מאמר וידבר אלוקים אל משה תשל"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

קונטרס הזה (מאמר ליום ההילולא דאדמו"ר הזקן – בהוספת מכתב בקשר לל"ג בעומר, הלולא דרשב"י<ref group="*">ראה לקוטי לוי יצחק אגרות (ע' רמט ואילך) – ע"ד הילולא דאדה"ז ודרשב"י, כ"ד טבת וכו'.}} הובא לדפוס לפני זמן רב, אלא שמפני סיבות לא הו"ל אז,

המאמר, המכתב<ref group="*">נדפס גם בלקו"ש ויקרא, כרך ז' (עמ' 341).}} וכן המ"מ – הם מכ"ק אדמו"ר שליט"א.

== בס"ד. כ"ד טבת*<ref group="*">יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן.{{ש}}וז"ל כ"ק אדמו"ר הצ"צ (נדפס בסיום ה"פסקי דינים" שלו – ברוקלין ה'תשל"ב): "במוש"ק דשמות כ"ג אור לכ"ד טבת כחצות שעה י"א נשבה ארון הקדש מאור ישראל משיח ה' ונתבקש כו'". דיוק ג' לשונות אלו – ארון הקדש, מאור ישראל, משיח ה' – (בינה, חכמה, כתר) נתבאר בארוכה בההתועדות (וראה לקו"ש חט"ז ע' 33 הערה 3).}}, ג' פ' וארא, תשל"ב<ref group="*">יצא לאור לקראת כ"ד טבת ה'תשל"ד, "'''כ"ג טבת''', '''ה'תשל"ד'''" (בהוספת מכתב* בקשר לל"ג בעומר, הילולא דרשב"י**).}} ==

ויובן בהקדים, דהנה ידוע המאמר של בעל ההילולא, בתו"א פ' שמות{{הערה|בתחילתו.}}, וגם באחד הביכלאַך שיצאו לאחרונה לחירות מן השבי'{{הערה|נדפס לאח"ז במאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע בתחלתו.}} ד"ה להבין הביאור במרז"ל עה"פ{{הערה|שה"ש ו, ח־ט. שהש"ר שם.}} ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה, ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות ושמונים פלגשים אלו הברייתות ועלמות אין מספר אלו ההלכות, שהן מימרות האמוראים, ומסיים שכ"ז אינו בדומה לאחת היא יונתי. ולהבין זה, וגם להבין מרז"ל{{הערה|קדושין מ, ב.}} גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דלכאורה הלא מצינו כמה הלכות שאין להם שייכות למעשה, ובפרט ע"פ המבואר בקו"א{{הערה|תניא קנט, ב.}} שישנם ענינים שלא היו כו' ולא יהיו ואעפ"כ ישנן הלכות ושקו"ט בענינים אלו. ומבאר שם בהקדם הידוע שתכלית הבריאה היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו.}}, שהדירה בתחתונים נעשה ע"י ששים מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר, ובכללות ע"י התורה, שע"י עסק התורה טהור, כשר ומותר, עי"ז מתברר הדבר ההוא, וע"י עבודת ישראל אח"כ מזדכך ומתעלה הדבר ועד שנעשה דירה לו ית' בתחתונים. והנה כמו שבדירה צ"ל כלים נאים, עשה טוב, כן גם צריך להסיר הענינים הבלתי רצויים שזהו"ע סור מרע, וזהו התורה כמו שהיא בקו הגבורה, שהפס"ד הוא להיפך מטהור כשר ומותר, והיינו לפי שאי"ז ראוי להיות כלי לאלקות – דירה לו ית' בתחתונים. וזה"ע ששים המה מלכות, ששים מסכתות, שדוקא בתושבע"פ הוא בירור רצה"ע לידע הענינים דסור מרע ועשה טוב. וכללות תושבע"פ מתחלקת בששה, שהם הששה סדרי משנה, וכל א' כלול מעשרה שמזה נעשה ששים המה מלכות. ומה שנק' בשם מלכות הוא כי במשנה אלקות הוא בגילוי כמו במלכה שהמלך הולך אלי' בגלוי ובאופן של קביעות. וי"ל שזוהי שייכות ענין המשנה לבית, להזמן שביהמ"ק הי' קיים, דהגם שסדור המשנה וסיומה הי' ע"י רבינו הקדוש (שהי' אחר זמן הבית), הרי אמרז"ל{{הערה|שבת קיג, ב.}} ותותר בימי רבי, שימי רבי ה"ה ההמשך להזמן שביהמ"ק הי' קיים. ושמונים פלגשים אלו ברייתות, שברייתא הוא מל' בר וחוץ, דלפי שבזמן ההוא הי' ענין הגלות, גלינו מארצנו, שהו"ע בר וחוץ, הנה גם גילוי הרצון וגילוי אלקות שהי' בתורה בזמן ההוא לא הי' בבירור כ"כ שלכן נק' בשם פלגש. ואח"כ נמשך למטה יותר ועלמות אין מספר אלו ההלכות שהן מימרות האמוראים, ובזה נכלל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ובפרט תלמוד בבלי שעליו נאמר במחשכים הושיבני{{הערה|איכה ג, ו. סנהדרין כד, א.}} שהיא התורה שבזמן הגלות דוקא, ועד לגלות אחרון. ונק' עלמות מלשון העלם והסתר, שההעלם וההסתר שבהם הוא יותר מכמו שהוא בברייתות. אבל מ"מ דוקא בהם ישנו ענין האין מספר, שע"י נעשה תכלית הבירור ועד לאופן דאין מספר. וזה הוא הקדמה להזמן דוהי' מספר בני ישראל אשר לא יספר{{הערה|ע"פ הושע ב, א.}}.

{{הערות שוליים}}