מאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"ח - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"ח - מוגה (הצגת מקור)

גרסה מ־19:55, 15 ביולי 2025

נוספו 102 בתים , 15 ביולי 2025

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,493

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ספר המאמרים מלוקט}}=== פתח דבר ===
+{{ספר המאמרים מלוקט}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|
+=== פתח דבר ===
 בס"ד
@@ שורה 37: / שורה 38: @@
 ולהוסיף, דע"פ מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר (בהמאמר ד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול{{הערה|נדפס ב"הקריאה והקדושה" תשרי תש"ג ובסה"מ אידיש ע' 78 ואילך.}}) שהשופר גדול יעורר את נקודת היהדות שבכל אחד מישראל, מובן, דזה שכל ישראל (גם וכולל האובדים והנדחים) ירצו לצאת מהגלות וללכת לירושלים ולהשתחוות לה' הוא שע"י הגילוי דשופר גדול יתעורר הרצון האמיתי{{הערה|ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}} '''דישראל'''. דזהו החילוק שבין הגאולה דיציאת מצרים וגאולה העתידה, שביציאת מצרים, חפצם של ישראל לצאת מטומאת מצרים ולדבקה בו ית'{{הערה|לשון אדמו"ר הזקן ב[[תניא פרק לא|תניא פל"א]] (מ, ב).}} היתה מצד הגילוי דלמעלה{{הערה|ולכן יציאתם ממצרים היתה באופן דכי ברח העם ([[תניא פרק לא|תניא שם]]. [[לקוטי תורה ויקרא|לקו"ת ויקרא]] ג, א).}}, משכני{{הערה|שה"ש א, ד. וראה אוה"ת שה"ש עה"פ (ע' נט. עה). ובכ"מ.}}, ובגאולה העתידה, הרצון לצאת מהגלות ולבוא לירושלים יהי' הרצון דישראל, והגילוי דלמעלה (שופר גדול) הוא רק סיבה שעל ידו יתגלה הרצון דישראל. והעבודה שלהם תהי' מצד עצמם – המעלה דראש השנה, עבודת '''האדם'''{{הערה|ועפ"ז מתורץ הדיוק שבהערה 36.}}. אלא שבהאובדים והנדחים כפשוטם, המעלה דעבודת האדם היא '''לאחרי''' הגילוי דשופר גדול שעל ידו מתעורר רצונו האמיתי דהאדם, אבל '''המשכת''' הגילוי דשופר גדול הוא מצד מלמעלה. ועוד אופן ביתקע בשופר גדול, שגם המשכת הגילוי דשופר גדול היא ע"י עבודה, כנ"ל.
-ח) וזהו והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, דההוראה מזה שביום ההוא יתקע בשופר גדול, יתקע מעצמו, היא, שבסוף זמן הגלות שנשארו רק כמה רגעים שקודם ליום ההוא שיתקע בשופר גדול [ויתירה מזה שבנוגע לכמה ענינים התחיל כבר הענין דיתקע בשופר גדול, כמובן ממאמר הנ"ל דכ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|ראה בארוכה שיחת ש"פ בראשית (ב) שנה זו (תשכ"ח).}}, ובפרט שמעת כתיבת המאמר עד עכשיו כבר עברו כו"כ שנים, ועאכו"כ בזמן האחרון שראו במוחש שכו"כ שהיו תחלה במצב של אובדים ונדחים רח"ל התעוררו בתשובה ע"י התקיעה בשופר גדול{{הערה|להעיר, שמאמר זה נאמר לאחרי ההתעוררות שלאחרי מלחמת ששת הימים ('''המו"ל''').}}] צריכה להיות העבודה בביטול, ההכרה והרגשה שכל הענינים שנפעלו ע"י עבודתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, היא לא מצד המעלות שלו אלא מצד הנתינת כח מלמעלה. ולהעיר, שהרגש זה אינו פועל חלישות בעבודתו, ואדרבה, ע"י הרגש זה, עבודתו היא ביתר שאת. דכשהעבודה שלו קשורה עם מציאותו, העבודה היא במדידה והגבלה. וגם כשהעבודה שלו היא באופן דבכל מאודך, הרי היא מאדך, מאד שלך{{הערה|ראה [[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לט, ד. ספהמ"צ להצ"צ קכג, ב. ובכ"מ.}}, וע"י ההרגש שהענינים שנעשים ע"י עבודתו הם לא מצד הכחות שיש לו אלא מצד האלקות, עי"ז הוא יוצא מהמציאות וההגבלות שלו, והעבודה שלו היא למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|ראה עד"ז סה"מ מלוקט ח"ד ע' קצז.}}.
+ח) וזהו והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, דההוראה מזה שביום ההוא יתקע בשופר גדול, יתקע מעצמו, היא, שבסוף זמן הגלות שנשארו רק כמה רגעים שקודם ליום ההוא שיתקע בשופר גדול [ויתירה מזה שבנוגע לכמה ענינים התחיל כבר הענין דיתקע בשופר גדול, כמובן ממאמר הנ"ל דכ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|ראה בארוכה [[שיחת בראשית תשכ"ח (פירושונים)|שיחת ש"פ בראשית (ב) שנה זו (תשכ"ח)]].}}, ובפרט שמעת כתיבת המאמר עד עכשיו כבר עברו כו"כ שנים, ועאכו"כ בזמן האחרון שראו במוחש שכו"כ שהיו תחלה במצב של אובדים ונדחים רח"ל התעוררו בתשובה ע"י התקיעה בשופר גדול{{הערה|להעיר, שמאמר זה נאמר לאחרי ההתעוררות שלאחרי מלחמת ששת הימים ('''המו"ל''').}}] צריכה להיות העבודה בביטול, ההכרה והרגשה שכל הענינים שנפעלו ע"י עבודתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, היא לא מצד המעלות שלו אלא מצד הנתינת כח מלמעלה. ולהעיר, שהרגש זה אינו פועל חלישות בעבודתו, ואדרבה, ע"י הרגש זה, עבודתו היא ביתר שאת. דכשהעבודה שלו קשורה עם מציאותו, העבודה היא במדידה והגבלה. וגם כשהעבודה שלו היא באופן דבכל מאודך, הרי היא מאדך, מאד שלך{{הערה|ראה [[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לט, ד. ספהמ"צ להצ"צ קכג, ב. ובכ"מ.}}, וע"י ההרגש שהענינים שנעשים ע"י עבודתו הם לא מצד הכחות שיש לו אלא מצד האלקות, עי"ז הוא יוצא מהמציאות וההגבלות שלו, והעבודה שלו היא למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|ראה עד"ז סה"מ מלוקט ח"ד ע' קצז.}}.
 ט) והנהמבואר בהמאמר ד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול{{הערה|[[לקוטי תורה ראש השנה|לקו"ת ר"ה]] נט, ד.}} בענין שופר דראש השנה, דהגם שעיקר ההמשכה היא ע"י הצעקה דפנימיות הלב מ"מ צ"ל התקיעה בשופר גשמי דוקא, כי עשי' היא לעילא, וגם בכדי שהגילוי דפנימיות רצון העליון [בחינת שופר דלמעלה{{הערה|ראה לעיל ס"א.}}] יומשך למטה בגשמיות. ומזה מובן, דכמו"כ הוא בנוגע להתקיעה דשופר גדול ביום ההוא, שאין מספיק הענינים שהיו עד עכשיו, והתקיעה בשופר גדול צריכה להיות באופן שכל ישראל, גם וכולל האובדים והנדחים, יבואו וישתחוו לה' בהר הקודש בירושלים, בירושלים כפשוטה, ע"י משיח צדקנו שיוליכנו קוממיות לארצנו, בעגלא דידן בקרוב ממש.
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים}}}}
 [[קטגוריה:ספר המאמרים מלוקט|ו]]