ברכות ל, א.}}, יותר מיובל שנים (ת"ש – תש"נ), "עד עולם"{{הערה|שמואל־א א, כב ובפרש"י, ירושלמי ברכות פ"ד ה"א. וראה קידושין טו, א. מכילתא ופרש"י משפטים כא, ו.}}. | ||
וענין זה מודגש עוד יותר כשרואים במוחש שהולך וניתוסף ביתר שאת וביתר עוז במספר בנ"י שבאים ל"בית רבינו", "ברוב עם הדרת מלך"{{הערה|משלי יד, כח.}} (כולל גם "מאן מלכי רבנן"{{הערה|ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב – ברע"מ.}}, ובפרט נשיא (מלך) הדור), ונעשה צורך והכרח להגדיל ולהרחיב עוד יותר את "בית רבינו", ועד להגדלה והרחבה שהיא באופן דפריצת גדר, "פרצת" (בגימטריא 770), כמו בנין '''בית חדש'''{{הערה|ועד להנחת אבן פינה*. '''*) בערב ח"י אלול שנת תשמ"ח נערכה הנחת אבן פינה ל(הגדלת והרחבת) בית הכנסת ובית המדרש דליובאַוויטש שבליובאַוויטש, במעמד כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהניח האבן פינה בידו הק' (וראה השיחה שנאמרה במעמד זה. וראה גם שיחת ליל הוש"ר תשמ"ט).''' המו"ל'''.'''}}. | וענין זה מודגש עוד יותר כשרואים במוחש שהולך וניתוסף ביתר שאת וביתר עוז במספר בנ"י שבאים ל"בית רבינו", "ברוב עם הדרת מלך"{{הערה|משלי יד, כח.}} (כולל גם "מאן מלכי רבנן"{{הערה|ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב – ברע"מ.}}, ובפרט נשיא (מלך) הדור), ונעשה צורך והכרח להגדיל ולהרחיב עוד יותר את "בית רבינו", ועד להגדלה והרחבה שהיא באופן דפריצת גדר, "פרצת" (בגימטריא 770), כמו בנין '''בית חדש'''{{הערה|ועד להנחת אבן פינה*.{{ש}}'''*) בערב ח"י אלול שנת תשמ"ח נערכה הנחת אבן פינה ל(הגדלת והרחבת) בית הכנסת ובית המדרש דליובאַוויטש שבליובאַוויטש, במעמד כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהניח האבן פינה בידו הק' (וראה השיחה שנאמרה במעמד זה. וראה גם שיחת ליל הוש"ר תשמ"ט).''' המו"ל'''.'''}}. | ||
וע"פ האמור לעיל ע"ד גודל העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – ש"נסע מקדש וישב שם", ו"הוא מקום המקדש גופי' דלעתיד", ועד שבו יתגלה מקדש העתיד ומשם יחזור לירושלים – מובן גודל הזכות דכאו"א מישראל להשתתף בגופו ובממונו{{הערה|ע"ד ובדוגמת בית המקדש – ש"הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם כו'" (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א הי"ב).}} (וכל המרבה הרי זה משובח) בבניית "בית רבינו שבבבל", כהכנה לירידת והתגלות מקדש העתיד תיכף ומיד ממש. | וע"פ האמור לעיל ע"ד גודל העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – ש"נסע מקדש וישב שם", ו"הוא מקום המקדש גופי' דלעתיד", ועד שבו יתגלה מקדש העתיד ומשם יחזור לירושלים – מובן גודל הזכות דכאו"א מישראל להשתתף בגופו ובממונו{{הערה|ע"ד ובדוגמת בית המקדש – ש"הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם כו'" (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א הי"ב).}} (וכל המרבה הרי זה משובח) בבניית "בית רבינו שבבבל", כהכנה לירידת והתגלות מקדש העתיד תיכף ומיד ממש. | ||
(קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל – סה"ש תשנ"ב ע' 465) | ([[קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל|קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל]] – סה"ש תשנ"ב ע' 465) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:בשורת הגאולה]] | [[קטגוריה:בשורת הגאולה]] | ||