דבר מלכות/ה' טבת: הבדלים בין גרסאות בדף

ועל פי דברי המשנה{{הערה|אבות פ"ד מ"ב.}} "מצוה גוררת מצוה" (שקיום המצוה מביא את האדם (המקיים את המצוה) לקיים עוד מצוה, ובפרט ובעיקר – לקיים אותה מצוה עצמה) – שזהו כלל בנוגע לכל מצוה, עאכו"כ בנוגע לה"מצוה '''רבה'''"{{הערה|ב"ב ח, ריש ע"ב. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"ח ה"י. וראה גם טושו"ע יו"ד ר"ס רנב.}} דפדיון שבויים – הרי מובן, שהמצוה והענין של פדיון שבויים שנפעל ביום ה' טבת [שזהו '''מעין ובדוגמת''' הענין של פדיון שבויים '''בפשטות'''{{הערה|דמובן, שגודל הענין שבמצות פדיון שבויים (שפודים ישראל השבוי ביד אוה"ע) הוא ג"כ בנוגע לכל ספר וספר בתורה – תורתו של '''הקב"ה –''' הנמצא בשבי' תחת ידי זרים. ובפרט שהתורה (כולל כל ספר בתורה) היא "'''חיינו''' ואורך ימינו" (נוסח ברכת "אהבת עולם" דתפלת ערבית – ע"פ נצבים ל, כ)*.

 

*) '''ולהעיר ממאחז"ל (ברכות נז, א. וש"נ) "אל תקרי מורשה אלא מאורשה", ולכן "עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה" (סנהדרין נט, א).'''}}], מביא ("גוררת") שיקיימו (עוד מצוות, ובפרט ובעיקר) מצות פדיון שבויים, ובענין זה (של פדיון ספרים) עצמו:

ועי"ז שהתפלה באה בסמיכות לגאולה, ובנדו"ד – שהתפלות הנ"ל באות בסמיכות להפעולה ד"גאולה" – הפדיון שבויים שנפעל ביום זה, ה' טבת{{הערה|ביחד עם השבח וההודאה להשי"ת על "גאולה" זו, מעין וע"ד ברכת "גאל ישראל" – ש"מרצהו (להקב"ה) בתשבחות וקלוסין של יצי"מ והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו" (פרש"י שם).}} – ה"ז פועל, שהקב"ה יקבל את תפלות בני ישראל, ותיכף ומיד{{הערה|די"ל, שכשם שסמיכת גאולה לתפלה היא באופן שאין שום הפסק ביניהן [גם לא באמירת פסוקי תורה, שלכן אחז"ל שהפסוק אדנ"י שפתי תפתח גו' כתפלה אריכתא דמיא, כנ"ל בפנים (ראה הגמ"י הל' תפלה פ"ב אות ד. מרדכי לברכות ט, ב. טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס קיא)], עד"ז הוא גם בנוגע למילוי הבקשות שבתפלה (שנפעל ע"י סמיכת גאולה לתפלה, כבפנים) – שהוא בסמיכות ממש להתפלה והבקשה.{{ש}}וראה [אגרת התשובה פרק י"א|תניא אגה"ת פי"א]] (ק, א): ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל (וראה גם לעיל שם בנוגע לבקשת הסליחה בברכת סלח לנו).}} יפדה את כל הספרים, ויפדה את כל בנ"י בגאולה האמיתית והשלימה;