11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים סדר הגדה": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים}} | {{הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים}} | ||
== סדר הגדה == | == סדר הגדה == | ||
'''סדר הגדה.''' פעם אמר לי אאמו"ר: יוסף יצחק מ'דארף טראכטען – (במשך הסדר) – אַף זיין אַ מענטש וועט דער אויבערשטער העלפן. בפרט בעת פתיחת הדלת. ניט בעט קיין גשמיות בעט רוחניות (שיחות חה"פ תש"ב). | {{יישור טקסט|שני הצדדים|'''סדר הגדה.''' פעם אמר לי אאמו"ר: יוסף יצחק מ'דארף טראכטען – (במשך הסדר) – אַף זיין אַ מענטש וועט דער אויבערשטער העלפן. בפרט בעת פתיחת הדלת. ניט בעט קיין גשמיות בעט רוחניות (שיחות חה"פ תש"ב). | ||
'''סדר ההגדה.''' ראה במשנה פסחים פ"י, מכילתא פ' בא, תלמוד בבלי וירושלמי שם וכו'. סדר הגדה בצורה קבועה נמצא כבר בסידור ר' עמרם גאון, סי' רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד, הביאור ע"ד הסוד בפע"ח וסי' האריז"ל. | '''סדר ההגדה.''' ראה במשנה פסחים פ"י, מכילתא פ' בא, תלמוד בבלי וירושלמי שם וכו'. סדר הגדה בצורה קבועה נמצא כבר בסידור ר' עמרם גאון, סי' רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד, הביאור ע"ד הסוד בפע"ח וסי' האריז"ל. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
'''ותחת המרור החזרת שעושין כורך,''' מחמת שינוי הלשון, דבתחילה קורא אותו מרור ואח"כ חזרת (וכ"ה ג"כ בפע"ח, מ"ח, סי' קול יעקב, סי' הרש"ר), יש נוהגין שלא ליקח מין אחד למרור ולכורך, ואפילו במקומות שנמצא סאלאט אינם עושים הכל מן סאלאט, וטעמם אולי אין בקיאין בחמשה מינים שבמשנה (פסחים לט, א) לכן יוצאים אכילת מרור בירק מר. ולא דקו דא"כ יש לאכלו בלא ברכה, וכמ"ש בשו"ע אדה"ז ס' תע"ג סל"א. אבל באמת מצוה להדר אחר חזרת (פסחים שם), דהיינו סאלאט, שעיקר המצוה בה (שו"ע סתע"ג ס"ל) ואין חילוק בין מרור לכורך. והא דשינה בלשונו הוא כי אם הי' כותב ותחת המרור המרור שעושין כורך (ועדמ"ש בשו"ע אדה"ז סכ"ו) היו טועים לומר שלכורך יותר טוב ליקח המין הנקרא במשנה מרור, ובאמת מצוה בחזרת (שער הכולל). והתירוץ תמוה, דא"כ גם עתה יש מקום לטעות, '''דלמרור''' יותר טוב ליקח מרור שבמשנה. ולהוציא מכל טעות הול"ל: "תחתיהם באמצע '''החזרת''' ותחת כו' ותחת החזרת '''החזרת''' שעושין כורך". ואולי יש לתרץ שינוי הלשון, כי הנה התבות "מרור", "חזרת" כמה רמזים ע"ד הסוד בהם – וכמ"ש בפע"ח וקהלת יעקב – ורמזי תיבת מרור שייכים יותר לבחינת מרור שעל הקערה ורמזי תיבת חזרת – לכורך. ולכן בשו"ע אדה"ז שהוא יותר ע"ד הנגלה לא קפיד לשנות, וצ"ע. – ואנו נוהגין ליקח חזרת (סאלאט) ותמכא (חריין) '''שניהם'''־הן למרור והן לכורך. | '''ותחת המרור החזרת שעושין כורך,''' מחמת שינוי הלשון, דבתחילה קורא אותו מרור ואח"כ חזרת (וכ"ה ג"כ בפע"ח, מ"ח, סי' קול יעקב, סי' הרש"ר), יש נוהגין שלא ליקח מין אחד למרור ולכורך, ואפילו במקומות שנמצא סאלאט אינם עושים הכל מן סאלאט, וטעמם אולי אין בקיאין בחמשה מינים שבמשנה (פסחים לט, א) לכן יוצאים אכילת מרור בירק מר. ולא דקו דא"כ יש לאכלו בלא ברכה, וכמ"ש בשו"ע אדה"ז ס' תע"ג סל"א. אבל באמת מצוה להדר אחר חזרת (פסחים שם), דהיינו סאלאט, שעיקר המצוה בה (שו"ע סתע"ג ס"ל) ואין חילוק בין מרור לכורך. והא דשינה בלשונו הוא כי אם הי' כותב ותחת המרור המרור שעושין כורך (ועדמ"ש בשו"ע אדה"ז סכ"ו) היו טועים לומר שלכורך יותר טוב ליקח המין הנקרא במשנה מרור, ובאמת מצוה בחזרת (שער הכולל). והתירוץ תמוה, דא"כ גם עתה יש מקום לטעות, '''דלמרור''' יותר טוב ליקח מרור שבמשנה. ולהוציא מכל טעות הול"ל: "תחתיהם באמצע '''החזרת''' ותחת כו' ותחת החזרת '''החזרת''' שעושין כורך". ואולי יש לתרץ שינוי הלשון, כי הנה התבות "מרור", "חזרת" כמה רמזים ע"ד הסוד בהם – וכמ"ש בפע"ח וקהלת יעקב – ורמזי תיבת מרור שייכים יותר לבחינת מרור שעל הקערה ורמזי תיבת חזרת – לכורך. ולכן בשו"ע אדה"ז שהוא יותר ע"ד הנגלה לא קפיד לשנות, וצ"ע. – ואנו נוהגין ליקח חזרת (סאלאט) ותמכא (חריין) '''שניהם'''־הן למרור והן לכורך. | ||
אין אנו נוהגין ללבוש קיטל להסדר. וכן אין מקפידין לאיזה רוח יהי' מקום מושבו. | אין אנו נוהגין ללבוש קיטל להסדר. וכן אין מקפידין לאיזה רוח יהי' מקום מושבו.}} | ||
[[קטגוריה:הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] | [[קטגוריה:הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] | ||